מקרון אוסר הפגנות, בפריז מתחמשים נגד בוזזים: "זה היה סיוט, פחדתי שיהרגו אותי"
כוננות שיא בצרפת לקראת יום מחאה גדול בשבת - שבוע אחרי שהמחאה הקודמת הפכה ליום של פורענות וביזה המונית. מקרון מבטיח לאסור הפגנות מצד "ארגונים לא-לגיטימיים", בפריז מאריכים את העוצר הלילי החלקי - ובעלי החנויות ממגנים אותן וקונים רובי גומי ותרסיסי גז מדמיע: "אני בטראומה, עדיין יש בתוך החנות"
ynet והסוכנויות|
בצרפת המשיכו הערב (יום חמישי) השלטונות להיערך ליום גדול של הפגנות שמתכננים ביום שבת ארגוני המחאה נגד המצב הכלכלי במדינה, שבוע בדיוק אחרי שגל המחאות הקודם ב-17 באוקטובר הפך ליום של פורענות שבו המונים תקפו שוטרים ובנייני ממשל ובזזו מאות חנויות ובתי עסק ברחבי צרפת. הנשיא עמנואל מקרון הודיע כעת כי השלטונות יאסרו קיום של אירועי מחאה מטעם ארגונים "לא-לגיטימיים", כשכוונתו לארגוני שמאל קיצוני שלפי הממשלה היו אלו שעמדו מאחורי המהומות בסוף השבוע שעבר. הערים מארסיי וליון – השנייה והשלישית בגודלה במדינה – הודיעו שתיהן על איסור מוחלט של הפגנות בשטחיהן ביום שבת, אם כי ייתכן שהפעילים עוד יעתרו בהמשך נגד ההחלטה לבית המשפט, בטענה שמדובר בהפרה של זכותם למחאה המעוגנת בחוקה.
מאחורי הקריאות ליום מחאה ארצי בשבת עומדים ארגון הסטודנטים המרכזי של צרפת, UNEF, ואנשי מחאת "האפודים הצהובים", זו שצמחה בגל ההפגנות נגד יוקר המחיה ומדיניותו הכלכלית של מקרון ב-2018. אולם בצל החשש שגם הפעם המחאות ידרדרו למהומות נרחבות, ממשלתו של מקרון – שהודתה כי לא הייתה ערוכה מספיק ליום המחאה הקודם שבו יצאו לרחובות כמעט מיליון בני אדם, הרבה מעבר להערכותיה – הפעם היא מבטיחה "פריסה מסיבית" של כוחות משטרה. גם כוחות צבא מסוימים יסייעו, והם יכללו חיילים מכוח "סנטינל", כוח המשימה ללוחמה בטרור שנשלח לסייר בערי צרפת מאז תקופת הפיגועים של ארגון דאעש במדינה ובאירופה כולה החל מ-2015. החיילים יהיו אחראים לאבטח אתרים רגישים, כדי לפנות שוטרים נוספים למשימות של פיזור הפגנות ומניעת מעשי ביזה.
גם היום ניסו הרשויות בפריז למנוע קיום של הפגנות מחשש שאלו יהפכו לאלימות, אבל האיסור של המשטרה שם על קיומה של המחאה בוטל על ידי בית המשפט. בעקבות הפסיקה, אלפים הפגינו היום בפריז, אך באירוע סטטי ולא בצעדה כפי שתוכנן במקור, ולא דווח על אירועים חריגים. על אחד השלטים שהמפגינים הניפו נכתב: "אנחנו לא צריכים גז מדמיע כדי שהעתיד שלנו ייראה עכור". במקביל, הנשיא מקרון כינס דיון ביטחוני מיוחד בארמון האליזה, ובו שב והאשים כי מאחורי המהומות עמדו ארגוני שמאל קיצוני המבקשים לחולל אנרכיה בצרפת: "בשבת שעברה היו לנו מעשים פוליטיים וחתרניים מצד קבוצות שמאל קיצוני, שמטרתן להפיל את הרפובליקה".
מקרון הוסיף כי האסטרטגיה שהשלטונות אימצו לימים הקרובים היא לדחות בקשות לקיום הפגנות מצד "אישים או קבוצות בלי רשות לגיטימית". לדבריו, "הכללים פשוטים, ולדעתי הם פשוט עניין של היגיון בריא. ההמלצה הכללית היא שלא יתקיימו הפגנות בימים הקרובים. למי שבכל זאת ירצו להפגין, אם מדובר באיגודי עובדים, נציבי המחוזות יציעו מסלולים חלופיים". כוונתו למסלולים שבהם תהיה סכנה פחותה יותר לבעלי העסקים, החוששים מאוד מאירועי ביזה נוספים. שר המשפטים ז'ראלד דרמנן קרא מצדו לנקוט יד קשה באלו שיפרו את איסורי ההפגנות ואף ליטול מהם את זכות ההצבעה, כמו גם להטיל הגבלות על השימוש ברשתות החברתיות על אלו שהיו מעורבים במעשי אלימות, ביזה או מתקפות על שוטרים.
המהומות בצרפת: בניין עיריית לימוז' עולה באש וקורס
(צילום: מתוך X )
חנות אחר חנות: תיעוד מהביזה ברחובות מארסיי
(צילום: מתוך X )
בימים האחרונים נשמר השקט בפריז ובערים נוספות בצרפת, בין היתר על רקע צעדי עוצר חלקי שהוטלו בהם, והערב הודיעו הרשויות בבירה על הארכתו של העוצר הלילי שהוטל על אזור כיכר הרפובליקה ועל רובע לה אל – בין השעות 23:00 עד 06:00 (שעון מקומי) – עד ליום שני בבוקר. במקביל, הערב הודיע משרד התרבות הצרפתי כי כמה מהמוזיאונים המרכזיים ביותר בפריז, בהם מוזיאון הלובר ומוזיאון ד'אורסה, יהיו סגורים בשבת. גם הגראן פאלה, מוזיאון פיקאסו ומוזיאון האורנז'רי ייסגרו בשבת. משרד התרבות הנחה בנוסף את המוסדות הנתונים לפיקוחו לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את "ביטחון המבקרים", את "הגנת העובדים" ואת "השמירה על יצירות אמנות". גם מארגני היריד הבינלאומי לאספני אמנות, "ארט באזל פריז", הודיעו כי היריד יהיה סגור בסוף השבוע. עיריית פריז קראה מצדה לציבור "לנהוג בערנות מרבית" בשבת, בשל "הסיכון לאלימות נוספת מצד פורעים שאין להם קשר לתנועת המחאה החברתית".
גם בעלי החנויות בפריז, שרק בה ניזוקו במהומות בסוף השבוע שעבר 450 בתי עסק ו-228 נבזזו, נערכים כעת לחידוש ההתפרעויות, ורבים מהם החלו לאטום את חלונות הראווה של עסקיהם בלוחות עץ, על מנת להקטין את הסיכוי שיפרצו אליהם ויבזזו גם אותם. גם בשדרות מָזֶ'נְטָה, המקשרות בין תחנת גאר דה ל'אסט לכיכר הרפובליקה, עמלו היום על הקמתם של לוחות עץ להגנה על החנויות, ושם כמו במוקדים אחרים המגינים המאולתרים הפכו למוקד של יוזמות תמיכה בבעלי העסקים המקומיים: על גבי אחת הכרזות שנתלו שם קראו לתושבים להצטרף לקבוצת וואטסאפ שכונתית, שנועדה בין היתר "למנוע פריצות", ואילו כרזה אחרת קראה להעביר תרומות לקרן שתסייע ל"עלי חוסיין ולצוותו ההרוס" בעקבות הביזה שהייתה בחנות שלו.
בסוכנות הידיעות הצרפתית AFP דיווחו כי בעקבות החשש הגדול, רבים מבעלי העסקים בפריז החלו גם להתחמש. איב גולה, שבבעלותו חנות נשק בפריז, סיפר לסוכנות שמאז המהומות המכירות אצלו "זינקו פי 10", וכי כבר אזלו לו הרובים המשגרים כדורי גומי. לדבריו בעלי חנויות "מתחמשים כי הם מבועתים", וכמה מלקוחותיו סיפרו לו שהם "נלכדו בתוך החנויות שלהם יחד עם הבוזזים". מיכאל (שם בדוי), בעל חנות אופטיקה בעיר, רכש בחנות נשק אחרת תרסיס פלפל, וסיפר כי קנה אותו "למקרה שבוזזים ייכנסו לחנות". לדבריו, בדרך הזו יוכל להרגיש שיש לו לפחות "מידה מסוימת של הגנה".
בעלי עסקים אחרים סיפרו ל-AFP כי הם מקווים שהפעם הרשויות ייערכו טוב יותר ולא יאפשרו שוב מצב של אובדן שליטה. "שבת שעברה הייתה סיוט. פחדתי שיהרגו אותי", אמר מעצב השיער ז'וזה גדג'. "אבל אני מסרב להאמין אפילו לרגע שהשבת הזאת תיראה אותו דבר", הוא הוסיף, והביע ביטחון שהרשויות "הפיקו לקחים". הוא התראיין מול דלת הזכוכית של המספרה שלו, שנופצה בידי הפורעים ותוקנה באופן מאולתר עם לוחות עץ, שדרכם חודרת רוח קרה. עמנואל רנאל, בן 60 ובעל חנות לצבעים ולמוצרי עיצוב ושיפוץ הבית ליד תחנת גאר דה ל'אסט, עדיין בטראומה מאירועי סוף השבוע. מאז יום שני הוא ישן בתוך החנות שלו, שכעת מחציתה ריקה. "אני בספק אם נהייה פתוחים בשבת הבאה", הוא אומר. "אני עדיין לא מבין למה הבוזזים באו לגנוב צבע וכלי עבודה".
המהומות בסוף השבוע שעבר, נזכיר, החלו לאחר הפגנות גדולות נגד יוקר המחיה והתנאים הירודים במוסדות חינוך, הפגנות שאותן הובילו במידה רבה גורמים בשמאל הרדיקלי ושהייתה בהם נוכחות משמעותית של קהילות מהגרים. המתפרעים תקפו שוטרים ויידו לעברם אבנים, תקפו עוברי אורח, העלו באש פחים, מכוניות ובניינים – ובזזו או זרעו הרס בכ-3,000 חנויות בפריז, מארסיי, ליון, ניס, נאנט, לימוז' ושלל ערים אחרות. יותר מ-2,700 בני אדם נעצרו במהומות, וקרוב ל-1,000 שוטרים נפצעו, כמה מהם באורח קשה. נשיא צרפת מקרון וראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הודו כי היו כשלים בהיערכות המודיעינית למהומות הללו, וכי המשטרה מצאה עצמה בעמדת נחיתות מול המפגינים.
במחאה בשבת, זו שקדמה ליום הפורענות, שילבו כוחות תלמידי תיכון וסטודנטים, איגודי עובדים ואנשי תנועת "האפודים הצהובים". המחאה הזו הגיעה אחרי שבועות של "מחאת התלמידים" שהחלה בחודש שעבר בבתי ספר בפרברים העניים שמצפון לפריז, על רקע מחסור במורים ותנאי לימוד ירודים, מחאה שגם במהלכה אירעו שלל אירועי אלימות, שהתפשטו מאז למדינות נוספות באירופה ובהן בלגיה.
בצרפת ומחוצה לה יש המדגישים את חלקם של מהגרים ובני מהגרים מאפריקה ומארצות ערב והאיסלאם בהפגנות ובמעשי האלימות. הטענות בנוגע לחלקן של קהילות מהגרים בפרעות נשמעות עוד מימי מחאת התלמידים בתחילת החודש, וגם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ טען כי מדובר בעדות לניסיון לכאורה של האיסלאם להשתלט על צרפת. מקרון דחה את הטענות הללו ותיאר אותן כ"שקר מוחלט", ומדגיש מנגד את תפקידם של ארגוני שמאל קיצוני במהומות. ראש הממשלה לקורנו, כמו גם גורמי ימין בצרפת, מאשימים את מנהיג מפלגת השמאל הקיצוני "צרפת בלתי כנועה" ז'אן-לוק מלנשון בליבוי האלימות, לכאורה כמפגן כוח לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה, שבהן חוזים הסקרים שמלנשון יעפיל לסיבוב השני והמכריע מול מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן – אך אז יפסיד לה בפער גדול.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.