20 שנה אחרי שנפל בהופעה: ירמי קפלן הוכר כנפגע עבודה
ב-2024 המוזיקאי הגיש למוסד לביטוח הלאומי תביעה להכיר בפציעתו בהופעה בירושלים ב-2006 כתאונת עבודה, אך היא נדחתה. כעת בית הדין לעבודה קבע כי הקפיצות של קפלן על הבמה הן "חלק אינטגרלי מעבודתו" ולכן הוגדר כנפגע עבודה והמוסד חויב לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל בשבוע שעבר את תביעתו של המוזיקאי ירמי קפלן וקבע כי פגיעתו במהלך הופעה בשנת 2006, לאחר שמעד, מהווה תאונת עבודה.
האירוע התרחש ב-4 בדצמבר 2006 במהלך "מופע פריצה" בבר בירושלים. קפלן, שנוהג לקפוץ ולרקוד על הבמה כחלק מרכזי ממופעי הרוק שלו, נתקל בסטנד גיטרה שהונח על הבמה, מעד ונחבל בצווארו ובגבו העליון. למרות הכאבים השלים את ההופעה, ובימים שלאחר מכן פנה לטיפול.
באפריל 2024 הגיש קפלן תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפגיעה בעבודה, אך פקיד התביעות דחה אותה מהנימוק שלא הוכח שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. כנגד החלטת דחייה זו הוגשה תביעה על ידי קפלן לבית הדין האזורי לעבודה בת"א במאי 2025 כנגד המוסד לביטוח לאומי.
קפלן תיאר את עיסוקו בפני בית הדין וציין כי "אני מוזיקאי במקצועי. במהלך הופעותיי, אני נוהג לקפוץ ולרקוד על הבמה כחלק אינטגרלי מביצוע יצירותיי. פרקטיקה זו נהוגה ורווחת בקרב אומנים, ונועדה להעצים את החוויה הקולית והוויזואלית של הקהל, לעורר תגובות רגשיות ולחזק את החיבור עם הצופים".
הביטוח הלאומי טען מנגד כי האירוע התאונתי לא הוכח וכי הגשת התביעה בשיהוי ניכר של 18 שנה גרם למוסד לביטוח לאומי לנזק ראייתי חמור, וכי קפלן נטל על עצמו "סיכון מרצון" בעצם הקפיצות על הבמה ולכן אין מדובר בסיכון המצדיק כיסוי ביטוחי סוציאלי.
השופט תומר סילורה קיבל את תביעת ירמי קפלן, שיוצג על ידי עו"ד ניצן מרום, וקבע כי "אנו דוחים את טענת המוסד לביטוח לאומי לפיה קפיצותיו של ירמי קפלן על הבמה מהוות 'נטילת סיכון מרצון' השוללת הכרה בתאונה, שכן מדובר בחלק אינטגרלי מעבודתו השוטפת והרגילה של ירמי קפלן כפרפורמר ומוזיקאי המופיע בפני קהל. חוק הביטוח הלאומי נועד להעניק רשת ביטחון סוציאלית לעובדים שנפגעו תוך כדי ועקב עיסוקם, ואין לייחס אשם תורם או התרשלות של מבוטח כדי לשלול את עצם ההכרה העקרונית בפגיעתו בעבודה".
אשר לטענת השיהוי הניכר בהגשת התביעה, קבע השופט כי "אכן חלפו כ-18 שנים ממועד האירוע ועד להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, עובדה המעוררת קושי ראייתי מסוים. עם זאת, הפסיקה קבעה כי אין בשיהוי כשלעצמו כדי לשלול את עצם הזכאות העקרונית להכרה בפגיעה, אלא שיש בו כדי להגביל את הזכאות לקבלת גמלאות כספיות למפרע בהתאם להוראות הדין".
לפיכך, נקבע כי הנפילה מהווה תאונת עבודה, והמוסד לביטוח לאומי חויב לשלם לקפלן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל. הכרה בפגיעה כתאונת עבודה היא שלב ראשוני ובהמשך תתברר זכאותו הכספית בהליך.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.