פרדוקס הג'יהאד

25 שנים לפיגועי התופת בארה"ב, שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר בישראל, וברוני הטרור יכולים להיות מרוצים. ככל שהג'יהאד אכזרי יותר ורצחני יותר, ככל שהוא זורע יותר הרס וחורבן, כך צומחת שנאת המערב, בתוך המערב, גם בעזרת מיליארדים מקטאר וגם בעזרת שטיפת מוח בקמפוסים

25 שנים לפיגועי התופת בארה"ב. שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר של החמאס בעוטף עזה. וככל שהשנים נוקפות – החשוכים מנצחים, בסיוע של רבים מדיי מקרב אלה שנחשבים לנאורים. אוסמה בן לאדן, יחיא סינוואר, נסראללה וחמינאי יכולים לחייך ממקום משכבם. מלאכתם נעשית לא רק על ידי הרוצחים שממשיכים את דרכם. היא נעשית על ידי חבורה הולכת וגדלה של אידיוטים שימושיים, שמקדמים את האידיאולוגיה של אלה שמצהירים שהמטרה שלהם היא להביס את העולם החופשי.

לא מדובר במאבק של ישראל. זה היה אמור להיות מאבק של העולם המוסלמי, כן, דווקא הוא, ושל העולם החופשי. משום שמוסלמים הם הקורבן העיקרי של שלוחות הג'יהאד, אותו ג'יהאד שתקף את ארה"ב לפני 25 שנים ואת ישראל לפני שלוש שנים. אבל זה לא קרה. האחים המוסלמים, שמתוכם צמחו רוב תנועות הג'יהאד, נרדפים ברוב מדינות ערב, שמבינות את הסכנה, אבל דווקא במערב השפעתם הולכת ומתרחבת.

והג'יהאד ממשיך לזרוע מוות. המוקד העיקרי הוא מדינות אפריקה ואזור הסאהל – מאלי, צ'ד, ניגריה ועוד. בסה"כ, במהלך רבע מאה, נרצחו בפעולות טרור, רק טרור, 320,405 בני אדם. מדובר רק בחלק קטן מקורבנות הג'יהאד. משום ששלוחות הג'יהאד זורעות מוות במלחמות שנמשכות כבר שנים בסודן, בסומליה, בלוב, ובמוקדים נוספים. הג'יהאד השיעי זורע חורבן באיראן, בתימן, בלבנון ובקרב הפלסטינים. מיליונים נהרגו. מיליונים נוספים הפכו לפליטים.

לרוב מוקדי האלימות אין שום קשר לארה"ב ו/או לישראל. אבל כאן מתגלה הפרדוקס במלוא עליבותו. ככל שההרס שזורע הג'יהאד גדול יותר, ככל שהחמאס מצהיר יותר על רצונו להשמיד יהודים ונוצרים ולכבוש את העולם – כך גוברת השנאה לארה"ב, לישראל ולמערב עצמו – בתוך המערב. אין הפגנות על מיליוני ההרוגים והפליטים. אף אחד לא מתרגש מהעובדה שבתימן יש קרוב ל-17 מיליון בני אדם נמצאים בין תת תזונה לרעב, גם, ואולי בעיקר, בגלל המעורבות של איראן, שמספקת את כלי הנשק לחות'ים. ספק אם נרשמה הפגנה אחת במערב על הטבח באל-פאשר שבסודן, שגבה את חייהם של כ־60,000 בני אדם. No Jews No News.

לפי מחקרי המעקב של אוניברסיטת בראון, מאז 2001 נרצחו ונהרגו כ-4.5 מיליון בני אדם. רובם במדינות מוסלמיות. מתוכם, גם אם נאמץ את נתוני החמאס, כ-75,000 בני אדם נהרגו בעזה. מדובר בכ־1.6% מכלל ההרוגים. נניח כרגע לעובדה שטבלת ההרוגים, לפי נתוני החמאס, מוכיחה שרוב ההרוגים הם גברים בגילי לחימה - ונניח לעובדה שרבים מהכלולים ברשימה מתו מוות טבעי. ונניח לעובדה שרבים נהרגו כתוצאה מירי טילים ורקטות ששוגרו על ידי ארגוני הטרור אל תוך הרצועה עצמה. ונניח לעובדה שהחמאס, ורק החמאס, נושא באחריות בלעדית לכל הרוג והרוג במלחמה הזאת, לאחר שיצא לטבח 7 באוקטובר. למרות העובדות הללו – 98% מההפגנות, בהערכה גסה, הן נגד ישראל וארה"ב.

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, אמר לאחרונה, בנאום מתלהם ש"הפגנות ההזדהות עם הפלסטינים היו צודקות". מעניין, מאות אלפי המפגינים, אולי מיליונים, תמכו רובם בחמאס, במטרות החמאס ובטבח 7 באוקטובר. והוא בעדם? הוא גם הביע תמיכה בזכות הקיום של Palestine Action, שהוכרז בבריטניה עצמה כארגון טרור. הוא גם הגיע לפגישה מחויכת עם שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י. נציג המשטר שרוצח המונים לא מפריע לו. ישראל מפריעה לו. גם מיליוני ההרוגים והפליטים – לא מעניינים את מיליבנד ולא את שאר המתחזים לנאורים, פרוגרסיבים משמאל ואנשי ימין קיצוני, שהתאהבו בארגוני הג'יהאד. שנאת ישראל והמערב, מתוך המערב, היא העיוות הגדול. אז כן, בן לאדן וסינוואר מחייכים מהקבר. הרצחנות שלהם מנצחת.

ברוב ארצות העולם שהיה אמור להיות חופשי מתרוצצות שתי נשמות. משום שכמעט בכל המדינות הללו פורסמו בשנים האחרונות דוחות מטרידים, לעיתים מעוררי אימה, על חדירת האחים המוסלמים לעוד ועוד מוסדות. אין לפעילי האחים חזות מאיימת. להפך. רבים מהם מסתובבים בחליפות מחויטות. לפי דוח שפורסם בגרמניה, "האחים המוסלמים מסוכנים יותר מ-ISIS". "האיסלאמיסטים חודרים למוסדות הרפובליקניים של צרפת ומהווים איום על הלכידות הלאומית", דיווח ה-BBC על הדוח הצרפתי במאי 2025. דוח ג'נקינס בבריטניה, שעסק באותו נושא, הצביע על תמיכת האחים בחמאס ובטרור, מתוך אמונה ש"החברה המערבית עוינת מטבעה את האמונה והאינטרסים המוסלמיים, ועל המוסלמים להגיב לכך על ידי שמירה על מרחק ואוטונומיה". יש עוד ועוד דוחות. התוצאה היא פרדוקס. מצד אחד, הדוחות המפורטים מצביעים על הסכנה ההולכת וגוברת מצד האחים המוסלמים, ומצד שני, כוחם של האחים המוסלמים הולך ועולה.

הפרדוקס מתחזק, משום ששתי מדינות האחים המוסלמים, טורקיה וקטאר, מרחיבות את השפעתן במערב. רג'יפ ארדואן, אנטישמי מוצהר, שמשליט משטר של דיכוי בטורקיה, שעוצר עיתונאים ואת חברי הקהילה הגאה, הוא חביבו של נשיא ארה"ב, למרות שדוחות שונים הצביעו על הקשר שבין ארדואן לבין אל קעידה. "במשך עשור", נקבע באחד הדוחות, "ארדואן הסתיר רשת אל קעידה". קטאר, מצדה, היא המממנת הגדולה ביותר של הקמפוסים בארה"ב. איך אפשר להילחם בהשפעה ההרסנית של קטאר כאשר טראמפ קיבל מתנה של מטוס נשיאותי, 400 מיליון דולר, מהמדינה שהיא היצרנית הגדולה ביותר של תעמולה אנטי-ישראלית, אנטי-ציונית, ולמעשה, גם אנטי-אמריקאית.

האידיאולוגיה האיראנית רואה בארה"ב את השטן הגדול ובישראל את השטן הקטן. זו האידיאולוגיה שמשתלטת על הקמפוסים בארה"ב, באמצעות הסילבוסים. בעניין שנאת אמריקה, לפי מחקר שפורסם רק לאחרונה "אינטלקטואליזם אנטי-מערבי בהשכלה גבוהה", בקרב סטודנטים אמריקאים, "91.73% האמינו שאנשים המביעים דעות פטריוטיות או פרו־מערביות נשפטו בצורה שלילית בקמפוס". בעניין ישראל, מחקר אחר, על לימודי הסכסוך הישראלי־פלסטיני, מצא ש"הטקסטים הנלמדים, הם באופן נחרץ אנטי־ציוניים, תוך הטלת ספק בלגיטימציה המוסרית של מדינת ישראל". זה לא מפתיע. רוב איגודי המרצים בתחומים הללו הצביעו בשנים האחרונות על תמיכה בקמפיין ה-BDS. אפשר לשכוח מלימודים מרחיבי ידע. אנחנו בעידן שבו הקמפוסים הם חממות לתעמולה אנטי-מערבית.

שום דבר לא נשאר בקמפוסים. הם מגיעים לפוליטיקה. כבר ב־13 באוקטובר, פחות משבוע לאחר הטבח, הדביק זוהרן ממדאני לישראל את המילה ג'נוסייד. עבדול אל-סייד, שנבחר לאחרונה כמועמד הדמוקרטי של מישיגן לסנאט, איסלאמיסט מובהק, סירב לאחרונה לגנות את הטבח ההמוני של משמרות המהפכה. הוא גינה את ארה"ב. אפשר להמשיך. הרשימה של שונאי המערב גדולה. בארה"ב, הם זוכים לתמיכה מטאקר קרלסון מימין וחסן פיקר משמאל. פיקר, על תקן משפיען רשת, הוא הדמות שמלווה את השכבה החדשה של פוליטיקאים מהזן של אל־סייד. והוא עצמו הצדיק את פיגועי התופת בארה"ב. לבן לאדן יש עוד סיבה לחייך. הוא רצה לקדם את שנאת המערב. והוא הצליח.

25 שנים לאחר פיגועי התופת, שלוש שנים לאחר טבח 7 באוקטובר, העולם החופשי מתרפס לאידיאולוגיה של הג'יהאד. זה לא ברור אם המערב יתפכח. אבל לפני שזה יהיה מאוחר - הוא חייב להתפכח.