"תחילת הסוף של עידן טראמפ": נטישת הבוחרים, ו"מרחץ הדמים" של הרפובליקנים

הצעירים, השחורים וההיספנים שטראמפ סחף לפני שנתיים נטשו - והדמוקרטים כבשו את הקונגרס ב"צונאמי כחול", ששטף גם מעוזים שמרניים שאיש לא ציפה שייפלו. עבור רוב האמריקנים הייתה זו הצבעת מחאה נגד הנשיא ונגד המלחמה באיראן: "זה לא אור ירוק לשמאל הקיצוני". אבל כשגם המחנה הפרוגרסיבי התחזק משמעותית - עם ניצחון של המוסלמי האנטי-ישראלי עבדול אל-סייד במדינה מתנדנדת, הקרב על דרכה של המפלגה רק יתחמם לקראת הפריימריז לנשיאות

ynet והסוכנויות|

בארצות הברית ממשיכים בצהריים (יום רביעי) לנתח את המשמעויות וההשלכות של ההישג ההיסטורי של הדמוקרטים בבחירות אמצע הכהונה, שבהן רשמו ניצחונות מדהימים בשורת מדינות שנחשבו למעוזים שמרניים בטוחים והשתלטו על בית הנבחרים ועל הסנאט גם יחד. "הצונאמי הכחול" הזה יאפשר להם להגביל מאוד את צעדיו של הנשיא דונלד טראמפ בשנתיים הקרובות, ולהתכונן טוב יותר לקראת הבחירות החשובות אף יותר לנשיאות ב-2028. לא מעט פרשנים מדגישים כי האזרחים האמריקנים הצביעו לדמוקרטים בעיקר כהצבעת מחאה נגד טראמפ ונגד מדיניותו, וכי רבים מהם עדיין רואים באור שלילי את המפלגה הדמוקרטית עצמה.

בחירות האמצע, שנערכות באמצע הקדנציה של הנשיא המכהן, נתפסות כמעט תמיד כמשאל עם על כהונתו, ובדרך כלל המפלגה שלו מאבדת מכוחה בקונגרס. אבל ההישג הלילה של הדמוקרטים היה אדיר וחריג גם מבחינה היסטורית: מאז מלחמת העולם השנייה ועד כה רק בשלוש בחירות אמצע הצליחה מפלגה כלשהי לחולל מהפך כפול בשני בתי הקונגרס, הסנאט ובית הנבחרים, ב-1946, 1994 ו-2006. המהפך הכפול הקודם התחולל בצל התסכול הרב מהמלחמה בעיראק, והפעם הסיבה לכך הייתה המלחמה באיראן, ובעיקר הזינוק במחירי הדלק שבא בעקבותיה ושמכביד מאוד על אמריקנים מהשורה. לפי מדגם הקלפיות שערכה סוכנות הידיעות AP, כשני שלישים מהמצביעים אמרו שהם חשים "כועסים" או "מתוסכלים" מהכיוון שאליו צועדת ארה"ב, ושישה מכל עשרה אמרו כי המחירים הגבוהים יותר הם תוצאה של המדיניות של הנשיא, בכלל זאת גם מלחמות הסחר שהוא מנהל.

לפי המדגם 60% מהמצביעים אינם שבעי רצון מתפקודו כנשיא, וכ-70% מעוניינים שהקונגרס יציב מנגנוני פיקוח ובלמים לנשיא. 60% גם אמרו כי טראמפ מעניק עדיפות לאינטרסים האישיים שלו על פני האינטרסים של המדינה. התוצאה של התסכול הזה הייתה ענישה של המועמדים הרפובליקנים, אף שטראמפ עצמו לא הופיע על פתקי ההצבעה – אם כי הוא כן ביקש מהבוחרים "לדמיין" שהוא מופיע עליהם, בתקווה שכך ישלהב את קואליציית הבוחרים שהעניקה לו ניצחונות מפתיעים בשנים עברו, בכלל זאת כשנבחר מחדש לנשיאות ב-2024. אבל בפועל לפי המדגם של AP קואליציית הבוחרים שלו התפרקה לחלוטין: לפני שנתיים הצליח טראמפ להביס בקלות רבה מהצפוי את קמלה האריס בזכות זינוק בתמיכה בו מצעירים, שחורים והיספנים – ובכל הקבוצות הללו היה כעת סחף לעבר המועמדים הדמוקרטים.

לפי המדגם, כ-70% מבני ה-30 ומטה תמכו בבחירות אתמול במועמד הדמוקרטי במחוז הבחירה שלהם בבית הנבחרים, כשב-2024 כמחצית מהם תמכו בטראמפ וחצי בקמלה האריס. כרבע מכלל הגברים השחורים תמכו בטראמפ לפני שנתיים, וכעת רק כ-10% תמכו במועמד הרפובליקני שלהם לבית הנבחרים. בקרב כלל הבוחרים השחורים, כ-80% תמכו בקמלה האריס לפני שנתיים, וכעת כ-90% תמכו במועמד הדמוקרטי לקונגרס. דפוס דומה נרשם בקרב ההיספנים, כשברקע הזעם של רבים ממבצע הגירוש ההמוני שמוביל ממשל טראמפ, שאמנם הבטיח שיהיה ממוקד במהגרים לא-חוקיים עבריינים, אבל בפועל גורשו במסגרתו גם בני משפחות עובדים. ב-2024 כ-40% מההיספנים תמכו בטראמפ – נתון שהיווה זינוק משמעותי וחשוב מאוד עבור הניצחון שלו אז – אבל כעת כ-60% תמכו במועמד הדמוקרטי במרוצים לבית הנבחרים. 70% מההיספנים אמרו כי המדיניות של טראמפ פגעה במצב הכלכלי.

ב-AP הדגישו כי השינויים הללו עשויים להוות סימן מקדים לבחירות לנשיאות ב-2028, ש"כעת מתחילות באופן לא רשמי", ובפרשנות שפרסמו כתבו כך: "ייתכן שזו תחילת הסוף של עידן טראמפ. התבוסה האלקטורלית שנחלו הרפובליקנים נראתה כהתנערות ישירה מטראמפ, שדרש נאמנות מכל רחבי מפלגתו, והעמיס על הרפובליקנים את שיעורי התמיכה העגומים שלו, את המלחמה הלא-פופולרית באיראן ואת הזינוק ביוקר המחיה. ואכן, כוחו הפוליטי של טראמפ נמצא בשפל חדש, כשנותרו כשנתיים לסיום כהונתו האחרונה".

כהכנה לבחירות בעוד שנתיים, הדמוקרטים יוכלו כאמור לנצל את השליטה בקונגרס לא רק כדי לנסות לסכל כל צעד ושעל במהלכיו של טראמפ – וכך ולהפוך אותו ל"ברווז צולע" (אם כי בכל הנוגע לאיראן ולמדיניות הביטחון יש לו עדיין כוח נרחב מאוד כנשיא) – אלא גם מבטיחים לפתוח בחקירות נגד הנשיא ואנשיו, בטענה לשחיתות והתנהלות לא-אתית מצדם בשנתיים האחרונות. חקירות שכאלו עשויות גם להתפתח בהמשך להליכי הדחה בקונגרס נגד טראמפ או בכירים בממשל, בהם שר ההגנה פיט הגסת' שנמצא על הכוונת הדמוקרטית כבר זמן רב, אם כי הסיכוי להדחה בפועל נחשב לקלוש עד אפסי, מפני שהוא דורש רוב של שני שלישים בסנאט.

כך או כך, חקירות שכאלו יכולות להביך את הנשיא, שאותת כבר על כוונה להעניק למקורביו ובהם אילון מאסק חנינות, ובמקביל להעלות את קרנם של הדמוקרטים לקראת הבחירות לנשיאות. על החקירות הצפויות רמז הבוקר הדמוקרט הבכיר בוועדת הפיקוח של בית הנבחרים, רוברט גרסייה, שצפוי כעת להפוך ליו"ר הוועדה: "הצטיידו בעורכי דין" ("lawyer up"), הוא צייץ ברשת X. הוא אמנם לא פירט מעבר לכך, אבל מדובר במסר ברור לטראמפ ולמקורביו.

הדמוקרטים מתבשמים כעת בהישגים יוצאי דופן שלהם במעוזי השמרנים, חלקם כאלו שלא נתפסו כלל כתחרותיים. בבית הנבחרים, שבקונגרס היוצא הם החזיקו בו ב-214 מושבים והרפובליקנים החזיקו ב-218 (בדיוק המספר הדרוש שם לרוב), הדמוקרטים הצליחו להשתלט על לפחות 27 מושבים שבהם החזיקו הרפובליקנים – והם בדרך לרוב עצום של עשרות מושבים בבית התחתון של הקונגרס. לפי "ניו יורק טיימס" ייתכן מאוד שישיגו בסופו של דבר 257 מושבים, נתון שלא ראו מאז ניצחון אובמה ב-2008. יו"ר הבית החדש יהיה האקים ג'פריס – השחור הראשון בתפקיד. בסנאט, ערב הבחירות נחשבו רק שישה מרוצים למרוצי מפתח צמודים שלא ברור מי הפייבוריט בהם, אבל במקום שההכרעה בהם איטית ומורטת עצבים – כבר בבוקר חמישה מהמרוצים נפלו בקלות לקופת הדמוקרטים.

כולם היו מעוזים שנחשבו בעבר לבטוחים עבור הרפובליקנים: אוהיו, שבה טראמפ ניצח לפני שנתיים בפער של 11%; טקסס שלא שלחה דמוקרט לסנאט 38 שנה; קנזס שלא עשתה זאת 94 שנה; אייווה שבה טראמפ ניצח ב-2024 ב-13%; מיין שבה הרפובליקנית הוותיקה סוזן קולינס החזיקה במושב שלה 29 שנה וכבר הפתיעה בעבר את הסוקרים, אך הפעם נסחפה גם היא ב"צונאמי הכחול". רק באלסקה טרם הוכרז מנצח, והספירה שם נמשכת. הדמוקרטים רשמו מהפך בצפון קרוליינה, כפי שחזו מראש הסקרים, אבל מהפך מפתיע במיוחד התחולל בדרום קרוליינה השכנה, מעוז שמרני במיוחד שבו הפסידה אחותו של הסנאטור המנוח לינדזי גרהאם, דרלין גרהאם, שנתפסה בעיני רבים כמועמדת חסרת ניסיון וחלשה. היא הייתה הבחירה האישית של טראמפ, שקידם את מועמדותה כמחווה לאחיה שהיה בעל בריתו הקרוב. הנשיא גם היה זה שקידם את מועמדותו של קן פקסטון שהפסיד במרוץ לסנאט בטקסס. פקסטון הוא בעל ברית נאמן של טראמפ, אבל נחשב גם הוא למועמד בעייתי מאוד, בשל פרשיות שחיתות ובגידות באשתו שבהן הסתבך.

בריאיון הבוקר ל"פוקס ניוז" טראמפ לא הביע חרטה על כך שהוביל מהלך להדיח את הסנאטור הרפובליקני המכהן ג'ון קורנין בפריימריז בטקסס, שבהם הוא הוחלף בפקסטון בעידוד הנשיא, אף שקורנין נחשב לפופולרי הרבה יותר בקהל הרחב ולדעת רבים היה יכול לבלום אולי את המועמד הדמוקרטי הצעיר ג'יימס טלריקו, שניצח בסופו של דבר את פקסטון בפער אדיר של 12% (לפי ספירת 93% מהקולות). "פשוט לא חיבבתי את קורנין. הוא נראה לי אדם לא נאמן. כשלא היה אופנתי לתמוך בטראמפ, הוא לא היה שם. כשזה הפך לאופנתי, הוא נישק לי בתחת. אני זוכר את הימים ההם, ופשוט הרגשתי שאני לא יכול להעניק לו את תמיכתי", אמר הבוקר טראמפ, כשהוא מתייחס כנראה לתקופה שאחרי מהומות הקפיטול, אז קורנין מתח עליו ביקורת קשה בשל שלהוב תומכיו שהסתערו על הקונגרס, כדי לסכל את ניצחונו של ג'ו ביידן.

יודגש כי ממש לא ברור אם גם קורנין היה מצליח לעמוד ב"צונאמי הכחול" שהציף את אמריקה כולה: בטקסס, המעוז השמרני הענקי ביותר עד להיום, נרשם הלילה מהפך משולש – וגם בקרב המקביל על תפקיד המושל הובס המושל הוותיק גרג אבוט, המכהן מאז 2015 ובניגוד לפקסטון הוביל בסקרים, על ידי הדמוקרטית ג'ינה הינוחוסה (היא תהיה המושלת הדמוקרטית הראשונה שם מאז 1994, אז ניצח ג'ורג' בוש הבן, שלימים הפך לנשיא ארה"ב, את המושלת הדמוקרטית אן ריצ'רדס). בנוסף ניצח בטקסס הדמוקרט ניית'ן ג'ונסון בקרב על תפקיד התובע הכללי, תפקיד שבו החזיק עד כה פקסטון. בנאום הניצחון שלו הבוקר תיאר הסנאטור המיועד טלריקו את ההישג כניצחון של החלש מול הגדול, והשווה אותו לסיפור "דוד וגוליית", כשברקע סכומי עתק שהזרימו תורמים רפובליקנים, ובראשם האיש העשיר בעולם אילון מאסק, לקמפיין של המועמד הרפובליקני פקסטון: "לקחנו בחזרה את טקסס! הוכחנו לעולם שכל הכסף בעולם לא יכול להשתוות לתושבי טקסס".

אבל אם הדמוקרטים מקווים שההישג הדרמטי הלילה מבשר גם על ניצחון קליל עבורם ב-2028, לא בטוח שכך יהיה: לפי המדגם של AP, התדמית של המפלגה עדיין ירודה מאוד, וכמחצית מכלל המשיבים אמרו שעמדתם ביחס לדמוקרטים כמפלגה היא "מאוד" או "במידה מסוימת" שלילית. 60% השיבו כך ביחס למפלגה הרפובליקנית. ב-AP הסבירו כי המצב הזה מותיר על כנו את הקרב שהתנהל ביתר שאת בשנה האחרונה בין שני המחנות המרכזיים במפלגה הדמוקרטית – האגף הפרוגרסיבי מהשמאל העמוק – שגם דוגל בעמדות אנטי-ישראליות נחרצות – והזרם הממסדי המתון.

שני המחנות הללו ינסו כעת לנבור בתוצאות כדי לטעון שההצלחות נבעו מהדרך שאליה הם דוחפים, אבל המועמדים של כולם רשמו הישגים גדולים בחסות "הצונאמי הכחול" – שכאמור כוון בעיקר נגד טראמפ. בצד של המחנה המתון, דמויות בולטות כמו מושל פנסילבניה ג'וש שפירו ומושל מרילנד ווס מור נבחרו מחדש, וכך גם היה במקרה של הסנאטור מג'ורג'יה ג'ון אוסוף. כל השלושה הם מועמדים אפשריים לנשיאות ב-2028. אוסוף הוא אחד המועמדים הבולטים, והסיכויים לכך שיתמודד רק גברו בעקבות מהפך כפול שנרשם הלילה גם בג'ורג'יה: שם נבחרה למושלת קיישה לאנס בוטומס – האישה הראשונה בארה"ב שנבחרת לתפקיד מושלת של מדינה כלשהי. למושלי ארה"ב הסמכות למנות מחליף לסנאטור שמפנה את מקומו מסיבה כלשהי, וניצחונה של בוטומס יאפשר לאוסוף לפרוש מהסנאט עבור ריצה לנשיאות, מבלי לחשוש שיחליף אותו רפובליקני.

גם הפרוגרסיבים רשמו הלילה הישגים משמעותיים – עם מועמדים אנטי-ישראליים שניצחו בשלל מרוצים, ובראשם עבדול אל-סייד שניצח במרוץ לסנאט במישיגן. אל-סייד, בן למהגרים ממצרים, יעשה היסטוריה כמוסלמי הראשון אי-פעם שחבר בסנאט. ניצחונו נעשה חרף סערה גדולה סביב עמדותיו האנטי-ישראליות שחוללו קרע יוצא דופן במפלגה ימים לפני הבחירות, כאשר היריבה שאותה הביס בפריימריז, חברת הקונגרס הדמוקרטית היילי סטיבנס הודיעה כי תתמוך במועמד הרפובליקני מייק רוג'רס, בשל סירובו של אל-סייד לגנות במפורש קמפיין שהאשים את ישראל במחירי המזון הגבוהים, קמפיין שרבים ראו בו אנטישמי.

אל-סייד ניצח תוך שהוא הודף גם שלל מתקפות מצד הרפובליקנים בטענה שהוא סכנה של ממש לביטחון הלאומי, לכאורה בשל קשרים שאותם הכחיש לאחים המוסלמים, כשטראמפ עצמו מכנה אותו שוב ושוב "ג'יהאדיסט". בנאום הניצחון שלו הבוקר אמר אל-סייד: "הם אולי הצביעו על השם שלי ועל האמונה שלי, אבל כולנו יודעים שהשם שלי והאמונה שלי הם לא הסיבה לכך שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם לקנות דלק". הוא גם תקף שוב את ישראל, ודרש לעצור את הסיוע הצבאי שניתן לה – סיוע שבצל הלחץ מהשמאל טראמפ כבר הודיע אתמול כי ייעצר בשנה הבאה. "הם מנסים להציג אתכם כשונאי אדם אם אתם מאמינים שלילדים פלסטינים צריכה להיות הזכות לגדול בארץ אבותיהם, מבלי שיירצחו בכספי המיסים שלנו. אם אתם מאמינים בזכויות שוות לשלום, לכבוד ולהגדרה עצמית, זו לא שנאה. זו אהבה. תושבי מישיגן, אנחנו רוצים שכספי המסים שלנו יושקעו כאן, בבית".

הקולות האנטי-ישראליים רק יגברו בקונגרס הבא, שיושבע ב-3 בינואר, אבל לא ברור עדיין אם ההישג של אל-סייד נבע מעמדתו נגד ישראל או שנעשה גם הוא בחסות הצונאמי הדמוקרטי הכללי, כשהוא עצמו התמקד בקמפיין בנושאי יוקר המחיה. כך או כך, ניצחונו של אל-סייד במדינה שנחשבת למתנדנדת כמו מישיגן, שטראמפ ניצח בה בפער קטן לפני שנתיים, נתפס כאבן דרך משמעותית עבור המחנה הפרוגרסיבי – שרואה בכך הוכחה לכך שמועמדיו יכולים לסחוף את הקהל הרחב מחוץ למעוזים ליברליים כמו ניו יורק וקליפורניה.

אבל לשאלה האם האמריקנים יהיו מוכנים לנשיא מהשמאל העמוק ב-2028 עדיין אין תשובה. פרשנית CNN אליסה פארה גריפין אמרה על כך הבוקר: "הרפובליקנים הפיקו את הלקח הלא-נכון מבחירות 2024 – במקום להתמקד ביוקר המחיה ובאכיפת חוקי ההגירה בצורה מושכלת, טראמפ והרפובליקנים הלכו רחוק מדי כמעט בכל סוגיה. הדמוקרטים לא צריכים לחזור על אותה טעות. הלילה נרשמה דחייה של הכישלונות וההפרזות של טראמפ. אין בכך מתן אור ירוק לקידום סדר יום של השמאל הרדיקלי".

עבור הרפובליקנים, התבוסה הקשה שתוארה על ידי גורם אחד במפלגה כ"מרחץ דמים בכל רחבי הלוח", תחייב אותם לחשבון נפש. אסטרטג רפובליקני אמר הלילה ל"פוליטיקו" כי התבוסה הצורבת עשויה דווקא לשמש כמעין "תרופה מרה" שהמפלגה הרפובליקנית זקוקה לה כעת. לדבריו, תוצאות הבחירות יסייעו לסלק "אנשים חלשים ומועמדים גרועים" ו"יזכירו לאנשים שלא להיות מרושלים, טיפשים ומנותקים מהבוחרים שלהם". אבל כשטראמפ ממשיך לעמוד בראש, ורק מתחמק מהכישלון בטענה שהתבוסה נבעה בגלל שהוא עצמו לא הופיע על פתקי ההצבעה, לא ברור אם הפקת לקחים שכזו בכלל אפשרית.