פעולות החקירה - והאישור בעל פה: מנדלבליט יגיע להעיד במשפט נתניהו

7 שנים לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו, היועמ"ש לשעבר יעלה לדוכן העדים ויידרש להשיב על טענות ההגנה. במוקד: האם המשטרה חרגה מהאישורים שניתנו לה, עדויות החוקרים והמחלוקת על חוקיות פעולות החקירה

7 שנים אחרי שהכריז שיוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ו-10 שנים אחרי שהודיע שמתקיימת בדיקה בענייניו - יגיע מחר (ראשון) היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט להעיד בבית המשפט. שבועיים וחצי לפני הבחירות, הוא יגיע לאולם בית המשפט ויענה על שאלות סנגורי נתניהו, שצפויים להתמקד בשאלות אם אישר את פעולות החקירה נגד ראש הממשלה ואם בוצעו פעולות ללא אישורו וידיעתו.

לבקשת הסנגורים, עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, מנדלבליט זומן כעד הגנה לשבעה ימי עדות, שלא יתקיימו ברצף. אמנם, עדיין לא בטוח שהשופטים יאפשרו להגנה לקיים את כל שבעת הימים, משום שהעיסוק באישורי היועמ"ש צפוי לדרוש פחות זמן מזה.

בית המשפט כבר דחה בעבר כמה פעמים את בקשות הסנגורים להעיד את אנשי התביעה, אולם הפעם אושרה הבקשה בשל חשיבות עדות מנדלבליט בעיקר לסוגיית אישור החקירה של ראש הממשלה על ידי המשטרה.

מלבד סוגיית האישורים, צפויים הסנגורים לבקש את התייחסות מנדלבליט בעדות לתרגיל החקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ. בעבר פורסם כי מנדלבליט הורה למפקד יחידת להב 433 שלא לזמן לתשאול את השוטרים שחקרו את חפץ, ולבחון את תרגיל החקירה שהופעל עליו עם זימונה של אשתו והמקורבת אליו, אלא באמצעות מסמכים בלבד. הסנגורים של ראש הממשלה צפויים לבקש ממנדלבליט נימוק לעניין.

חפץ העיד בעבר על "לחצים פיזיים וגם אחרים" שהתגברו ל"ממדים פשוט מפלצתיים", ושמכלול התנאים השפיע על תשישותו ועל הלך רוחו. הוא הוסיף כי במצב כזה "בעקיפין לכל דבר יכולה להיות השפעה" אך סייג ודייק "לגבי תרגיל חקירה שעשו לי, הוא לא היווה שיקול [...] בקבלת ההחלטה שלי".

בחקירה הנגדית כינה חפץ את תרגילי החקירה "אמצעים דרקוניים" ואמר שהבין שהחוקרים מבקשים לחדור לענייניו הפרטיים כדי להפעיל עליו מנופי לחץ: "מהרגע הראשון הבנתי שיש כאן איום שיפרקו לי את הפרטיות". הוא גם תיאר את זימונה של אשתו דאז לחקירה כתרגיל שנועד "לשבור אותי". רוב התייחסותו של עד המדינה לתרגיל התקיימה בדלתיים סגורות.

עדות היועמ"ש לשעבר צפויה לעסוק בשורת נושאים, בראשם כאמור אם אישר את פעולות החקירה נגד נתניהו ואם בוצעו פעולות ללא אישורו וידיעתו. אחת מטענות ההגנה המרכזיות של סנגורי נתניהו היא שהמשטרה ביצעה פעולות חקירה נגד נתניהו בלי שמנדלבליט אישר זאת כמתחייב בחוק יסוד הממשלה.

בפרקליטות, לעומת זאת, טענו כי כל פעולות החקירה או הבדיקה התנהלו באופן חוקי ובהתאם לאישורי היועמ"ש. כשהחלה "פרשת ההגנה", החלו סנגורי נתניהו לזמן עדים מצוות החקירה של תיק ראש הממשלה שיעידו בין היתר בנוגע לאותה שאלה.

מפקד יאח"ה לשעבר בלהב 433, ערן קמין, העיד כי ב-2015, עוד בטרם נפתחה חקירה רשמית נגד נתניהו, הוא נפגש בבית קפה עם העיתונאי בן כספית במטרה שזה ימסור לו מידע על מתנות שמקבלים נתניהו ורעייתו שרה.

"היה הרבה שיח על משפחת נתניהו בעקבות החזירות שהתגלתה בתיק המעונות", הסביר קמין בעדותו השבוע, "המפגש (עם כספית, נ"ב) היה מפגש שנועד לברר את התוכן שנמצא בידיעות המודיעיניות שהיו בפניי. השיחה הזו נעשית על בסיס אותן ידיעות מודיעיניות שהגיעו אליי, כדי לברר את המהימנות שלהן ואת היכולת שלהן להניע חקירה, היה ותיווצר תשתית מספקת".

השופט ברעם תהה: "זה בירור של ידיעות מודיעיניות?", וקמין השיב: "אם אני צריך לקבל משהו שהוא יותר מהותי מאשר אמירה, אז בהחלט". בתגובה לשאלה מצד חדד, אמר קמין כי לפגישה כזאת לא נצרך אישור יועמ"ש והוסיף: "אם אני מקבל אישור מראש אח"מ, חזקה עליי ועליו שאני פועל ברשות ובסמכות".

חוקרים נוספים, שמואל שרביט ויועמ"ש יאח"ה לשעבר אלון צרפתי, העידו על "עמדת האזנת סתר" שהופעלה כלפי מקורבו של ראש הממשלה, נתן אשל. עמדת ההאזנה הוקמה ב-2017 באישור צו בית משפט, כחלק מחקירות תיק 2000. החוקר שרביט העיד כי לאחר פחות מחודש שהופעלה ההאזנה, ראש אח"מ ניצן כורש ברנור הורה לסגור מיידית את ההאזנה: "הוא אמר לי, 'תשמע, יש בעיות, תוריד את העמדה'".

עו"ד חדד העלה את האפשרות כי לא היה אישור לאותן האזנות. בנוגע לאישורי היועמ"ש העיד צרפתי כי הם נדרשים רק לפתיחה בחקירה ולא לכל פעולה המתבצעת במסגרת חקירה או בדיקה.

אלון גילדין, התובע בתיקים 1000 ו-2000, אמר באחד הדיונים האחרונים כי מנדלבליט אישר את פעולות החקירה: "ביוני 2016, לאחר שהצטבר מידע מודיעיני בעניין, אישר היועמ"ש לפתוח בבדיקה בעניינו של נתניהו, ובין היתר אישר במפורש לחקור, לבדוק ולתשאל בנושא של קבלת מתנות. לאחר מכן, במשך כל אותו קיץ, נשאלו אנשים על קבלת מתנות".

בנובמבר 2025 העיד החוקר צחי חבקין, החשוד בעצמו בפלילים, כי מנדלבליט אישר לחקור את השימוש שעשה יאיר נתניהו במלון רויאל ביץ' ששייך לאיש העסקים ג'יימס פאקר. ואולם, לדבריו, כשהחוקרים הבינו שעדת המפתח במשפט הדס קליין מעורבת בכך, הם החליטו להרחיב את החקירה בתיק 1000 ("פרשת המתנות") וחרגו מהאישור שניתן להם על-ידי היועמ"ש. חבקין סיפר שמנדלבליט אסר, בין היתר, לחקור באותו שלב אנשים שקשורים לאיש העסקים ארנון מילצ'ן, אך למרות זאת החליטו לעשות זאת.

לעומת זאת, בפברואר האחרון התיר בית המשפט לפרסם חלקים מפרוטוקול חסוי של ישיבה במשרד המשפטים בראשות מנדלבליט בנוגע למידעים שהגיעו למשטרה נגד נתניהו. פרסומים עיתונאיים וכן ההגנה של נתניהו טענו כי מהפרוטוקול עולה בבירור כי המשטרה ביצעה פעולות ללא אישור מנדלבליט, וכי היועמ"ש נזף במשטרה במהלך אותה הישיבה.

אלא שאז הפרקליטות החליטה להגיש לבית המשפט ובכך לפרסם חלקים נוספים מאותו פרוטוקול שהזימו את הטענות להיעדר אישור. מהציטוטים שהוצגו עולה כי בביקורת שהביע התכוון מנדלבליט לבקשות של גורמי המשטרה לפתוח אפיקי חקירה חדשים בתיק אודליה כרמון, שבעבר הייתה יועצת של נתניהו.

לטענת הפרקליטות, באותה ישיבה אישר מנדלבליט להמשיך ולבדוק את פרשת המתנות, שנקראה לימים תיק 1000. במסמך שהגישה הפרקליטות, לצד הציטוטים החדשים מהפרוטוקול, נכתב: "קריאת המקטעים שצוטטו על-ידי בית המשפט הנכבד עלולה להביא לכדי טעות כאילו היועמ"ש ביקש לעצור את שלב הבדיקה בכל הנוגע לקבלת מתנות.

"אולם קריאת מקטעים נוספים שנאמרו, באותם עמודים ממש, שבהם היועמ"ש אומר כי צריך למצות את הנושאים הנחקרים וכי לדעתו יש לבדוק את הדברים לעומקם, מלמד עד כמה הוא לא חדל את האישור שנתן ביחס לבדיקת נושא קבלת המתנות".

בעדותו הצפויה של מנדלבליט הוא יידרש להשיב על עדויות החוקרים בנוגע לפעולות חקירה נגד נתניהו בניגוד לאישוריו וכן לטענות ההגנה לכך. לאחר מכן, ישיב בחקירה נגדית לשאלות הפרקליטות באותו עניין, שינסו להזים באמצעות מנדלבליט את טענות ההגנה.

נזכיר כי בתחילת המשפט הורו השופטים לפרקליטות להגיש לבית המשפט ולהגנה את אישורי היועמ"ש בנוגע לחקירות נתניהו. כך עלה כי האישורים לא ניתנו כמסמך החלטה רשמי אלא נאמרו בעל-פה על-ידי מנדלבליט במהלך ישיבות עם המשטרה שתועדו בפרוטוקול רשמי של משרד המשפטים. השופטים מתחו על כך ביקורת, ומנדלבליט יידרש להשיב גם לכך.