שר הגבעות: למה אלישע ירד הוא האיש החזק ביהודה ושומרון

כל הבתים שראינו על הרכס מעל ואדי נחל קנה הוקפו בגדרות תיל משונן. את הבתים מקיפים גם עמודים גבוהים ועליהם פרוג'קטורים ומצלמות, סבכות ברזל שרותכו לחלונות ושערים גדולים הנעולים על בריח כדי למנוע כל ניסיון חדירה של אנשי גבעות אלימים. אלה בתים שרובם משמשים את בעלי האדמות החקלאיות הפלסטינים למנוחה, אחסון ולעיתים גם ללינה ואירוח של בני משפחה בסופי שבוע וחגים, ובשנה האחרונה הם הפכו ליעדי תקיפה. כפי שאירע בלא מעט מקומות בשטחים, גם כאן הוקמו כמה מאחזים שהימצאותם בשטח מלווה בתקיפות והטרדות על בסיס יומיומי.

החקלאי עבד אל-רחים אבו-שעיב תלה שלט בעברית בחזית הבית בניסיון לייצר הרתעה: "אזהרה שיתח בראתי אין כניסה. יש כלב שמירה בתוך הבית". ליתר ביטחון, כדי שיהיה ברור, יש גם דמות גדולה של כלב על השלט. הוא לא מבין למה אנשי המאחזים עומדים מול הבית שלו וצוחקים. "אנחנו פה בלחץ גדול", הוא אומר. "זו העברית שלי. כתבתי גם בערבית אבל אני לא חושב שהם מבינים ערבית. זה שלט ששמתי לפני כמה שבועות, אחרי שכמה פעמים נכנסו אליי לשטח, זרקו אבנים ושברו את הדלת. הרסו לי 300 עצי זית. עברו עץ עץ ושברו אותם. הכל התחיל לפני בערך שנה. עד אז המתנחלים לא התקרבו לפה".

"הנה יצהר", הוא מצביע מזרחה, "ושם חוות גלעד", הוא מצביע צפונה, "הם היו אחרי הוואדי. לפני שנה, אולי פחות, הגיע לפה בחור צעיר עם טנדר טויוטה לבן והתחיל לשאול שאלות. הוא עשה פה כמה סיבובים ושאל מאיפה אני. עניתי שאני מהכפר פה ליד, מג'מאעין, והוא אמר 'חבל לך על הזמן, אין לך מה לחפש פה, לך לירדן'".

"גם אליי הבחור הזה הגיע באותה תקופה", מספר פאדי חייק, בעל אדמות על הרכס מעל נחל קנה, תושב הכפר זיתא ג'מאעין הסמוך. "הוא בא בטויוטה חדשה, אמר לי 'לך מפה. אם לא תלך נחפור לך פה קבר עם הטרקטור שלך. זו אדמה שלנו שאלוהים הבטיח לנו לפני 2000 שנה ואתם גנבתם לנו אותה'. ועניתי לו לך תביא את אלוהים, נשמע אותו אומר את זה בקול שלו. הוא התעצבן ואמר 'חכה חכה'. הנה, זה הבחור שהיה פה", הוא גולל בסלולרי שלו ומראה תמונה של פעיל הימין ואיש הגבעות אלישע ירד.

"כן, זה הבחור", מהנהן גם אבו-שעיב. "הוא הסתובב פה אבו-עלי".

עשרות מאחזים לא חוקיים הוקמו בשטחי C בארבע שנות כהונת הממשלה הנוכחית. בנוסף, בשנתיים האחרונות תועדו לפחות 23 מאחזים לא חוקיים שהוקמו בשטחי B הנמצאים בשליטה אזרחית פלסטינית, ועוד מאחז אחד שהוקם בשטח A הנמצא בשליטה פלסטינית מלאה. 24 הנקודות הללו תופסות כ-100 אלף דונם, כמעט כולם אדמות חקלאיות של פלסטינים. צה"ל ומג"ב פועלים נגד המאחזים הללו אבל ללא הצלחה יתרה. אלה שמפונים בידי כוחות הביטחון מוקמים מיד לאחר עזיבת החיילים והשוטרים, עוד באותו היום. כל זה קורה כשמתנחלים כבר השתלטו על מרבית השטחים הפתוחים בשטחי C. זה קרה באישור הדרג המדיני והצבאי ובמימון כסף ציבורי, באמצעות חוות צאן.

ירד מפרסם טור קבוע ב"עולם קטן", שהחל כעלון בתי כנסת והפך למגזין ימני שנקנה על ידי בעלי ערוץ 14. הוא פורס שם את התוכנית לכיבוש פסגות ההרים בגדה

המאחזים הם סיפור אחר לגמרי. כולם מוקמים בשטח שבו אין לישראל אחיזה מינהלתית-אזרחית לפי הסכמי אוסלו. אפשר לזלזל או להתנגד להסכמים הללו, אבל ישראל כמדינה לא נסוגה מהם, ולא מעט מדינות ‑ ארצות-הברית בראשן ‑ חתומות עליהם כערבות. הרשות הפלסטינית ממשיכה לפעול מתוקף ההסכמים הללו ובתוכה מנגנוני הביטחון שלה, שמקפידים על המשך התיאום עם ישראל על אף המציאות הקשה בשטח.

למרות קריאות לביטול הסכמי אוסלו מצד שרי ממשלה וח"כים מכל מפלגות הקואליציה, גם מהליכוד, כולל הצעת חוק לביטול שלהם שהוגשה על ידי עוצמה יהודית, עד כה זה לא קרה. זו הסיבה שישראל הרשמית מפנה מאחזים לא חוקיים המוקמים בשטחי A ו-B, ובאותו זמן מאפשרת לפעילות הלא-חוקית הזו להתקיים. הקמת המאחזים היא לא התארגנות מחופפת של כמה צעירים הזויים, אלא ארגון מסודר עם מינהלת לוגיסטית, קרן שאחראית על גיוס ודמות דומיננטית כמו אלישע ירד, המשמש כפנים של כל המפעל הלא-חוקי הזה.

הוא בן 26 ואב לשלושה, יליד רמת-גן שעבר עם הוריו כשהיה פעוט להתנחלות שא-נור בצפון השומרון. כנער מתבגר לקח חלק בהקמת מאחזים ואף הוצא נגדו צו הרחקה מינהלי מהשטחים. אחרי הבחירות האחרונות היה דובר של ח"כ לימור סון-הר מלך מעוצמה יהודית, אבל פרש כעבור זמן קצר כי הרגיש שהממשלה הזו רכרוכית מדי. אחר כך הסתבך בתיק של שיבוש הליכי חקירה בעקבות הרג פלסטיני בידי מתנחל בכפר בורקה, פרשה שהסתיימה עבורו ללא כלום אבל הפכה אותו לשם מוכר, פעיל ימין קיצוני הנמצא בפרופיל גבוה ברשתות החברתיות. כל אלו הקנו לו ניסיון מעשי בהקמת מאחזים והפכו אותו לדובר רהוט של הגבעות; "הגבעות" כרעיון של אנרכיה ואי-ציות לחוק, באמונה שכל הערבים הם אויבים וצריך לפעול אקטיבית כדי לגרשם מפה, תפיסה שהייתה רק לפני שנים ספורות קיצונית וכיום התנחלה בלב המיינסטרים הדתי-לאומי.

אחרי התבססות המאחזים הלא-חוקיים באזור ממזרח גוש עציון, דרומית לבית-לחם, ובכל שטח בנימין שמצפון וממזרח לרמאללה, היעד החדש של אנשי הגבעות הוא חיבור יצהר לעמנואל בשרשרת מאחזים לא חוקיים. המטרה המוצהרת היא קטיעת רצף השליטה הפלסטיני מצפון הגדה ועד דרומה. וכאן צריך להבהיר: לא מדובר במדיניות התיישבות רשמית של ממשלת ישראל. לא התקיימו דיונים בנושא, לא נועצו בגורמי הביטחון, לא התקבלה החלטת ממשלה. זה אירוע פיראטי לגמרי שגורר אחריו מדינה שלמה. ירד מפמפם את יעד ההשתלטות החדש מדי יום בקבוצות העדכונים שהוא מתחזק בווטסאפ, ברשת X, בטלגרם ובפייסבוק. אפשר למצוא בפרסומים הללו מפות ותרשימים, ובכמה מהם מצוינת המטרה באדום בוהק, כולל שם להתיישבות: "קוטעים את עורקי החיים של המדינה הפלסטינית, גואלים את גוש קנה".

ירד מפרסם טור קבוע ב"עולם קטן", שהחל כעלון בתי כנסת והפך למגזין ימני שנקנה לאחרונה על ידי הבעלים של ערוץ 14. כמעט מדי שבוע הוא פורס שם את חזון הגבעות ואת האסטרטגיה מאחורי הקמת המאחזים בשטחי B, מפרט את התוכנית לכיבוש פסגות ההרים בגדה ומכין רשימה של עשרה הרים "שחיוניים להשגת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון".

את הצורך בהשתלטות על "גוש קנה" הוא תולה בליל המשא ומתן האחרון על הסכמי אוסלו ב' בספטמבר 95'. הוא עושה זאת באמצעות סרטון AI שנע בין דרמה מורטת עצבים לסרט בורקס, וכותרתו "מה באמת קרה בלילה שלפני חתימת הסכם אוסלו". נשים בצד את דמותו העצבנית של ערפאת המעשנת בשרשרת בסרטון, את עוזריו שרוכנים על המפות, את הישראלים שיוצאים למסדרון עם בוקסרים שנראה כאילו נקנו בשוק רמלה-לוד, את הקריינות הדרמטית ואת הפסקול המתאים לסרט מתח, ונביא רק את הטקסט:

"ספטמבר 1995, הלילה האחרון של המגעים לפני חתימת הסכם אוסלו. במלון משרטטים את המפות האחרונות לפני החתימה. אבל יאסר ערפאת לא נרדם... באמצע הלילה הוא מתקשר לעוזר שלו ואומר לו 'הם חונקים לנו היהודים את שכם, מבחינתי ההסכם מבוטל! בלי לקבל שטח שמחבר את שכם לרמאללה אין מחר חתימה!' וכך באמצע הלילה עבד אל-רזק, עוזרו של ערפאת, הלך ודפק על דלת חדרו של צוות המשא ומתן הישראלי. צוות המשא ומתן יצא מהחדר עם פיג'מות ותחתונים והצדדים התחילו לשרטט מחדש את הקווים. וכך קיבל אותו לילה את הכינוי 'ליל התחתונים'... זה נשמע עוד פרט משעשע עד שמסתכלים על המפה. השטחים שאותם סחט ערפאת באישון לילה יצרו רצף ערבי של שטחי B בלב השומרון! ערפאת הבין באותו לילה שזה השטח שעליו תקום המדינה הפלסטינית. היום, 30 שנה אחרי, אנחנו מבינים שהדרך לבטל את הסכמי אוסלו ואת תוכנית ערפאת היא בשליטה יהודית בנחל קנה!".

אז יש סלוגן, יש סרטון ויש סיבה. יש כבר שלושה מאחזים ב"גוש" הזה ‑ מבוא קנה, צאן אביעזר וכפר רועים ‑ והם מייצרים נוכחות אלימה והתנגשות יומיומית עם הפלסטינים בכפרים הסמוכים.

אלישע ירד (26) הגיע כפעוט עם הוריו להתנחלות שא־נור. כנער הוצא נגדו צו הרחקה מינהלי מהשטחים. הוא היה דובר של ח"כ סון הר־מלך ופרש כי הרגיש שהממשלה רכרוכית

קצת לפני ערב ראש השנה פירסם ירד בערוץ הווטסאפ שלו סרטון של הנחת קו מים: "אחרי כמעט שנה של חיים עם ג'ריקנים ועוקבי מים נגררים, צוות השטח של מינהלת גבעות החזית החל בפריסת צינור מים קבוע לצאן אביעזר וכפר רועים!".

ירד כמובן לא לבד במפעל הלא-חוקי הזה. למאחזי הגבעות יש גופים מנהלים: מינהלת גבעות החזית יחד עם קרן הגבעות משמשות כגב אדמיניסטרטיבי, לוגיסטי וכלכלי לצורכי רכש למאחזים שאותם המדינה מפנה. לכל גבעה יש "מנהלים" והם עוברים הכשרה בהקמת מבנים בבנייה קלה, כיבוי שריפות בשטחים פתוחים ועוד. ירד ואנשי הגבעות עוסקים בגיוסי כספים ברשת ומצהירים שהם לא נעזרים במימון ממשלתי או כספי ציבור. הסכומים שהם מגייסים מסתכמים בכמה עשרות אלפים בכל סבב. ערב השנה החדשה פירסמה קרן הגבעות דוח פעילות שנתי:

"הענקת תשתית בסיסית לעלייה ראשונית לקרקע - ציוד בנייה, ריהוט, אביזרי ביטחון, עדר צאן, וכל מה שנדרש לפתוח ברגל ימין. פריסת תשתיות מים והענקת מערכות סולאריות לגבעות שעלו בעומק שטחי B, בריחוק רב מיישובים סמוכים, ועלותן צורכת משאבים יקרים. פתיחת צירי גישה לאורך קילומטרים רבים למספר נקודות, חלקן כוללות פרויקטים הנדסיים מורכבים. קניית משאית הובלות ותפעולה יומם ולילה כדי לספק ציוד בסיסי לגבעות ונקודות נוספות. בנינו מחסן ציוד לוגיסטי ענק שבו נשמר ומסופק הציוד לחזית ההתיישבות - חומרי בניין, כלי עבודה, מצרכי מזון ושאר ציוד נוסף. הענקנו למעל 40 נקודות התיישבות ביגוד חורף איכותי המסייע לעבור את העונה בקלות. כ-35 נקודות הנתונות לאיומי טרור ההצתות קיבלו ציוד כיבוי אש מתקדם, מפוחים ומחבטים, שיעניקו להן מעטפת הגנה ראשונית.

"פתיחת צוות תקשורת הפועל מסביב לשעון להפצת התכנים והעשייה ולקידום מהלכים רחבי היקף בנושא ביטול הסכמי אוסלו בפועל. סיפקנו רחפנים ומרכיבי ביטחון נוספים לנקודות התיישבות שלא מקבלות תמיכה ממשלית ונתונות לאיומי טרור. אנחנו מובילים בשטח את המהפיכה בשטחי A ו-B, כשלמעלה מ-20 נקודות התיישבות נעזרות ביכולות הארגון. מעל 15 (!) גבעות חדשות קיבלו ייעוץ והכוונה לבחירת מיקום אסטרטגי, וליווי ניהולי לאורך שלבי העלייה וההתבססות הראשוניים בקרקע".

האם באמת אין כאן כסף ציבורי? דרור אטקס מארגון כרם נבות, העוקב אחר השתלטות המתנחלים על אדמות, אומר שלאופרציה הזו דרושים סכומי כסף גדולים מאוד. "אלה לא הסכומים שירד והחברים שלו אוספים בגיוסי המונים", הוא טוען. "כמה עשרות אלפי שקלים לפריצת דרך של כמה קילומטרים זה סכום מגוחך. זה אולי מספיק לגנרטור בינוני, כמה כבשים וטנדר שעשה כבר 300 אלף קילומטר, אבל לא לעבודות תשתית. פריצת דרכים זה כבר כסף גדול, כמה ימי עבודה של כלים הנדסיים גדולים. השאלה הגדולה היא מאיפה הכסף".

בעמוד "תומכים בגבעות החזית" ברשת אפשר לתרום למטרות הבאות: 450 שקל לאחזקת יום עבודה בגבעה, 860 שקל לערכת ביטחון לרועה, 2,000 שקל לכבשה. בנוסף אפשר לעשות הוראת קבע של החל מ-180 שקל לחודש בסטטוס של "שותף במערכה" או 360 שקל בסטטוס של "שותף לאורך כל הדרך".

העמוד הזה מופעל על ידי "מרחבים", עמותה רשומה היושבת ברחוב השאילתות בירושלים. שניים מחברי הוועד המנהל ומורשי החתימה בה הם אלקנה נחמני ורפאל סיבוני. נחמני גר במאחז גבעת אור ובתחילת השנה הוציא נגדו אלוף פיקוד מרכז צו הרחקה מינהלי. סיבוני הוא פעיל בתנועת "חוזרים להר" המקדמת בין השאר פעילות למען חידוש עבודת הקורבנות בהר הבית. שניהם מופיעים יחד כחברי ועד בעמותה נוספת הרשומה באותה הכתובת, "חמדת הארץ לחיזוק החקלאות וההתיישבות", שבין היתר מסייעת להתיישבות בגבעות ביהודה ושומרון. אין באתר משרד המשפטים תיעוד של הקצבות ממשרדי ממשלה לעמותות הללו. נאמר רק שעמותות הן גופים משפטיים המאפשרים גיוס תרומות, פעילויות ציבוריות מאורגנות וגם אפשרות לקבלת תמיכות.

ירד לא קשור לעמותות. הוא עצמו פעיל במינהלת גבעות החזית יחד עם עודד שפירא מהמאחז כפר טרפון, וידידיה אמסלי, ממקימי גבעת אעירה שחר, שבגלגולה הקודם נקראה גבעת הבלאדים. אמסלי מפעיל שם יקב בוטיק אבל ידוע בעיקר כאיש שטח ובעל ידיים טובות בכל מה שקשור להקמת מבנים ונקודות התיישבות בגבעות.

רועי קלייטמן מקבוצת האקטיביסטים הדתיים "בני אברהם" אומר שהשפעתו של ירד היא הרבה מעבר לגבעות: "עצם זה שיש טור בשם 'בראש הגבעה' ב'עולם קטן' הופך אותו לדמות מוכרת במרחב הכללי שמחוץ למאחזים. הוא מתווה שם מדיניות, מסמן יעדים ומציב מטרות. העלון הזה, שהפך לעיתון, הוא ה-dark net של הציונות הדתית. שם מתחילים הדברים הכי אפלים, הכי רדיקליים והכי מחוץ למיינסטרים. שם למשל התחילו לדבר על התיישבות בסוריה עוד לפני שצעירים התחילו להסתנן אליה. וירד הוא הרדיקל האנרכיסט שמשך את המיינסטרים אל הגבעות. הקו שלו הוא שכולנו חיילים ושכל הערבים, כולם ללא יוצא מהכלל, הם האויבים שלנו, ואנחנו איתם במלחמה על ארץ ישראל כל הזמן. אין סתם כפר ערבי. כל כפר ערבי הוא קן טרור. צריך ליזום חיכוך ולעודד את האויב שיזרוק אבנים כדי שאפשר יהיה לירות בו. הוא בעצם רוצה מלחמה תמידית עד שנגרש מפה את כל הערבים".

בארגון זכויות האדם "יש דין" אומרים כי התפשטות המאחזים לשטחי B לא מתרחשת בחלל ריק: "רשויות החוק הישראליות בגדה המערבית ‑ הצבא, המשטרה, הפרקליטות ‑ לא פועלות על מנת למנוע את הפרת החוק ההמונית ומאפשרות את התרחבות התופעה. המאחזים הלא-חוקיים הם מדיניות ישראלית. המדינה תומכת במתנחלים העבריינים ונותנת להם יד חופשית. בסופו של תהליך ישראל תכשיר בדיעבד את המאחזים ותהפוך אותם להתנחלויות חוקיות לכאורה".

רועי קלייטמן מ"בני אברהם": "ירד מושך את המיינסטרים אל הגבעות. הקו שלו הוא שכל כפר ערבי הוא קן טרור. צריך ליזום חיכוך עם האויב כדי שאפשר יהיה לירות בו"

סיימנו בכפר דיר אסיתיא, דרומית-מערבית לשכם. עוד מעט מגיע המסיק ואנשי הכפר חוששים שיושבי המאחזים החדשים מעל ואדי קנה ימנעו מהם למסוק את עציהם. "הסבל שהם גורמים לנו הוא קשה מאוד", אומר ראש מועצת הכפר עיזאת מנסור. "הם לא רוצים לחיות איתנו, הם רוצים לחיות כאן במקומנו".

גם ראש ועד החקלאים ורופא השיניים של הכפר, ד"ר נפיס מנסור, נשמע עגמומי: "דיר אסיתיא הוא הכפר מספר אחת בייצור שמן זית באזור סלפית. אבל איך נצא השנה למסיק אם יש מעל הוואדי", הוא מצביע לכיוון, "את האנשים האלימים האלה שלא נותנים לנו לחיות בשקט. אני רואה את הצעירים בהתנחלויות החדשות (הכוונה למאחזים שהוקמו בגוש קנה, ע"ש), ואני רואה שהצבא פינה אותם כמה פעמים ותמיד הם חזרו. זה אומר שישראל לא באמת רוצה שהם יעזבו. אתה יודע מה מרגישים אצלנו עם כל ההתנחלויות החדשות והאלימות כלפינו? שישראל מכינה לנו נכבה שנייה, יותר קשה מהנכבה של 48'. יש אצלנו את אותה אווירה שהייתה ערב 48'. ואני מודיע לך שאנחנו לא נהיה הקורבנות היחידים של הנכבה הזו. אתם ואנחנו נהיה הקורבנות שלה".