ביידן נגד נתניהו: "הבטיח דברים שלא התכוון לקיים, דאג לעצמו ולא לישראל"

נשיא ארה"ב לשעבר חשף בספר זיכרונותיו החדש את עומק האכזבה שלו מראש הממשלה במהלך המלחמה, והאשים אותו בהפרת הבטחות חוזרת ובהעדפת הישרדותו הפוליטית על עתידה של ישראל. "הישראלים תמיד מצאו תירוץ", הוא כותב. ביידן גם סוגר חשבון עם בכירי מפלגתו: "אילצו אותי לפרוש מהמירוץ"
נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן פותח חשבון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בספר זיכרונותיו החדש, ומאשים אותו בהבטחות שלא התכוון לקיים, בהתעלמות חוזרת מדרישות הממשל האמריקני לצמצם את הפגיעה באזרחים בעזה ובהעדפת האינטרסים הפוליטיים האישיים שלו על טובתה של ישראל. בקטעים מהספר, "Promise Me, America" (הבטח לי, אמריקה), שנחשפו היום (שישי) ברשת CNN, מתאר ביידן את התסכול הגובר שחש כלפי מי שהיה בן שיחו במשך עשרות שנים, ומציג תמונה עגומה של היחסים בין הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה במהלך המלחמה.
"כבר מתחילת העימות קראתי לישראל לנקוט אמצעי זהירות כדי לצמצם את סבלם של האזרחים", כותב ביידן. לדבריו, הוא העלה את החששות הללו בשיחות פרטיות רבות עם נתניהו, שהכיר בעצמו בכך שמספר ההרוגים הפלסטינים הגובר פוגע בתדמיתה של ישראל ובתמיכה האמריקנית במלחמה. אלא שבפועל, הוא טוען, התגבש דפוס קבוע: נתניהו הבטיח לשנות את ההתנהלות, ולאחר מכן התרחשה פעולה צבאית נוספת שבה נהרגו אזרחים.
"כאשר דרשנו מהם הסברים, לישראלים תמיד היה הסבר או תירוץ, אבל התוצאה הייתה זהה", כותב ביידן. את ההאשמה הנוקבת ביותר הוא מפנה אישית לראש הממשלה: "לביבי לא הייתה שום בעיה להבטיח הבטחות שלא הייתה לו היכולת, או הכוונה, לקיים".
ביידן, שהקשר שלו עם נתניהו החל עוד בתקופה שבה כיהן כסנאטור, מתאר כיצד איבד בהדרגה את סבלנותו. לדבריו, הוא הבין את הלחצים האדירים שהופעלו על ראש הממשלה בעקבות טבח 7 באוקטובר, אך לא הצליח לקבל את שיקוליו. "הייתי מתוסכל מחוסר יכולתו לחשוב כמו מדינאי ולשמור על האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל, ולא רק על הצרכים הפוליטיים המיידיים שלו", הוא כותב.
דבריו של ביידן מעניינים במיוחד על רקע הביקורת שנמתחה עליו בארצות הברית לאורך המלחמה, בטענה שנתניהו הצליח לתמרן אותו ולקבל תמיכה צבאית ומדינית כמעט בלתי מוגבלת, גם כאשר התעלם מדרישות הבית הלבן. ביידן דוחה את הטענה שהולך שולל, ומתעקש כי הבהיר לנתניהו שוב ושוב את עמדתו. עם זאת, מהקטעים שנחשפו לא ברור כיצד הוא מסביר את החלטתו להמשיך לתמוך בישראל גם לאחר שהגיע, לדבריו, למסקנה שראש הממשלה אינו עומד בהבטחותיו.
העימותים בין השניים כבר תוארו בספרים שפרסמו לאחרונה בכירים בממשל האמריקני. ברט מקגורק, שהיה אחד מיועציו הקרובים ביותר של ביידן למזרח התיכון וניהל את המגעים לשחרור החטופים, חשף בחודש שעבר בספרו "Brink" פרטים על שיחת טלפון סוערת במיוחד באפריל 2024. השיחה התקיימה לאחר שתקיפה ישראלית הרגה שבעה עובדי סיוע של ארגון ״המטבח המרכזי העולמי״ (WCK) ברצועת עזה. לפי מקגורק, ביידן התפרץ על נתניהו ושאל אותו, בניסוח שכלל קללה: "ביבי, מה לעזאזל אתה עושה?". בהמשך איים לעצור את אספקת הנשק האמריקני לישראל. "אתה חושב שאני סנטה קלאוס? אין סנטה קלאוס בישראל, חבר", אמר לו, לפי התיאור בספר.
מקגורק סיפר כי הממשל התקרב באותם ימים לנקיטת צעדים קיצוניים נגד ישראל, ובהם עצירת משלוחי נשק. אלא שהמודיעין האמריקני התריע על מתקפה איראנית חסרת תקדים נגד ישראל, והבית הלבן נדרש להיערך להגנתה. לדבריו, אלמלא האיום האיראני, סביר שהממשל היה נוקט צעדים משמעותיים נגד ישראל.
גם בשאלת החטופים נחשפו מחלוקות קשות. מקגורק סיפר כי באחת מפגישותיו עם נתניהו בתחילת 2024, ראש הממשלה התמקד במערכה הצבאית ולא מיהר לדון בעסקה לשחרור החטופים. עם זאת, בספרו הוא מטיל את עיקר האחריות לקיפאון במשא ומתן על חמאס, ואף טוען שהלחץ הפומבי שהפעיל ממשל ביידן על ישראל סייע לארגון להקשיח את עמדותיו.
גרסה אחרת הציג פיל גורדון, ששימש היועץ לביטחון לאומי של סגנית הנשיא קמלה האריס. גורדון טען בחודש שעבר כי נתניהו הוסיף ביולי 2024 דרישות חדשות למשא ומתן, בניגוד לעמדת בכירי מערכת הביטחון הישראלית, ובכך עיכב את העסקה בכחצי שנה. בין הדרישות היו השארת כוחות צה"ל בציר פילדלפי ומנגנון פיקוח על חזרת פלסטינים לצפון הרצועה. לדברי גורדון, בתקופת העיכוב נהרגו אלפי פלסטינים וחטופים ישראלים נוספים, ובהם ששת החטופים שנרצחו בידי חמאס באוגוסט 2024.
הביקורת של ביידן על נתניהו מצטרפת להאשמות שהשמיעה האריס בספר זיכרונותיה, "107 ימים", שפורסם בשנה שעברה. האריס טענה כי נתניהו זלזל בה והעדיף שטראמפ ישוב לבית הלבן, משום שסבר שהנשיא הרפובליקני יסכים לתוכניות קיצוניות יותר שהיו לו לעתיד רצועת עזה. "הוא רצה שטראמפ יהיה זה שיושב מולו", כתבה. היא גם תיארה פגישה מתוחה ביולי 2024, שבה התעמתה עם נתניהו על המשבר ההומניטרי בעזה והתרשמה כי הוא מנסה למשוך זמן.
אלא שהאריס הפנתה ביקורת גם כלפי הבוס שלה. לטענתה, ביידן התקשה להפגין אמפתיה כלפי הסבל הפלסטיני באותה עוצמה שבה הביע הזדהות עם אזרחים ישראלים ואוקראינים. כעת, בספרו שלו, ביידן מציג את התמונה מנקודת מבטו, ומדגיש את דרישותיו החוזרות מנתניהו להפחית את הפגיעה באזרחים.
המלחמה בעזה הייתה גם אחד ממוקדי ההתנגדות לביידן בתוך המפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות 2024. תנועת המחאה "Uncommitted", שקראה לבוחרים הדמוקרטים להימנע מתמיכה מפורשת בנשיא בפריימריז, צברה תמיכה במישיגן ובמינסוטה, מדינות שבהן קיימות קהילות מוסלמיות וערביות משמעותיות. ביידן, לעומת זאת, מתעקש בספר שלא היו סימני אזהרה של ממש לכך שמעמדו במפלגה מתערער. הוא מציין כי אף מועמד דמוקרטי בכיר לא העז להתמודד מולו, וטוען שהסיבה הייתה דווקא כוחו הפוליטי.
ביידן גם מגייס את אירועי 7 באוקטובר להגנתו מפני הטענות על הידרדרות בכשירותו המנטלית. הוא יוצא נגד התובע המיוחד רוברט הור, שתיאר אותו בדוח מפברואר 2024 כאדם מבוגר בעל זיכרון לקוי, ומזכיר כי חקירתו התקיימה ב-8 וב-9 באוקטובר 2023, יממה לאחר מתקפת חמאס, כשהיה בעיצומו של משבר ביטחוני ומדיני חריג.
"הייתי ער כל הלילה והתמודדתי עם השלכותיו של שינוי עמוק בסדר העולמי", כותב ביידן. הוא מציע למבקריו לשאול את ההנהגה הישראלית אם באותם ימים התרשמה שהיא מתמודדת עם נשיא שאיבד את כושר התפקוד שלו. הוא גם מפנה אותם לנאומו לאומה ולביקור שערך בישראל 11 ימים לאחר תחילת החקירה.
אבל את המילים הנוקבות ביותר, לצד אלה המופנות לנתניהו, שומר ביידן לבכירי מפלגתו. בפרק העוסק בפרישתו מהמרוץ לנשיאות הוא מתאר תחושת בגידה מצד חברים ושותפים ותיקים, ובראשם יו"ר בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי ומנהיג הדמוקרטים בסנאט צ'אק שומר. לדבריו, פלוסי אמרה לו בפגישה פרטית שאין סקר אחד שמראה כי הוא מסוגל לנצח את טראמפ. שומר הגיע לבית הנופש שלו בדלאוור והציע לו לפרוש.
"אמרתי לשומר שיש לו לא מעט חוצפה לבוא אליי הביתה ולהגיד לי לצאת מהמרוץ", משחזר ביידן, ומוסיף כי ייתכן שהשתמש גם במילים בוטות יותר נגדו. "נאמנות חשובה לי". על התקופה שבה התגברו הדרישות לפרישתו הוא כותב: "לא חייתי בעולם של אשליות. ידעתי בדיוק כמה חברי קונגרס ומושלים דמוקרטים הסירו את תמיכתם בי. לכל הרוחות, חייתי את זה".
הוא גם דוחה את הטענה שלא הבין את חומרת מצבו לאחר העימות הטלוויזיוני הכושל עם טראמפ ביוני 2024. לדבריו, ידע שהופעתו הייתה גרועה, אך ציפה לקבל הזדמנות לתקן בעימות נוסף. על השיחה עם אשתו ג'יל לאחר שירד מהבמה הוא מספר כי הודיע לה שפישל, בניסוח שהיה בוטה בהרבה. פלוסי וביידן, שהיו ידידים במשך עשרות שנים, לא שוחחו במשך חודשים לאחר שהודיע על פרישתו.
גם טראמפ זוכה לתיאור יוצא דופן. ביידן משחזר את פגישתם בבית הלבן לאחר ניצחונו של טראמפ בבחירות בנובמבר 2024, ומספר כי יריבו הפוליטי הפתיע אותו ביחס כמעט מתרפס. "אתה יודע, ג'ו, אלמלא הפוליטיקה, אני חושב שהיינו יכולים להיות חברים טובים", אמר לו טראמפ, לפי הספר, ואף טען שהוקל לו שלא נאלץ להתמודד מולו. ביידן ניסה לתדרך אותו על המשברים הבינלאומיים, בהם המלחמה באוקראינה, ישראל ועזה והיחסים עם סין, אך לדבריו טראמפ גילה עניין רב יותר באישיותם של המנהיגים מאשר בסוגיות המדיניות עצמן. הפגישה שתוכננה לחצי שעה נמשכה כמעט שעתיים.
הספר, המשתרע על פני 480 עמודים, צפוי לצאת לאור ביום שלישי הקרוב, 17 בנובמבר. ביידן, בן 83, מתמודד כיום עם סרטן ערמונית מתקדם שהתפשט לעצמותיו והודיע השבוע שייאלץ לצמצם את הופעותיו לקידום הספר. בריאיון למגזין People שפורסם השבוע אמר כי אילו ידע במהלך נשיאותו על מחלתו, לא היה מנסה להתמודד לכהונה נוספת. "אני לא חושב שגבר בן 80 שחולה בסרטן צריך להתמודד בבחירות", הסביר.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.
