הפטריוטים הלא נכונים: מי קובע במה מותר לכוכבי הספורט להאמין?

אובצ'קין תומך בפוטין ומשלם מחיר במערב, קאפרניק כרע ברך ואיבד את הקריירה, קלופ רוצה לקחת את הדגל מהימין הקיצוני - וסידני סוויני חוטפת אש על הבחירות שלה. אנחנו אוהבים ספורטאים וסלבס עם דעה, כל עוד זו בדיוק הדעה שלנו. השאלה היא מה נשאר מחופש הביטוי כשהוא ניתן רק למי שחושב "נכון"

זאב אברהמי|

לפני "הבחירות" שהתקיימו ברוסיה בשבוע שעבר הופיע כוכב ההוקי אלכסיי אובצ'קין בפרסומת ל"רוסיה המאוחדת", מפלגת פרו-קרמלין, שניצחונה בבחירות היה מובטח. ההופעה של אובצ'קין בפרסומת עוררה תגובות קשות בעולם. שוער העבר האגדי דומיניק האשק מצ'כיה טען כי אובצ'קין משתף פעולה עם פוטין ומביע תמיכה במלחמת התוקפנות של רוסיה על אוקראינה. לטביה אף הודיעה כי תמנע את כניסתו של אובצ'קין לשטחה.

אובצ'קין, שחקן וושינגטון קפיטלס, הוא אחד משחקני ההוקי הגדולים בהיסטוריה. בשנה שעברה הוא שבר את שיא השערים בעונה הסדירה של וויין גרצקי. בפרסומת הוא מופיע מצולם ליד בכירים רוסים, ביניהם שר החוץ סרגיי לברוב, תחת הכותרת "כשאנחנו מאוחדים, אנחנו בלתי מנוצחים".

אובצ'קין טען שהוא "בעד שלום ואהבה", אבל ברגע שאמא רוסיה קראה לו הוא לא היסס בכלל לענות בחיוב. "אני אזרח רוסי, ואני תומך בארצי", הסביר אובצ'קין את ההשתתפות שלו. אובצ'קין הוא תומך פוטין ותיק ומסור: ב-2017 הוא הקים תנועה לתמיכה בנשיא ותמונת הפרופיל בחשבון האינסטגרם שלו היא שלו ביחד עם פוטין.

אם אתה פיסניק ומתנגד לאגרסיביות הרוסית ומחזיק בערכים דמוקרטיים, אתה צריך לצאת בכל הכוח נגד אובצ'קין. אתה יכול לצפות מספורטאי עם פרופיל כזה שיצא נגד פוטין ואי השקט שהוא מייצר בעולם המערבי. אבל מהם בדיוק ערכים דמוקרטיים, ומי כותב אותם? אם אובצ'קין הוא פטריוט רוסי שמאמין במעשיו של פוטין, אסור לו לעזור ולשווק את הרעיונות שלו? מי קבע? אם אובצ'קין רוצה לחזור ולגור ברוסיה, כפי שהוא מציין, אם הוא רוצה שילדיו יגדלו ברוסיה, ואם משפחתו חיה ברוסיה, אסור לאובצ'קין לקדם את הרעיון של רוסיה כפי שהוא רואה אותה בחזונו? האם באמת מותר לקדם רק ערכים דמוקרטיים כפי שהם נראים לנו?

הקוורטרבק הפטריוטי קולין קאפרניק חוזר עם ספר אוטוביוגרפי חדש "המאבק המסוכן". קאפרניק, כזכור, היה לפני עשור בדיוק ממובילי המאבק האזרחי לשוויון זכויות ונגד אלימות משטרתית כלפי מיעוטים. המאבק של קאפרניק זכור משני כיוונים: הוא ישב על הספסל בעת נגינת ההמנונים ואז עבר לכרוע ברך, והוא איבד את מקום העבודה שלו. קאפרניק של לפני המחאה היה אחד מחמישה עשר הקוורטרבקים הכי טובים בליגה. מהרגע שכרע ברך ונכנס לעימות עם הנשיא טראמפ (בקדנציה הראשונה שלו), הוא היה סחורה פגומה. אף קבוצה, אפילו כאלו שהיו צמאות לקוורטרבק, לא היתה מוכנה להביא אותו בתור המחליף של המחליף. מבחינה שיווקית, הוא היה רעל.

קשה לחשוב על עוד הרבה ספורטאים ששילמו בצורה כזו יקרה על האמונה שלהם בצדק אזרחי. קריירה של ספורטאי היא קריירה קצרה ממילא. קאפרניק לא הסכים להתקפל. האם קאפרניק הוא פטריוט? תלוי את מי שואלים בעולם ובארה"ב, מפולגים כפי שהם היום. יש מי שיגיד שהוא הפטריוט המושלם, אדם ששילם על העמדות שלו, שהקדים את זמנו ונתן את האות לתנועת "חיי שחורים חשובים" (הרצח של ג'ורג' פלויד מתרחש ארבע שנים לאחר האקט של קאפרניק) ואת ההשראה לעשרות ספורטאים אחרים להשתמש באותה מחאה.

ויש שיגידו שקאפרניק הוא א-פטריוט, בן אדם שיורק לבאר שעשתה אותו מפורסם ועשיר ועתיר תהילה. איפה התשובה הנכונה? אין תשובה נכונה. אנחנו יודעים רק דבר אחד: מאז האקט שלו, קאפרניק לא ראה דשא, ואילו דונלד טראמפ הגיע לקדנציה שניה בבית הלבן.

טורניר הגביע העולמי בגרמניה 2006 מכונה במדינה "אגדת הקיץ". זה הטורניר שבו גרמניה ונבחרת גרמנית מעובה במהגרים, פותחת את הווילון ומגלה את גרמניה החדשה לעולם. במקום הכדורגל הגרמני המסורתי, הבווארי, המתועש והמשעמם, הנשחק 90 דקות וננצח, מגיע כדורגל סקסי, ברלינאי, רב תרבותי, נשחק 120 דקות ונפסיד בהארכה לאיטליה. אלפים מגיעים לטורניר מכל העולם. הם מגלים את גרמניה החדשה ונופלים בשביה. ברלין הופכת להיות אחת הערים המפתות והסקסיות ביותר בעולם.

כמה שנים לאחר מכן, יורגן קלופ, אז מאמן דורטמונד, שובר את ההגמוניה של באיירן מינכן בליגה. קלופ הוא אהוב ההמונים, מאמן כריזמטי ובעל מעוף, עם שיטת משחק ויכולת לטפח כשרונות צעירים. אחרי שבאיירן קונה את כל הסגל של דורטמונד, קלופ עובר לליברפול, זוכה באליפות וזוכה בעיר למעמד של קדוש.

אחרי שקלופ מפסיק את עבודתו באנפילד, הוא מקבל עבודה במפעל הכדורגל של קונצרן רד בול. העבודה עבור התאגיד השנוא (מבחינה ספורטיבית) מכרסמת בפופולריות שלו. ועדיין, קלופ מקדם הכל: חברות ביטוח, בירות, קרמים רפואיים, מכוניות. הקהל הגרמני מואס בו. הוא נחשב לאחד שמכר את עולמו עבור כסף תאגידי.

אחרי טורניר הגביע העולמי הכושל בקיץ האחרון, קלופ קיבל את המושכות לאימון הנבחרת הלאומית. הוא הגיע למשרה בתור המשיח, זה שיגאל את הכדורגל הגרמני מייסוריו. בשבוע שעבר, קלופ כינס מסיבת עיתונאים כדי להודיע על הזימונים בסגל לקראת המשחקים הראשונים שלו. קלופ עשה זאת (הזמין למעשה שני סגלים), אבל הוא הלך על משהו לגמרי אחר: כל זה קרה במהלך בחירות בכמה מדינות בגרמניה שבהן הגיעה מפלגת הימין הקיצוני 'אלטרנטיבה לגרמניה' להישגים עצומים וחסרי תקדים מאז נפילת הנאציזם. קלופ הכריז שהנבחרת שלו תיקח בחזרה את הפטריוטיזם מ'אלטרנטיבה' ותומכיה.

מדובר בצעד אמיץ ביותר: אם הוא יצליח, הוא יסחוף מדינה שלמה מטורפת כדורגל אחריו עם דגלים והמנונים. אם הוא ייכשל, אחוז לא קטן של אוהדים יחכה לו בסיבוב כדי להזכיר לו שהוא גידר אותם אל מחוץ לתמיכה הלגיטימית והפטריוטית בגרמניה.

הפרסומת של סידני סוויני לחברת הימורים ממשיכה לעשות גלים. ספורטאיות, ארגוני נשים ומחלקות WOKE ברחבי העולם יצאו נגד סוויני ונגד הדרך שבה היא מציגה אתלטיות. בפרסומת, סוויני מצולמת עירומה כשרק ציוד ספורט וכדורים שונים מכסים את גופה. הפרסומת לחברת "נוביג", חברה המאפשרת למשתמשים סחר בחוזי תחזיות, קיבלה את הסלוגן "רק ספורט", כדי להדגיש שאצלה סוחרים רק בספורט, ולא בפוליטיקה או כלכלה או מלחמות כמו באתרים אחרים.

סוויני, 29, היא יזמית. היא השקיעה במניות של נוביג (כמו גם במניות של אמריקן איגל, חברה אחרת שסוויני עשתה עבורה פרסומת פרובוקטיבית מאוד), ועשתה בוחטה נאה מההתעניינות שיצרו הפרסומות עבור החברות, ועליית ערך המניות. אף אחד לא הכריח את סוויני להשתתף בפרסומות, היא עשתה את זה מרצונה החופשי והרוויחה על כך טון של כסף. רק מועצת השורא של "איך אישה אמורה להתנהג" יצאה מכליה כדי להתנגח בסוויני היזמית שעשתה בדיוק מה שפמיניזם רב עליו מלכתחילה: הזכות של אשה לעשות מה שבא לה.

מעניין שאף אחת מהנשים הללו לא זרקה אפילו מילה אחת על הבעיה האמיתית של הפרסומת הזו: ההתמכרות המטורפת של צעירים לאתרים כמו "נוביג". אולי זה לא מעניין אותן כי הרוב המוחלט של המכורים הוא גברים אמריקאים צעירים.