"אסור לתת לסוכני AI לנהל לכם את התיק": הכללים החדשים לעורכי הדין בישראל

פרסום ראשון: גילוי דעת חדש של ועדת האתיקה הארצית בלשכת עו"ד מחדד את גבולות השימוש ב-AI ל-100 אלף עורכי הדין בישראל : מותר להיעזר בטכנולוגיה ככלי עבודה, אך אסור להעביר אליה החלטות משפטיות, ייעוץ עצמאי או טיפול במידע חסוי ללא פיקוח אנושי הדוק: "עורך הדין אינו רשאי להסתתר מאחורי פלטי הבינה המלאכותית" 

הבינה המלאכותית מציעה אמנם קיצורי דרך מפתים, אך ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין קובעת כלל חד משמעי: אסור בשום אופן לתת למערכות אוטונומיות או לסוכני בינה מלאכותית (AI Agents) לקבל החלטות משפטיות מהותיות, למסור ייעוץ משפטי עצמאי, לנסח כתבי בי-דין או לקדם מהלכים משפטיים ללא פיקוח ואישור אנושי צמוד.

במסגרת גילוי דעת מעודכן ומחמיר שפרסמה הוועדה היום (חמישי) אשר עליו חתום יו"ר הוועדה עו"ד מנחם מושקוביץ, מובהר כי הטכנולוגיה יכולה לשמש לכל היותר ככלי עזר טכני מבוקר, אך האחריות המשפטית והמקצועית נשארת כולה על כתפיו של עורך הדין בשר ודם, ואין שום תחליף לשיקול דעת אנושי. בישראל יש כיום כ-100 אלף עורכי דין.

מערכות בינה מלאכותית אינן מוגבלות עוד לכלים המפיקים תוצר נקודתי בתגובה לפרומפט של המשתמש, אלא עשויות לכלול גם רכיבים או מערכות הפועלים ברמת אוטונומיה גבוהה יותר. מערכות אלה מכונות לעיתים "סוכני בינה מלאכותית" (AI Agents). לפיכך, נדרש עורך הדין להיות מודע לכך שככל שרמת האוטונומיה של המערכת עולה, כך מתגברים גם הסיכונים האתיים, המקצועיים והדיוניים הכרוכים בשימוש בה.

סוכן בינה מלאכותית זו למעשה מערכת בינה מלאכותית המסוגלת לפעול במידה מסוימת של אוטונומיה בעת ביצוע משימות, תכנון רצפי עבודה, בחירת כלים, אינטראקציה עם מערכות או סביבות חיצוניות, ללא התערבות אנושית.

בגילוי הדעת נכתב כי "הכלל הוא כי אין לעשות שימוש במערכות אוטונומיות או בסוכני AI באופן המאפשר להן לקבל, במקומו של עורך הדין, החלטות מהותיות הנוגעות לייצוג, למסור ייעוץ משפטי עצמאי, לבצע פעולות ייצוג כלפי לקוח, בית משפט או צד שלישי, להגיש כתבי בי-דין, לבצע מסירה של מסמכים מחייבים, או לקדם מהלך משפטי בלא פיקוח ואישור אנושיים מספקים". עם זאת, נקבע כי כלל אין מניעה לעשות שימוש במערכת לצורך ביצוע פעולות טכניות, תחומות, מתועדות וברות ביטול, הנעשות מכוח החלטה אנושית קודמת ובכפוף לפרמטרים ברורים, לבקרות מתאימות ולפיקוח אנושי. הלשכה מבהירה כי "עצם הכללתו של רכיב אוטונומי או 'סוכן AI' במערכת אינה אוסרת בהכרח את השימוש בה, אך היא מחייבת את עורך הדין לבחון בזהירות מוגברת את התאמת השימוש למטרת הייצוג, את אופי הפעולות שהמערכת רשאית לבצע, ואת רמת הפיקוח האנושי המופעלת בפועל".

השורה התחתונה ברורה: "עורך הדין נושא באחריות האישית והישירה לכל פעולה מקצועית, החלטה, ייעוץ, טיעון או תוצר הנעשים על ידו או מטעמו תוך שימוש במערכות בינה מלאכותית. על עורך הדין להגן על מידע של לקוח, על מידע חסוי על מידע סודי ועל מידע אישי בכל שימוש במערכות בינה מלאכותית, ולהימנע משימוש העלול להביא לחשיפה בלתי מורשית של מידע, לפגיעה בפרטיות או להפרת חובת הסודיות והחיסיון", נכתב בגילוי הדעת.

בנוסף, המסמך מציין כי על עורך הדין להימנע מהזנת "מידע מוגבל" (כל מידע אשר איננו פומבי ואשר נמסר לעו"ד אשר קיימת לגביו חובה משפטית, מקצועית או אתית להגבילו מפני חשיפה לצדדי ג') - כגון סודות רפואיים, פרטים אישיים רגישים של לקוחות או מידע עסקי חסוי - למערכות בינה מלאכותית פתוחות שאינן מאובטחות (דוגמת גרסאות ציבוריות של צ'אט בוטים).

"על עורך הדין להימנע מהזנת מידע מוגבל לפלטפורמות AI פתוחות, או לכל סביבת שימוש אחרת שאין לגביה ודאות מספקת כי המידע ייוותר מוגן ברמה התואמת את חובותיו המקצועיות. כלל זה חל לא רק ביחס למסמכים מלאים או לחומרי תיק, אלא גם ביחס לפרטי מידע חלקיים, תיאורי מקרה, ניסוחי דוא״ל, נתונים מסחריים, מידע רפואי, עובדות ייחודיות ועוד".

בלשכה מזהירים שפעולת "התממה" פשוטה (הסרת שם הלקוח או פרט מזהה ) אינה מהווה הגנה מספקת, שכן הצלבת נתונים חכמה עלולה לחשוף את הזהות.

עוד מציינת הוועדה כי גם בפלטפורמה סגורה אין מדובר בהענקת "פטור" מחובת הזהירות. "על עורך הדין לבחון את הסיכונים הנותרים, לרבות אופן שמירת הנתונים, ההרשאות, הלוגים, ההצפנה, רמת האוטומציה של המערכת, וממשקי החיבור שלה למערכות אחרות".

פלטפורמה סגורה היא פלטפורמת בינה מלאכותית שלגביה קיימות בין השאר מחויבויות ארגוניות של הספק לעניין ואמצעים טכניים וארגוניים מתאימים לאבטחת מידע, לסודיות ולפרטיות ביחס למידע המוזן אליה וכן התחייבויות חוזיות, כך שהמידע נותר בסביבה מבוקרת ואינו מועמד לשימוש פומבי או לאימון ושיפור המודל.

האם העו"ד צריך לשקף ללקוח כי עשה שימוש ב-AI? המסמך מציין כי עצם השימוש בכלי טכנולוגי אינו מחייב בהכרח גילוי בכל מקרה ומקרה, ובפרט כאשר מדובר בשימוש שגרתי, טכני או משני, שאינו כרוך בחשיפת מידע מוגבל בפלטפורמות AI פתוחות ועוד.

יחד עם זאת, "שקיפות כלפי הלקוח תידרש, ככלל, כאשר השימוש במערכת AI נוגע באופן מהותי לדרך שבה מושגות מטרות הייצוג; כאשר מבוקש להזין לפלטפורמת AI פתוחה מידע מוגבל או מידע הקשור לייצוג... כאשר השימוש במערכת צפוי להשפיע באופן מהותי על תהליך קבלת ההחלטות המקצועיות; כאשר הלקוח ביקש מידע בנושא; כאשר קיימות הנחיות, מגבלות או נהלים מטעם הלקוח שהובאו לידיעת עורך הדין בעניין שימוש ב-AI; או כאשר השימוש במערכת רלוונטי לבסיס שכר הטרחה או להוצאות המוטלות על הלקוח".

בלשכה מדגישים כי "כאשר עורך הדין מבקש לעשות שימוש במידע מוגבל של הלקוח בפלטפורמת AI פתוחה, לרבות מקום שבו בוצעה או נשקלת ביצוע התממה, נדרשת הסכמה מדעת ומפורשת של הלקוח מראש, אם בנסיבות העניין ההתממה אינה שוללת במידה מספקת אפשרות לזיהוי ישיר, זיהוי עקיף, זיהוי חוזר או קישור המידע לעניינו של הלקוח". כמו כן, ככלל, אין די בהוראה כללית, סתמית או גורפת במסמכי ההתקשרות, בהסכם שכר טרחה או בייפוי כוח, שלפיה עורך הדין "רשאי להשתמש בבינה מלאכותית", כדי להוות הסכמה מדעת מספקת לשימוש.

חובות הסודיות והחיסיון מחייבות את עורך הדין לא רק ביחס להעברת מידע מחוץ למשרד, אלא לעיתים גם ביחס לאופן שבו מידע נחשף בתוך המשרד עצמו. לפיכך, נקבע בגילוי הדעת כי "כאשר נעשה שימוש במערכת AI וביתר שאת במערכת סגורה או משולבת, יש להבטיח כי המערכת אינה מאפשרת גישה למידע למי שאינם אמורים להיות חשופים אליו, גם בתוך המשרד, לרבות עובדים אחרים במשרד, צוותים שאינם מטפלים בתיק, או עורכי דין המופרדים באמצעות חומה סינית טכנולוגית". כאשר מדובר בספק חיצוני, יש להבטיח גם התחייבויות חוזיות ברורות ואפקטיביות שלפיהן המידע שהוזן למערכת, וכן פירות האימון, התוצרים, המטא-דאטה או דפוסי השימוש הקשורים בו, לא יועמדו לרשות לקוחות אחרים של הספק ולא ייכללו במאגר מידע חיצוני שאינו בשליטת המשרד.

כמו כן נקבע כי כאשר מערכת ה-AI ניתנת על ידי ספק חיצוני, על המשרד ועל עורך הדין המשתמש בה לוודא, במידה סבירה ובהתאם לנסיבות, כי ספק המערכת מחויב חוזית, תפעולית וטכנולוגית להגן על מידע הלקוח. בכלל זה, יש לבחון אם הספק מתחייב שלא לשתף מידע עם צדדים שלישיים, שלא להשתמש במידע לאימון או לשיפור המודל, אלא אם קיימת הסכמה מתאימה, שלא לכלול את המידע או את פירות עיבודו במאגרי מידע חיצוניים שאינם בשליטת המשרד, וכן לקיים מנגנוני אבטחת מידע, בקרת גישה, מחיקה ושמירת נתונים ברמה סבירה.

מעבר לאיסור החד משמעי על הפעלת מערכות אוטונומיות ללא בקרה, הלשכה מתריעה מפני תופעת ה"הזיות" של המערכות - מצבים שבהם תוכנות בינה מלאכותית ממציאות פסקי דין, ציטוטים או מקורות משפטיים שנראים אמינים לחלוטין אך שגויים לחלוטין. לאור מקרים שבהם עורכי דין הגישו לבתי המשפט מסמכים עם פסיקות בדויות, מבהירה הלשכה כי הסתמכות עיוורת על פלטי מחשב תגרור סנקציות, פגיעה במוניטין ואף צעדים משמעתיים.

"על עורך הדין להכיר את הסיכון המובנה במערכות אלה, אשר אינן מתוכננות בהכרח לספק מידע נכון עובדתית או מדויק משפטית, אלא לעיתים קרובות מייצרות מענה 'נכון סטטיסטית' או מענה מרצה שנחזה להיות סביר ומשכנע, אף אם הוא שגוי, חלקי, לא מעודכן, מוטה או מבוסס על הנחות שגויות", נכתב.

עוד מציינת לשכת עורכי הדין כי "פלטי AI עשויים לספק לעורך הדין תובנות, המלצות, כיווני מחשבה, סיוע בניסוחים או בסיס ראשוני לעבודה. אולם, אין הם יכולים לבוא במקום הפעולה או ההכרעה המקצועית האנושית הנדרשת בכל עניין משפטי, המבוססת על בדיקה עובדתית ומקצועית של מכלול ההיבטים החלים. אחריותו האישית והישירה של עורך הדין לפעולותיו, עצותיו, המסמכים המשפטיים שהוא מנסח, חוות דעתו, כתבי הטענות שהוא מגיש, נותרת מלאה, והוא אינו רשאי להסתתר מאחורי פלטי הבינה המלאכותית הנחזים להיות תוצרים מקצועיים, ולהסתמך עליהם הסתמכות 'עיוורת'".

לבסוף קובעת הוועדה כי "אי עמידה בהוראות גילוי דעת זה, עשויה להוות חזקה לכאורה, אמנם כזו הניתנת לסתירה, לכך שעורך הדין לא עמד בחובותיו האתיות בקשר עם השימוש בכלים כאמור. מנגד, עמידה בהוראות גילוי דעת זה תהווה אינדיקציה משמעותית לכך שעורך הדין פעל באופן אתי וסביר, ואולם לא יהיה בה, כשלעצמה, כדי לפטור אותו מהחובה לפעול בהתאם לדין החל ולהפעיל שיקול דעת פרטני וקונקרטי בכל מקרה ומקרה".

ועדת האתיקה הוציאה את גילוי הדעת לאחר שהוקמה ועדת מומחים מייעצת בה היו חברים: עו"ד גידי פרישטיק, שותף במשרד עורכי הדין מיתר, עו"ד ליויאן סגל, יו"ר (משותף) של ועדת בינה מלאכותית,עו"ד ד"ר לימור זר-גוטמן, מרצה בפקולטה למשפטים במכללה למינהל וראשת המרכז לאתיקה, עו"ד יעקב עוז, יו"ר (משותף) של ועדת הגנת הפרטיות, לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית אשכנזי, מומחה למשפט וטכנולוגיה, לשעבר יועמ"ש מערך הסייבר הלאומי, עו"ד ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ובמרכז פדרמן למשפט וסייבר באונ' העברית, עו"ד משה טייב, מ"מ יו"ר מחוז ת"א ומפתח AI (מוסמך האונ' העברית), עו"ד אודיה קגן, chair of Privacy Compliance, Fox Rothschild LLP , עו"ד הדר אראל קשפיצקי, עו"ד אמיר חן, עו"ד איתי ביטון ממשרד עוה"ד מיתר, גולן אטיה מנהל מערכות ואבטחת מידע משרד עורכי הדין מיתר ועו"ד שלי ואקנין - אדם, פרקליטה ארצית - ועדת האתיקה.