מה יהיה היתרון הישראלי בעולם שבו לכולם יש AI?
דעההבינה המלאכותית מעניקה כוחות-על לכל מפתח בעולם. כדי לשרוד, ישראל חייבת לשלב AI עם יתרונות פיזיים
צילום מסך
מאת אסי דהן
ישראל עדיין נראית כמו מעצמת הייטק ובצדק. ב-2025 חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו כ-14.6 מיליארד דולר, יצוא ההייטק הגיע לכ-85 מיליארד דולר, והיקף האקזיטים הגיע לעשרות מיליארדים. אבל המספרים המרשימים עלולים לגרום לנו להסתכל במראה האחורית במקום קדימה. האקזיטים של היום הם במידה רבה תוצאה של האקוסיסטם הישראלי שנבנה במשך עשרות שנים והתבסס על יוצאי 8200, אוניברסיטאות חזקות, חברות רב-לאומיות, יזמים, הון סיכון וריכוז יוצא דופן של ידע וניסיון.
אלא שכבר מופיעים סימני אזהרה. על פי דוח שהתפרסם לאחרונה, לראשונה זה עשור ירד מספר עובדי המו"פ בישראל בכ-3,500 עובדים, ובמקביל חברות ישראליות מעסיקות חלק הולך וגדל מכוח האדם שלהן בחו"ל, מגמה ש-AI עשוי להאיץ ככל שהוא מצמצם פערי ידע ויכולת.
כדי להבין את השינוי שכבר התחיל, ובעיקר את זה שעוד צפוי לנו, אפשר להשוות בין יוצא 8200 לצעיר מוכשר בפקיסטן. רק לפני שלוש שנים לישראלי היה יתרון גם ברמה הטכנולוגית וביכולת לכתוב קוד, אך עבור יזמים היתרון היה גדול עוד יותר – ניסיון, אנשים מצוינים, חשיפה למערכות מורכבות, ידע וקשרים. אם הוא נתקל בבעיה, שיחה קצרה עם חבר מהיחידה או מחברה קודמת יכלה לחסוך לישראלי שבועות של טעויות ופיתוח. כעת ה-AI לא מוחק את היתרון הזה לחלוטין, אבל הוא מתחיל לצמצם אותו במהירות.
הפער הולך ומצטמצם
כבר היום, AI מעניק לאותו צעיר בפקיסטן, ולמעשה כמעט לכל אדם בעולם, יכולות פיתוח שבעבר דרשו צוותים חזקים, ובמקביל מנגיש חלק מהידע והניסיון בארכיטקטורה, סייבר, איתור תקלות, best practices, אסטרטגיה, חקר שוק והכנה לגיוס משקיעים. אפילו מהנדס שנתקל בבעיה פיזית יכול להעלות תמונה או שרטוט ולקבל כיוון לפתרון. הישראלי עדיין מגיע עם יתרונות רבים, כמו judgment, ניסיון, קשרים ותרבות יזמית שה-AI לא מספק, אבל ארגז הכלים של אותו צעיר מפקיסטן גדל בקצב חסר תקדים, והשאלה כמה מהפער ישאר רלוונטי בעוד חמש שנים צריכה להעסיק את כולנו.
וזה הפרדוקס של מרוץ ה-AI העולמי. מדינות וחברות משקיעות מיליארדים כדי להשיג יותר בינה, מחשוב ויכולת. בריטניה, למשל, התחייבה להשקיע עד 2 מיליארד ליש"ט בתשתיות מחשוב ציבוריות עד 2030, וקנדה הקצתה 2 מיליארד דולר קנדי לאסטרטגיית מחשוב AI ריבונית. ככל שהמרוץ שלהן מצליח, היכולות הופכות נגישות ליותר אנשים ומדינות. בעולם שבו כולם יהיו חמושים ב-AI, עצם השימוש בו כבר לא יהווה יתרון.
עבור מדינת ישראל, השאלה שצריך לשאול עכשיו היא: מה יהיה היתרון שלנו בעולם שבו לכולם יש AI?
איפה נמצא היתרון הבא שלנו?
חלק מהתשובה, בעיניי, נמצא במקומות שבהם AI ותוכנה לבדם לא מספיקים. אולי אני מעט משוחד: הגעתי מרקע אקדמי ששילב פיזיקה ומתמטיקה, ביולוגיה וחקר המוח. מעבר לזה שזה פשוט היה מרתק, ראיתי איך החיבור בין דיסציפלינות מאפשר לפתור בעיות קשות שאף תחום לבדו לא פותר היטב. בשנים האחרונות ראיתי את אותו יתרון בפרויקטי AI בבנייה, בתעשייה, בחקלאות וברפואה.
לישראל יש בסיס מצוין לכך: סייבר וביטחון, שבבים, רפואה וביולוגיה, חקלאות ותעשייה, רובוטיקה ו-Physical AI, מחשוב קוונטי וביו-קונברג'נס. אלה תחומים שבהם לא מספיק להפעיל מודל – צריך ניסיון, מומחי תחום, חומרה, דאטה, ניסויים ומערכות אמיתיות, ולישראל יש הרבה מאלה. במקום להתחרות רק במקום שבו AI מוריד את מחסום הכניסה, צריך להגדיל את היתרון שלנו דווקא במקומות שבהם המחסום נשאר גבוה.
האחריות לחשוב על היתרון הבא של ישראל אינה של גוף אחד. הממשלה ורשות החדשנות, האקדמיה, מערכת החינוך, התעשייה, הצבא וגם הרשויות המקומיות – כולם מחזיקים בחלק מהיכולות והנכסים שיידרשו. זה דורש צוות בין-תחומי שמשלב יכולת מחקר, ניסיון משמעותי בתעשייה ובתחומים הרלוונטיים, והיכרות עמוקה עם השווקים, המתחרים והמגמות העתידיות.
אבל אפשר כבר לסמן כיוונים. למשל, לא להסתפק במסלולי AI כלליים, אלא לבנות מסלולי עומק עם כלים ויכולות שמותאמים לכל תחום ולשילובים ביניהם: AI לסייבר שמכיר מערכות, חולשות ודפוסי תקיפה והגנה; AI – לרפואה שמותאם למידע קליני ולתהליכים רפואיים; ושילובים עמוקים יותר כמו רפואה, ביולוגיה ו-AI או חקלאות, גנטיקה ו-AI. אפשר להפוך את ישראל ל-Sandbox – שבו חברות יכולות לבדוק במהירות פתרונות בבתי חולים, מפעלים ושדות, ולבנות לאורך שנים מאגרי דאטה רפואיים, חקלאיים ותעשייתיים שיהפכו לנכס שקשה להעתיק. במקביל חייבים להמשיך להשקיע במחשוב, מחקר ותשתיות AI.
המטרה אינה רק להיות טובים בשימוש ב-AI, אלא לבנות סביבו יתרונות שגם בעולם שבו לכולם יש אותה בינה – יהיה קשה לשכפל. האקזיטים של היום מספרים לנו כמה טוב בנינו את היתרון של אתמול. המבחן האמיתי הוא אילו יתרונות אנחנו מתחילים לבנות עכשיו עבור האקזיטים של 2035.
הכותב הוא סמנכ"ל AI ומדע הנתונים, ONE datAI מקבוצת וואן טכנולוגיות
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.