מחקר אחרי 7 באוקטובר: מצוקה נפשית מוקדמת אינה מנבאת לבדה מי יתקשה להתאושש
מחקר אורך בקרב 1,035 מבוגרים יהודים בישראל זיהה ארבעה מסלולים של מצוקה נפשית בחצי השנה שאחרי המתקפה. הממצאים מצביעים על יתרון למעקב חוזר על פני הסתמכות על בדיקה יחידה.
מחקר חדש על התאוששות נפשית אחרי 7 באוקטובר מראה כי מצוקה קשה בשבועות הראשונים אחרי אירוע טראומטי אינה מעידה בהכרח על קושי נפשי מתמשך. את המחקר הובילו ד״ר דנה קצוטי ופרופ׳ אריאל כנפו־נעם מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פרופ׳ אנתוני מנצ׳יני מאוניברסיטת פייס. לפי הודעת האוניברסיטה, המחקר התפרסם ב־12 באוקטובר 2026 בכתב העת Clinical Psychological Science.
ארבעה מסלולים לאורך חצי שנה
החוקרים עקבו אחר המשתתפים בשלוש נקודות זמן: כשבועיים אחרי מתקפת 7 באוקטובר 2023, כשבעה שבועות אחריה וכעבור חצי שנה. המשתתפים מילאו מדדים מתוקפים של מצוקה נפשית ותסמיני דחק פוסט־טראומטי, לצד שאלות על חשיפה לאירועים טראומטיים, רגשות, אמפתיה, תמיכה חברתית, התנדבות ותפיסות לגבי העולם.
ניתוח המסלולים זיהה קבוצה ששמרה על רמות מצוקה נמוכות יחסית, קבוצה שחוותה מצוקה מוקדמת גבוהה והתאוששה, קבוצה שסבלה ממצוקה מתמשכת וקבוצה קטנה שמצוקתה החריפה באיחור. לפי הודעת האוניברסיטה, רוב המשתתפים שמרו על מצוקה נמוכה יחסית או התאוששו בהמשך.
הדרך שעוברים התסמינים מוסיפה מידע
לפי החוקרים, מסלול השינוי במצוקה תרם לניבוי תסמיני דחק פוסט־טראומטי גם מעבר למידע שהתקבל ממדידת המצוקה בנקודת זמן אחת. גם לאחר התחשבות במצוקה שנמדדה כעבור חצי שנה, היה קשר בין התפתחות התסמינים במהלך התקופה לבין התסמינים הפוסט־טראומטיים. ניבוי סטטיסטי כזה אינו שקול לאבחון קליני של הפרעה אצל כל משתתף.
גיל מבוגר יותר, מין זכר, רגשות חיוביים בשבועות שלאחר המתקפה, תפיסת העולם כבטוח והתנדבות קבועה לפני המלחמה נקשרו למסלול של חוסן. חשיפה רבה יותר לטראומה ומצוקה אמפתית — תגובה רגשית לסבלם של אחרים — נקשרו למצוקה ממושכת יותר.
המחקר הבחין בין מצוקה אמפתית לבין דאגה אמפתית לאחר. דאגה אמפתית נקשרה גם למצוקה וגם להתנדבות ולסיוע, תמונה הממחישה כי מעורבות בסבלם של אחרים עשויה להיות מכבידה ובה בעת בעלת ערך חברתי. אין להסיק מכאן שאמפתיה כשלעצמה מזיקה.
קשרים סטטיסטיים, לא הוכחה לסיבה
קבלת תמיכה חברתית והתנדבות במהלך המלחמה לא ניבאו במחקר מסלולים טובים יותר, ואילו התנדבות לפני המלחמה כן נקשרה לחוסן. ממצא זה אינו מוכיח שתמיכה או התנדבות אינן מועילות: מחקר תצפיתי אינו יכול לבודד את כל ההבדלים בין אנשים ואת הסיבות שבגללן פנו לעזרה או החלו להתנדב.
גם גבולות המדגם חשובים. מדובר במבוגרים יהודים בישראל, ולא במדגם המייצג את כלל תושבי המדינה או כל אוכלוסייה שנחשפה לטראומה. המעקב נמשך חצי שנה ומתבסס על מדדי דיווח עצמי. ההודעה לעיתונות אינה מספקת את כל פרטי הנשירה והניתוח הדרושים להערכת הממצאים במלואם.
המשמעות המרכזית שמציעים החוקרים היא הצורך בהערכה חוזרת לאורך זמן: חלק מהאנשים שמצוקתם קשה בתחילה מתאוששים, ואילו אצל אחרים קשיים עשויים להתמיד או להופיע מאוחר יותר.
שאלות ותשובות
האם מצוקה קשה בתחילת התקופה מעידה על הפרעה מתמשכת?
לא בהכרח. במחקר זוהה גם מסלול של מצוקה מוקדמת גבוהה שהצטמצמה בהמשך.
האם המחקר מוכיח שאמפתיה גורמת למצוקה?
לא. נמצאו קשרים סטטיסטיים, ואין בכך הוכחה לסיבתיות.
מדוע חשוב מעקב חוזר?
מפני שתסמינים עשויים להשתנות, ובדיקה יחידה עלולה להחמיץ התאוששות או החמרה מאוחרת.
מקור: הודעת האוניברסיטה העברית מ־19.10.2026. קישור למאמר.
עוד בנושא באתר הידען
מצוקה נפשית וקושי כלכלי אחרי 7 באוקטובר
סקירת מחקרים על בריאות הנפש לאחר 7 באוקטובר
גירוי מוחי וזיכרונות פולשניים
מחקר: טראומת 7 באוקטובר הובילה לעלייה דרמטית בתסמיני OCD בקרב ניצולים
25 שנה ל־11 בספטמבר: מה ידענו אז, ומה המדע יודע היום
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.