"כל עוד יש סיבות לשמוח - הולכים על זה": האלווין עושה עלייה | כך זה נראה

רוחות רפאים, מכשפות ודלועים: ליל כל הקדושים, שמזוהה עם התרבות האמריקנית, הופך בשנים האחרונות לחלק מהנוף הישראלי, והתל-אביבי בפרט. בשכונת דובנוב חוגגים את "ליל כל השכנים", אירוע קהילתי שהתחיל לפני 8 שנים והפך למסורת: "זה לא במקום פורים. גם ככה הילדים חווים מלחמה כל הזמן". צפו

מי שיסתובב הערב (שבת) ברחובות מרכז תל אביב עשוי לשכוח לרגע שפורים עוד רחוק. ילדים מחופשים למכשפות, שלדים ורוחות רפאים, בניינים מקושטים ודליים מלאים בממתקים הם חלק מהחגיגות המתוכננות לרגל האלווין, ליל כל הקדושים, שחל מדי שנה ב-31 באוקטובר. החג, שמזוהה בעיקר עם ארה"ב, הולך ותופס מקום גם בישראל, ובשכונות מסוימות בתל אביב כבר הפך למסורת קהילתית של ממש.

באירוע "ליל כל השכנים", שיתקיים הערב באזור רחוב דובנוב והרחובות הסמוכים לכיכר רבין, יש יותר מ-1,200 תושבים שנרשמו לחגיגה, וכ-150 בניינים צפויים להתקשט לכבודה. המשתתפים יקבלו תיקים ממותגים לאיסוף ממתקים וצמידים, ויוכלו לעבור בין הבניינים המשתתפים במסלול שכונתי. לצד התחפושות והממתקים תתקיים גם תחרות בין הבניינים המקושטים, שבה יוענקו פרסים מטעם עסקים מקומיים.

מאחורי האירוע עומדות תושבות השכונה, ובהן מיכל זמיר, אם לשתי בנות. לדבריה, האירוע הוא חלק מפעילותה של קהילה שכונתית מגובשת, המנהלת קבוצות וואטסאפ ופייסבוק שבהן חברים יותר מ-10,000 איש. "יש לנו קהילה מאוד מגובשת עם המון אירועים, אבל האירוע הכי גדול הוא ליל כל השכנים", מספרת זמיר. "אנשים נרשמים ומקבלים תיק ממותג שבו הילדים אוספים את הממתקים. הצמיד והתיק נותנים לאנשים תחושת שייכות. כולם מחופשים ברחובות, אנשים משקיעים בטירוף בבתים ויש תחרות בין הבתים המקושטים. אנשים עושים הפקות מטורפות לבתים".

המסורת השכונתית החלה לפני שמונה שנים, בהיקף מצומצם בהרבה. בתחילה התקיימה הפעילות בתוך הדירות, אך בתקופת הקורונה, כשהמפגשים בבתים לא התאפשרו, הועברה החגיגה למרחב הציבורי. השינוי הפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מאופיו של האירוע. "זה התחיל ממש קטן והפך להיות משהו שכל העיר בזה", אומרת זמיר. "אין שכונה שזה לא תפס בה. זה שילוב מנצח של ממתקים, תחפושות, הפחדה בטעם טוב, קהילתיות ויצירתיות. יש בערב הזה הכול. זה אירוע שאין שני לו".

האלווין הגיע לישראל בין היתר באמצעות סרטים, סדרות וקהילות של דוברי אנגלית. בשנים האחרונות נוסף לכך גם עולם הרשתות החברתיות, שבו תחפושות מושקעות, עיצובי בתים וסרטוני חגיגות זוכים לחשיפה רחבה. בניגוד לפורים, שהוא חלק מהמסורת היהודית, האלווין אינו חג ישראלי או יהודי, אך עבור המשתתפים בו הוא בעיקר הזדמנות נוספת להתחפש, לבלות ולחגוג יחד.

זמיר מדגישה שהחגיגה אינה באה על חשבון פורים. "הילדים מאוד מחכים לזה, וגם בפורים אנחנו מאוד משקיעים. זה לא במקום". בתקופה שבה ילדים ומשפחות מתמודדים עם מציאות ביטחונית מורכבת, יש לאירוע גם משמעות נוספת: "אנחנו בגישה שכל עוד יש סיבות לשמוח, אנחנו הולכים על זה. יש פה מספיק קושי ודברים לא פשוטים. גם ככה הילדים חווים פה מלחמה כל הזמן. אנחנו שומרים על האופטימיות ומנסים שהילדים ייהנו".