בזמן שהעולם מתקדם, היחס לנבחרת הנשים הוא ביזיון | טור

עד כמה גדול הזלזול בנבחרת הנשים בכדורגל? מנחם קורצקי הוא המאמן שלה. וגם: נשיא ארה"ב עושה צחוק מהכדורגל - ולאף אחד לא היה אכפת

גיא לייבה|

השבוע במד העצבים: כדורגל הנשים שקוף, אוהדי באר־שבע נשארים בבית, ובפיפ"א מספיק טלפון מהאיש הנכון. מזל שיש ג'ודו

נבחרת הנשים חטפה 9:3 משפיל בסיכום שני המשחקים מול שווייץ. תוצאה כזאת אצל הגברים הייתה גוררת דיונים על ועדת חקירה ממלכתית, אבל למדינת ישראל פשוט לא אכפת מכדורגל נשים. עד כדי כך לא אכפת, שהמאמן הוא מנחם קורצקי, שהצלחות גדולות אינן בדיוק הסעיף הבולט בקורות החיים שלו. עם רזומה כזה, ספק אם היו נותנים לו להתקרב לנבחרת הגברים, אפילו כדי להביא כדורים. בזמן שכדורגל הנשים מתקדם בעולם, כאן עדיין מתייחסים אליו כאל מטלה שצריך לסמן עליה וי. אחר כך מתפלאים על הפערים. בעצם, אפילו לא מתפלאים. בשביל זה צריך להתעניין.

הצונאמי האנטי־ישראלי באירופה ממשיך, והפעם אוהדי הפועל באר־שבע לא הורשו להגיע לאלקמאר מ"טעמי ביטחון". איזה פתרון נוח: במקום לאבטח את מי שרוצה לראות כדורגל, פשוט משאירים אותו בבית. קשה שלא לראות בכך דרך להרחיק ישראלים בלי להכריז רשמית על חרם ובלי לשאת בהשלכות שלו. יו"ר ההתאחדות עושה את מה שהוא יכול, אבל זאת לא משימה שאפשר להשאיר רק לו. עד שתהיה כאן ממשלה מתפקדת שתטפל גם בזה, המצב בכדורגל האירופי עלול להמשיך להידרדר. זה רק הפרומו.

לפי "ניו יורק פוסט", דונלד טראמפ ביקש לבטל את הרחקתו של פולארין באלוגון, ונשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו נענה לבקשה. אם הדיווח נכון, בשביל מה בכלל צריך תקנון? אפשר לפרסם במקום את מספר הטלפון של הנשיא. ארה"ב קיבלה לכאורה יתרון לא הוגן במונדיאל, והכדורגל העולמי המשיך כרגיל. איפה האיומים להפסיק לשחק? איפה הסולידריות עם הנבחרות שלא יכולות להרים טלפון לבית הלבן? כולם אוהבים לדבר על הגינות, עד שמגיע אדם חזק מספיק כדי לבקש פטור. ואם ארה"ב הייתה זוכה במונדיאל? היו מצפים מכולם להעמיד פנים שזה ניצחון לגיטימי?

אוהדי ליברפול הניפו שלטי "רמאים" נגד מנצ'סטר סיטי, אחרי שהמועדון שלהם מיצב את עצמו כנפגע העיקרי מהפרשה. מותר לדרוש ענישה על הפרת כללים, והוצאה גדולה כשלעצמה אינה עבירה. ובכל זאת, כדאי לחסוך מאיתנו את הפוזה של העניים שנלחמים בכסף הגדול. ליברפול הוציאה יותר מחצי מיליארד יורו בקיץ 2025, וגם היא משתתפת בהתפרעות בשוק ההעברות ובניפוח המחירים. כשהכסף קונה שחקנים שלכם, קוראים לזה שאפתנות. כשהוא קונה שחקנים ליריבה, פתאום נזכרים שפעם הכדורגל היה רומנטי יותר.

נבחרת הגברים בכדורגל כמעט אף פעם לא מתעלה: מה שאתה חושש שתקבל, אתה מקבל. נבחרת הנשים בג'ודו, לעומת זאת, שוב נותנת סיבה לחייך. רז הרשקו כרגיל על הפודיום, כרם פרימו הפתיעה אחרי יום תחרויות מעולה, ואנחנו שוב נזכרים שאפשר גם לעבור את הציפיות. בלי הבטחות על שינוי היסטורי, בלי להסביר שהיריבה פשוט רצתה יותר. פשוט לעשות את העבודה.