בנט והחרדים מתנגחים בהצעות חוק, אשר הציג: אלה התנאים לממשלה

בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, להצעות החוק שהניחו נפתלי בנט ומאיר פרוש אין באמת היתכנות, אלא יותר החלפת מסרים עוד לפני תחילת המו"מ. ליברמן, שצפוי לעמוד בראש ועדת החוץ והביטחון, כבר אותת על נכונות לפשרות בגיוס, אך זו לא המחלוקת היחידה שתקשה על החיבור בין גוש השינוי לחרדים

עוד לפני שהמשא ומתן הקואליציוני החל רשמית, נפתלי בנט והמפלגות החרדיות מתנגחים דרך הצעות חוק שמניחים הצדדים על שולחן הכנסת, יום אחרי השבעתה. מפלגת ביחד הגישה את "חוק המשרתים", שנועד לתעדף את משרתי הסדיר והמילואים ולהעניק להם הטבות משמעותיות. מנגד, ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה הגיש הצעות חוק להסדרת מעמדם של בני הישיבות ולהקפאת מעצרי העריקים.

בינתיים, ביהדות התורה מבהירים כי יש להם תנאים ברורים לכניסה לממשלה. בביטאון דגל התורה, "יתד נאמן" - המזוהה עם יו"ר יהדות התורה יעקב אשר - נכתב כי המפלגה דורשת שמירה על עולם התורה, עצמאות החינוך החרדי ושמירת הסטטוס-קוו בנושאי דת ומדינה.

מי שצפוי לעמוד בראש הוועדה שתעסוק בחוק הגיוס הוא יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שיכהן בתקופת המעבר כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. אחרי שנים שבהן התנגח בחרדים ואחרי קמפיין בחירות נגד המשתמטים, הוא הביע בימים האחרונים נכונות גוברת ללכת לקראתם לטובת הקמת ממשלה.

וזה לא יהיה המכשול היחיד במשא ומתן בין גוש השינוי לחרדים. התנאי שהציבו היום ב"יתד נאמן", הוצג יום אחרי שהדמוקרטים הגישו הצעת חוק שתאפשר תחבורה ציבורית בשבת ונישואים אזרחיים, ח"כ איתן גינזבורג הגיש חוקים להכרה בקהילה הגאה וח"כ נעמה לזימי הגישה הצעת חוק שתפגע בתקציבי הרשתות החרדיות. גם ראש האופוזיציה היוצא יאיר לפיד, מספר 2 במפלגת ביחד, הודיע שהגיש חוק להסדרת ברית הזוגיות.

לפי הצעת החוק של ביחד, שלה ככל הנראה אין היתכנות כעת, "הכסף שיועבר למשרתים מתבסס על שינוי התבחינים ועצירת הכספים המועברים כיום למשקי בית שלא משתתפים בשירות ובתעסוקה". כלומר יועבר מתמיכה שמקבלים משתמטים.

לפי החוק, "המדינה תממן כל משרת מילואים פעיל ב-4,000 שקלים בחודש עבור מעון יום או משפחתון. משרתי מילואים פעילים יזכו ל-50% הנחה בתשלומי חשמל, מים וארנונה. כמו כן, תינתן הנחה של 50% על תחבורה ציבורית ועל אגרות המדינה. החוק גם יסמיך את הממשלה להעניק למילואימניקים הנחה ברכישת דירה ראשונה".

עבור לוחמים משוחררים, צוין, "מימון שכר הלימוד דרך קרן 'ממדים ללימודים' יורחב לחמש שנים, ולשש שנים בהנדסה, ברפואה ובאדריכלות. כך יוכלו לממן גם תואר שני. חיילים משוחררים שאינם לוחמים יקבלו לראשונה מימון של מחצית משכר הלימוד".

גם ח"כ פרוש מיהדות התורה, כאמור, כבר הגיש שתי הצעות חוק. האחת לביטול מעצרי עריקים, והשנייה לאפשר לבני ישיבות לדחות את הגיוס משנה לשנה עד גיל 26, שבו אין חובת גיוס לצה"ל. לפי נוסח הצעת החוק הראשונה, "שר הביטחון יהיה רשאי להעניק צו דחיית שירות לתלמיד ישיבה הלומד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות שבועיות בישיבה, ומ-40 שעות שבועיות בכולל. צו דחיית השירות יינתן לתקופה של עד שנה בכל פעם ויתחדש מעת לעת עד להגעת התלמיד לגיל הפטור".

החוק יחול גם רטרואקטיבית, על מי שכעת מוגדרים כמשתמטים. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב בין היתר כי "הסדרת מעמדם של בני הישיבות אינה בגדר חידוש ארעי, אלא אבן יסוד שעליה נבנתה ונסמכת המציאות במדינת ישראל מאז הקמתה".

על הקפאת המעצרים, נכתב כי מטרת הצעת החוק "היא לעצור מיידית את סחף המעצרים ולהרגיע את הרוחות בשטח באמצעות הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה פלילית כלפי תלמידי ישיבות, עד להשלמת החקיקה הכוללת להסדרת מעמדם".

מבחינת גוש השינוי, ניכרת בימים האחרונים כאמור נכונות גוברת להתגמש בסוגיית הגיוס, שהייתה אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של כל המפלגות. אחרי שליברמן הצהיר כי יש להיערך לפשרות גם בנושא הזה, הוא אף הציב את מתווה חוק הגיוס שקידם ב-2018 כבסיס אפשרי למשא ומתן עם החרדים - מתווה שאינו כולל סנקציות אישיות על משתמטים ומעניק לישיבות תקופת הסתגלות ממושכת.

בנט, לעומת זאת, שומר על שתיקה מאז ליל הבחירות, וכמעט שאינו מתייחס בפומבי למגעים עם החרדים או לאפשרות של פשרה בחוק הגיוס. ייתכן שהצעת "חוק המשרתים" שהגיש היום היא למעשה מסר לשותפים שלו בגוש השינוי, אך בינתיים הוא לא מתייחס ישירות לשאלה כיצד ניתן יהיה להגיע להסכמות עם המפלגות החרדיות, או איך יוכלו להקים ממשלה בלי תמיכתם ובלי הימנעות המפלגות הערביות.

יום לאחר השבעת הכנסת ה-26, שלושה חוקים שאושרו בקדנציה הקודמת עומדים במבחן בג"ץ, ועשויים להשפיע על סמכויות בתי הדין הרבניים ועל הרכב הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. מדובר בחקיקה שגובשה באמצעות מכון המחקר "מרכז יכין", הנוגעת לסמכות אותם בתי הדין לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת שני ההורים, לאפשרות לקיים הליכי בוררות בבתי הדין בהסכמת הצדדים ולתנאי ההרכב של האספה הבוחרת את הרבנות הראשית.

שלושת מהלכי החקיקה גובשו על ידי מכון המחקר, בהובלת הרב יאיר קרטמן והרב יעקב יקיר, בעקבות פסיקות קודמות של בית המשפט העליון שביקשו לצמצם את סמכויות המוסדות הדתיים. בשניים מההליכים כבר הוציא בג"ץ צווים על תנאי, בעתירות נגד הסדר המזונות ונגד הרכב האספה הבוחרת, ודרש מהמדינה לנמק מדוע לא ישונו ההסדרים.

בעתירה השלישית, הנוגעת לחוק הבוררות שאושר במרץ 2026, נקבע דיון. הצווים שניתנו עד כה לא מבטלים את החוקים, ועדיין ממתינים להכרעה המשפטית בשלוש העתירות. גם אותם תצטרך הקואליציה עם יעקב אשר לקחת בחשבון.