דחה אזהרות, פעל למען ישראל: הספר החדש על התנהלות ממשל ביידן אחרי 7/10
בספר חדש על מדיניות הממשל האמריקני הקודם כלפי ישראל מאז 7/10, שייצא לאור בארה"ב, טוען העיתונאי אכבר שאהיד אחמד כי ביידן ניסה לעכב הצבעה נגד עסקאות נשק עימה, והטעה סנאטור לשם כך. טענות נוספות גם נגד בכירים אחרים: נזפו במי שהציבו לצה"ל רף מחמיר והכירו ב"טיהור אתני" מבלי לעשות דבר בנידון
נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן התקשר לסנאטור ברני סנדרס בניסיון לשכנע אותו לעכב הצבעה נגד עסקאות הנשק עם ישראל, ואף הטעה אותו במקביל. כך טוען העיתונאי אכבר שאהיד אחמד בספר חדש על מדיניות ממשל ביידן במלחמה ברצועת עזה.
הספר, "Crossing the Red Line: Biden, His Advisors, and Israel’s War in Gaza", שייצא לאור היום (שלישי) בארה"ב, מבוסס על קרוב ל-175 ראיונות עם אנשי ממשל ומקורות אחרים. אחמד, שכיסה במשך 12 שנה את מדיניות החוץ של ארה"ב עבור העיתון האמריקני HuffPost, וכיום משמש כתב דיפלומטי ב-Washington Sun, אינו מפרט איזה מידע מטעה נמסר לסנדרס, אך טוען שהמהלך נועד להביא לעיכוב ההצבעה נגד עסקאות הנשק.
זהו רק אחד משורת תיאורים מאחורי הקלעים שמביא אחמד על המעגל המצומצם שעיצב את מדיניות הממשל כלפי ישראל אחרי 7 באוקטובר: ביידן, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן והשליח למזרח התיכון ברט מקגורק. לפי הספר, הם דחו אזהרות של מומחים ופקידים אחרים בממשל, גם כשגברו הדיווחים על פגיעה באזרחים ועל המשבר ההומניטרי בעזה. בשלב מסוים, פחות מחמישה גורמים אמריקנים בכל הממשל קיימו קשר שוטף עם פלסטינים.
אחת הטענות נוגעת לסאליבן. אחמד מתאר אותו כמי שזלזל והטיל ספק בשיחות פנימיות בשאלה אם פלסטינים בעזה אכן גוועים ברעב. דוברת מטעמו דחתה את הטענה והדגישה כי סאליבן אמר בפומבי שיש אנשים הסובלים מרעב ברצועה, וכי הורה למשפטנים בממשל לוודא שארה"ב פועלת בהתאם לחוק. הספר מציין גם כי אשתו, מגי גודלנדר, שהתמודדה לקונגרס ב-2024, גייסה יותר מ-100 אלף דולר מתורמים פרו-ישראלים ורומז שייתכן שהקשרים השפיעו על קבלת ההחלטות של בעלה.
מקגורק, מהדמויות המשפיעות ביותר במדיניות האזורית של ביידן בזמנו, מתואר כמי שנזף בעמיתים שלדעתו הציבו לצה"ל רף מחמיר מזה שארה"ב הציבה לעצמה במלחמה בדאעש בעיראק ובסוריה. לפי אחמד, הוא הזכיר בדיונים פנימיים את מספר האזרחים שנהרגו במערכה האמריקנית נגד ארגון הטרור. עוד נטען כי לאחר בחירות 2024 ניסה מקגורק לקבל תפקיד בממשל טראמפ הנכנס, אך נדחה, ומאז הוא ממשיך לחזר אחרי אנשיו. מקגורק סירב להגיב על הטענות.
הספר מתאר גם את הרגעים שבהם נשקלה הפעלת לחץ ישיר יותר על ממשלת ישראל, בראשותו של בנימין נתניהו. כשההתנגדות הציבורית למלחמה בארה"ב גברה הציגו אנשי ביידן לנשיא כמה אפשרויות, והוא בחר, לפי הספר, במתונה ביותר שבהן: סנקציות נגד ארבעה מתנחלים ביהודה ושומרון שנחשדו בתקיפת פלסטינים. האפשרות לעצור את זרם הנשק האמריקני לישראל כלל לא הייתה על השולחן.
גם לאחר שביידן הכריז כי פעולה ישראלית רחבה ברפיח תהיה "קו אדום", הממשל המשיך בהעברת נשק אחרי שישראל נכנסה לעיר ואימץ את העמדה שהקו שהציב הנשיא לא נחצה. בלינקן, נטען, היה גורם מכריע בעמדה הזאת. צוות מקצועי במחלקת המדינה המליץ למנוע סיוע מכמה יחידות ישראליות כמו גדוד נצח יהודה בשל הפרות חמורות של זכויות אדם והתעללות מינית, אך בלינקן עיכב את ההכרעה במשך חודשים ולבסוף קבע כי הן נקטו צעדי תיקון מספקים.
בהמשך המלחמה הממשל כבר נקט צעדים נקודתיים יותר: הוא עיכב משלוח של פצצות במשקל 2,000 פאונד, ולקראת סוף כהונתו עוכב גם משלוח של 134 דחפורי D9. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביטל לאחר כניסתו לתפקיד את ההקפאה על הפצצות הכבדות.
במקביל, לפי אחמד, בתוך ממשל ביידן נשמעו הערכות קשות בהרבה מאלה שהושמעו בפומבי. הוא טוען שבכירים הכירו בשיחות סגורות במה שתיארו כ"טיהור אתני" ביהודה ושומרון, אך הממשל כמעט שלא נקט צעדים כדי לבלום זאת. לאחר בחירות 2024, לדבריו, התקיימו דיונים בדרגים הגבוהים ביותר - עד ביידן עצמו ובהשתתפות מקגורק ושגריר ארה"ב בישראל ג'ק לו - בשאלה אם ארה"ב עלולה להיחשב שותפה לפשעי מלחמה לכאורה. אחמד מתאר חשש אמיתי בקרב הבכירים שהם עצמם יעמדו לדין.
גם על סגנית הנשיא לשעבר קמלה האריס מובאים פרטים חדשים בספר. לפי אחמד, האריס האזינה להקלטת שיחת המצוקה של הינד רג'ב, הילדה הפלסטינית בת השש שנהרגה בעזה בינואר 2024, אך לא פעלה בעקבותיה לשינוי הקו של הממשל. המחבר מתאר את האריס כרגישה יותר מביידן לסבל הפלסטיני, אך אומר שהיא לא הייתה כוח מרכזי בעיצוב המדיניות כלפי ישראל והפלסטינים.
כשהחליפה את ביידן כמועמדת הדמוקרטית לנשיאות, התקוות בקרב פעילים פרו-פלסטינים לשינוי התבדו במהירות. איש צוות בקמפיין תיאר אותו כ-"98% Biden-land". לפי הספר האריס וצוותה ראו בעזה בעיקר סוגיה שמעסיקה מצביעים ערבים ומוסלמים, ובכירים דמוקרטים חששו שעמדה תקיפה יותר כלפי ישראל תפגע בתמיכת תורמים. בוועידה הדמוקרטית נדחתה בקשה להעניק במה לנואם פלסטיני מכיוון שמבחינת האריס ואנשיה הופעתו של התובע הכללי של מינסוטה קית' אליסון, שהוא מוסלמי, מספיקה.
כעת, כששמה של האריס ממשיך לעלות כאפשרות למרוץ נוסף לבית הלבן ב-2028, היא פועלת לחזק קשרים עם חלק מאותם גורמים. בחודשים האחרונים היא יזמה קשרים וקיימה פגישות עם פעילים פרו-פלסטינים ושוחחה עם ראש העיר ניו יורק זוהרן ממדאני. לפי אחמד, היא "בודקת את המים" מול הקולות האלה, אך לדבריו הם עדיין לא השתכנעו מהמסרים שלה.
ביידן לא הגיב לפניות בנוגע לטענות הספר, מקגורק סירב להגיב, וסאליבן, כאמור, דחה באמצעות דוברתו את התיאור הנוגע לרעב.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.