תעלומת מלי וליאל: הזכות להיעלם, ניסיון הימלטות - והשאלות המשפטיות
פרשת ההיעלמות המסתורית הסתיימה אחרי שבוע של חיפושים, באוטובוס בבואנוס איירס. האם ובתה אותרו, נחקרו ושוחררו. איך הצליחו לצאת מהארץ למרות החובות, מהי סמכות המשטרה במקרים אלו - ומה יקרה עכשיו?| ynet מסביר
תגיות
החיפושים אחר מלי וליאל יהלומי עוררו לא מעט שמועות, שנעו מחטיפה ומעורבות איראנית - ועד למעילה שאף הביאה לצלילה במניית בנק ירושלים. אלא שלאחר איתורן של השתיים באוטובוס בבואנוס איירס, הן אמנם תושאלו אך שוחררו משום שלא עלה חשד לפלילים. מכאן עולה השאלה - מה עכשיו? האם למשטרה יש סמכות לפעול נגד אדם שהחליט להיעלם, מה קורה כשמדובר בחובות - והיכן עובר הגבול בין זכותו של אזרח "להישכח", לבין המצב שבו מערכת שלמה מוקפצת למבצע לאיתורו על סמך מצג שווא - ynet מסביר
המשטרה אחראית לחקירת מקרי היעדרות של אזרחים בכל שטח מדינת ישראל, ומרגע שהתקבל דיווח על נעדר, החוקרים יגדירו את מידת הסיכון שבה הוא מצוי ובהתאם יבצעו פעולות. בפקודת המשטרה נעדר בסיכון הוגדר כ"קטין עד גיל 12, קשיש בן יותר מ-70, חולה ומוגבל הזקוק לאשפוז או לטיפול תרופתי (שבלעדיו חייו בסכנה), אדם הלוקה בנפשו ומאושפז בבית חולים פסיכיאטרי, אם מדובר באיש כוחות הביטחון - או כל אדם אחר שקיימת סכנה לחייו. כאשר מדובר באדם בוגר, תיפתח חקירה אם המשפחה מדווחת על כך".
אם מתבסס חשד, על היחידה החוקרת לפתוח תיק חקירה פלילי שיעבור ללהב 433. יש לציין כי משטרת אוסטריה שללה כמעט מההתחלה אינדיקציה פלילית כלשהי, ובדיקה ראשונית של משטרת ישראל העלתה כי השתיים עזבו מרצון את הדירה שבה שהו בווינה ושללו את החשש שהן נחטפו. כמו כן, לפי פקודת המשטרה כאשר מדובר באזרח ישראלי שנעדר בחו"ל - על היחידה החוקרת לוודא שבוצעו כל הפעולות לפני פנייה לאינטרפול.
אדם שנסע לחו"ל בניסיון להימלט מנושים לא בהכרח ייעצר, שכן חובות לבדם אינם מהווים עילה למעצר וישנן פעולות רבות לבצע לפני כן. אם קיימים למשל תיקי הוצאה לפועל, הנושים יכולים לנקוט בהליכי גבייה או לבקש צווים מתאימים, כמו למשל צו עיכוב יציאה מהארץ. בפורטל הממשלה צוין כי ניתן להגיש בקשה כזו אם מדובר בחובות של יותר מ-50 אלף שקל. כאן חשוב להבהיר כי צו עיכוב יציאה מישראל משמעותו, כלשונו, מניעת יציאה מישראל. הוא אינו מהווה צו מעצר בינלאומי ולא מעניק סמכות למשטרה בחו"ל לעצור ישראליות רק בגלל חובות שיש להן בישראל.
אותרו הנעדרות מלי וליאל יהלומי
(צילום: דוברות המשטרה)
כאשר עולה חשד לפלילים כמו למשל מרמה, גניבה, זיוף, הונאת נושים ועבירות פליליות נוספות. אבל, יש לציין, כי חשד לבדו לא מעניק סמכות אוטומטית למשטרת ישראל לעצור אדם במדינה זרה, שכן האחריות הטריטוריאלית של הארגון מגודרת לשטח המדינה. חוק עזרה משפטית בין מדינות קובע כי המשטרה יכולה לבקש עזרה ממדינה אחרת בביצוע פעולות במסגרת חקירה פלילית, כמו למשל בגביית עדויות, חיפוש ופעולות חקירה נוספות - אך לא מדובר במעצר, הסגרה - ולא כל שכן במתן סמכות לנציג משטרה ישראלי לבצע פעולות כאלה, כמו למשל לעכב או לעצור אדם בשטח מדינה זרה.
מבחינת "תיק ההיעדרות", אפשר להגיד שהמשימה הסתיימה. למשטרה אין סמכות לעצור את מלי וליאל רק משום שנעלמו. יתרה מכך, משום שמדובר בנשים בגירות הן יכולות לסרב לכך שהמשטרה תמסור למשפחה מידע על מקום הימצאן. המשטרה לא יכולה לכפות על השתיים לחזור לארץ ואפילו לא ליצור קשר עם משפחתן, אם הן בחרו בכך. החוק מורה אחרת כשמדובר בנעדרים שיש חשש לשלומם.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.