ממשל טראמפ בחש, אבל מחוז אלברטה החליט: נשארים חלק מקנדה
הפרובינציה הקנדית, שמחזיקה בעתודות הנפט המוכחות הרביעיות בגודלן בעולם, וחשה היסטורית מנוצלת ע"י הממשלה הפדרלית באוטווה, הצביעה במשאל עם על האפשרות לצאת לעצמאות. 76% התנגדו, אבל הבדלנים, שלא מזמן נחשבו תנועת שוליים, שואבים עידוד מכך שרבע תמכו: "משהו התעורר, עבורנו זה לא קו הסיום". ברקע: מלחמת הסחר – ותמיכת שר האוצר האמריקני בצירוף אלברטה לארה"ב
ynet והסוכנויות|
ראש ממשלת קנדה מארק קרני, המנהל מערכת יחסים מתוחה ביותר עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, רשם בלילה האחרון (בין שני לשלישי) ניצחון פוליטי גדול, כשתושבי מחוז אלברטה העשיר בנפט הצביעו במשאל עם ברוב גדול בעד השארת המחוז חלק מקנדה. המשאל, שהיה הראשון אי-פעם בפרובינציה הקנדית בנושא ההיפרדות, נותן רוח גבית למאמציו של קרני לאחד את המדינה על רקע מלחמת הסחר עם ארה"ב.
משאל העם שנערך אתמול לא היה משאל על היפרדות מיידית, אלא משאל על השאלה האם בכלל להוציא לדרך תהליך היפרדות אפשרי: המשתתפים התבקשו בו להחליט אם ברצונם שאלברטה תישאר חלק מקנדה או לערוך משאל עם נוסף, בעל משמעות מחייבת בהרבה, על היפרדות. כשהתפרסמו התוצאות לפנות בוקר התברר כי 76% מהמשתתפים תמכו חד-משמעית בהישארות, ורק 24% תמכו בקיום משאל נוסף ומחייב על פרישה.
"תושבי אלברטה עשו בחירה ברורה", אמר ראש הממשלה קרני בהצהרה שמסר עם פרסום התוצאות, "הם בחרו באחדות, בבנייה משותפת ובערבות הדדית. קנדה גדולה מסך חלקיה". ראש הממשלה קרני אמר שכעת תאפשר התוצאה לקנדים להתקדם יחד ולהאיץ את המאמצים לגיוון הסחר, לפיתוח מיזמי תשתית מרכזיים ולהפיכת קנדה למעצמת אנרגיה עולמית, כשאלברטה בליבה. גם ראש ממשלת אלברטה דניאל סמית', מי שהכריזה על קיום משאל העם בחודש מאי, פרסמה הודעה שבה ציינה כי היא "שבעת רצון מאוד" מהתוצאות.
סמית' היא אשת המפלגה השמרנית המאוחדת (UCP) שבשלטון באלברטה, היא מתנגדת לעצמאות, והחלטתה להביא את השאלה להכרעת הבוחרים באלברטה נועדה לפייס את האגף הבדלני במפלגתה. ההחלטה שלה הושוותה על-ידי אנליסטים להימור של ממשלת בריטניה בקיום משאל העם על הברקזיט ב-2016, אז החליטו תושבי הממלכה לפרוש מהאיחוד האירופי בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה השמרן דייוויד קמרון. ראש ממשלת קנדה קרני, שכיהן באותה עת כנגיד בנק אנגליה, הזהיר את הבוחרים באלברטה כי מהלך דומה במחוז שלהם יהיה "בלוף מסוכן", והזכיר להם שבשנים שלאחר הברקזיט "שררה בבריטניה אי-ודאות עצומה, וההשקעות נעצרו לחלוטין".
אלברטה היא פרובינציה המחזיקה בעתודות הנפט המוכחות הרביעיות בגודלן בעולם, והיא ארץ בוקרים ומעוז שמרני שתרבותו הפוליטית חולקת מאפיינים דומים יותר עם מערב ארה"ב מאשר עם מרבית חלקי קנדה. הטינה כלפי הממשל הפדרלי באוטווה מושרשת עמוקות באלברטה, אך לאורך השנים לא תורגמה לתמיכה נרחבת של הציבור שם בעצמאות.
ההצבעה אתמול על אפשרות של היפרדות מקנדה נערכה אחרי שקבוצה קטנה אך קולנית של בדלנים באלברטה ניהלה בחודשים האחרונים קמפיין למען פרישה של הפרובינציה, בטענה שהמחוז מנוצל על-ידי הממשלה המרכזית באוטווה, ושמשאבי האנרגיה האדירים של אלברטה משמשים לסבסוד אזורים עניים יותר בקנדה. הבדלנים טענו כי אלברטה תהיה עשירה בהרבה אם תשתחרר מהבירוקרטיה של פקידי השלטון בבירה, והדגישו בין השאר כי הממשל הפדרלי חנק את תעשיית הנפט המקומית באמצעות תקנות לשמירה על איכות הסביבה, במיוחד בתקופת כהונתו של ראש הממשלה לשעבר ג'סטין טרודו. את קו המחשבה הזה הדהד אתמול דסטין דגנהרדט, מצביע מוויינרייט, שאמר כי תושבי אלברטה סובלים זה מכבר מיחס בלתי הוגן מצד הממשל הפדרלי של קנדה: "באלברטה נהגו למעשה כמו במושבה", אמר בצאתו מהקלפי. "הם רוצים רק לקחת ולקחת ולקחת מאיתנו, ולא להחזיר שום דבר".
ההצבעה נערכה כשברקע מלחמת הסחר בין קנדה של קרני לארה"ב של טראמפ. הנשיא האמריקני דיבר בשנתיים האחרונות שוב ושוב על האפשרות של סיפוח קנדה לארה"ב, ושר האוצר האמריקני סקוט בסנט התייחס בינואר מפורשות לסוגיית אלברטה, כשאמר: "אני חושב שעלינו לאפשר להם להצטרף לארה"ב". בסנט כינה את אלברטה "שותפה טבעית" עבור ארה"ב, ותומכי העצמאות של המחוז אף התקבלו לשיחות במחלקת המדינה האמריקנית. המיליארדר אילון מאסק, שמזוהה מאוד עם המחנה הרפובליקני בארה"ב, קרא בתחילת אוקטובר לפרישת הפרובינציה מקנדה.
אנליסטים מעריכים כי מלחמת הסחר של טראמפ ואיומיו להפוך את קנדה למדינה ה-51 של ארה"ב סייעו לקרני לגייס תמיכה באלברטה, שבה ראשי ממשלה מהמפלגה הליברלית כמוהו היו לא-אהודים באופן היסטורי. קרני, שבעצמו העביר את רוב שנות הילדות באלברטה, הודה לאחרונה כי גם בימיו שם חשו תושבי המחוז לעיתים קרובות מקופחים על ידי אוטווה, ומאז עלייתו לשלטון הוא יצר קשר הדוק עם הנהגת אלברטה והאיץ את בנייתו של צינור נפט חדש לחופי האוקיינוס השקט. הפרויקט, שנועד לאפשר לנפט הגולמי של אלברטה להגיע לשווקים באסיה, ושאלברטה והממשל הפדרלי מחזיקים בבעלות על רובו, מהווה אבן ראשה באסטרטגיה של קרני לצמצום תלותה של קנדה בארה"ב.
ההצבעה אתמול הייתה הפעם השנייה בתוך שבועיים שבה נאלץ קרני להתמודד עם אתגר בדלני: ב-5 באוקטובר זכתה מפלגה תומכת-עצמאות בשלטון בפרובינציית קוויבק דוברת הצרפתית, אם כי היא לא השיגה את הרוב הדרוש כדי לממש את הבטחתה לקיים הצבעה על היפרדות של קוויבק מקנדה. קוויבק כבר קיימה שני משאלי עם על יציאה לעצמאות, ב-1980 וב-1995, ובשניהם דחו התושבים את ההצעה.
כך או כך תוצאת משאל העם אתמול אינה צפויה להביא לסיום תנועת העצמאות באלברטה. עוד לפני המשאל אמרו כמה ממנהיגי הבדלנים בפרובינציה כי ימשיכו לפעול למען קיום הצבעה נוספת גם אם רוב תושבי אלברטה יצהירו כי ברצונם להישאר. תנועת הבדלנות של אלברטה, שרק לפני שנים אחדות נחשבה לתנועה שולית, הפכה כעת לשחקן מרכזי בשיח הפוליטי בקנדה, עד כדי כך שהיא עוררה עניין גם בממשל טראמפ ובקרב בעלי בריתו.
"אין בידינו התוצאות הסופיות, ואני חושב שהמספרים עוד ינועו, אך הוגן לומר שלפחות רבע מתושבי אלברטה חשים שיש לנהוג באלברטה בצורה טובה יותר", אמר בלילה קית' וילסון, ממנהיגי התנועה הבדלנית. מיץ' סילבסטר, גם הוא ממנהיגי הבדלנים, עמד על כך שתנועתו "עוררה משהו בפרובינציה הזו, והרוח הזו לא עומדת להיעלם בקרוב. הערב איננו קו הסיום עבורנו".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.