אזהרת החירום של מערכת הביטחון מהפשיעה הלאומנית

הזינוק החד בפשיעה הלאומנית, ואזהרת החירום של מערכת הביטחון: "לא קומץ, גידולי פרא"

גורם ביטחוני בכיר תוקף בחריפות את הפורעים היהודים שאחראים לפשיעה הלאומנית ביו”ש: "אלו פלישות יזומות שנועדו לבצע גירוש". הוא מותח ביקורת על ראשי רשויות ועל שרים וחברי כנסת ש"מבקרים ונותנים להם גיבוי", מזהיר ממחיר מדיני כבד - ומבהיר: "זה גרעין קשה של 300 עד 500 נערים, עבריינים לכל דבר"

תגיות

בזמן שהטרור הפלסטיני נמצא בירידה משמעותית, במערכת הביטחון מצביעים בדאגה עמוקה על מגמה הפוכה ומסוכנת - זינוק חד ומתמשך באירועי הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון. "לא מדובר בקומץ, ומי שאומר שזה קומץ פשוט לא רוצה לפתור את הבעיה, בדיוק כמו מי שטוען שכל ההתיישבות כזו", אומר גורם במערכת הביטחון. "אנחנו מדברים על גרעין קשה של כ-300 עד 500 נערים שהם גידולי פרא ממש".

על פי נתוני מערכת הביטחון, שנחשפים כאן לראשונה, מתחילת המלחמה חלה עלייה דרמטית בהיקף התקריות. בעוד שב-2025 היו כ-800 אירועים, נכון לתחילת אוקטובר מספר התקריות כבר הגיע ליותר מ-950 אירועים - קרוב מאוד לשיא של 2023, שנת פתיחת המלחמה - אז נרשמו 980 במהלך כל השנה. במערכת הביטחון מצביעים על נקודת מפנה חדה שהייתה החל מ-28 בפברואר, עם תחילת מבצע "שאגת הארי", אז נרשמה קפיצה נוספת במספר האירועים ובחומרתם.

"מדובר בעבריינים לכל דבר, גידולי פרא ששורפים בתים על יושביהם", אומר הגורם הביטחוני. "אם בעבר הם היו מתרצים את המעשים שלהם כתגובה לפיגועים מעין פעולות 'תג מחיר', היום ה'מוד' השתנה לחלוטין - מדובר כבר בפלישות יזומות שנועדו לבצע גירוש".

בחודש שעבר נחשפה ב-ynet וב”ידיעות אחרונות” ההוראה שהעביר נתניהו לפינוי של כל המאחזים בתוך שטחי A ו-B, אבל לדברי גורמים צבאיים, אותם פורעים פועלים בניגוד מוחלט לאותה דירקטיבה, ומקימים מאחזים בלתי חוקיים בשטחי A ו-B. חמור מכך, במערכת הביטחון מותחים ביקורת נוקבת על הגיבוי הפוליטי לו זוכים הפורעים: "ישנם חברי כנסת ושרים שבאים לבקר בשטחים בלתי חוקיים ומעניקים להם גיבוי מלא".

בצה"ל מדגישים כי הקושי המרכזי בטיפול בתופעה נובע מההבדל הדרמטי בארגז הכלים המוקצה לכוחות. הגורם הביטחוני מסביר: "חשוב להבין - מול מחבלים פלסטינים עובדים בכל הכלים, מ-16־M ועד 16-F, ואוספים מודיעין עמוק. לעומת זאת, על 'צד כחול' אסור לצה"ל לאסוף מודיעין, וארגז הכלים שעומד לרשותנו מצומצם בהרבה".

למרות המגבלות הללו, במערכת הביטחון מבהירים כי הם ממצים עד תום את הכלים שעומדים לרשותם, אך על מנת לפתור את התופעה הם אומרים שיש לפעול במספר מישורים, כחינוך, ענישה והסברה, לצד המישור הכלכלי והמשפטי - הפעלת תקנות כ"תקנה 60" לחילוט רכבים, תקנות השבה והטלת קנסות כספיים על פינויים המוטלים על בעלי המאחזים. מישורים נוספים הם חינוך. במערכת הביטחון הדגישו כי נדרש להרחיב את הכלים הללו, להביא עוד צווים לחילוט רכבים ולסגור מעגל משפטי.

חלק מרכזי בבעיה נוגע למיצוי הדין עם העצורים במערכה האכיפה. בגופי הביטחון מותחים ביקורת גם על מערכת המשפט: "יש שופטים שלא מבינים את גודל האירוע ומשחררים פורעים שביצעו עבירות חמורות של תקיפת כוחות ביטחון או הפרת צו, ומנגד יש שופטים שכן מטפלים ביד קשה".

בצה"ל קוראים להקצאת כוחות ייעודיים נוספים לטיפול במשימה המורכבת הזו, ובמקביל מסבירים כי בשב"כ עושים כעת שימוש בכלים שלא היו בעבר. "ראש השב"כ פועל בצורה מאוד יצירתית והוא מביא לסיכולים מאוד יפים, דברים שלא היו פה קודם שאי אפשר לפרט", אומרים גורמים צבאיים, אך במקביל מעלים תהייה נוקבת לגבי מימון התופעה, ופונים למערכת המשפט: "אותם נערים פראי אדם מגייסים כספים, למה זה לא מוגדר כגיוס תרומות בלתי חוקי?".

בצה"ל גם היו רוצים לראות יותר גינויים מצד ראשי המועצות ובכירי ההתיישבות. "יש שני ראשי מועצות שלא מפחדים מכלום ואומרים את הדברים בצורה אמיתית, אבל איפה כל השאר", מבקרים גורמי ביטחון. "כשהם צריכים דברים מהצבא שומעים אותם בקול חזק, אז הם יודעים להשפיע ולהרים קול".

בנוגע לסוגיית המעצרים המנהליים, מבהיר גורם ביטחוני בכיר: "אני לא נכנס לשאלה אם זה טוב או לא. יש הנחיות ואנחנו פועלים לפי ההנחיות. אבל בשטח, התחושה כרגע היא שאותם נערים מרגישים בלתי פגיעים". אותו גורם מסביר גם כי "נעשו ניסיונות לשלול גם את צווי המעצר המנהליים, אך הדבר לא קרה בסופו של דבר למרות לחצים כבדים".

במערכת הביטחון מזהירים כי המחיר האמיתי של הפשיעה הלאומנית עלול להיות כבד בהרבה ולהוביל לפגיעה אסטרטגית חמורה במדינת ישראל ובהתיישבות כולה: "בגלל הפעולות שהם עושים, אנחנו עלולים לאבד את כל ההישגים הביטחוניים שהגענו אליהם. מעבר לכך, אנחנו מאבדים נכסים יקרים - בארצות הברית יש קולות שלא נשמעו בעבר נגד ישראל, וצצים כעת בגלל הדברים הללו. למעשה, בגלל הלחץ האמריקני ההתיישבות עלולה לאבד נכסים שבנתה בשנים האחרונות ושינו את השטח - ויש גורמים שלא מבינים את זה".