כך בנה צוות של 10 ישראלים דפדפן עם מיליוני הורדות

בכנס Evolve to AI של גיקטיים סיפר רועי שפר מארפילי על הדרך שבה חברת אדטק מחליטה ליצור סטארטאפ בתוך סטארטאפ, ולבנות דפדפן חדש

צילום: Eclipse Media

מה גורם לסטארטאפ ישראלי, שבכלל מגיע מתחום ה-AdTech, להחליט להתחרות ראש בראש עם Chrome של גוגל? רועי שפר, סמנכ"ל המו"פ של Arpeely, הסביר בכנס Evolve to AI 2026 אל מול 1,200 מפתחות ומפתחים בתל אביב. על הדרך הוא גם סיפר על כל הקשיים, התקלות, והסיבה שהוא הבין שהדבר הכי חשוב הוא שהאייג'נט שלו יפסיק לכתוב קוד.

10 אנשים מול כל העולם

שפר מסביר כי Arpeely מפתחת ביומיום מערכות שמחליטות בזמן אמת על רכישות מדיה, אבל לפני כשנה וחצי החברה החליטה לצאת עם אתגר חדש וליצור דפדפן ועוזר אישי חדש בשם Ace "שגם אימא שלי יכולה להשתמש בו". לדבריו, ה-AI פתח חלון הזדמנויות לאור העובדה שהרגלי השימוש באינטרנט משתנים, ואנשים פתוחים לנסות כלים חדשים – ואולי על הדרך מוכנים להפסיק להשתמש בכרום. בשביל המשימה הלא פשוטה הזאת, Arpeely הקימה צוות קטן של 10 אנשים, שסליחה על הספוילר, הצליח להגיע ל-3.8 מיליון התקנות ול-550 אלף משתמשים פעילים בחודש. שפר מגדיר את המשימה בתור סטארטאפ בתוך חברה, אבל סטארטאפ שמתחרה בחברות ענק עם יתרון ברור עליו. אף על פי כן, הצוות "הגיע בלי רגשי נחיתות" לדבריו, כי ה-AI עמד לצידם.

האתגר הראשון לפי שפר היה טמון בעובדה ש-Ace מבוסס על Chromium, כמו דפדפנים רבים אחרים. זה אומר שפעם בשבועיים לפחות, הצוות צריך להכניס את העדכונים לדפדפן שלהם, כולל תיקוני אבטחה, וזה הוביל לכך שבעדכון אחד היו כ-74 אלף שינויים ו-169 קונפליקטים. אבל Arpeely החליטה לבנות אייג'נט Rebase שמוצא קונפליקטים, בודק מה נשבר, מנסה לתקן אוטומטית ואז משאיר רק את הקונפליקטים המורכבים מדי לבני אנוש. "זה כמו טינדר, אבל יותר כיף", אומר שפר. וכך, משימה שנואה שאורכת שבועיים הפכה למשימה שוטפת יומית.

צילום: Eclipse Media

אחרי האתגר של כרומיום, הצוות ניסה להבין איך הוא יכול לשחרר פיצ'רים ויכולות במהירות האפשרית. בכל זאת, הוא מתחרה בגוגל. אז הוא בנה תהליך שמתחיל בבקשה ב-Slack, עם סוכן שמזהה אילו חלקים במוצר יכולים וצריכים להשתנות, מקים סביבות עבודה, כותב קוד ובודק אותו. לצורך הבדיקה (ולפי שפר כדי לחסוך טעויות שיעלו שעות בקומפילציה) הוא גם רץ על מחשב וירטואלי שבו הוא יכול להתקין את הדפדפן, להשתמש בו, ולבדוק אותו. בסוף התהליך הוא מספק כבר גרסה ניסיונית מוכנה לשימוש.

אבל אז הוא טוען שהמפתחים של החברה הפכו לעצובים, "כי לקחנו להם את החלק הכי כיפי של כתיבת הקוד", ומעבר לכך, המפתחים קיבלו רק את צוואר הבקבוק שהוא ביקורת קוד, כשהמפתחים מקבלים בקשות לשילוב שינויים, והסוכנים חזרו על אותן טעויות ויצרו עומס. אז החברה בנתה מערכת שלומדת מהערות ביקורת הקוד ומחזירה לסוכנים הנחיות, לצד מנגנון שמאשר אוטומטית חלק מהשינויים, כך שהזמן החציוני ל-Merge ירד מ-20 שעות ל-4 בלבד.

צוואר הבקבוק פשוט עבר למקום אחר

צילום: Eclipse Media

גם זה לא הספיק אל מול התחרות, כשעובדי החברה המשיכו לבקש יכולות, והמתחרים המשיכו להתקדם בקצב מסחרר. אז שפר טוען שהוא נאלץ לשאול את עצמו שאלה מוזרה: מה יכול להיות מהיר יותר מ-AI שכותב ובודק קוד בעצמו? התשובה הייתה מוזרה: לא לכתוב קוד. כך, הצוות השתמש ב-AI כדי לבנות תשתיות כלליות שמאפשרות לבצע שינויים במוצר באמצעות הגדרות. כך הוא יכול היה לבצע שינויים ולבחון אותם בניסוי A/B מבלי להוציא גרסת תוכנה חדשה לכל שינוי. כך למשל, עובדת יצרה לדבריו בכחצי שעה פיצ'רים מיוחדים לכבוד Halloween שמופיעים מדף הנחיתה ועד לשימוש המלא בדפדפן.

לבסוף, שפר עבר לתאר את האתגרים בבניית העוזר האישי שבתוך הדפדפן, ומה שהיה נשמע כמו משימה גנרית פשוטה התגלה בתור אתגר לא קטן. באחת הדוגמאות המשעשעות, שפר מציג כיצד העוזר לא ידע בכלל מה התאריך, ואחרי שהצוות הוסיף את הפונקציה, העוזר התחיל לציין את התאריך בכל תשובה – אפילו במתכון לפסטה. אז הצוות בנה תהליך שמנתח שיחות, לאחר הסרת פרטים מזהים, שבמסגרתו המערכת מנסה להבין מה המשתמש ביקש, האם הוא הצליח והאם ישנן יכולות חסרות. לאחר מכן, מתחיל תהליך של יצירת בדיקות, שיפור מערכת ובחינת התוצאות.

שפר ניסה להסביר שהאצת כתיבת הקוד היא רק חלק מהעבודה. אבל אם הבדיקות, הביקורות או הפצת הגרסאות נשארות איטיות – העומס פשוט עובר אליהן. אז בשביל להגיע לקצב שיכול להתחרות גם במתחרות העצומות, צריך לבנות תהליכים סביב הסוכנים, ולאפשר שינויים בלי כתיבת קוד: "אנחנו מייצרים לפעמים מערכות שחושבים שמייעלות אבל יוצרים עוד צווארי בקבוק", סיכם ואמר: "בגדול? הלך עלינו כמפתחים, וכאנושות". שיהיה בהצלחה.