היהודי שהבטיח להחזיר את ההשקעות בישראל חזר בו: "לא מתאים כיום"
מארק לוין, החשב הכללי של עיריית ניו יורק, הבטיח בקמפיין להשיב את אג"ח ישראל לתיקי הפנסיה העירוניים, והגן על הרעיון גם אחרי שנכנס לתפקיד. עשרה חודשים אחרי ההשבעה הוא החליט לא לרכוש אותן. בראיון ל"ניו יורק טיימס" אמר כי צוות ההשקעות מצא שהעסקה לא כדאית כיום, ואין לזה לטענתו קשר פוליטי
מארק לוין, החשב הכללי של עיריית ניו יורק ומי שאחראי על ההשקעות הגדולות ביותר שלה, הבטיח במהלך הקמפיין שלו לתפקיד להחזיר את איגרות החוב של ישראל לתיק השקעות הפנסיה העירוניות. הוא שב והגן על הרעיון גם אחרי שנכנס למשרה. כעת, עשרה חודשים בלבד לאחר שהושבע, החליט לוין, דמוקרט יהודי ותומך ותיק של ישראל, שלא לרכוש אותן. בראיון ל"ניו יורק טיימס" אמר כי צוות ההשקעות שלו הגיע למסקנה שהעסקה ״אינה מתאימה כיום״.
"תמיד אמרתי שההחלטה תתבסס על שיקולים פיננסיים בלבד, ולא על פוליטיקה”, הוסיף לוין. לדבריו, בדיקת הנושא נמשכת, אבל בשל "קשיים טכניים" ושיקולים כלכליים, "נכון לעכשיו זו אינה השקעה שאנחנו יכולים לבצע”. לוין לא פירט מהם אותם קשיים טכניים. הוא הוסיף שההחלטה קשה לו גם ברמה האישית: הוא דובר עברית, ביקר בישראל פעמים רבות ויש לו בה חברים ובני משפחה. לצד קרבתו למדינה, מתח ביקורת על ממשלת נתניהו ואמר שהוא שבור לב לנוכח מצבה הפוליטי של ישראל.
מאחורי המחלוקת עומד סכום קטן יחסית בתוך קופה עצומה. חמש קרנות הפנסיה של עובדי העירייה מנהלות יחד כ-326 מיליארד דולר עבור יותר מ-750 אלף עובדים וגמלאים, בהם מורים, שוטרים וכבאים. לכל קרן מועצת נאמנים משלה. אבל לרשותו של לוין עומדים כ-1.3 מיליארד דולר שלגביהם יש לו שיקול דעת ישיר, ומכספים אלה נרכשו בעבר אג"ח ישראליות. לדבריו, הקרנות עדיין מחזיקות השקעות של יותר מ-285 מיליון דולר בחברות ישראליות. הוא הבהיר כי ההחלטה הנוכחית נוגעת לרכישת אג"ח חדשות של המדינה, לא למכירת כל הנכסים הישראליים שבתיק.
מה בעצם קנתה ניו יורק במשך השנים? אג"ח מדינה היא הלוואה: המשקיע מעביר כסף לממשלת ישראל, שמתחייבת לשלם ריבית ולהחזיר את הקרן במועד שנקבע. האג"ח המשווקות בארצות הברית באמצעות ארגון Israel Bonds הן דרך אחת של ישראל לגייס כסף מחוץ למדינה. לפי מסמכי ההנפקה שלהן, הכסף מיועד לצרכים הכלליים של המדינה, ולא לפרויקט מסוים. ברשימת הריביות שפורסמה לחודש זה מוצעות, למשל, אג"ח דולריות לשנתיים בריבית שנתית של 5.10%, ואג"ח לשלוש שנים בריבית של 5.53%.
עיריית ניו יורק החזיקה באג"ח ישראליות במשך כמעט חמישה עשורים. כשבראד לנדר נכנס לתפקיד החשב הכללי של העירייה ב-2022 , משרה שנקראת כאן גם ״מבקר העירייה״, היו בתיק אג"ח כאלה בשווי של כמעט 40 מיליון דולר. לאחר שהגיעו לפדיון ב-2023, הוא בחר שלא לקנות חדשות. לנדר, שגם הוא יהודי פרוגרסיבי ומבקר תכופות את מדיניות ממשלת ישראל, אמר שפעל לפי מדיניות השקעות הנמנעת מרכישת חוב של מדינות זרות. ראש העיר דאז, אריק אדמס, האשים אותו שההחלטה משרתת את תנועת החרם על ישראל. לנדר דחה זאת והצהיר שהוא מתנגד לחרם.
לוין הציג בבחירות של השנה שעברה עמדה הפוכה. הוא כינה אז את אג"ח ישראל השקעה איתנה שהוכיחה את עצמה לאורך שנים, וטען שיש לה מקום בתיק פנסיה מגוון. גם בינואר, אחרי שנכנס לתפקיד, חזר על כוונתו לחדש את הרכישות, ובאפריל עדיין הגן על המהלך. בראיון לטיימס הודה שכאשר הבטיח זאת לא הייתה בידיו התמונה הפיננסית המלאה. הוא ציפה, לדבריו, שדירוג האשראי של ישראל ישתפר בינתיים, או שהריבית המוצעת על האג"ח תעלה. הוא גם רצה להתייצב מול הדרישות להחרים השקעות בישראל.
מאז תחילת המלחמות הורידו חברות דירוג האשראי את הדירוג של ישראל. פיץ' מעניקה לה כיום דירוג A עם תחזית שלילית, ומזהירה מפני העלייה בחוב הציבורי ומהשפעת הסיכונים הביטחוניים על המשק והתקציב. S&P ומודי’ס שינו בהמשך את התחזית שלהן משלילית ליציבה, אך הדירוגים עצמם נותרו נמוכים מכפי שהיו לפני המלחמה.
ישראל עדיין מדורגת בדרגת השקעה. מבחינת צוות הפנסיה, השאלה היא אם הריבית מפצה על הסיכון ביחס לאפשרויות האחרות שעומדות בפניו. במשרדו של לוין החליטו שהם מעדיפים אג"ח לטווחים קצרים יותר, ושגם חוסר היציבות האזורי נכנס לחישוב.
להחלטה יש גם הקשר פוליטי שלוין אינו יכול להתעלם ממנו. ראש העיר הנוכחי, זוהראן ממדאני, התנגד בפומבי לחידוש הרכישות וטען שהעירייה אינה קונה אג"ח ממשלתיות של מדינות זרות אחרות. פעילים למען חרם על ישראל הפגינו באפריל מול משרדו של לוין בדרישה שיימנע מהמהלך. לוין מתעקש שוב ושוב שהכרעתו אינה אידיאולוגית.
מה תרגיש ישראל בכיס? כ-40 מיליון הדולר שהחזיקה העירייה בעבר הם מעט יותר ממאית האחוז מנכסי קרנות הפנסיה שלה, וסכום קטן גם ביחס להיקף גיוסי החוב של ישראל. ארגון הבונדס (Israel Bonds) שאמון על מכירת אגרות החוב, דיווח שמכר אותן ביותר משני מיליארד דולר ברחבי העולם ב-2025 בלבד. לכן החלטת ניו יורק אינה סוגרת בפני ישראל את שוק ההון האמריקני. משקלה הציבורי גדול יותר: אחד מגופי הפנסיה הגדולים בארצות הברית, שבעבר קנה חוב ישראלי במשך עשרות שנים, החליט גם תחת מנהל פרו ישראלי שהתחייב לחדש את הרכישות - להישאר הפעם בחוץ.
גם בתוך ניו יורק אין עמדה אחידה. קרן הפנסיה של מדינת ניו יורק היא גוף נפרד מקרנות העירייה, ובסוף מרץ 2026 החזיקה אג"ח של ממשלת ישראל בשווי של כ-333 מיליון דולר. כ-297 מיליון דולר מתוכן היו אג"ח של Israel Bonds, יותר מפי שבעה מכ-40 מיליון הדולר שהחזיקו בעבר קרנות העירייה. החשב של המדינה, תומאס דינאפולי, אמר בספטמבר שאין בכוונתו לשנות את מדיניות ההשקעה הזאת. לוין, מצדו, משאיר את הבדיקה פתוחה, אך לא נקב במועד שבו האג״ח של ישראל עשויות לחזור לתיקי הפנסיה העירוניים.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.