The Jerusalem PostNext likely US House Speaker Hakeem Jeffries to face challenges amid support for IsraelInquirerDefense confident next witnesses will show up – PoaZDF heuteEntdecken Sie das ZDF-NachrichtenstudioBillboardJuan Atkins’ Catalog Surges 1,285% on Streaming After Producer’s DeathDeadlineTrump Appears With Dana White After “Kidding” Over Press Secretary Role; POTUS Defends Nvidia’s Jensen Huang, Calls Midterm Results “Ridiculous”SDP EspectáculosFeid en México 2027: fechas, precios de boletos y preventaسكاي نيوز عربيةألمانيا وفرنسا تبحثان تحقيق "ردع عسكري فعال"ANSA SportAntonelli rientra a Bologna: 'Ora riposo e tagliatelle'. Ferrari in testacodaBBC MundoUn congresista republicano inicia el proceso para el "impeachment" del secretario de Defensa de EE.UU. por la guerra en IránBBC NewsMan Utd expected to sack head coach CarrickESPNTransfer rumors, news: Man United to hire USMNT's Pochettino to replace Carrick?TechCrunchA short seller flagged Nvidia CEO’s ties to a suspected Chinese spy six months before the scandal
The Daily Newsstand · Free, Always
Monday, November 9, 2026

חוסמים כל שינוי

Translate

כל עוד לא יתרחש שינוי מבני, שיוכל להתחיל בצעד מתבקש כמו הורדת אחוז החסימה, נמשיך ליפול שוב ושוב לתוך הנוקשות הפוליטית, הבורות וחוסר התפקוד, שבחיים האמיתיים עלולים להסתיים בקריסה

|

תגיות

קו ישר עובר בין ההחלטה להשאיר את אחוז החסימה גבוה לבין המוכנות לשבת שוב עם המפלגות החרדיות, מוכנות שמגיעה הפעם מהצד השני של המפה הפוליטית.

לכאורה, ראשי "מחנה השינוי" צודקים. ההסבר שלהם הולך ככה: צריך לבחור בין ישיבה עם הערבים, ישיבה עם החרדים או ישיבה עם ביבי. עם ביבי אי-אפשר לעבוד כי הוא פשוט ישקר וימשיך הלאה, ומנגד - הישענות על המפלגות הערביות מסוכנת מדי, אז מה אתם מציעים במקום?

אלא שהשקר באמירה הזו טמון בכך שהמלכודת הזו, שמלווה את מדינת ישראל כבר תקופה ארוכה, אינה גזרת גורל. זאת על אף שיש כאלה שרוצים לשכנע אותנו בזה. אותה דרך ללא מוצא היא בחירה אקטיבית של ראשי המפלגות משני הגושים להשאיר את אחוז החסימה גבוה כדי למנוע, כמעט בכל מחיר, כניסה של כוחות חדשים. ואז, כשישראל מגיעה שוב ושוב לאותה מלכודת, המנהיגים נאלצים להפר הבטחות בחירות, לפגוע בעתיד המדינה או להישען על מפלגות לא ציוניות, הכל בטענה של "אין ברירה".

במחקר שעסק בשאלה מדוע טיפול מסוים בסמים פסיכדליים מסייע לאנשים הסובלים מדיכאון קליני, הועלתה השערה מרכזית שמשמשת בשדה הטיפולי עד היום: דיכאון אינו נובע מעצב ואינו זהה לו, אלא מתפתח מתוך נוקשות וחוסר גמישות של המוח, נפילה חוזרת ונשנית לאותם דפוסי חשיבה והתנהגות שמובילים לסבל בל-יתואר. הטיפול בפסיכדליים, ברישיון ובפיקוח, לא מכניס שמחה לתוך העצב, אלא יוצר "כאוס חיובי". הוא מנער מערכת שהפכה נוקשה מדי, ובכך מאפשר התחדשות, תפקוד ויציאה מהדיכאון.

המערכת הפוליטית בישראל, ואיתה המדינה כולה, שקועה בדיכאון עמוק. היא נופלת לאותם דפוסים שוב ושוב, אינה מצליחה להתמודד עם המשימות הבסיסיות ביותר, ונגזר עליה להיכנס למעגל של נפילות וסבל אין-סופי.

הניסיון לצייר זאת כגזרת גורל הוא שקרי. הרבה מעבר לשאלה "עם מי הולכים", צריך להודות בכך שהחברה הישראלית כלואה בידי מנהיגיה. הם אינם מוכנים לנער את המערכת ולפתוח פתח לפתרונות חדשים, פשוט מפני שאינם מוכנים לוותר על כוחם.

כל עוד לא יתרחש שינוי מבני, שיוכל להתחיל בצעד מתבקש כמו הורדת אחוז החסימה, נמשיך ליפול שוב ושוב לתוך הנוקשות הפוליטית, הבורות וחוסר התפקוד, שבחיים האמיתיים עלולים להסתיים בקריסה. החברה הישראלית חייבת לדרוש את השינוי הזה: ריפוי שמתחיל מניעור הגון של המערכת ומערבוב מחדש של הקלפים.

View the original on ynet →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.