גם עונש מוות על השולחן: זו התובעת שתוביל את משפטי הנוחבה

היקף עצום של ראיות ועדויות קשות, אל מול 400 מחבלים שיואשמו: התובעת הצבאית לשעבר עו"ד זאנה מודזגברישוילי נבחרה לאחת המשימות הרגישות בתולדות המשפט הישראלי. היא שירתה 22 שנה בצה"ל ושוחררה בדרגת אל"מ - ושבה למילואים כתובעת בתיק מותו של יובל קסטלמן

תגיות

עו"ד זאנה מודזגברישוילי, התובעת הצבאית הראשית לשעבר, נבחרה לעמוד בראש המערך להעמדתם לדין של מחבלי הנוחבה שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר. מדובר באחד המהלכים המשפטיים המורכבים והרגישים בתולדות מערכת המשפט הישראלית, שבמסגרתו צפויים להתנהל הליכים נגד מאות מחבלים שפשטו לעוטף בשבת הקשה. המערכת תתמודד עם היקף חריג של ראיות, עדויות, נפגעים וחומרי חקירה.

מודזגברישוילי שירתה בצה"ל במשך 22 שנים, מילאה מגוון תפקידים בפרקליטות הצבאית וכיהנה במשך ארבע שנים כתובעת הצבאית הראשית. לאחר שחרורה מצה"ל ב-2013 מונתה למבררת תלונות נחקרים בשב"כ (מבת"ן) במשרד המשפטים, תפקיד שנועד לבחון תלונות על התנהלות חוקרי השירות.

לאחרונה שבה לשירות מילואים ושימשה כתובעת בתיקו של אביעד פריג'ה, הנאשם בגרימת מותו של יובל קסטלמן ז"ל, שנורה לאחר שסייע לעצור את הפיגוע בצומת גבעת שאול בירושלים בנובמבר 2023. מודזגברישוילי תועסק כאזרחית עובדת צה"ל ותנהל את המערך הענק של תביעות מחבלי הנוחבה. מדובר באירוע רגיש ומשמעותי עם השלכות רחבות מאוד גם בתוך ישראל - מול המשפחות השכולות והציבור הרחב בצל הטראומה - ובמקביל מול גורמים במשפט הבינלאומי שיעקבו אחר ההליכים.

החוק להעמדה לדין של מחבלי הנוחבה אושר בחודש מאי האחרון במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 93 תומכים מול 0 מתנגדים. החוק מניח את התשתית המשפטית למשפטים חסרי תקדים – הגדולים והמשמעותיים ביותר שנערכו בישראל מאז משפט אייכמן. מי שיזמו את החוק הם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן מהציונות הדתית וח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, ומי שגיבשו אותו בשיתוף פעולה מקצועי ונדיר, הם שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

החוק מגדיר את המעשים שביצעו המחבלים בין 7 ל-10 באוקטובר 2023 כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. הגדרות אלו כוללות מעשי רצח, אונס, חטיפה וביזה. החוק יחול גם על עבירות שבוצעו לאחר תאריכים אלו נגד חטופים שהוחזקו בעזה, כולל חטופים שנרצחו בשבי.

אחד הסעיפים המשמעותיים בחוק מסמיך את בית המשפט להטיל עונש מוות לא רק על מעשי הרצח של 1,164 אזרחים וחיילים ב-7 באוקטובר, אלא גם על עבירות חמורות אחרות כמו אונס, וזאת בהתאם לחוקים קיימים כמו החוק למניעת רצח עם וחוק המאבק בטרור.

החוק קובע כי מחבלים שיידונו למוות או שיוגש נגדם כתב אישום בעבירה שדינה מיתה, לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות עתידיות לשחרור אסירים. על פי החוק, יוקם בית משפט צבאי מיוחד בירושלים. כתבי האישום יוגשו נגד יותר מ-400 מחבלים, והמספר הסופי תלוי בהמשך עבודת השב"כ וצה"ל בעזה. המשפטים יחולקו לפי זירות גאוגרפיות – למשל, משפט לזירת בארי, משפט לזירת ניר עוז ומשפט לזירת הטבח במסיבת הנובה.

בכל הרכב משפטי יישבו שלושה שופטים, כאשר לפחות אחד מהם חייב להיות נשיא של בית משפט צבאי או שופט מחוזי (בדרגת נשיא או סגן נשיא) שיגויס למילואים לצורך כך. למורשעים יינתן מנגנון ערעור אוטומטי, ובבית הדין לערעורים יישב שופט בית משפט עליון בדימוס בראש ההרכב.

בהמשך לאישור החוק, הפרקליטות (בראשות פרקליטות מחוז דרום) צפויה להגיש כתבי האישום על בסיס חומר הראיות האדיר שנאסף. התשתית הראייתית כוללת ממצאים פורנזיים מזירות הטבח, תמלילי חקירות של אסירי נוחבה ומאות סרטונים המתעדים את הזוועות. חלק ניכר מהראיות נאסף תוך כדי לחימה על ידי לוחמי צה"ל ושב"כ בתוך רצועת עזה. ברוב הדיונים, הנאשמים עצמם לא יהיו נוכחים פיזית באולם בית המשפט, אלא יצפו בהם באמצעים טכנולוגיים ממתקני הכליאה. לעומת זאת, למשפחות הנרצחים והנפגעים תינתן אפשרות לצפות בדיונים מאולם נפרד או באמצעות שידור דיגיטלי. בדיון מיוחד שנערך בוועדת החוקה ב-7 באוקטובר 2026, שלוש שנים לטבח, נשמעה אפשרות שאישום ראשון יוגש במחצית הראשונה של 2027.