תומכי האייתוללות שמפגינים כבר 200 ימים: "לא יעזבו עד שהציונים יושמדו"

העם האיראני קורס, אבל במדינה עם 90 מיליון איש גם גרעין קטן של תומכי משטר הוא גדול למדי. לאחרונה חגגו האייתוללות "200 ימי הפגנות תמיכה" בכיכרות, עם אטרקציות טילים, צעקות "מוות לישראל!" אחרי חתונה המונית ו"תרגיל" עם נשים שהתנדבו "להקריב" עצמן. המטרה: "לשדר למתנגדים שאין טעם לצאת לרחובות"

מתחילת המלחמה עם איראן, הערוצים האיראניים המזוהים עם משטר האייתוללות מפרסמים מדי לילה תמונות וסרטונים מהפגנות תמיכה בהנהגה ובכוחות האיראניים, המתקיימות במוקדים שונים במדינה. התעמולה האיראנית מנסה להציג כמה שיותר לכידות איראנית ותמיכה של הציבור במשטר ובכוחות, בזמן שרוב הציבור האיראני קורס תחת משבר כלכלי שהולך ומחמיר ודיכוי אכזרי.

אבל במדינה שבה יש 92 מיליון בני אדם למשטר יש גם לא מעט תומכים אמיתיים, שבוחרים לצאת לרחובות ולהפגין את תמיכתם. במשך כל החודשים האחרונים, גם כאשר דובר על אפשרות לחזרת ארה"ב ואיראן לשולחן המשא ומתן, וגם בזמני הסלמה, ההתכנסויות הליליות בכיכרות בערי איראן נמשכו כרגיל. בשבוע שעבר ציינו באיראן את היום ה-200 להפגנות התמיכה ברחובות, והספירה עדיין נמשכת. החגיגות החלו ב-15 בספטמבר ונמשכו מספר ימים בערים שונות, כאשר לאורך השבוע צוטטו גופים ובכירים איראניים, ששיבחו את המפגינים תומכי המשטר.

ארגון הבסיג', המיליציה האכזרית שהייתה אחראית להרג אלפי המפגינים מתנגדי המשטר שהפגינו במחאת הענק נגדו בתחילת השנה, מסר לציון היום ה-200: "האומה האיראנית תישאר ברחובות ובכיכרות כל עוד הדבר נדרש, וכל עוד האינטרסים של המשטר מכתיבים זאת". הרמטכ"ל האיראני, עלי עבדאללהי, מסר מצדו: "העם האיראני היקר, אני מביא לכם בשורה משדה הקרב: נוכחותכם ואחדותכם הן שחיזקו את מורל הלוחמים, העצימו את החוסן הלאומי וזרעו פחד בלב האויב". מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזאי, מסר כי העם הוא הנכס החשוב ביותר של איראן לביטחון הלאומי, והוסיף כי העם "הגן על המולדת, על שלמותה הטריטוריאלית ועל עצמאותה, באמצעות נוכחותו וחוסנו".

אחת הכיכרות המרכזיות ביותר אליהן מגיעים המפגינים מדי לילה היא "כיכר המהפכה" בטהרן. גם בימים האחרונים הערוצים האיראניים פרסמו סרטונים של המונים מניפים שם את דגלי איראן וחיזבאללה, מתפללים ושרים. ביום רביעי בשבוע שעבר דיווח אחד הכתבים בטלוויזיה האיראנית: "זו כיכר אינקלאב (כיכר המהפכה), שבה מציינים הלילה את הלילה ה-200 להתכנסויות הציבוריות הספונטניות. אנשים התאספו כאן כדי להפגין סולידריות ואחדות. חלפו 200 לילות מאז הימים הראשונים של 'מלחמת הרמדאן' (השם האיראני לשאגת הארי), אך לא חלף ולו רגע אחד שבו האנשים הללו לא חשבו על המנהיג ההרוג (עלי חמינאי). האבל על המנהיג מוסיף להיות מורגש עמוק בלבבות האנשים". עוד חידד: "האנשים שאתם רואים מאחוריי נמצאים בכיכר הזו 200 לילות ברציפות. הם לא יעזבו את הכיכר עד שיושמד המשטר הציוני".

בכיכר אבוזר בטהרן נערך בשבוע שעבר, לציון היום ה-200, טקס חשיפת פסל של הבכיר האיראני המחוסל, אמיר עלי חאג'י זאדה, מי שהיה מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה. הטקס התקיים בהשתתפות ראש עיריית טהרן, עלי רזא זאכאני. הקהל במקום תועד מחזיק תמונות של מנהיגה העליון שחוסל עלי חמינאי, והאירוע כלל מופע זיקוקים, מוצג של רקטה מסוג "זלזאל" ובלונים בצורת המספר 200.

האירועים הליליים במוקדים השונים ברחבי איראן כללו בחודשים האחרונים הפעלות מגוונות, לעתים בהתאם להתפתחויות האזוריות, כמו הפגנות תמיכה בחות'ים בעקבות ההסלמה מול סעודיה. גם הקריאות נגד ארה"ב וישראל בכיכרות נותרו כבימי המלחמה. ב-15 בספטמבר פורסם סרטון מכיכר אבוזר שבו ניתן היה לשמוע בבירור קריאות "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל". גם מכיכר המהפכה נשמעו באותו היום קריאות "מוות לאמריקה", מיד אחרי שהתקיימה בכיכר חתונה המונית של מספר זוגות מציבור תומכי המשטר, שהגיעו לכיכר ברכבים מקושטים בפרחים. אך הפגנות הכוח האיראניות הליליות לא מסתכמות בקריאות נגד ישראל וארה"ב וכוללות מדי פעם גם מוצגים צבאיים. סוכנות מהר האיראנית פרסמה ב-14 בספטמבר סרטונים מתצוגת כטב"מים בכיכר קודס באיספהאן, במהלך עצרת לילית.

לפי הדיווחים האיראניים בסוכנויות הרשמיות, בין המשתתפים בהפגנות הליליות לתמיכה במשטר נמצאים איראנים שהתנדבו לקמפיין "הקרבת החיים". מדובר בקמפיין שלטענת המשטר גייס כבר למעלה מ-30 מיליון תומכים, שהכריזו על נכונותם להקריב עצמם ו"להגן על שטח המדינה", אם כי בפועל לא בדיוק ברור מה הדבר אומר. בבוקר יום שישי האחרון התקיים בטהרן תרגיל בהשתתפות מתנדבי הקמפיין, גברים ונשים. בתקשורת האיראנית המזוהה עם המשטר נטען כי השתתפו בו אלפים רבים, אם כי מהתמונות שהגיעו משם נראה היה כי מדובר יותר בסוג של תהלוכה. גם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן נכח בתרגיל, וצוטט אומר: "אחדות ולכידות, בכל הסוגיות, ינפצו את תקוות האויב". תרגילים נוספים, כך נטען בדיווחים האיראניים, יתקיימו בערים נוספות.

דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, אמר כי לא ניתן לגזור מהפגנות התמיכה לגבי מידת האמון שהמשטר זוכה לו בכלל הציבור או על מעמד המשטר. כשברקע כאמור המשבר הכלכלי שהולך ומחריף בצל המצור האמריקני שנמשך, ואחרי גל המחאות הנרחב שדוכא באכזריות בתחילת השנה, הזכיר סיטרינוביץ כי המשטר עומד בפני שלל קשיים - אך לדבריו יש לו גם מיליוני תומכים, ולא ניתן להתעלם מכך. "יש מצוקה אמיתית באיראן והיא בולטת מאד, גם בדבריו של הנשיא פזשכיאן שרואה עצמו כנציג האוכלוסייה. המצב קשה, אבל יחד עם זאת, לא הייתי מזלזל בהפגנות הללו. בסוף יש גרעין משמעותי שתומך במשטר הזה, גם במצב הכלכלי הנוכחי ובמורכבות הכלכלית והחברתית שאיראן חווה כרגע לאור המלחמה".

סיטרינוביץ הוסיף: "ההפגנות ברחוב האיראני בימים האחרונים הן המשך ישיר של ההפגנות במהלך המלחמה, בה ראינו עשרות אלפי אנשים יוצאים מדי ערב לרחובות בערים הראשיות בטהרן. בכך למעשה לא רק שידרו לעולם שהמשטר נהנה מאמון של הציבור האיראני, אלא גם שידרו לציבור האיראני עצמו (המתנגד למשטר) שאין לו טעם לצאת, גם אם הוא חושב לצאת לרחובות, כי הרחובות נכבשו על ידי הפגנות התמיכה וכי בסופו של דבר המשטר נהנה ממספיק תמיכה, כך שאין טעם לנסות ולצאת נגד המשטר עצמו. אנחנו רואים את אותו ההיגיון גם בהפגנות הנוכחיות".

בנוגע לקמפיין "הקרבת החיים" שאיראן מהדהדת בערוציה, הוא אמר: "כל הווייתו של המשטר כרגע היא להראות גם את התמיכה שהוא זוכה לה וגם את נכונות ההקרבה של האזרח האיראני, במובן של 'אתם לא תשברו אותנו, האנשים יהיו מוכנים להילחם אם צריך'. הכול מתחבר לאותה מטרה אסטרטגית אחת. גם כשהמספרים הם מוגזמים, לא הייתי מזלזל בבסיס התמיכה שיש למשטר".