ספאם הבחירות שמשגע את כולנו: האם מותר למפלגות להטריד אותנו?

הפוליטיקאים החריגו את תעמולת הבחירות מחוק הספאם, והכתובת היחידה של אזרחים שמרגישים מוטרדים היא ועדת הבחירות המרכזית, אבל יש כמה חריגים ולמפלגות אין כוח בלתי מוגבל להטריד את הציבור. מתי בכל זאת אפשר לתבוע ומהן גבולות התעמולה? ynet מסביר

הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו ב-27 באוקטובר, וככל שמתקרבים ליום הבחירות גוברת גם החשיפה למסרים פוליטיים: מסרונים, הודעות קוליות, שיחות טלפון ותעמולה דיגיטלית. אבל האם חוק הספאם חל גם על מפלגות, האם אפשר לדרוש הסרה מרשימת תפוצה ולמי ניתן להתלונן כשהמסרים הופכים למטרד? עו"ד אמיר זולטי, שותף במשרד ליפא ושות' המתמחה בפרטיות ואבטחת מידע, עו"ד רונן קצף, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד פירון וכן עו"ד עמית זילברג, יו"ר העמותה למלחמה בספאם (ע.ר.), ועו"ד אוהד שמילוביץ ממשרד שנפ שמילוביץ ושות' משיבים על השאלות המרכזיות.

האם חוק הספאם חל על מפלגות וגופים פוליטיים, או במילים אחרות האם מותר לשלוח לי מסרונים? עו"ד אמיר זולטי מסביר כי באופן לא מפתיע חברי הכנסת דאגו להחריג "הפצת מסרים פוליטיים, ובכלל זה תעמולת בחירות" ממה שקרוי "חוק הספאם" (סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ) - לכן לא ניתן לתבוע על שליחת מסרונים המפיצים "מסרים פוליטיים ובכלל זה תעמולת בחירות".

נסיון לצמצם את תוקף החריג נדחה על ידי בית המשפט בענין גלסברג נ' מפלגת העבודה (בשלוש ערכאות, בשלום, במחוזי ובעליון). עם זאת, ייתכן שמסרים ושיחות בהם הנמען "רק" נשאל למי יצביע לא יהיו מוגנים תחת חריג כזה. הבעיה כאן תהיה אחרת – איך נדע מי הגורם המתקשר ואת מי נתבע?

לגבי שיחות "ממש" (ולא מסרונים), מסביר עו"ד זולטי, כי "מלכתחילה החוק אינו קובע סנקציות על קיום שיחות טלפון "שיווקיות". חוק הבזק קובע אמנם עבירה פלילית של מי ש"משתמש במיתקן בזק או בציוד קצה באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין". אולם ספק רב הוא אם התביעה או בתי המשפט יעשו שימוש בסעיף זה לעניין מסרים פוליטיים - שחוק הבזק מגן עליהם. ניתן תיאורטית לצפות מקרים בהם השיחות נעשות בשעות הלילה, בתכיפות גבוהה מאוד של כל כמה דקות) או מכילות מסרים מטרידים או מפחידים, דוגמת צלילי אזעקה, קולות ירי וכו' – אולם נראה שרמת ההפחדה או ההטרדה צריכה להיות גבוהה מאד על מנת שיינקטו הליכים פליליים כנגד יוזם השיחות או ההודעות".

עו"ד רונן קצף מבהיר לפיכך כי "בראיית חוק הספאם אין מגבלה על משלוח הודעות טקסט, הודעות קוליות, הודעות דוא"ל וכדומה, שתוכנן כולל תעמולת בחירות".

עו"ד עמית זילברג, יו"ר העמותה למלחמה בספאם מוסיף כי "הקו בפסיקה עקבי מאוד. בעבר נדחתה תביעה על מסרוני בחירות שנשלחו ללא הסכמה, משום שמסר הקורא להצביע אינו 'דבר פרסומת'. במקרה אחר נדחתה גם הטענה שקריאה להתפקדות בתשלום הופכת את המסר למסחרי. ההלכה קיבלה חותמת מחייבת בעליון" .

האם קיימת חובה לציין את שם המפלגה או המועמד בבירור בתחילת ההודעה או השיחה? קיימת חובה לגבי פרסום מודעות (לרבות מסרים אלקטרוניים). עו"ד אמיר זולטי מסביר כי "חוק הבחירות (דרכי תעמולה) מחייב זאת וקובע: 'לא יפרסם אדם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר עימו, ולגבי מודעה מודפסת - גם את שמו של המדפיס אותה והדרכים ליצירת קשר עימו, ואם פעל האדם האחראי להזמנתה מטעם מתמודד בבחירות או גוף אחר - תישא המודעה את שם המתמודד או הגוף כאמור, את האות או הכינוי של הסיעה או את רשימת המועמדים ושמה של המפלגה שהגישה את רשימת המועמדים'."

עם זאת, מסביר עו"ד זולטי, "קשה יהיה לאזרח שמקבל שיחה כזו לקשר פניה אנונימית (נאמר: "אם ___ ייבחר המדינה בסכנה") לשולח כלשהו, ולהתלונן. עדיין - בפני ועדת הבחירות המרכזית הובאו כמה מקרים בהם נשלחו מסרים אנונימיים (בין היתר "סקרי בחירות") - והוועדה עשתה שימוש בסמכותה כדי להורות לספקי השירות (חברות תקשורת) לזהות את מזמין השירות. במקרים אלה, שיזמו עו"ד אקטיביסטים או מפלגות יריבות, הטילה ועדת הבחירות המרכזית קנסות על המפלגה המפרסמת. לכן, מי שהדבר חורה לו יכול לפנות לוועדת הבחירות".

האם אזרח יכול לדרוש להסיר את שמו מרשימות התפוצה של המפלגה? עו"ד רונן קצף מציין כי "החוקים השונים העוסקים בעניין אינם מסדירים באופן ברור את זכותו של האזרח להסיר עצמו מרשימת תפוצה של מפלגה, ולפחות בפסק דין אחד של ביהמ"ש העליון נקבע כי שיגור חוזר של מסרונים פוליטיים עשוי להקים עילת תביעה למקבלם, גם אם חוק הספאם אינו חל עליהם באופן ישיר. לדעתי טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין זה".

"כאשר אדם פונה למפלגה או לגורם פוליטי, דורש במפורש להפסיק לקבל הודעות ולמחוק את פרטיו, ולמרות זאת ממשיך לקבל מסרונים או הודעות קוליות, עשויות לקום עילות תביעה מכוח דינים אחרים, ובראשם 'הטרדה אחרת' בהתאם לחוק הגנת הפרטיות"

עו"ד אמיר זולטי מסביר כי "לדרוש אפשר, אבל במקרה שהגיע לבית המשפט העליון (גלסברג), בית המשפט הביע מורת רוח על כך שהמפלגה הציעה מנגנון של 'הסר', אך לא כיבדה אותו, והסתפק בכך, בלא שהטיל חבות כלשהי על המפלגה. גם מאגר 'אל תתקשר אלי' שהוקם מכוח חוק הגנת הצרכן לא יעזור כאן - המאגר נועד למנוע פנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, בין תוך כדי הפנייה ובין במועד מאוחר יותר, ובכלל זה הצעה לקבל נכס או שירות ללא תמורה, בהנחה או תוך מתן הטבה - כלומר הוא פועל במישור הצרכני, לא במישור הפוליטי. הסעד האפקטיבי כאן הוא כנראה חסימה עצמית, בטלפון של המשתמש".

למי אפשר להתלונן בזמן אמת? עו"ד אמיר זולטי מציין כי בהתחשב בתשובות שניתנו כאן, ככל הנראה אין הרבה מה לעשות, למעט פניה לוועדת הבחירות במקרה של מסרים לא מזוהים. "עם זאת, ייתכנו מקרים בהם מתעורר חשש לפגיעה בפרטיות ושימוש שלא כדין במאגרים. אם לדוגמה הגורם הפונה יודע עליכם פרטים שאינו אמור לדעת ושאינם מידע ציבורי כמו לדוגמה - מספר זהות, קשרי משפחה, מידע רפואי וכו'- 'הבן שלך מתגייס השנה, חשוב לך לדעת מי יהיה שר הבטחון, 'כחולה במחלה כרונית, חשוב לך שתיק הבריאות יופקד בידי המועמד/ת שלנו' וכד', במקרה כזה יכולה לקום עילה להליכים אזרחיים ופליליים ולפניה לרשות להגנת הפרטיות".

עו"ד רונן קצף מוסיף כי חוק הבחירות לכנסת מעניק ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית סמכות להוציא צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי חוק זה. "לפיכך, תלונות על גוף פוליטי המפרסם דברי תעמולה בניגוד לחוק יש להפנות אל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. אין באמור כדי לשלול, כמובן, את זכותו של האזרח להגיש תביעה משפטית, לביהמ"ש, בגין ההטרדה".

אלו חוקים כן רלוונטיים להגשת תביעה? עו"ד אוהד שמילוביץ מסביר כי מסרונים והודעות פוליטיות אמנם מוחרגים מ"חוק הספאם", ולכן עצם שליחתם אינה מקימה, ככלל, עילת תביעה מכוח חוק זה. "אלא שהמשמעות אינה שלמפלגות ולמועמדים ניתן היתר בלתי מוגבל להטריד את הציבור. לדבריו, "כאשר אדם פונה למפלגה או לגורם פוליטי, דורש במפורש להפסיק לקבל הודעות ולמחוק את פרטיו, ולמרות זאת ממשיך לקבל מסרונים או הודעות קוליות, עשויות לקום עילות תביעה מכוח דינים אחרים, ובראשם 'הטרדה אחרת' בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר נעשה שימוש במידע אישי לצורך טרגוט הנמען והתאמת המסרים אליו.

"בשנת 2021 משרדנו ייצג לקוח שהמשיך לקבל מסרוני בחירות מאחת המפלגות לאחר שביקש להפסיקם ולמחוק את פרטיו ממאגר המידע שלה. ההליך הסתיים בהסכם פשרה שאושר בבית המשפט, במסגרתו שילמה המפלגה פיצוי של 3,500 שקל, התחייבה למחוק את המידע אודותיו ולהימנע משימוש במספר הטלפון שלו בעתיד".

עו"ד עמית זילברג מוסיף כי בעבר נפסק פיצוי בגין שתי הודעות תעמולה, "לא משום שחוק הספאם חל, אלא משום שבנסיבות אותו מקרה המשלוח היווה 'הטרדה אחרת' ופגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות. השורה התחתונה היא כי המחוקק החריג תעמולה פוליטית מחוק הספאם, אבל לא העניק למפלגות חסינות מהטרדה, פגיעה בפרטיות או שימוש בלתי חוקי במידע".

ומה לגבי הגשת בקשה לייצוגית? עו"ד אוהד שמילוביץ מציין כי "ניתן לבחון גם אפשרות להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המפלגה או הגורם האחראי למשלוח. עם זאת, התאמת ההליך הייצוגי תלויה בנסיבות ובקיומה של עילת תביעה משותפת לחברי הקבוצה, אך עד היום לא הוגש הליך ייצוגי נגד מפלגות בשל הסיכונים הכלכליים הכרוכים בהליך ייחודי שכזה".

אילו פרטים חשוב לתעד כדי לבסס תלונה או הליך משפטי עתידי? עו"ד רונן קצף מסביר כי חשוב לשמור צילום מסך של כל אחד ואחד מן המסרים המטרידים והכוללים תעמולת בחירות, אשר נעשו שלא כחוק. אם היתה פנייה אל השולח בבקשה להסרה מרשימת התפוצה, חשוב לשמור על הפנייה וכן על המענה שניתן, גם אם מדובר במענה אוטומטי. עו"ד אמיר זולטי מוסיף כי ככל שיש כוונה לנקוט הליך כלשהו, מומלץ לתעד את כל הפרטים הזמינים (שעות ההתקשרות, תוכן המסרים וכד').