רץ כמעט עד הסוף: האינטרס הכלכלי - והמרוויחים מהפרישה של גנץ
בני גנץ אמנם הכריז שלא יתמודד בבחירות, אך בתוך מפלגתו היו כוחות שדחפו אותו ללכת עד הסוף: כחול לבן זכאית למימון בחירות בסך 15 מיליון שקלים - שחלקם הועברו ליועצים וסוקרים וגם לחברי ועדות קלפי שימלאו את תפקידם למרות הפרישה. כעת הגוש השלישי התרסק - והמרוויחים הם לא נתניהו ואיזנקוט
רק לפני שבוע ישב יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ באולפן ynet במסגרת ועידת "האנשים של המדינה" והבטיח כי יתמודד עד סוף המרוץ. הוא בז לאלה שקראו לו לפרוש, התקומם נגד הציניות לדבריו של ראשי מפלגות גוש השינוי כלפיו והוכיח בסקרים כי למסר האחדות שלו יש פוטנציאל של בין 6 ל-8 מנדטים.
עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
גנץ אמנם התחייב בביטחון מוחלט שלא לפרוש, אבל המציאות הפוליטית חזקה לפעמים יותר. והיא טפחה על פניו של יו"ר כחול לבן עד שקיבל את ההחלטה המתבקשת מבחינתו – לסיים את המרוץ שמונה ימים לפני הבחירות - או כמו שגנץ עצמו הסביר, יום לפני פתיחת הקלפיות של החיילים. ולא רק גנץ פורש; גם ה"גוש השלישי" שהעביר מסר של אחדות, פיוס והסכמות נפח את נשמתו. לגוש הזה נשארה מפלגה אחת, זו של יועז הנדל וירון זליכה.
יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט תכנן להיפגש עם גנץ ולהאיץ בו לפרוש. "אני בטוח שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה ולא יתמודד", העריך איזנקוט. אבל גנץ סירב לתת לאיזנקוט את הקרדיט, התעלם מהקריאות של שותפו הבכיר לשעבר להיפגש וקיבל את ההחלטה הסופית לפרוש לאחר התלבטות קשה.
הצוות המקצועי האיץ בו להמשיך והראה לו פוטנציאל מנדטים משכנע. אבל בתוך המפלגה היו גם קולות אחרים. ח"כ אלון שוסטר, שהוצב במקום ה-6 ברשימה וסירב לנטוש את הספינה כחול-לבן של גנץ, כמו חילי טרופר, מיכאל ביטון ורבים אחרים, הציב קו אדום בתקופה האחרונה: "אם בוודאות המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה – אסור לנו להתמודד. לא נזרוק קולות לפח".
מהצד השני עבדו במטה הבחירות של גנץ יועצים, אסטרטגים וסוקרים שקיבלו את כספם ממטה הבחירות של גנץ במסגרת מימון המפלגות. כחול לבן היא מפלגה עם כסף. היא מקבלת בבחירות האלו מהמדינה שמונה יחידות מימון (כמספר המנדטים שלה) כאשר כל יחידת מימון שווה יותר מ-1.8 מיליון שקלים – ובסך הכול תקציב בחירות של כ-15 מיליון שקלים. בסוף, יש גם אינטרסים כלכליים. כך, לדוגמא, זמן קצר לפני ההודעה הדרמטית של גנץ על הפרישה – פרסמה כחול לבן הודעה רשמית כי המפלגה סיימה לאייש 100% מהתקנים שיש לה לתפקידי חברי ועדות הקלפי, לרבות יושבי ראש ועדות. מדובר בתפקיד בשכר שמשלמת כחול לבן לאותם פעילים. גורם במפלגה הסביר, כי איוש הקלפיות לא ייפגע והוא יישאר על כנו מאחר ומדובר במשרות הקשורות לטוהר הבחירות והפעילים יאיישו את הקלפיות גם אם גנץ לא מתמודד בסוף.
אחת השאלות היא מי מרוויח מהפרישה של גנץ? באופן טבעי ניתן לחשוב שפרישה של גנץ מסייעת למחנה גוש השינוי, אולם בפועל קשה להאמין שגוש איזנקוט ירוויח מזה הרבה. גנץ בידל את עצמו לחלוטין מגוש השינוי ואף הדביק לאיזנקוט, ליברמן ובנט את קמפיין "המפלגות הערביות" שהתחיל בו נתניהו. כלומר, איזנקוט ירכיב ממשלה עם המפלגות הערביות, כולל עם בל"ד ואחמד טיבי. גם נתניהו לא צפוי לקבל מגנץ קולות, ואם זה יקרה זה יהיה בשוליים.
מי שהכי קרוב אידיאולוגית ופוליטית לבני גנץ הוא יועז הנדל, שברגע האחרון החליט שלא לרוץ יחד עם גנץ. הנדל, כמו גנץ עצמו, לא נמנה על גוש השינוי ובוודאי שלא על גוש נתניהו. יכול להיות שהוא יהיה המרוויח הגדול, אבל צריך לקחת את הרווח הזה בפרופורציות: גנץ לא משאיר אחריו שובל של מנדטים, אלא כמה אלפי קולות שהביאו אותו עמוק מתחת לאחוז החסימה. גנץ הודיע על פרישה מהמירוץ והתחייב כי הוא ימשיך להילחם על הקמת ממשלת אחדות מבחוץ. זאת אינה פרישה או התפטרות מהכנסת. גנץ והח"כים שאיתו ברשימה ימשיכו לכהן כחברי כנסת עד להשבעת הכנסת ה-26 – כשבועיים לאחר הבחירות הקרובות.
הפוליטיקה הישראלית עולה על כל דימיון. בתחילת המלחמה מפלגתו של גנץ הגיעה לכמעט 40 מנדטים. והנה, שבוע לפני הבחירות נאלץ גנץ לבצע נחיתת אונס לאחר הצניחה בסקרים ולהודיע על פרישה. מי היה מאמין.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.