היום ששינה את הכל
אסור לנו לחזור אל העיוורון ואל הקונספציה ואל ההבלגה ואל ההכלה שקדמו ל-7 באוקטובר, אבל גם אסור לנו להפוך למצדה או לגמלא. הציווי של 7 באוקטובר הוא להבין את הטרגדיה הישראלית, לממש את הגדולה הישראלית - ולהפוך את המדינה היהודית למדינת מופת חזקה, מאוחדת, דמוקרטית וייחודית
ארי שביט|
תגיות
לאורך כל השבוע ציינו את 7 באוקטובר, אבל היום הנורא מכולם לא נגמר. הוא גם לא ייגמר. אין ישראלי ואין ישראלית שחזרו להיות מה שהיו ב־6 באוקטובר 2023. אין יהודי ואין יהודייה שלא טולטלו עד יסוד נשמתם. יחיא סינוואר רצח קרוב ל־1,200 ישראלים, הצית מלחמה שבה נפלו כ־800 ישראלים נוספים, ייסר רבבות ופצע מיליונים. בגלל המתקפה הברברית של חמאס לפני שלוש שנים, עם שלם פתאום גילה מחדש את גורלו. מדינה חזקה, מודרנית ומשגשגת פגשה את פגיעותה. כולנו הבנו שאנחנו מסומנים. מאז ועד היום ועד עולם אנחנו יודעים: רוצים לרצוח אותנו. ממש, אבל ממש, מבקשים להשמיד אותנו ולהכחיד אותנו. לא במנהטן אנחנו חיים ולא באמסטרדם - אלא על קו הקץ.
בעשורים הראשונים לקיומה ישראל ידעה שהיא ניצבת בפני איום קיומי קבוע. על כן היא עיצבה את עצמה כדמוקרטיית־ספר, כחברה חופשית־מגויסת וכרפובליקה נחושה של קידמה, מוסר ועוצמה. דווקא כיוון שהייתה מודעת לברוטליות של המזרח התיכון, המדינה הציונית הקפידה לא להשתלב במזרח התיכון. היא ידעה כי עליה לשמר את הסביבה הפנימית הדמוקרטית־ליברלית, בה בשעה שהיא עומדת כמצודה מול הסביבה החיצונית האכזרית. מכאן דימונה, חיל האוויר, צבא המילואים הגדול ומלחמות המחץ הקצרות. אבל ב-30 השנים שקדמו ל-7 באוקטובר, ישראל התעלמה מהמצב הישראלי, שכחה את האתגר הישראלי והייתה לשאננה. היא התנתקה מהמציאות ההיסטורית, מהמציאות הגאו־אסטרטגית ומהטרגדיה היהודית — וסיפרה לעצמה שהיא קליפורניה. מדינת ההייטק האמינה ביכולת של העליונות הכלכלית והעליונות הטכנולוגית לפתור כל בעיה. היא הפנתה את גבה למזרח התיכון, השתלבה בעולם ולקתה בגבהות לב. עד שפתאום, ב־6:29 לפנות בוקר, המזרח התיכון פסע עם רובי סער בשבילי קיבוצים בנגב המערבי. האיסלאם הג'יהאדי כבש חלקים מבארי, מכפר עזה ומסטארט־אפ ניישן. אם חסן נסראללה לא היה מהסס — כבר באותו יום הגליל היה נכבש ובית שלישי היה ניצב בפני סכנה קיומית של ממש. ליקוי המאורות של ישראל של המאה ה־21 הביא אותה אל סף חורבן.
זאת הסיבה לכך שהיום הנורא מכולם לא ייגמר. נכון: צה״ל הפך את הקערה על פיה. אותה הנהגה לאומית שכשלה ואותו ממסד צבאי שכשל הצליחו להוביל עם חזק ולוחמים אמיצי לב להישגים מזהירים. חמאס נהדף, חיזבאללה הוכה ואיראן התערערה. יחיא סינוואר, חסן נסראללה ועלי חמינאי כבר אינם איתנו. ישראל המדממת של סתיו 2023 הייתה לגיבור־על אזורי אשר ב־2026 שכנינו חוששים מפניו ומכבדים אותו. אבל מה שלמדנו ב־7 באוקטובר הוא ש־7 באוקטובר הבא בוא יבוא. המזרח התיכון לא יניח לנו. בין אם זה יהיה מצפון או מדרום או ממזרח - אנחנו שוב נותקף. בין אם זה יהיה בעוד עשור או בעוד שנה - שוב ינסו למחות אותנו מעל פני האדמה. כי זה גורלנו. זאת גזירת חיינו. בהיותנו יהודים במרחב מוסלמי, בהיותנו ישראלים במרחב ערבי ובהיותנו דמוקרטים במרחב של עריצות ואלימות - תמיד נחיה על חרבנו.
אבל הסכנה הנשקפת לנו איננה רק פיזית - אלא נפשית, מוסרית ותרבותית. התוכנית הראשונית של יחיא סינוואר כשלה. חיזבאללה לא הצטרף למערכה במלוא כוחו, הפלסטינים ביהודה ושומרון לא התקוממו, ערביי ישראל לא בגדו והעולם הערבי לא התלקח. צה”ל התעשת, החברה הישראלית התגלתה במלוא גדולתה ותאוריית קורי העכביש הופרכה. אבל התוכנית האסטרטגית הגדולה של סינוואר עדיין מאיימת עלינו. שכן היעד האמיתי של הצורר מעזה היה משולש: לנתק את ישראל מהמערב; להבריח מישראל את האליטה היצירתית והציונית; להפוך את ישראל לחלק בלתי נפרד מהמזרח התיכון. שלושת האיומים הללו עדיין לפנינו. בעוד שישראל ניצחה בחאן יונס ובינת ג'בייל - היא הפסידה בוושינגטון ובניו יורק. אנחנו מבודדים מאי פעם, שנואים מאי פעם ועלולים להפוך למצורעים. בה בשעה, רבים וטובים יושבים על מזוודות. אם אחרי 27 באוקטובר לא יתחולל כאן שינוי - רבבות ואולי מאות אלפים יהגרו. ואילו הלך הרוח הדתי־כוחני אשר השתלט על התודעה הישראלית - מאיים להפוך אותנו לחלק מאותו עולם קנאי אשר מפניו אנחנו כל כך חוששים. אחרי שבמהלך המלחמה למדנו לדבר ערבית, האנגלית שלנו בסכנה והעברית השתבשה.
את שדוד בן גוריון, לוי אשכול ויצחק רבין עשו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת - עלינו לעשות כעת באופן ההולם את עידן הבינה המלאכותית
כך שהמשימה של ישראל בשעה הרביעית שאחרי הטבח היא למצוא מחדש את האיזון הנכון. את שדוד בן גוריון, לוי אשכול ויצחק רבין עשו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת - עלינו לעשות כעת באופן ההולם את עידן הבינה המלאכותית. בשום פנים ואופן אסור לנו לחזור אל העיוורון ואל הקונספציה ואל ההבלגה ואל ההכלה. אבל גם אסור לנו להפוך למצדה או לגמלא. אל לנו לאפשר ליחיא סינוואר לנצח מתוך הקבר. הציווי של 7 באוקטובר הוא להבין את הטרגדיה הישראלית, לממש את הגדולה הישראלית - ולהפוך את המדינה היהודית למדינת מופת חזקה, מאוחדת, דמוקרטית וייחודית.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.