בכיר בטיקטוק ישראל: "ח"כים אומרים לי: 'נחסמנו בגלל אג'נדה'. לרוב הבעיה אצלם"

בריאיון ל"120 ואחת", הפודקאסט הפוליטי של ynet, מתייחס ליאור וינטרוב לפוליטיקאים בימין שסבורים שהם לא מקבלים חשיפה בשל עמדותיהם: "אני מקבל שיחות ובסוף זו סתם בעיה בסאונד של הסרטון". על קמפיינים בתשלום לקראת הבחירות: "נעלה על זה – ונחסום". על כשל ההסברה: "את רוב הפעילות של ישראל היא מפנה לקהל בתוכה". איך הרשת נלחמת בפייק-ניוז ודיס-אינפורמציה, איך מנטרים קמפיין השפעה עולמי, ומה דעתו על כינוי הגנאי "שר הטיקטוק"

"120 ואחת" הוא הפודקאסט הפוליטי של ynet בהנחיית מורן אזולאי, שמדי שבוע מארחת לשיחה את מקבלי ההחלטות, המחוקקים ומעצבי המציאות במדינת ישראל. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרינו ב-Be.po, בית הפודקאסטים של ישראל, וגם בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, ביוטיוב ובכל מקום אחר שבו אתם נוהגים ונוהגות להאזין.

כבר כמעט שני עשורים שהפוליטיקה בישראל והרשתות החברתיות הולכות יד ביד, לטוב ולרע. אם בבחירות 2009 הייתה זו פייסבוק שעיצבה את השיח, וב-2015 נעה המטוטלת לטוויטר, הרי שבבחירות שיתקיימו ב-2026 עשוי כובד המשקל לעבור לטיקטוק, שאף שכבר ממש לא חדשה בשטח, נחשבת עדיין לחידה הן עבור רבים מהפוליטיקאים, ובעיקר לרבים בציבור. בריאיון ל"120 ואחת" מסביר ליאור וינטרוב, סמנכ"ל מדיניות ציבורית בטיקטוק ישראל, מהן דרכי ההתמודדות עם פייק ניוז ומבצעי השפעה, ועד כמה כושלת מדינת ישראל בזירת המאבק על דעת הקהל העולמית. צפו בריאיון המלא:

וינטרוב החל את הקריירה כדובר בכנסת ומשם המשיך לקורס צוערים וקריירה של כעשור במשרד החוץ לפני שעבר לסקטור הפרטי. כך גם צריך להאזין לדבריו: הניסיון הדיפלומטי וההבנה בתקשורת מסייעים לו לדלג מעל המכשולים המוצבים בפניו כשהוא מתבקש לדברר פלטפורמה מושכת אש – ולעיתים שנויה במחלוקת - כמו טיקטוק, ודאי בתקופה כה רגישה של בחירות. "בכל העולם טיקטוק מחויבת למדינות שבהן היא פועלת לשמור על טוהר הבחירות, וגם לאפשר לקהילה מקסימום בעצם מידע בדוק וראוי", הוא אומר.

המילים "בדוק וראוי" עשויות לגרום לכמה גבות להתרומם. רשתות חברתיות ב-2026 הן כר פורה למידע מוטעה או מטעה, קונספירציות, פייק ניוז וגם שקרים מובהקים. וינטרוב מנסה לנטרל את המוקש: "טיקטוק זו פלטפורמה שאמורה לייצר פאן ולאפשר לאנשים את היכולת להתבטא. מדובר ביותר ממיליארד משתמשים בעולם וכמה מיליונים בישראל. היא פועלת אחרת מהפלטפורמות האחרות שאצלן את מעלה פוסט ומקבלת לייק מהדודה שלך או מחברים מהצבא. בטיקטוק התוכן שולט, והוא מגיע לאנשים שהוא מעניין אותם. או להיפך: התוכן מוצא אותך. זה לא קשור לכמה חברים יש לך".

באופן פורמלי, החברה לא מאפשרת קמפיין פוליטי ממומן בתכנים העולים בה. "את לא יכולה לשים כסף מאחורי תוכן פוליטי", אומר וינטרוב. "מפלגה, ח"כ או ארגון אחר לא יכולים לממן את זה. הם מוזמנים לעשות את זה בצורה אורגנית, אבל לא בתשלום".

ומה אם מדובר בעסקה סיבובית? למשל, ידוען מקבל את הכסף ומדבר לכאורה באופן אותנטי על פוליטיקאי מסוים. "יש פה דלת נסתרת. אנחנו יכולים לבנות חומה של עשרה מטרים, ואז יבוא איזה חכם עם סולם של 12 מטר. אנחנו נזהה ונגביה את החומה וכן הלאה. יוצרים יודעים שאם הם עושים שיתוף פעולה מסחרי הם צריכים לציין את זה. אם הם לא עושים את זה - הם מסתכנים. בדרך כלל הם נחסמים. או שאנחנו נעלה על זה או האלגוריתם. אם ביום-יום את מעלה תכנים על פודלים, ואז הגיעו הבחירות ופתאום את מחליטה להיות פוליטית, אנחנו נדע על זה".

מה קורה אם מישהו מבטיח למועמד שיידע להפיץ אותו תמורת כסף? "אני הייתי ממליץ לו לשמור את הכסף. יש ניסיונות להפתיע, ולפעמים מצליחים, אבל בדרך כלל אנחנו תופסים את זה. כל אחד שיעשה את החשבון שלו".

מה האתגר המרכזי שלכם בצונאמי שמתעורר בתקופה חדשותית כזאת? "בשנתיים האחרונות עשינו בעולם יותר מ-220 מערכות בחירות. יש לנו אנשים מקצועיים שזה מה שהם עושים כל היום: מתעסקים בהשפעה ובחיפוש מיס-אינפורמציה עם הצוותים המקומיים".

איך זה מתנהל? "נקרא לזה תוספת שכבה של רגישות, עם דריכות למנוע פגיעה בתקינות של מערכת הבחירות. זה אומר להוריד מיס-אינפורמציה ודיסאינפורמציה, לחפש קמפיינים חיצוניים ופנימיים של השפעה, הטעיה, כאמור מניעת קמפיין פוליטי. נפגשנו עם ראשי הקמפיינים המשתתפים במערכת הבחירות בארץ והסברנו להם את כללי הקהילה. אמרנו להם שיש דברים שבהם אנחנו מודדים אותם".

על ה"חמ"ל" שהוקם לצורך הבחירות אומר וינטרוב: "ככל שהאירוע מתקרב מיישמים את הפרוטוקול של החברה, שלפיו מוקם CM (קונטרול סנטר, מ"א) שמביא את הנציגים הרלוונטיים מהחברה, לא רק מטיקטוק ישראל, שיכולה להיות להם נגיעה לנושא. בדרך כלל מתכנסים כמה שבועות לפני ומתחילים להחליף דעות ולגבש תמונת מצב. אנחנו התכנסנו כבר לפני כמה שבועות. יש צוות ייעודי שכל היום עוקב אחרי מבצעי השפעה. יש מהנדסים שיודעים לחפש בוטים, ואנחנו גם מקבלים דיווחים. אם צריך - מורידים בלי פשרות.

"ההבנה היא שבזמן בחירות אין 'כרית של זמן'. כלומר, אם מישהו מפרסם סרטון פייק שאומר 'הבחירות יימשכו עד מחר, אל תצאו להצביע, לכו לים', אנחנו מבינים שלהוריד את זה עוד 24 שעות זה מאוחר מדי. אז עושים הכל על מנת לתת מענה מהיר".

מה זה מבחינתך עבודה יעילה? כמה זמן מרגע שסרטון כזה עולה עד שהוא מיורט? "רוב מוחלט של התכנים יורד עוד לפני שקיבל צפייה אחת. האלגוריתם מתוכנת להוריד את התכנים האלה. מעבר לזה יש מומחי תוכן אנושיים. הם הגיבוי. יש שם ישראלים דוברי עברית, ערבית, אנגלית ורוסית, שמכירים את הניואנסים ויודעים לקבל החלטה. בנוסף אנחנו גם עובדים עם בודקי תוכן חיצוניים".

מה מספר הסרטונים שאתם מורידים מהאוויר? "כבר ברבעון הראשון של 2026 ירדו כ-16-15 אלף סרטונים הקשורים לבחירות בישראל בגלל מיס-אינפורמציה או ניסיון לפגיעה בתהליך. וזה היה כאמור הרבה הזמן לפני הבחירות. 98% מהם ירדו או נתקעו באלגוריתם ולא קיבלו צפייה אחת. אף פעם לא יהיה 100%. תמיד תהיה מוטיבציה גבוהה להגיע לקהלים. אבל זו גם הזדמנות להעביר מפה מסר: אני יודע שיש כל מיני אנשי מקצוע שמוכרים איזה קונץ-פטנט שהם יכולים להגיע לקהל. בואו, רואים אתכם. עזבו".

מתוך 15 אלף הסרטונים האלה, כמה היו של גורמים רשמיים כמו מועמד או מפלגה? "זה נתון שאנחנו לא מפרסמים".

מה לגבי השפעה זרה? "אנחנו מדברים למשל על פעילות מאיראן, רוסיה או מדינות אחרות, כשהכוונה היא למספרים מאוד גבוהים, עם רצון להשפיע בצורה אסטרטגית על השיח ועל המערכת בישראל. יש צוותים אצלנו שיודעים איפה לחפש את חוות הבוטים. הם מנטרים את המהלכים וגם מקבלים דיווחים. לדוגמה אם את פתאום מקבלת 1,000 תגובות מאינדונזיה ומדווחת על זה - החשבונות האלה ירדו".

על פי נתוני ועדת הבחירות, מאז 2022 התווספו בישראל כ-670 אלף בעלי זכות בחירה חדשים. "זה קהל שהרבה רוצים להגיע אליו, כי חלק גדול ממנו – דור ה-Z ומילניאלז - נמצאים בטיקטוק עם מעט חפיפה לפלטפורמות אחרות", אומר וינטרוב. "אנחנו רוצים לאפשר להם להגיע למידע בדוק, ולכן משתמש בישראל שמחפש 'בחירות 26' יקבל באנר שאומר 'כדאי שתיגש למקורות מידע מאומתים', וכך הוא מגיע למרכז הבחירות שלנו, שם יש את המידע של ועדת הבחירות המרכזית".

בוא נדבר על קהלים ספציפיים, למשל הציבור החרדי או הציבור הערבי. כמה הם שותפים לזירה הזאת וצורכים בטיקטוק מידע לקראת הבחירות? "בציבור הערבי טיקטוק מאוד פופולרית. היא רועשת וגועשת אולי אפילו טיפה יותר מבציבור הכללי. אנחנו מרגישים שהציבור הערבי מאוד 'אינגייג'ד'. גם חברי הכנסת הערבים בקשר איתנו. החרדים הם סוגייה מעניינת. לפני שנתיים הוצאנו משלחת של יוצרים ישראלים למצעד החיים. אנחנו עומדים בתור לצ'ק-אין, ואחד אחרי השני הגיעו נוסעים חרדים שהיו בטרמינל לקבל מהם סלפי. מתברר שהם צופים בתכנים שלנו. לא ישירות, אבל מורידים להם סרטונים לקבוצות ווטסאפ ושם הם צופים. מצד אחד אנחנו שמחים, מצד שני אנחנו לא רואים את זה בצפיות במספרים אז זה קצת מבאס".

יש בתחום מתח קבוע בין חופש הביטוי לבין הרצון שלכם לייצר מרחב סטרילי. מה תעשה אם אדם מפרסם סרטון ואומר "יאיר גולן בגד ב-7 באוקטובר"? "רוב הסיכויים שזה לא יעלה. או שהאלגוריתם ישים אותו בצד לבדיקה נוספת של גורם אנושי. ואם יעלה – הוא יעלה כ'לא מומלץ'. ואם תתקבל תלונה, יש אופציה שזה יירד. תיאוריות קונספירציה אמורות לרדת, אבל יש גם מרחב של שיח פוליטי".

אני שומעת הרבה פוליטיקאים, מצד מסוים של המפה, שאומר "בולמים אותי, האג'נדה שלי לא מתאימה להם אז האלגוריתם ממדר או חוסם אותי". כמה אתה מכיר את התופעה? "יש שיחות כאלה. התופעה לא זרה לי. הם רוצים לדעת מה לא עובד. ראיתי את זה בפריימריז, כשהם ראו שלמישהו אחר זה כן עבד. הרבה פעמים אנחנו אומרים לו לשלוח את הדובר, ואז מגלים שזה בגלל בעיה בסאונד או משהו כזה. באחוזים גבוהים מאוד, 90 פלוס, מדובר בבעיה בהבנה של הפלטפורמה. אין דבר כזה שמישהו מחליט לחסום פוליטיקאי בגלל האג'נדה שלו. תעבוד לפי כללי הקהילה וכללי הפורמט – ותצליח".

בהשוואה לפוליטיקאים בעולם, הפוליטיקאים בישראל עושים את זה נכון? "יש פה רמה גבוהה של הבנה ואני חושב שאחרי מערכת הבחירות הזאת נראה עוד קפיצת מדרגה. כי אנשים רוצים לדבר עם הקהלים האלה ומבינים שזה אחד המקומות לעשות את זה ולגשר על הפער הדורי".

בקדנציה האחרונה שמעתי שוב ושוב, בעיקר כביטוי גנאי לאיתמר בן גביר, את המונח "שר הטיקטוק". מה זה עושה לכם? מעלה? מוריד? "לנו זה לא עושה כלום. במקומות מסוימים יש חוסר הבנה לגבי טיקטוק כפלטפורמה. דובר בזלזול על 'דור הטיקטוק', וב-7 באוקטובר התברר שזה הדור הכי מחויב, הכי רתום והכי לוחם".

וינטרוב הוא כאמור גם בעל ניסיון בדיפלומטיה ודוברות, ועל כן תחומי העיסוק שלו לאורך השנים יושבים על צומת מרכזי בכל הקשור לאחת הבעיות המרכזיות של ישראל ב-2026: דעת הקהל בעולם, המושפעת באופן דרמטי מהרשתות החברתיות.

"ישראל צריכה לקבוע אסטרטגיה הסברתית ולהחליט מה החזון ארוך הטווח ומה הנרטיב שלה", הוא אומר. "אנחנו צריכים מחקר שבודק מה התפיסות והמסרים לקהלים שונים. כרגע רוב הפעילות של ישראל מופנית לקהל שלנו. אם החלטנו שזה נושא קיומי-הישרדותי, צריך לשים בו תקציב של מיליארד לשנה לעשר שנים, קל.

"לגבי טיקטוק, זו זירה שמאפשרת להגיע לקהלים שהם לא באקו צ'יימבר שלנו והיא מאפשרת לדבר עם המילניאלז ודור ה-Z. מספרית, יש לנו בעיה בטיקטוק. הצד השני (מתנגדי ישראל ומשתמשים שתומכים בנרטיב הפלסטיני, מ"א) הוא הרבה יותר גדול. צריך להחליט שנכנסים לזירה הזאת. ישראל לא עושה עבודה מספיק טובה בפלטפורמה הזאת, בניגוד לצד השני. הגיע הזמן שפעם אחת נהיה שם לפני האירועים ולא רק נגיב אליהם. בהשקעה נכונה וארוכת טווח אנחנו יכולים לעשות עבודה ולהביא את הסיפור שלנו לקהלים בצורה שרלוונטית להם".

לקראת סיום, חודש וקצת לקראת הבחירות, מה אתה ממליץ לצעיר שחי את רוב חייו בטיקטוק לעשות? "קודם כל תתעניין. חפש מקורות מידע אמינים. תקשיב למה פוליטיקאים אומרים, תצרוך כלי תקשורת לגיטימיים, תעשה דאבל צ'ק. ראית איזה פריט מידע שגורם לך לכעס או נראה לך לא סביר? עצור שנייה ותבדוק. מי שאתה רגיל לשמוע ממנו על קרמים או על מוזיקה הוא לא בהכרח הגורם שאתה צריך לשמוע ממנו על פוליטיקה. קבל את ההחלטה שמתאימה לך אחרי שבדקת".