איזה עיתון באמת מעוניין בחופש דיבור
קצת מוזר שדווקא "הארץ" מעז לדבר על הקשר בין מו"ל העיתון לבין התוכן. הרי אצלם, האג'נדה של המו"ל היא האג'נדה של העיתון. זו בהחלט זכותו של האג'נדתון הזה לנהל קמפיין שקרי לחלוטין על "הרעבה" ועל "ג'נוסייד", משום שזו עמדת המו"ל. אבל שהעיתון הזה יטיף מוסר לאחרים?
תגיות
בדרך כלל זה מגיע מצייצנים ומטוקבקיסטים חסרי בינה, שבמודע, או לא במודע, הם חלק ממכונת הרעל. זה לא חשוב מה אתה כותב, הם מיד ידביקו לך אינטרסים הזויים. אם אכתוב משהו נגד היועצת המשפטית לממשלה - זה בגלל, הם כותבים, שבעלי העיתון, נוני מוזס, אמר לי. ואם אכתוב ביקורת על יריב לוין - אז שוב זה מוזס שכפה עליי לכתוב. מכיוון שמדובר במכונת רעל - אין צורך לחפש היגיון. ולמען הסר ספקות, אין לי מושג מה המו"ל של העיתון חושב על מה שאני כותב בעניינים הללו וגם לא בעניינים אחרים. הרי כאשר אני כותב עמדה מסוימת, סביר להניח שבאותו יום או באותו שבוע אחד מעמיתיי יביע עמדה הפוכה. אז לא, איש לא אומר לנו מה לכתוב. זה הכיף לכתוב בעיתון שיש בו גם מגוון רחב של דעות וגם חופש מוחלט.
עד שמגיעים לעיתון "הארץ". או אז מתברר שלא מדובר בעיתון אלא בעוד טוקבקיתון. בשבוע שעבר התפרסם ב"ידיעות אחרונות" עמוד שער למחרת הפריימריז בליכוד, עם תמונה של נתניהו והכיתוב "יוצא לדרך". עמוד השער הזה, שומו שמיים, הרגיז אותי. ומשום כך, כבר למחרת פירסמתי מאמר תגובה שהכותרת שלו הייתה: "יוצאים לדרך ישנה". לכל קורא נבון היה ברור שאני מתפלמס עם עמוד השער ביום שלפני כן. ואפילו כועס. והנה עוד הפתעה: גם המאמר שלי פורסם, בהבלטה, בעמוד הראשון. ויותר מכך, מתברר שגם העורך הראשי חשב שעמוד השער "יוצא לדרך" - היה טעות. הוא הוציא הודעה לעובדי העיתון שבה הוא מבהיר את מה שידענו: יש לכם חופש מוחלט.
אבל עיתונאים מסוימים ב"הארץ" העדיפו את תפקיד הצייצנים. הם התנפלו על אותו עמוד שער כמוצאי שלל רב. הנה, כמו אחרוני הצייצנים, הם מצאו הזדמנות לנגח את "ידיעות". "הועלו ספקולציות", נכתב באחד המאמרים, "כי לעמוד השער האוהד יש קשר לאינטרסים המשפטיים של נתניהו ומו"ל 'ידיעות אחרונות', ארנון (נוני) מוזס, בתיק 2000". אכן, היו ספקולציות. שלהם. רק שלהם. ואיך בדיוק אינטרסים, ואילו אינטרסים, אם למחרת היום פורסם מאמר, בעמוד השער, עם כיוון הפוך? עיניים להם, אבל הם לא רוצים לראות. הם רוצים לנגח. עובדות? לא בבית ספרם.
וקצת מוזר שדווקא "הארץ" מעז לדבר על הקשר בין מו"ל העיתון לבין התוכן. הרי אצלם, האג'נדה של המו"ל היא האג'נדה של העיתון. זו בהחלט זכותו של האג'נדתון הזה לנהל קמפיין שקרי לחלוטין על "הרעבה" ועל "ג'נוסייד", משום שזו עמדת המו"ל. אבל שהעיתון הזה יטיף מוסר לאחרים? ספק אם בעשורים האחרונים התקבל מישהו לעיתון, כחבר מערכת, שדעתו רחוקה מדעתו של המו"ל. ודווקא על העיתון החופשי ביותר והמגוון ביותר בישראל הם מתגוללים?
ב"ידיעות" מתפרסמים הרבה דברים שגורמים לי לחרוק שיניים. אני מניח שגם דברים שאני כותב מרגיזים חלק מעמיתיי. אבל זה בדיוק הסיפור. החופש המוחלט לכתוב כל מה שראוי לפרסום וכל מה שמעשיר את השיח הציבורי.
למען הסר ספקות, ב"ידיעות" מתפרסמים הרבה דברים שגורמים לי לחרוק שיניים. אני מניח שגם דברים שאני כותב מרגיזים חלק מעמיתיי. אבל זה בדיוק הסיפור. החופש המוחלט לכתוב כל מה שראוי לפרסום וכל מה שמעשיר את השיח הציבורי. בלי שום אג'נדה מוכתבת. בלי מו"ל שאין לנו מושג ירוק מה דעתו. עם טעויות. כן. גם זה קורה. אנחנו לא מושלמים. ופה ושם אנחנו אפילו כועסים. וביום שמישהו יכתיב לנו משהו, אפשר להניח שאיש מבכירי העיתון לא יישאר בו עוד יום אחד. ועד שזה יקרה, ואנחנו מניחים שזה לא יקרה, אנחנו בעיקר גאים לכתוב ב"ידיעות אחרונות".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.