האקרים העלו מקררים בסופר ל-50 מעלות, אבל השניצל שהפשיר זו הצרה הכי קטנה שלנו
מתקפות הסייבר באירופה גרמו להשמדת מזון במאות סופרמרקטים, אבל גם בישראל חשופים עדיין ממשקי ניהול של מערכות הקירור. האיום האמיתי עלול להיות חמור בהרבה: למשל תרופות, חיסונים ודגימות ביולוגיות
תמונה: Unsplash
בשבועות האחרונים גילו סופרמרקטים ברחבי אירופה שגם מקרר יכול להפוך למטרה למתקפת סייבר. תוקפים הצליחו להשתלט מרחוק על מערכות קירור ולשבש את פעולתן. בחלק מהמקרים הגיעו הטמפרטורות במקררים ובמקפיאים ל-50 מעלות, מלאי מזון בשווי מיליוני אירו הושמד, ובחלק מהאירועים אף דווח על קצרים ושריפות.
איך דבר כזה אפשרי? במקררים מסחריים פועלים בקרים ממוחשבים שמנהלים טמפרטורות, מדחסים, מאווררים ומחזורי הפשרה. המערכות מאפשרות לטכנאים לנטר תקלות ולשנות הגדרות מרחוק, לעיתים דרך האינטרנט. כאשר ממשק הניהול אינו מוגן כראוי, תוקף עלול לנצל את אותן יכולות כדי להשפיע על המערכת הפיזית.
מה עדיין חשוף בישראל
בעקבות האירועים עשינו בדיקה קצרה באמצעות מנוע החיפוש Shodan וחיפשנו מערכות ניהול קירור מתוצרת Danfoss, אחת היצרניות שהבקרים שלה היו מעורבים במתקפות. בישראל התקבלו 56 תוצאות. לאחר ניתוח הנתונים הגולמיים התברר שהן מייצגות חמש כתובות IP בלבד, ומרביתן קשורות לשירותי ענן ולמערכות המדמות שירותים אמיתיים לצורכי זיהוי תקיפות.
אלא שגם לאחר סינון התוצאות נותרו שתי רשומות ברשתות שאינן ענן, עם טביעות תוכנה ישנות. אחת מהן מתאימה לחבילת קושחה משנת 2021, והשנייה לגרסה 4.2.4, הקודמת לתיקון אבטחה שסגר שתי חולשות נוספות במוצר. מדובר באינדיקציות המבוססות על נתוני סריקה מאוקטובר, ולא בהוכחה לניצול או לכך שהמערכות עדיין נגישות ברגע זה. הממצאים מקבלים חשיבות לנוכח הודעת Danfoss כי בין המערכות שנפגעו בצרפת היו גם בקרים ישנים שהגיעו לסוף חיי התמיכה שלהם ואינם מקבלים עוד עדכוני אבטחה.
אבל זה לא נגמר שם. חוקרי Claroty חשפו 23 חולשות בבקרי קירור של יצרן נוסף, Copeland, ואף הדגימו בסביבת ניסוי כיצד השתלטות על בקר מאפשרת לשנות את פעולת מערכת הקירור עצמה.
ומה אם המקרר הבא מכיל תרופות או דם?
כאן הסיפור הופך מטריד במיוחד. גם בתי חולים, קופות חולים, מעבדות, מרכזי פוריות וחברות תרופות תלויים במערכות קירור ובקרת טמפרטורה. חיסונים רבים חייבים להישמר בטווח של 2 עד 8 מעלות, וחומרים ביולוגיים מסוימים דורשים תנאי אחסון מחמירים אף יותר.
Danfoss עצמה פרסמה בעבר פרויקט שבו ציוד קירור מתוצרתה הותקן בבנק דם בבית חולים בריטי, כדי להגן על דגימות דם נדירות שאינן ניתנות להחלפה. גם בישראל מתועדות מערכות ניטור טמפרטורה מקוונות בבתי חולים. ניקח לדוגמה מערכות קירור עבור חיסונים, דמיינו מה יקרה אם הן ייפגעו.
אין ראיה שהדגמים הפגיעים שהותקפו בסופרמרקטים מותקנים באותם מוסדות. אבל הסיכון שבחיבור מערכות בקרה תפעוליות לרשת בהחלט רלוונטי גם להם. צריך גם להבחין בין מערכת שרק מנטרת את הטמפרטורה לבין בקר שמסוגל לשנות אותה. פגיעה במערכת ניטור עלולה לשבש התרעות ולהסתיר חריגה. השתלטות על בקר ניהול יכולה, בתנאים מסוימים, להשפיע על הקירור עצמו.
אפשר לפגוע בתהליך רפואי חיוני בלי לפרוץ לתיק רפואי אחד. והסיכון אינו מוגבל לעולם הרפואי. במפעלי תרופות, חריגה בטמפרטורה יכולה לפסול אצוות ייצור. במעבדות מחקר היא עלולה להשמיד דגימות שאי אפשר לשחזר. בחוות שרתים, פגיעה במערכות קירור ובקרת סביבה עלולה לשבש שירותי מחשוב חיוניים. מדובר במערכות ובמוצרים מסוגים שונים, אך בכולם נדרשת הגנה על הבקרים שמנהלים את התהליך הפיזי.
מי בכלל אחראי על אבטחת המקרר?
בארגונים רבים ה-CISO וצוותי הסייבר מגנים על המחשבים, הרשתות, השרתים והמידע, אבל מערכות הקירור, המיזוג והבקרה נמצאות באחריות מחלקת האחזקה או ספק חיצוני. כך עלולות לפעול במשך שנים מערכות קריטיות עם גישה מרחוק, בלי שאיש בוחן את רמת האבטחה שלהן כחלק ממערך ההגנה הארגוני.
לכן כל ארגון שמסתמך על מערכות בקרה צריך לבדוק כבר עכשיו אילו בקרים מחוברים לרשת, מי מסוגל לגשת אליהם, האם הם מעודכנים והאם קיימות מערכות שהיצרן כבר אינו תומך בהן. יש להסיר חשיפה ישירה של ממשקי ניהול לאינטרנט, לאבטח את גישת ספקי התחזוקה, להפריד בין רשתות ולוודא שקיימות מערכות ניטור והתרעה עצמאיות. במערכות קריטיות חשוב לבצע את הבדיקות בליווי אנשי מקצוע שמבינים גם אבטחת סייבר וגם מערכות OT, כדי שהטיפול עצמו לא יגרום לשיבוש תפעולי.
המקררים באירופה היו תמרור אזהרה. השאלה היא האם נבחר לפעול עכשיו, או שנחכה לגלות את החולשה הבאה רק אחרי שייפגע משהו שאי אפשר להחליף.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.