"שלום הוא הפתרון הסופי היחיד ליהודים": הספר החדש של אברהם בורג, בהוצאת טאקר קרלסון

יו"ר הכנסת לשעבר יוציא בארה"ב ספר שבו הוא טוען כי ישראל הפכה את טראומת השואה למנגנון פחד שמצדיק את המשך קיומה, וכי צה"ל והמדינה משמרים בכוונה את הסכסוך עם הפלסטינים. הספר ייצא בחסות הפרשן האנטי-ישראלי, שמקדם קונספירציות נגד ישראל. "נאציזם טהור" מול שבחים: כך מתקבל הספר בעולם

יו"ר הכנסת לשעבר אברהם (אברום) בורג יפרסם בשבוע הבא ספר חדש בארצות הברית בשם "שלום הוא הפתרון הסופי היחיד ליהודים", בהוצאה של הפרשן האמריקני האנטי-ישראלי טאקר קרלסון, שגם כתב את ההקדמה לספר. הכותרת, המזכירה את "הפתרון הסופי" הנאצי להשמדת היהודים, כבר מעוררת ביקורת בארה"ב, בין היתר מצד פרופסור יהודי למשפטים שקרא להפסיק את הפצתו.

הספר, בן 176 עמודים, ייצא בהוצאת Tucker Carlson Books. מחירו 29.99 דולר, והוא כבר מוצע להזמנה מוקדמת. לפי התקציר הרשמי, בורג, שהיה חבר מפלגת העבודה וכיהן כיו"ר הכנסת מ-1999 עד 2003, מבקש לבחון אם ישראל מסוגלת כלל להתקיים ללא אויב חיצוני.

לטענתו, ישראל הפכה את טראומות העבר, ובראשן השואה, למנגנון שמנציח פחד מפני איום קיומי ומשמש להצדקת מדיניותה כיום. בורג טוען כי המדינה וצה״ל, שנועדו במקור להבטיח את ביטחונם של היהודים, הפכו בעצמם למכשולים בדרך לעתיד בטוח, משום שהם משמרים את הסכסוך במקום להביא לפתרונו.

הספר משלב זיכרונות אישיים עם מחשבה יהודית וביקורת פוליטית. בין היתר חוזר בורג לטבח בחברון ב-1929, שבו נרצחו בני משפחתה של אימו, ולילדותו בצל זיכרון השואה. לפי ההוצאה, הוא עוסק גם בכיבוש, בשימוש הפוליטי בזיכרון השואה ובאירועי 7 באוקטובר, ומציע "חזון מדיני המבוסס על שוויון זכויות". בורג עצמו הסביר בראיונות קודמים כי מבחינתו השאלה המרכזית אינה אם תקום מדינה אחת או שתי מדינות, אלא האם לכל מי שחי בין הירדן לים יוענקו זכויות שוות.

בורג (71), בנו של השר ומנהיג המפד”ל לשעבר יוסף בורג, היה במשך שנים מבכירי הממסד הציוני. הוא כיהן כיו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, ובהמשך כאמור כיו"ר הכנסת בין 1999 ל-2003, וגם שימש תקופה קצרה כממלא מקום נשיא המדינה. אלא שבשני העשורים האחרונים הפך לאחד ממבקריה הבולטים של ישראל. כבר ב-2003 הזהיר במאמר כי "סופו של המפעל הציוני כבר בפתח", ובהמשך פרסם את הספר "לנצח את היטלר", שבו טען כי החברה הישראלית שבויה בטראומת השואה ומשתמשת בה להצדקת פעילותה ביהודה ושומרון וברצועת עזה.

שיתוף הפעולה עם קרלסון אינו הראשון בין השניים. במרץ האחרון התארח בורג בתוכניתו לשיחה בת כשעה וחצי על ישראל, הציונות והמלחמה עם איראן. במהלך הריאיון אף אמר למנחה: "תשמע, טאקר, אני לא סובל אותך, אבל אתה אדם נחמד, ולכן אני מדבר איתך". קרלסון השיב בצחוק כי יראה בכך "חצי מחמאה". בורג הסביר בהמשך כי בחר להתראיין אצלו משום שהוא אחד הקולות המשפיעים ביותר בימין האמריקני, ושחשוב לו לדבר גם עם מי שמחזיק בעמדות מנוגדות לשלו.

בסוף אוקטובר פרסם קרלסון ריאיון נוסף עם בורג, הפעם באורך של כ-14 דקות, לקידום הספר החדש. בתיאור הסרטון הציג אותו כאדם שהיה עד להקצנה שעברה ישראל מאז 7 באוקטובר. במהלך השיחה תיאר בורג את ישראל כ"דמוקרטיה לא ליברלית", בין היתר בשל יחסה לפלסטינים בשטחים וליהודים שאינם אורתודוקסים, וטען שישראל כבר איבדה את ההצדקה המוסרית והאתית לקיומה כמדינה יהודית. לדבריו, המשך ההידרדרות עלול להפוך אותה גם למדינה שאינה דמוקרטית.

ההוצאה של קרלסון הוקמה באפריל האחרון בשיתוף הוצאת סקייהורס, במטרה לפרסם ספרים שלטענתו הוצאות הספרים הגדולות נמנעות מלהוציא לאור מטעמי צנזורה. הספר הראשון שפרסמה היה "איך להפוך לנוצרי בשבעה ימים" של הקומיקאי הבריטי ראסל ברנד, שהורשע בחמישי האחרון בבית משפט בלונדון באונס ובשלוש עבירות של תקיפה מינית. בינואר הקרוב צפוי לצאת בהוצאה גם הספר האנטי-ציוני "ישו נגד הציונות" מאת דייוויד גורנוסקי, שגם לו כתב קרלסון הקדמה. הספר יוצא נגד התמיכה של נוצרים אוונגליסטים בישראל, ומערער על התפיסה שלפיה האמונה הנוצרית מחייבת תמיכה במדינת ישראל ובפעולותיה הצבאיות.

הבחירה בקרלסון מעוררת עניין גם בשל השינוי שעבר הפרשן השמרני בשנים האחרונות. מגיש פוקס ניוז לשעבר, שהיה בעבר מתומכיה של ישראל, הפך לאחד ממבקריה הבולטים בימין האמריקני, ואף הסתכסך עם דמויות מרכזיות במפלגה הרפובליקנית ועם הנשיא דונלד טראמפ בשל יחסו לישראל ולמלחמה באיראן. הוא אירח בתוכניתו דמויות אנטישמיות, קידם טענות על השפעה ישראלית על הממשל האמריקני ובאוקטובר האחרון אף הציג תיאוריית קונספירציה שלפיה טבח 7 באוקטובר היה "מבצע דגל כוזב" שישראל אפשרה את התרחשותו.

אחד הראשונים לתקוף את הספר החדש היה פרופ' ג'פרי לאקס מאוניברסיטת ניו יורק, שארבעת סביו וסבתותיו ניצלו מהשואה. במאמר שפרסם באתר החדשות היהודי אלגמיינר טען כי השימוש בביטוי "הפתרון הסופי" לצד המילה "יהודים" אינו יכול להיות מקרי. לדבריו, הכותרת כלל אינה מזכירה את ישראל, אלא מתייחסת ליהודים עצמם. הוא האשים את קרלסון בשימוש ברטוריקה נאצית וקרא להוצאת הספרים סיימון אנד שוסטר להפסיק את הפצת הספר. בטור נוסף אף כינה את המהלך "נאציזם טהור".

ד"ר ג'וזף פינליי, חוקר היסטוריה יהודית בבריטניה, פנה לבורג בפוסט וכתב: "הספר שלך נראה מעניין, אבל באמת היית חייב להכניס את הביטוי 'הפתרון הסופי' לכותרת? ולפרסם אותו בהוצאת טאקר קרלסון, עם הקדמה של הפשיסט עצמו?".

גם העיתונאי והפובליציסט הבריטי דניאל בן-עמי תקף את הספר ובסקירה שפרסם לאחרונה הגדיר את הכותרת כ"אחת הדוגמאות המזעזעות ביותר לאנטישמיות שבהן נתקל בחודשים האחרונים". לדבריו, שם הספר לועג לששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.

מנגד, הספר זכה להמלצות מכמה ממבקריה הבולטים של ישראל בארצות הברית. העיתונאי היהודי-אמריקני פיטר ביינרט שיבח את בורג על נכונותו לדבר בגלוי על "פשעיה של ישראל והשחתת המסורת הדתית שלנו". הפילוסוף הישראלי עמרי בהם, המלמד בניו יורק, טען כי הספר מבקש להשיב לחיים את המורשת היהודית הגלותית, שלדבריו הציונות דיכאה אחרי השואה, ולהשתחרר מ"גטו של פחד ואלימות".

פרופ' איאן לוסטיק מאוניברסיטת פנסילבניה פרסם המלצה לספר שבה תיאר את צה"ל ואת החברה האזרחית בישראל כ"מפעלים לשעתוק פחד ודיכוי", וטען כי בורג מבקש לחלץ את היהודים מהייאוש ומהאכזריות של "ניסוי שנכשל".

מלבד עותקים מוקדמים שהופצו למבקרים, הספר כאמור טרם יצא לאור, והביקורת שהתפרסמה עד כה מתמקדת בעיקר בשימוש בביטוי הנאצי "הפתרון הסופי" ובבחירה בטאקר קרלסון כמוציא לאור. לאקס עצמו הבהיר כי לא קרא את הספר, אך טען שהכותרת לבדה מצדיקה את התנגדותו להפצתו.