28 מיליארד דולר יימחקו: לקונגרס נמאס שהאמריקנים מצאו דרך חוקית להתמסטל
הגדרה טכנית אפשרה ליצרנים למכור סוכריות, משקאות ופרחי קנאביס עם כמות THC משכרת, גם במדינות שבהן מריחואנה אסורה. לקונגרס נמאס והוא מתכוון לסגור את הפרצה ממש בקרוב. התעשייה מציעה להגביל מכירה לבני 21 ומעלה, כצעד ראשון בניסיון למנוע איסור כמעט מוחלט
AP|
תגיות
במטבח מסחרי ליד ראלי שבצפון קרוליינה מורח ניקולס הונס חומר כחול-ירקרק לתוך תבנית. התוצאה תהיה אחד ממוצרי הדגל של החברה שלו: סוכריות גומי חזקות המכילות THC, החומר הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס. אלא שבעוד כמה חודשים ייתכן שהעסק הזה כבר לא יהיה חוקי.
השוק האמריקני ל"מוצרי המפ" כולל כיום סוכריות, משקאות, שמנים לאידוי ואפילו פרחי קנאביס לעישון. מוצרים כאלה נמכרים גם במדינות שבהן מריחואנה לשימוש פנאי אינה חוקית, ולעיתים בתחנות דלק ובחנויות נוחות. לפי AP, האיסור החדש עשוי לחסל חלק ניכר מהענף.
שורשי הסיפור נמצאים בחוק החקלאות הפדרלי מ-2018. הסנאטור הרפובליקני מיץ' מקונל מקנטקי היה אחד הדוחפים המרכזיים להכשרת ההמפ התעשייתי, בין היתר כדי להעניק לחקלאים גידול מסחרי חדש. מריחואנה והמפ הם למעשה אותו צמח – קנאביס – אך המפ מכיל באופן מסורתי מעט THC, והוא מגודל בעיקר עבור סיבים, מזון ומוצרי בריאות.
אלא שנוסח החוק קבע כי המפ חוקי כל עוד הוא מכיל פחות מ-0.3% מהחומר delta-9 THC לפי משקל. ההגדרה הזאת פתחה פרצה משמעותית: משקה, חטיף או סוכרייה יכולים לעמוד ברף של 0.3% ועדיין להכיל כמות THC שמספיקה כדי לגרום להשפעה פסיכואקטיבית.
בתוך שנים צמח שוק גדול של מוצרים שלא עברו בהכרח את אותם מסלולי בדיקה, מיסוי ורגולציה שחלים על מריחואנה חוקית במדינות שאישרו אותה. חלק מהחברות אף מכרו פרחי קנאביס תחת הטענה שהם מכילים בעיקר THC-A, חומר שהופך ל-delta-9 THC המשכר רק לאחר חימום או שריפה.
עשרות מדינות כבר הגיבו בהגבלות או באיסורים משלהן. בסוף השנה שעברה היה זה דווקא מקונל שסייע לסגור את הפרצה שהוא עצמו עזר ליצור: סעיף שנכלל בחקיקה פדרלית קבע כי מוצרי המפ יוגבלו ל-0.4 מיליגרם THC בלבד למיכל. תחילת האיסור נדחתה לאחרונה ל-11 בדצמבר, וכעת נותר לתעשייה חלון זמן קצר בניסיון לשנותו.
מתנגדי המוצרים טוענים כי הפרצה יצרה שוק של מוצרים ללא פיקוח מספק, ואף אפשרה גישה לבני נוער. גם חברות שפועלות בשוק המריחואנה החוקי תומכות בסגירת הפרצה, בטענה שמתחרות ההמפ נהנות מיתרון לא הוגן משום שאינן כפופות לאותם מיסים וכללים.
לפי דוח של Whitney Economics שפורסם בחודש שעבר, האיסור מאיים למחוק הכנסות קמעונאיות של 28.3 מיליארד דולר, לפגוע בכ-225 אלף משרות ולהפחית ב-2.1 מיליארד דולר את פוטנציאל ההכנסות של המדינות ממסי מכירה.
נציגי התעשייה מציעים פשרה: להגביל את מכירת המוצרים לבני 21 ומעלה, לקבוע תקרה לכמות ה-THC בכל אריזה ולאסור שימוש בתרכובות קנאביס מיובאות. בעלי חברת Cornbread Hemp מקנטקי, שמעסיקה 105 עובדים ומוכרת משקאות המפ ב-18 מדינות, אומרים כי יסכימו גם להגבלה של 5 מיליגרם THC למוצר אם הדבר יאפשר את המשך פעילותם. אבל תקרה של 0.4 מיליגרם, הם אומרים, תחסל את העסק. לדברי איגוד U.S. Hemp Roundtable, הרף נמוך עד כדי כך שהוא עלול לאסור גם מוצרי CBD שאינם משכרים, ובהם קרמים לשימוש חיצוני.
הונס עצמו נכנס לענף לאחר שאיבד את עבודתו כמאמן אישי בתקופת הקורונה. צפון קרוליינה אינה מתירה שימוש במריחואנה רפואית או לצורכי פנאי, אך חלק מהמוצרים שהוא מייצר חזקים יותר ממוצרים שנמכרים במדינות שבהן קנאביס חוקי.
כבר בתחילת דרכו העריך שהפרצה לא תישאר פתוחה לאורך זמן, ולכן נמנע מהשקעות הון גדולות. אם האיסור ייכנס לתוקף הוא שוקל לעבור לייצור מוצרים אחרים, כמו סוכריות קריאטין. יצרנים אחרים כבר נערכים לגרוע מכל: חברת משקאות הקנאביס Drinkin' Buds מוויסקונסין הקפיאה את הייצור, ואחד ממייסדיה הפסיק למשוך משכורת והחל לחפש עבודה.
לתעשייה יש גם בעלי ברית מפתיעים. קמעונאיות אלכוהול, ובהן Total Wine & More, תומכות בשימור השוק, בין היתר משום שמכירות משקאות קנאביס מסייעות להן לפצות על ירידה במכירות אלכוהול.
מנגד, מתנגדי המוצרים טוענים כי הפרצה יצרה שוק של מוצרים ללא פיקוח מספק, ואף אפשרה גישה לבני נוער. גם חברות שפועלות בשוק המריחואנה החוקי תומכות בסגירת הפרצה, בטענה שמתחרות ההמפ נהנות מיתרון לא הוגן משום שאינן כפופות לאותם מיסים וכללים.
חלק מהתעשייה החוקית סבור שהתחזיות על חיסול מוחלט של שוק ההמפ מוגזמות. מוצרים מסוימים עשויים לעבור לשווקים מוסדרים בתוך המדינות שבהן יוצרו, ומדינות אחרות עשויות להקים מסלולים חוקיים משלהן. אבל עבור אלפי עסקים שנבנו סביב החוק הקיים, ההכרעה בוושינגטון עשויה לקבוע אם שוק שצמח כמעט בן לילה ייאלץ כעת להיעלם באותה מהירות.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.