הימין הקיצוני במזרח, השמאל הרדיקלי בברלין: "גרמניה כבר לא בטוחה ליהודים"

ה-AfD ניצחה במדינת המחוז מקלנבורג-פומרניה עם 38.2%, בעוד השמרנים של הקנצלר מרץ התרסקו לראשונה מתחת לאחוז החסימה. בבירה הכפילה "די לינקה" את כוחה וזכתה ב-25.7%, עם תמיכה חריגה בקרב צעירים - אחרי שורת תקריות אנטישמיות ואנטי-ישראליות במפלגה. "יש אנטישמיות רדיקלית וגלויה בברלין", הזהיר הקנצלר. גם בקהילה היהודית מודאגים: "מוטרדים עמוקות מהתוצאות"

ארבע מסקנות מהירות עולות מתוצאות שתי מערכות הבחירות שנערכו אתמול (ראשון) בגרמניה, במדינת המחוז מקלנבורג-מערב פומרניה ובבירה ברלין. הראשונה היא שמדובר בעוד כישלון קשה למפלגה השמרנית של הקנצלר פרידריך מרץ: במקלנבורג-פומרניה קיבלה ה-CDU (המפלגה הנוצרית-דמוקרטית) רק 4.9% מהקולות, ולראשונה בתולדותיה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה בבחירות במדינה כלשהי בגרמניה - ולכן לא תהיה מיוצגת בפרלמנט המקומי.

המסקנה השנייה רחבה בהרבה: המרכז הפוליטי הגרמני ממשיך להישחק. במקלנבורג-פומרניה ניצחה מפלגת הימין הקיצוני AfD ( "אלטרנטיבה לגרמניה") עם 38.2% מהקולות, יותר מפי שניים מהישגה בבחירות הקודמות. בברלין, מנגד, ניצחה "די לינקה" מהשמאל הרדיקלי עם 25.7% והכפילה יותר מפי שניים את כוחה. ה-CDU הסתפקה שם ב-18.8%, ה-AfD זינקה ל-16.3%, הירוקים קיבלו 14.3% וה-SPD (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית) התרסקה לשפל היסטורי של 12.1%.

התוצאות ממשיכות מגמה שנראתה רק לפני שבועיים בסקסוניה-אנהלט, שם ניצחה ה-AfD עם 43.8% מהקולות - התוצאה הטובה ביותר שלה אי-פעם בבחירות למדינת מחוז בגרמניה. אם כן, בשלוש מערכות הבחירות האחרונות נרשמו הישגים דרמטיים למפלגות שמחוץ למרכז הפוליטי המסורתי, בעוד השמרנים והסוציאל-דמוקרטים איבדו חלק ניכר מכוחם.

המסקנה השלישית נוגעת לברלין עצמה. העיר שמיתגה את עצמה במשך עשרות שנים כבירה ליברלית, צעירה וסובלנית העניקה אחד מכל ארבעה קולות ל"די לינקה". כמעט 47% מהמצביעים בחרו יחד ב"די לינקה", ב-AfD וב-BSW (ברית זארה וגנקנכט) - שלוש מפלגות שנמצאות מחוץ לציר המרכז המסורתי של CDU, SPD והירוקים. הנתונים בקרב הצעירים בולטים אף יותר: לפי ניתוח של תוצאות הבחירות, לא פחות מ-49% מבני 25 עד 34 הצביעו ל"די לינקה", וכך עשו גם 43% מבני 16 עד 24. המפלגה הצליחה גם לגייס עשרות אלפי מצביעים שלא השתתפו בבחירות הקודמות.

אלא שמבחינת הקהילה היהודית בברלין, חלק מהסיפור אינו רק התחזקותה של מפלגת שמאל - אלא המחלוקת החריפה שהתפתחה בחודשים האחרונים בתוך "די לינקה" סביב ישראל, המלחמה בעזה ואנטישמיות. התקרית הבולטת ביותר התרחשה בסוף אוגוסט, בעצרת בחירות של "די לינקה" ברובע נויקלן בעיר: הראפר Dahabflex ביצע במקום שיר שכלל את הקריאות "Yalla Yalla Intifada" ("יאללה יאללה אינתיפאדה״) ו-"Death to the IDF" ("מוות לצה"ל"). בהמשך פתחה משטרת ברלין בהליך חקירה שנועד לבדוק אם מילות השיר עולות לכדי עבירה פלילית. במקביל, חלקים בסניף המפלגה בנויקלן ספגו ביקורת קשה בשל שיתוף פעולה עם פעילים פרו-פלסטינים קיצוניים ושורת התבטאויות נגד ישראל.

נציין כי בכירים במפלגה, ובראשם המועמדת לראשות העיר אליף ארלפ (שכבר זכתה לכינוי "ממדאני של ברלין"), הצהירו כי הם תומכים בזכות קיומה של ישראל וגינו קריאות לאלימות. ארלפ אף אמרה לאחר אחת התקריות כי קריאות לאלימות הן "בלתי מתקבלות על הדעת", ובין השאר גינתה גם את הופעתו של הראפר.

אלא שגם ביום הבחירות עצמו נרשמו שתי תקריות שהחריפו את המחלוקת. בבוקר שיתף באסם סעיד, מועמד "די לינקה" למועצת רובע נויקלן, פוסט של הפעיל הפלסטיני מאג'ד אבוסלאמה שקרא להצביע למועמדי המפלגה במסגרת מה שכינה "אינתיפאדת בחירות". אבוסלאמה הוא ממייסדי ארגון "Palästina Spricht" (״פלסטין מדברת"), שהוגדר בידי שירותי ביטחון הפנים הגרמניים כארגון קיצוני.

שעות לאחר מכן, כשנודעו ממדי הניצחון, הופיע בחגיגות "די לינקה" בנויקלן גם עיסא רמו, ראש משפחת רמו הידועה, שבני משפחתה נקשרו לאורך השנים בידי הרשויות לפשיעת חמולות בברלין. רמו אמר לתקשורת הגרמנית כי הוא שמח על ניצחון המפלגה וכי לראשונה הוא מרגיש שיש בגרמניה מפלגה שמייצגת אותו. במפלגה מיהרו להבהיר כי אין להם קשרים פוליטיים או אישיים עמו.

רמו לא היה הדמות היחידה שעוררה סערה. בחגיגות נכח גם איברהים איברהים, פעיל אנטי-ישראלי מוכר, שהצטלם לצד חבר הבונדסטאג מטעם "די לינקה" פראט קוצ'אק. לפי העיתון הגרמני "טאגשפיגל", איברהים מזוהה כתומך מוביל ב"חזית העממית לשחרור פלסטין" (PFLP) בגרמניה ופועל במסגרת "הוועדה הלאומית הפלסטינית המאוחדת" (VPNK). שירות ביטחון הפנים של ברלין תיאר את ה-VPNK כמסגרת שבה פועלים יחד תומכי חמאס והחזית העממית, ומגדיר אותו כחלק מהזירה הקיצונית האנטי-ישראלית בעיר. איברהים אף כתב לאחר הבחירות כי ל-VPNK היה "חלק בהצלחה הזו", בהתייחסו לקמפיין שניהלו פעילים פרו-פלסטינים בנויקלן. בעבר תיאר את יחיא סינוואר כ"מנהיג נחוש" ו"גיבור שהיד". "די לינקה" הסתייגה מנוכחותו באירוע.

מבחינה פוליטית, הניצחון של "די לינקה" אינו מבטיח לה את ראשות העיר. לפי חלוקת המושבים הצפויה, קואליציה של "די לינקה", הירוקים וה-SPD תיהנה מרוב נוח של כ-97 מתוך 162 מושבים. עם זאת, גם קואליציה של CDU, הירוקים וה-SPD אפשרית מתמטית, עם כ-84 מושבים. "די לינקה" כבר הבהירה כי היא מעוניינת להקים ממשלה עם הירוקים והסוציאל-דמוקרטים, אך בדרך צפויים לה מכשולים משמעותיים. אחד מהם הוא דרישתה לקדם הלאמה של חברות דיור גדולות - מהלך שה-SPD מסתייגת ממנו. המכשול השני, והרגיש בהרבה, הוא סוגיית האנטישמיות.

מועמד ה-SPD, שטפן קראך, הבהיר היום כי לא תיתכן שותפות עם "די לינקה" בלי "התנערות ברורה ועקבית" מאנטישמיות - ולא רק מצד הנהגת המפלגה, אלא מכל חברי הסיעה החדשה שלה. "אני מצפה לא רק למילים, אלא למעשים", אמר. יו"ר ה-SPD הארצית ברבל באס אף אמרה כי קשה מאוד לשקול שיתוף פעולה עם מפלגה ש"בחלקים ממנה" קיימות עמדות אנטישמיות.

במקלנבורג-מערב פומרניה המצב פשוט יותר. למרות המקום הראשון של ה-AfD, אין לה בשלב זה שותפה לקואליציה - אחרי ששאר המפלגות דחו שיתוף פעולה עמה. ה-SPD של ראש ממשלת המדינה מנואלה שווזיג הגיעה למקום השני עם 35.5%, וקואליציה שלה עם "די לינקה" והירוקים אפשרית מבחינה מתמטית - כך ששווזיג עדיין עשויה להישאר בתפקידה.

המסקנה הרביעית מהבחירות נוגעת ישירות לחיים היהודיים בגרמניה. בתוך שבועיים בלבד ניצחה ה-AfD - שמוגדרת בידי כלי תקשורת בינלאומיים ומוסדות גרמניים כמפלגת ימין קיצוני - בשתי מדינות במזרח גרמניה, בעוד בברלין זכתה "די לינקה" בניצחון היסטורי דווקא בשעה שהוויכוח על אנטישמיות ואנטי-ישראליות בחלקים מהמפלגה הגיע לשיאו.

יוסף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, בחר בתגובתו לתוצאות בברלין להתמקד ב"די לינקה" - וקרא ל-SPD ולירוקים שלא לסייע לה להגיע לראשות העיר. לדבריו, המפלגה חצתה במהלך הקמפיין שוב ושוב "גבולות אנטישמיים", ובאחד מאירועיה אף נשמעו קריאות למותם של חיילים ישראלים. העובדה שמפלגה כזו הגיעה למקום הראשון, אמר שוסטר, "מטרידה אותי עמוקות".

גם הקנצלר פרידריך מרץ התייחס היום ישירות לנושא. "אנחנו עדים בחלק מהמקרים לאנטישמיות רדיקלית וגלויה בברלין", אמר, והוסיף כי העובדה ש"חיי יהודים בגרמניה אינם בטוחים עוד" היא בעיניו "הנטל הכבד ביותר של השנים האחרונות". מרץ כינה את המצב "חרפה לגרמניה" והפציר ב-SPD ובירוקים לתת תשובה ברורה לנושא לפני שיקימו ממשלה חדשה בבירה.

גורם בכיר בשירותי המודיעין בגרמניה תיאר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" את התחושה בצורה חריפה יותר. "פעם היית הולך במזרח גרמניה וידעת שיש אחד מתוך עשרה אנשים שהם ימין קיצוני או נאצים, ויכולת לראות ולזהות אותם. היום בגרמניה אחד מכל שלושה אנשים תומך במפלגת ימין קיצוני, וזה יכול להיות כל אחד - רואה חשבון, ספר, מנהל", אמר. "אבל תמיד אמרת לעצמך: יש את ברלין. אחרי הבחירות אתה יורד לרחוב בברלין, הולך לסופרמרקט או שותה קפה בפינה, ואתה מבין שאחד מכל ארבעה אנשים ברחוב תומך בלי בושה במפלגה שמקדמת אנטישמיות".

הבחירות אינן מוכיחות כשלעצמן שינוי ביחסה של גרמניה לישראל או במחויבותה הרשמית להגנה על יהודים, אך הן כן ממחישות עד כמה השתנה הנוף הפוליטי: ה-AfD, שהייתה במשך שנים כוח מחאה בשולי המערכת, מנצחת כעת שוב ושוב במזרח. בברלין, "די לינקה" הופכת לראשונה למפלגה הגדולה ביותר דווקא בזמן שחלקים ממנה נמצאים תחת ביקורת חסרת תקדים מצד הנהגת הקהילה היהודית ומפלגות שעשויות להידרש לשבת איתה בקואליציה.