נתניהו לא מכחיש שיופסק הסיוע מארה"ב כבר משנה הבאה: "עוברים לשותפות"

משרד ראש הממשלה לא מכחיש שטראמפ סיכם עם נתניהו שהסיוע הצבאי יופסק כבר משנה הבאה - ללא ידיעת מערכת הביטחון ומשרד האוצר - ומסר: "הכלכלה חזקה ויציבה"

משרד ראש הממשלה מסר הבוקר (יום שישי) תגובה ראשונה על דבריו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדבר הפסקת הסיוע הצבאי לישראל כבר משנה הבאה. "המעבר של ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ מסיוע לשותפות ממחיש את החוזק והתחכום של היחסים בינינו, ואת יכולתה של היחסות להסתגל ולעמוד איתן לאורך זמן", נמסר.

לפי משרד רה"מ, "הסיוע של ארה"ב לישראל תמיד היה הסכמה חוצת-מפלגות. ישראל השתמשה בו גם כדי להגן על עצמה וגם כדי להתעמת עם אויבים המאיימים על אמריקה והמערב. היום, לישראל יש כלכלה חזקה ויציבה".

במשרדי הביטחון והאוצר, נזכיר, כלל לא ידעו על הסיכום עם נתניהו שעליו דיבר טראמפ, שטען כי השניים שוחחו על כך "לפני חודשים" וסיכמו על הפסקת הסיוע הצבאי לישראל. מדובר על סכום של כ-3.8 מיליארד דולר מדי שנה, שמשמש לרכש ציוד צבאי אמריקני, ושההסכם הנוכחי לגביו נועד להימשך במקור עד 2028. "עשיתי עסקה עם נתניהו שאנחנו מפסיקים לתת לישראל 4 מיליארד דולר בשנה. אנחנו לא נשלם יותר לישראל", אמר טראמפ במפתיע בבוקר בחירות האמצע בריאיון ל"פוקס ניוז", ככל הנראה מתוך הבנה שהדבר ישפר עמדות עבור הרפובליקנים - שבהמשך ייחסו את הפסדם למלחמה באיראן וליחסים עם ישראל.

נתניהו אמנם רמז בחודשים האחרונים כי הסיוע מארה"ב צפוי להצטמצם, וגם הודה לראשונה כי ישראל עלולה לאבד את ארה"ב - אך לא אמר כי הסיוע יופסק לחלוטין, בוודאי שלא משנה הבאה. בין הצדדים התנהל משא ומתן כיצד לחדש את ההסכם שאמור לפגוע ב-2028 - כשעל הפרק הייתה בין השאר האפשרות של שיתוף פעולה ולא הסכם סיוע, בדומה למה שמסר משרד רה"מ היום.

לדברי טראמפ, נתניהו היה זה שפנה אליו לגבי הפסקת הסיוע. נשיא ארה"ב התייחס ישירות למירוץ במישיגן - שם מתמודד מייק רוג'רס מול המועמד האנטי-ישראלי עבדול אל-סייד - ואמר: "למה שנסבול את השטויות מאל-סייד, כאשר הם (ישראל) לא צריכים את זה? אני וביבי נתניהו הגענו להסכמה על זה. ואני יכול להיות כנה איתך? הוא העלה את זה. הוא העלה את זה, הוא אמר: 'אני חושב שזה יהיה מתאים אם לא נקבל סיוע', כי הוא מבין שזו אחת מנקודות המחלוקת שלהם (מחלוקת נגד ישראל בתוך ארה"ב)".

המשמעות המיידית של עצירת הכספים הפתאומית היא שמשרד הביטחון יידרש למצוא מקורות מימון חלופיים לעסקאות רכש בהיקפים גדולים. במקום להשתמש בכספי הסיוע האמריקני, ישראל תצטרך להקצות לכך יותר מתקציב המדינה. הדבר עשוי לחייב בחינה מחודשת של תוכניות ההצטיידות, קביעת סדרי עדיפויות ואולי גם פריסה ארוכה יותר של חלק מהעסקאות.

ההשפעה אינה מסתכמת ברכש מטוסים, תחמושת וציוד צבאי: חלק מהסיוע מוקצה לפיתוח משותף של מערכות הגנה מפני טילים, תחום שבו שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב הוא משמעותי במיוחד. הפסקת המימון עלולה להשפיע על היקף הפרויקטים המשותפים ועל קצב פיתוחם, בהתאם להסכמות שיגובשו בין המדינות.