מילאן ואינטר נפגשות לדרבי מרגש - שהכוכב הגדול שלו הוא האצטדיון

עם רצף של שבעה דרבים ללא הפסד, הקבוצה של רובן אמורים תנסה להתאושש מהפסד הבכורה במחזור הקודם ולהנחיל הפסד ראשון העונה בליגה ליריבתה העירונית, שהיא גם האלופה - זאת על רקע הפרידה הצפויה של שתי הקבוצות בעתיד הלא רחוק מסן סירו המיתולוגי

הדרבי של מילאנו הערב (שבת, 21:45), יתקיים הפעם באווירה קצת שונה, מלנכולית אולי, נוסטלגית, אבל גם מלאת אווירה של התחדשות. בעוד המשחק בין מילאן ואינטר הוא תמיד חגיגה של יריבות עירונית וספורטיבית עם היסטוריה עמוקה, צבעים וכרגיל, עם חוקים משלו, במשחק הערב במסגרת המחזור העשירי של הסרייה א' הכוכב הגדול יהיה האצטדיון - סן סירו.

ביום רביעי חשפו שני המועדונים את הפרויקט הרשמי לבניית האצטדיון החדש העתידי והעתידני שלהם. אחרי שנים רבות של ויכוחים, בירוקרטיה אינסופית, פוליטיקה קטנה ומריבות בין המועדונים לבין העירייה ובין עצמם, הוחלט בשנה שעברה סופית להרוס את סן סירו המיתולוגי, מקדש הכדורגל האיטלקי והעולמי, ולבנות לידו אצטדיון חדש.

במשך המון שנים ניסו הן מילאן והן אינטר למצוא לעצמן מקום לבניית אצטדיון משלהן, כל אחת בנפרד, באזורים שונים של העיר מילאנו. אינספור פרויקטים ותכנוני בנייה הוצגו, אינספור תביעות ועתירות של תושבים הוגשו. בסוף החליטו שני מועדוני הפאר של הכדורגל האיטלקי להמשיך ביחד, אבל ההבנה שהכדורגל האירופי מזמן התקדם מבחינת אצטדיונים ואל מול האחיזה האיטלקית במסורת וברומנטיות הכל כך יפה אבל גם כל כך שמרנית ומעכבת מבחינה התפתחותית, הוחלט על עזיבת סן סירו.

ביום חמישי הוצג לראשונה הפרויקט במלואו ונחשפו ההדמיות של הבית החדש של מילאן ואינטר. אצטדיון שיהיה בבעלות שני המועדונים בלבד, בלי מעורבות של העירייה. הסן סירו הישן ייהרס, מלבד טריבונה אחת וחלק מעמודי התמך המפורסמים, שיישמרו כעדות וזיכרון לדורות הבאים, ולידו יוקם ה"ג'נראלי סטדיום", על שם חברת הביטוח המובילה באיטליה, שיכיל קצת יותר מ-71 אלף מקומות ויוקם לפי הסטנדרטים הארכיטקטוניים הגבוהים והמתקדמים ביותר.

מה שהביא להאצת הפרויקט היה איום מפורש מאופ"א, לפיו איטליה, ובעיקר מילאנו, לא יקבלו בסוף את אירוח יורו 2032 אם רמת האצטדיונים במדינה לא תהיה מספקת ולא יוקמו אצטדיונים חדשים לפי הרמה הבינלאומית המקובלת כיום בעולם. רגע לפני שהיה מאוחר מדי, נחתם הפרויקט סופית והוצג לקהל הרחב. בסרטון ההדמיה המרשים, בלטה העובדה שהוא הושק בשיתוף פעולה מלא של מילאן ואינטר, מלווה בסרטונים של צבעים וחיבוקים בין אוהדי שתי הקבוצות, ובאווירה של חגיגה ממש. אפס יריבות ומרירות.

כך ייראה האצטדיון החדש של אינטר ומילאן:

הבנייה של האצטדיון החדש אמורה להתחיל באביב הקרוב והוא צפוי להיות מוכן לעונת 2031/32, בדיוק בזמן כדי שיוכל לארח חלק ממשחקי אליפות אירופה ב-2032, שאיטליה תארח כאמור, יחד עם טורקיה. במילאנו אפילו מפנטזים לקבל את אירוח משחק הגמר, אבל הדרך לשם ארוכה. השקת האצטדיון הייתה אות הפתיחה לדרבי שישוחק הערב והיא קבעה את האווירה הכללית.

האוהדים שינהרו בהמוניהם ל"סקאלה" של הכדורגל, יתחילו להרגיש אולי קצת אווירת פרידה ראשונית. תחילתו של הסוף. לא עוד הרבה משחקי דרבי ישוחקו במקדש המילאנזי העתיק והמפואר הזה שראה כמה מרגעי הכדורגל הגדולים בעולם בכלל ובכדורגל האיטלקי בפרט. צופים מ-118 מדינות יגיעו מחר למשחק, סימן ברור עד כמה גם שתי הקבוצות האלה ובמיוחד האצטדיון הזה עדיין מושכים עניין בינלאומי עצום.

הרשויות במילאנו גם החליטו להסיר, לראשונה אחרי 6 שנים, את הבד הענק שנפרש בטבעת השלישית על חלק מרכזי ממקומות הישיבה, והפך בעונות האחרונות למאוד בולט. המושבים נחסמו אז בהוראות רשויות הבטיחות אחרי שאוהדים החלו להרגיש רעידות חשודות באצטדיון ועלה חשש מסכנת קריסה. גופי הביטחון, יחד עם הנהלות המועדונים, לא רצו לקחת שום סיכון וחסמו וביטלו למעשה כ-2,500 כיסאות בשני צדי הטבעת, ב'קורבה סוד' של אוהדי מילאן וב'קורבה נורד' של אוהדי אינטר.

במילאנו הסבירו אז כי הסיבה האמיתית היא כדי להגן על האוהדים, וטענו כי לא היו באמת סכנות לבטיחות באצטדיון עצמו. בכל מקרה, הדרבי מחר יהיה מלא עד אפס מקום, כולל אותם 2,500 מקומות ששוב יהיו מיושבים באוהדים ובכך יצפו מחר במשחק כמעט 78 אלף אוהדים. "הסן סירו הישן מאותת שהוא עדיין מוכן לעוד סיבוב של תהילה", נכתב בעיתון "גאזטה דלו ספורט".

וכן, בסוף יש גם דרבי על המגרש. הוא מגיע במועד קצת מוקדם בעונה, ושני המועדונים מגיעים במצבי רוח שונים ומשונים. אינטר התחילה מצוין את העונה. היא ניצחה בשמונה מתוך תשעת המחזורים והיא עדיין בלתי מנוצחת. היא ניצבת במקום הראשון עם 25 נקודות, מאזן אותו היא חולקת עם הפתעת העונה כרגע, לאציו.

הנראזורי כבשו בינתיים גם את מספר השערים הגדול ביותר, 25 וספגו עשרה, אבל משום מה האווירה אצלה לא חגיגית יותר מדי. בעוד בליגה בינתיים הדברים נראים טוב מאוד, וההתקפה כרגיל מתפקדת היטב, בצ'מפיונס המצב שונה לגמרי ואינטר רשמה מספר משחקים די מביכים עם תצוגות שהשאירו את המאמן כריסטיאן קיבו ואת האוהדים עם המון שאלות. החלוץ הכוכב, לאוטרו מרטינס, פצוע וייעדר בדרבי, אבל הספסל העמוק של אינטר הוכיח העונה כבר כמה פעמים שהוא מספק את הסחורה שוב ושוב, ובמיוחד בהתקפה אינטר נראית חדה כמו תמיד, ובכלל זו קבוצה עם אופי של אלופה אמיתית, כפי שהיא.

אינטר הציגה העונה כמה משחקים בליגה בהם עשתה קאמבק מפואר והפכה משחקים שכל קבוצה אחרת כנראה הייתה מפסידה. האופי והווינריות של הקבוצה, האמונה בכוח שלה, הם כרגע מה שהופך את הנראזורי ללא ספק לקבוצה החזקה באיטליה, לעוצמתית ביותר. אולי לא ליפה ביותר כרגע, אבל וודאי לזו שנותנת את הטון.

מולה מגיעה מילאן עם המון סימני שאלה. אחרי שהעונה שעברה התחילה מדהים והסתיימה בצורה מביכה ומשפילה, כשבחציה הראשון הקבוצה רצה לאליפות ובשני רשמה רצף הפסדים שגרם לה בסוף לאבד אפילו את המקום הרביעי ואת העלייה לליגת האלופות, העונה התחילה בסימן התחדשות ו"תקופת מעבר". הבעלים האמריקאי-איטלקי ג'רי קרדינאלה הביא את המאמן רובן אמורים הפורטוגלי, אחרי שורה של כישלונות קודמים עם מאמנים פורטוגלים, ונתן בו אמון מלא. הוא הוציא סכום עתק על רכש והביא כמה שמות רציניים ביותר, כמו גונסאלו ראמוס והקשר השמאלי הבלגי המוכשר דייגו מוריירה.

הסגל העונה נחשב יציב וטוב יותר מבעונה שעברה, אבל עדיין מילאן, לפי תוצאות המחזורים הראשונים באיטליה ובליגה האירופית, היא סוג של אתר בנייה. פילוסופיית המשחק של אמורים התקפית הרבה יותר מהאידיאולוגיה השמרנית וההגנתית של מסימיליאנו אלגרי, שאימן את מילאן בעונה שעברה ואכזב בסוף כל כך, בעיקר בשל סגנון המשחק המשעמם שלו. אבל התוצאות של מילאן העונה פשוט לא מספקות עדיין תשובה לאן הקבוצה הזאת יכולה ללכת. תצוגות משחק מצוינות ומלהיבות התחלפו כעבור מחזור בתצוגות נפל ושעמום.

מילאן הפסידה בליגה רק פעם אחת. זה קרה במחזור הקודם בבית נגד בולוניה, במה שהיה ממש מראה לעונה הנוכחית. לא יציבה. מחצית ראשונה מצוינת ומלהיבה, ומחצית שנייה של חושך, שאפשרה לבולוניה לחזור מפיגור ולנצח בסוף 2:4. גם בליגה האירופית המצב דומה. אחרי מחזור פתיחה מביך בבית מול בנפיקה, הגיעה תצוגה מרשימה מאוד בחוץ נגד זלצבורג, רק כדי להיות שוב מובסת באנגליה על-ידי בורנסמות' במחזור שלאחר מכן.

משהו עדיין לא מתפקד כמצופה אצל הרוסונרי. ראמוס הראה מה הוא יודע והבקיע מספר שערים, אבל הוא רחוק מאוד ממיצוי הפוטנציאל. ההגנה לפעמים נראית טוב ומייד לאחר מכן מביכה. ומי שבינתיים לוקח את מלוא תשומת הלב הוא דווקא הילד האיטלקי אלפדיו סיסה, שהובא מהליגה השנייה והפך בינתיים לכובש המצטיין של הקבוצה וכבר לכוכב של הנבחרת הצעירה של איטליה.

הרוסונרי לא הפסידו לאינטר בשבעת המפגשים האחרונים וניצחו את "בני הדודים" שלהם פעמיים בעונה שעברה בליגה. מוטענים בהצלחות האחרונות האלה מול אינטר הטובה יותר, אוהדי מילאן מקווים לתת לסן סירו שלהם עוד רגע של זיכרון מתוק שייכנס לדפי ההיסטוריה מחר במשחק הבית. אינטר תנסה פשוט להיות אינטר, חזקה ועוצמתית כפי שהיא, תנסה לבסס את ההובלה ולקוות כי השדים שרודפים אותה ממשחקי הדרבי האחרונים, יעזבו אותה.