ממשלת נתניהו הפכה לנטל
אם אכן יפסק כליל הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל מתחילת השנה הבאה – כפי שאפשר היה להסיק מהודעתו הפתאומית של הנשיא דונלד טראמפ בבוקרו של יום הבחירות לקונגרס – תהה זו ההוכחה המוחצת לכך שאסור לתת לבנימין נתניהו לכהן בפעם נוספת כראש ממשלת ישראל.
הודעת טראמפ מיועדת להשפיע על המוני בוחרים אמריקאיים הנופלים קורבן לתעמולה לפיה הסיוע הצבאי לישראל אחראי ליוקר המחייה בארה"ב ומאמלל את מעמד הביניים הצעיר. אין לטענה זו שחר: הסיוע השנתי לישראל, עליו סיכמו הנשיא ברק אובמה וראש הממשלה נתניהו במזכר הבנות לעשור שמגיע לקיצו בסוף 2028, מסתכם בפחות מ-4 מיליארד דולר ומהווה כ-0.35% מתקציב הביטחון של ארה"ב לשנה זו וכ-0.013% מההכנסה הלאומית שלה. אלו סדרי גודל פחותים בהרבה מטעות סטטיסטית שיגרתית בחישובים מקרו-כלכליים.
בנוסף, ארה"ב מרוויחה המון מהסכמי סיוע אלו, המממנים (בחלקם) תוכניות מחקר ופיתוח צבאיות-ביטחוניות משותפות, מאפשרים ייצור משותף על אמצעי לחימה והגנה מתקדמים ומביאים הייטק ביטחוני ישראלי לארה"ב. כל המיליארדים של הסיוע הצבאי מנוצלים על רכש תוצרת ארה"ב, גם כזה שניתן לרכוש במחירים יותר נוחים במדינות אחרות. תעשיות ביטחוניות אמריקאיות נהנות ממנו והעלות הכלכלית הממשית של הסיוע הצבאי הרב-שנתי לישראל היא לכן אפסית לגמרי.
אם בכל זאת מצא טראמפ לנכון לפוצץ את הסכם הסיוע שנתיים לפני פקיעתו ולעשות זאת בפרהסיה במכה אחת, לא הכסף הניע אותו. הניעה אותו האיבה הגוברת לממשלת ישראל הנוכחית בכלל ולבנימין נתניהו בפרט ברחבי דעת הקהל האמריקאית, משמאל, מימין ובמרכז. יועצי טראמפ הפצירו בו לנקוט בפומבי בצעד מופגן של ניתוק או לפחות התרחקות מוצהרת מישראל של ביבי, והנשיא, אחרי דחיות והיסוסים, עשה כך היום. זו סטירת לחי מצלצלת לממשלת ישראל המכהנת, גם אם טראמפ מיהר להבהיר שהפסקת הסיוע "סוכמה עם ביבי כבר מזמן". אמת, נושא הפסקת הסיוע עלה בשיחות בין השניים כבר לפני שנה וחצי, אך ההבנות היו שונות לגמרי. לא מפסיקים מיד ולא בכל הסכום.
הפסקת הסיוע הצבאי בהנפת גרזן אינה קטסטרופה אך היא תכביד מאוד על ממשלת ישראל החדשה. במילים הכי פשוטות, בתקציב ל-2027 יפתח חור שנתי של עוד כ-15 מיליארד שקלים אותו יהיה הכרחי לכסות ממיסים חדשים ומקיצוצים נוספים בהוצאות אזרחיות – ברווחה, בריאות, חינוך, תשתיות ועוד
שלא נחיה באשליות: הפסקת הסיוע הצבאי בהנפת גרזן אינה קטסטרופה אך היא תכביד מאוד על ממשלת ישראל החדשה. במילים הכי פשוטות, בתקציב ל-2027 יפתח חור שנתי של עוד כ-15 מיליארד שקלים (12% לערך מתקציב הביטחון לפני הסיוע) אותו יהיה הכרחי לכסות ממיסים חדשים ומקיצוצים נוספים בהוצאות אזרחיות – ברווחה, בריאות, חינוך, תשתיות ועוד. בגלל הצורך לשלם מקופת המדינה תמורת הייבוא הצבאי מארה"ב שניתן עד כה בחינם, העודף הקבוע במאזן התשלומים הבינלאומי של ישראל ייעלם, יימחק וייתכן שיהפוך לגרעון. לא רק שער השקל יושפע מכך – כולנו נושפע מכך. גם החרדים.
בדבר אחד טראמפ צודק: ישראל היא כלכלה מאוד מצליחה ותתמודד ביעילות ובלי משברים עם ההפסקה של הסיוע. אני גם מניח שבעבור יום הבחירות לקונגרס הודעת טראמפ (מבולבלת ולא מדויקת, כדרכו) תרוכך ונראה בפועל צמצום בסיוע בשלבים על פני תקופה ארוכה. אבל האפקט הבינלאומי והפנים-אמריקאי יישאר: גם בשביל גדול ידידי ישראל בבית הלבן, הנשיא דונלד טראמפ, ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו הפכה לנטל כבד. כבד עד כדי כך שהוא מוכן להשליכו אל מתחת לגלגלי מערכת הבחירות.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.