הידען·Israel·Wednesday, October 21, 2026 at 07:47 AM UTC

לראשונה התקציב לחינוך החרדי מותנה בלימודי ליבה – אך רוב הכסף כבר הועבר

Translate

אבי בליזובסקי

בג"ץ אימץ את מתווה היועצת המשפטית לממשלה: כ־98 מיליון שקל שהוקפאו יועברו רק למוסדות שמלמדים מתמטיקה, אנגלית, מדעים, עברית ותנ"ך. היועמ"שית דורשת ליבה מלאה כבר השנה, ותוכנית ליבה אחידה לכל בתי הספר. משרד החינוך ממשיך להתנגד, ורוב תוספת התקציב של כמיליארד שקל כבר הגיעה לרשתות.

במשך שנים נשמע הוויכוח על לימודי הליבה כוויכוח אידאולוגי. בשנה האחרונה הוא הפך לשאלה תקציבית ומשפטית. השאלה כבר אינה רק אם ילדים חרדים צריכים ללמוד מתמטיקה ואנגלית. השאלה היא אם המדינה רשאית לממן במלואם בתי ספר שאינם מלמדים אותן.

התשובה של מערכת המשפט הולכת ומתבהרת: לא. ב־13 באוקטובר 2026 אימצו שופטי בג"ץ יעל וילנר, עופר גרוסקופף וגילה כנפי־שטייניץ מתווה שגיבשה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה. לפיו, כספים שהוקפאו יועברו רק למוסדות שנמצא כי לימדו בפועל את עיקר מקצועות הליבה.

מה בדיוק אושר בבג"ץ

המתווה נוגע לכ־98 מיליון שקל. זו היתרה שנותרה מתוספות תקציב של כמיליארד שקל, שאישרה ועדת הכספים בדצמבר 2025 לרשתות החינוך החרדיות – החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני. רוב הכסף כבר הועבר לפני שבג"ץ הקפיא את היתרה בצו ביניים, בין היתר לתשלום שכר.

לפי המתווה, נבדקים חמישה מקצועות: תנ"ך, עברית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים. מוסד שלימד פחות מ־75% מהנדרש לא יקבל דבר. מוסד שלימד בין 75% ל־100% יקבל סכום יחסי, כך ששיעור התקצוב לא יעלה על שיעור הליבה בפועל. 31 מוסדות, שבהם מקצוע ליבה שלם לא נלמד בכל שכבות הגיל, לא יקבלו כסף כלל.

היועמ"שית הדגישה שזהו מתווה חד־פעמי לשנת הלימודים תשפ"ה. הוא אינו מכריע בשאלות הרחבות: היקף החובה, הכשרת המורים, המבחנים הארציים ושיטת הפיקוח. אלה ימשיכו להתברר בעתירות של עמותת חדו"ש ושל חברי כנסת מהאופוזיציה.

איך הגענו לכאן: שנה של חשיפות

עמותת חדו"ש עתרה במרץ 2025 בדרישה שתקצוב הרשתות יותנה בליבה מלאה. במהלך הדיונים נאלץ משרד החינוך לחשוף נתונים שלא פורסמו קודם. לפי הנתונים, ב־92% מבתי הספר ברשתות אין מורים בעלי הכשרה מספקת להוראת מקצועות הליבה.

כבר באוקטובר 2025 הודה משרד החינוך בבג"ץ שהפיקוח על הרשתות החרדיות אינו אפקטיבי. לדבריו, עשרות מיליוני שקלים הועברו אליהן בלי בקרה. בתשובה לבקשת חופש מידע של חדו"ש התברר עוד, כי עד שנת הלימודים תשפ"ה לא נדרשו המפקחים לעבוד לפי קריטריונים ברורים. לכן גם מדו"חות הפיקוח שנכתבו אי אפשר ללמוד הרבה.

בדיון בינואר 2026 החרים משרד החינוך את הדיון, ונציגיו לא הגיעו. לפי הארץ, נציגת פרקליטות המדינה, עו"ד דניאל מארקס, אמרה לשופטים כי השר קיש אסר עליה להציג נתונים. היא ונציגי הרשתות הודו כי כדי לקבל תקציב מלא, הרשתות אינן נדרשות לעמוד בכל דרישות הליבה החלות על בתי הספר הממלכתיים. המדינה אף הודתה שהרשתות אינן עומדות בדרישות החוק, והמליצה לקצץ בתקציבן.

ב־17 בפברואר 2026 הוציאו השופטים דפנה ברק־ארז, דוד מינץ ורות רונן צו על תנאי. הם דרשו מהמדינה להסביר מדוע התקצוב אינו מותנה בפועל בקיום מלוא תוכנית היסוד. עוד דרשו להסביר מדוע הפיקוח אינו מבוסס על יותר מדיווח עצמי של המוסדות וביקורים מתואמים מראש, ומדוע המדינה אינה פועלת לאתר מוסדות שאינם עומדים בתנאים. מתשובות המדינה עלה גם שאף תלמיד ברשת החינוך העצמאי לא נבחן במבחני המיצ"ב.

לפי דיווח בכאן חדשות, שר החינוך יואב קיש ביקש להסתיר מבית המשפט מסמך של אגף התקציבים באוצר. לפי המסמך, אין ולו בית ספר אחד לבנים ברשתות שמלמד את מלוא הליבה. הפרקליטות סירבה לבקשה. במאי 2026, אחרי שהשר סירב לקבוע אילו מוסדות עומדים בתנאים, העביר בג"ץ את ההכרעה לידי היועמ"שית.

עמדת היועמ"שית: ליבה מלאה כבר השנה

באוגוסט 2026 הגישה היועמ"שית את עמדתה העקרונית. לפיה, הרשתות נהנות מתקצוב מלא כמו החינוך הממלכתי, מכוח סעיף "כלל ילדי ישראל" בחוק יסודות התקציב. לכן עליהן לעמוד גם בחובות המלאות. התנאים: ליבה מלאה, מורים בעלי הכשרה מתאימה, השתתפות במבחנים הארציים, שיתוף פעולה עם הפיקוח ודיווח מלא.

התשובה מתחה ביקורת חריפה על משרד החינוך. לפיה, הנוהג להסתפק ב־75% מתוכנית היסוד אינו מעוגן בחוק. שיטת החישוב סכמה שעות בכל שכבות הגיל יחד. כך סווגו מוסדות שלא לימדו אנגלית או מתמטיקה בשכבות שלמות כמי שמלמדים יותר מ־95% מהתוכנית. בכשליש מהמוסדות אין אפילו מורה אחד בעל הכשרה מתאימה להוראת מקצועות הליבה.

לפי דיווח ב־TheMarker, לשכת היועמ"שית העבירה הנחיות דומות למשרד החינוך כבר ב־2024. אנשי המקצוע במשרד הונחו שלא לפעול לפיהן.

תוכנית ליבה אחת לכל בתי הספר

בסוף אוגוסט 2026 הלכה היועמ"שית צעד נוסף. לפי דיווח בכלכליסט, חוק חינוך ממלכתי מחייב תוכנית ליבה אחת. בפועל קבע משרד החינוך ארבע תוכניות: ממלכתית, דתית, ערבית וחרדית. התוכנית החרדית כוללת הקלות רבות.

לפי חוות הדעת, שנת הלימודים תשפ"ז היא שנת מעבר. אם לא תגובש בה תוכנית ליבה אחידה, יחולו ברשתות החרדיות בתשפ"ח דרישות הליבה של החינוך הממלכתי־דתי, בלי גמישות. במקביל יבוטלו הקלות קיימות, למשל קיצור שעות המתמטיקה, האנגלית והמדעים בכיתות ז'–ח'. מוסד שיסרב להשתתף במבחנים הארציים יוצא מהרשת. מוסד חדש לא ייקלט ברשת אם אינו עומד בדרישות מראש.

בפועל: הכסף ממשיך לזרום

הפרשנית מירב ארלוזורוב כתבה ב־TheMarker כי למרות ההחלטות, מערכת החינוך החרדית מקבלת תקציב מלא זו השנה השלישית ברציפות. לדבריה, מנכ"ל משרד החינוך מסרב ליישם את דרישות המשנה ליועמ"שית בנימוק של אוטונומיה למנהלים. היא גם מתחה ביקורת על קצב הטיפול בבג"ץ.

הנתונים מסבירים מדוע הנושא אינו מגזרי. לפי אהרון רבינוביץ, כתב הארץ לענייני חרדים, כרבע מתלמידי כיתה א' בישראל הם כיום חרדים. בפודקאסט של הארץ העריך רבינוביץ כי רוב הורי הזרם המרכזי בציבור החרדי, כ־60% לפי הערכתו, רוצים שילדיהם ילמדו ליבה. לדבריו, השליטה של הממסד החרדי בבתי הספר היא המכשול, ולא בהכרח רצון ההורים.

בהידען דווח בחודש שעבר על הישגי ישראל במבחני PISA 2025, הנמוכים ביותר מאז החלה להשתתף בהם. כשחלק הולך וגדל מהתלמידים אינו לומד מתמטיקה, אנגלית ומדעים כלל, הפגיעה אינה רק בהם. היא פוגעת במאגר העתידי של מהנדסים, מדענים ורופאים, ובכושר הנשיאה של המשק כולו.

הנציגים החרדים רואים בדרישות פגיעה באורח חייהם. יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, טען כי המטרה היא להפוך את הציבור החרדי לחילוני. בעמותת חדו"ש טוענים שהמצב הנוכחי מפקיר עשרות אלפי ילדים לחיים של בורות.

שאלות ותשובות

מה קבע בג"ץ ב־13 באוקטובר 2026?

בג"ץ אימץ את מתווה היועמ"שית. כ־98 מיליון שקל שהוקפאו יועברו רק למוסדות שלימדו לפחות 75% מהנדרש בחמישה מקצועות ליבה, ובאופן יחסי לשיעור הליבה בפועל.

האם מעכשיו כל התקציב מותנה בלימודי ליבה?

עדיין לא. ההחלטה נוגעת רק ליתרה שהוקפאה משנת תשפ"ה. רוב תוספת התקציב כבר הועבר. השאלות העקרוניות עדיין מתבררות בבג"ץ.

מה דורשת היועצת המשפטית לממשלה?

ליבה מלאה כתנאי לתקצוב מלא. לצד זה היא דורשת מורים מוכשרים, השתתפות במבחנים הארציים, פיקוח אמיתי ותוכנית ליבה אחידה לכל מערכת החינוך.

מה יקרה אם לא תגובש תוכנית ליבה אחידה?

לפי חוות הדעת, בשנת תשפ"ח יחולו על הרשתות החרדיות דרישות הליבה של החינוך הממלכתי־דתי, ללא ההקלות הקיימות.

מקורות: הארץ (חן מענית) – הצו על תנאי, פברואר 2026 · הארץ – פודקאסט הצלצול · TheMarker – מירב ארלוזורוב · TheMarker – עמדת היועמ"שית · ynet – החלטת בג"ץ · ynet – תשובת היועמ"שית · כלכליסט – תוכנית ליבה אחידה · כאן חדשות

עוד בנושא באתר הידען

View the original on הידען →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.