"עזבו אותי בערך 200 מסעדות שעבדתי איתן - מצאתי את עצמי בלי כלום. את החולשה הזאת הפכתי למה שאני"

רגע אחד של מבוכה הוא כל מה שרון בובליל היה צריך כדי לשנות את חייו – להשיל 90 קילו מגופו ולבצע שינוי מרחיק לכת בקריירה.

"שקלתי בזמנו 160 קילו – ועבדתי בעסקי המסעדנות. יום אחד נפל לי מטבע של שקל מהשולחן – התכופפתי להרים אותו וזה לקח לי איזה דקה. הייתי על הברכיים וראיתי איך כל המסעדה מסתכלת עליי. הייתי מאוד מובך", הוא נזכר, "קיבלתי סוג של הלם. אמרתי לעצמי שהדבר הזה עושה לי רע ויצאתי משם".

תקרית המטבע הייתה אמנם הקש ששבר את גב הגמל, אבל הלבטים לגבי הקריירה שבחר בה החלו לצוץ עוד קודם. "למדתי חמש שנים בבית ספר לבישול באיטליה, הייתי בסטאז' בהילטון רומא ורצו שאהיה שף שם. כשחזרתי לארץ, הבנתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות. זו עבודה עם תקרה, והחיים מאוד סיזיפיים ורעים. אתה לא בבית בשבתות ובחגים. יש סיפוק מסוים בלראות איך אתה גורם לכולם ליהנות, אבל כשהייתי מסתכל מהמטבח למסעדה, הייתי רוצה להיות זה שנהנה ואוכל".

היה לי משרד פעיל עם בערך 20 עובדים, אבל נפלתי נפילה אכזרית, עזבו אותי משהו כמו 200 מסעדות שעבדתי איתן בדיגיטל - ובקורונה מצאתי את עצמי בלי שום דבר. את החולשה הזאת הפכתי למה שאני היום

בובליל אכן טרק את הדלת לעולם ההוא, אבל במובן מסוים חזר אליו מהדלת האחורית. היום הוא מחזיק במשרד השיווק והמיתוג, פיקסל גרופ, שעובד בין השאר עם עסקים רבים מעולמות האוכל והמסעדנות.

"אחרי שעזבתי את המסעדנות, התחלתי לעבוד אצל רוברטו (סוכן הדוגמניות, ב.ז), ניהלתי את הסוכנות. היה איזה משברון בסוכנות ואני החלטתי לפנות לדרך עצמאית, בעולם השיווק. אמרתי אני כן אהיה בעולם המסעדות, אבל שאהיה המאסטר שלו דווקא מהצד הדיגיטלי.

"היה לי משרד פעיל עם בערך 20 עובדים, אבל נפלתי נפילה אכזרית, עזבו אותי משהו כמו 200 מסעדות שעבדתי איתן בדיגיטל - ובקורונה מצאתי את עצמי בלי שום דבר. את החולשה הזאת הפכתי למה שאני היום. אני מחזיק במנגנון מטורף של 60 עובדים שכולם פרילנסרים – וזה מאפשר לי להיות הכי טוב בעולם הדיגיטל והקידום הממומן.

"הייתי מסתובב עם אופניים בתל אביב, נכנס לעסקים, עובר מדלת לדלת ומגייס לקוחות. היום אנחנו עם בערך 300 תיקי לקוחות (ביניהם "לנדוור", "בייגל קפה", "סאקס", "ביג", "פרש מרקט" ועוד). אני משתדל לבחור את הלקוחות שלי בפינצטה. אם אני לא מאמין בעסק, אני לא עובד איתו, זה השם שיש לי וככה בניתי אותו".

אתה מתגעגע למטבח? "היום אני נוגע בזה יותר כשאני מקנה לעסקים בתחום כלים – איך לעבוד בצורה נכונה, איך זכיינות אמורה לקרות. אנחנו מלווים עסקים מרמת הביצוע שלהם, של איך זה אמור להיראות - ועד לאיך שזה צריך לקרות - אם זה אריזה, מיתוג, שילוט. אין יום שאני לא רואה לפחות שש מסעדות, אבל אני בא ממקום אחר – ממקום שיווקי. לעזור לקהלים האלה להגיע לידי מיצוי במצב שהוא גם ככה מאוד קשה.

כשה-AI נכנס לתמונה, לקחתי מורה פרטי ושילמתי לו 2,000 שקל בכל מפגש. אני תמיד דואג להיות חלק ממה שקורה בקידמה. מעולם הקוד וכל מה שקשור לפיתוח אפליקציות, אתרי אינטרנט, אוטומציות. אסור לי להיות מאחורה בחומר

"מתישהו כשהכול יעמוד כמו שצריך, אני ואשתי נפתח מעדניה קטנה, שנוכל להכין בה ארוחות מתי שנרצה. זה חלום קטן שלנו, לא עסק שאמור להרוויח כסף. שנינו מבשלים בבית ומארחים הרבה. יש לי בבית מרפסת של 20 מטר שנועדה לאירוח. יש לי טאבון ברמה הכי גבוהה, פלנצ'ה וציוד מטבח שמותאם למסעדות שף. אנחנו משקיעים גם ברמת הפרטים, צלחות, כוסות, עריכת השולחן. יש הרמוניה כשאנחנו מתקרבים למחוזות המטבח".

אשתך בר, גם היא קרייריסטית, המעצבת הרשמית של Sack's. איך אתם מסתדרים עם הלו"ז העמוס? "אנחנו זוג קרייריסטים. בר, אשתי, מגיעה מעולם האופנה והיא דמות מצליחה ומוכשרת מאוד. לצד זה היא עוסקת גם בעיצוב בתים ברמה הגבוהה ביותר ובעיצוב חללים ואירועים. גם אני עובד שעות ארוכות, ושנינו משקיעים את כל כולנו בעבודה.

"יש לנו ילדה מדהימה בת שבע, ואנחנו עושים הכול כדי לתת לה את הטוב ביותר. היא משתתפת בארבעה חוגים בשבוע ולומדת עם מורה פרטית כמה פעמים בשבוע. הבית חשוב לנו - אנחנו משתדלים לשמור עליו נקי, מסודר ונעים, ולתת לילדה תחושה של בית ומשפחה. זה דורש הרבה זמן וכסף, אבל אלה דברים שחשובים לנו.

"המחיר של הקצב הזה הוא שלפעמים אנחנו כמעט לא מתראים. יש תקופות שבהן אני חוזר הביתה ב-22:00 - 23:00, ובר והילדה כבר ישנות. זה אחד הדברים שהכי מכאיבים לי. בר מתחילה את היום מוקדם, מכינה לילדה אוכל ויוצאת לעבודה, ואמא שלי עוזרת לנו הרבה כדי שהילדה תוכל להישאר בתוך אווירה משפחתית ככל האפשר.

"אני ובר עברנו יחד גם את אחד האירועים הקשים בחיינו: בחודש השמיני להיריון גילינו ממצא חמור במוחו של התינוק, ונאלצנו לעבור לידה שקטה. זו הייתה חוויה מטלטלת, כיחיד וכזוג, והשאירה בנו פצע עמוק. למרות הכול, אנחנו ממשיכים קדימה, תומכים זה בזו ומשתדלים לתת את המיטב גם בעבודה וגם בבית".

ואיך אתה מרגיש כלפי עניין של השפים שהופכים לטאלנטים ומככבים בתוכניות טלוויזיה? "כל מי שנוגע בעולם הטלוויזיה הוא באופן אוטומטי כבר לא שף. בוא נגיד ש-95% מהשפים שאתה רואה בטלוויזיה, הפכו להיות משהו אחר. הם לוקחים את זה למקום של שיווק, אבל מצד שני אין להם שעה במטבח. שף נמדד על פי זמן העבודה שלו במטבח, היצירה שלו ואיך שהוא מחזיק את הצוות שלו.

איך זה מרגיש לך כשאתה רואה אותם על המסך? זה זלזול במקצוע? "לא, זה לא זלזול, זה דווקא סוג של שליחות. יש גם כאלו כמו אסף גרניט או אייל שני שהלכו לטלוויזיה אבל יש להם שותפים וצוותים. הם שמו את עצמם בחזית למטרת שיווק שזה חלק בלתי נפרד היום מהחזקת מסעדה.

נושא שמטלטל את העולם כולו ובטח את עולמות הדיגיטל והשיווק הוא ה-AI, שמצד אחד מייעל ומקצר תהליכים – ומהצד השני מייתר תפקידים ומעמיד בסימן שאלה את תפקידם של אנשים רבים במערך. בובליל מתייחס לעניין במלוא הרצינות. "כשה-AI נכנס לתמונה, לקחתי מורה פרטי ושילמתי לו 2,000 שקל בכל מפגש. אני תמיד דואג להיות חלק ממה שקורה בקידמה. מעולם הקוד וכל מה שקשור לפיתוח אפליקציות, אתרי אינטרנט, אוטומציות. אסור לי להיות מאחורה בחומר. הבינה המלאכותית הופכת את זה ליותר קל, היא משפרת ביצועים בצורה משמעותית וחוסכת המון זמן - גם בביצוע וגם בכמויות. בסוף כשאתה נכנס לפרויקט ועובד על כ-12 מודעות לכל קמפיין, אז יש הבדל בין אם עכשיו גרפיקאי יתחיל לבנות לך מודעות או לחלופין הצ'אט יבנה לך ב-5 דקות את מה שאתה צריך ממנו על פי הנתונים שאתה מכניס. אני משלם 5,000 דולר בחודש רק על קדמה ובינה מלאכותית".

כמה זה משפיע על ההוצאה שלך כי בסוף ברגע שיש לך את כל השימוש בבינה מלאכותית אתה גם אולי צריך פחות עובדים? "אני עדיין מחזיק גרפיקאי. בעבר היו כמה גרפיקאים בעסק, היום יש לי רק אחד שהוא בעצם מדייק את העבודה מול הבינה המלאכותית".

יש לך לסיום איזשהו טיפ שאתה יכול לתת לבעלי עסק שרוצים לשווק את עצמם? "לא להתפשר על האיכויות, על טיב ונראות המוצר - ועל המיתוג שלו. בסוף צריך לקחת מוצר, לארוז אותו כמו שצריך, להביא אותו בצורה נכונה, ועם זה לצאת קדימה למתפרצת. אתה צריך לבחור בבעלי מקצוע אמיתיים, שבחנת ובדקת, ורק אחרי זה לצאת למתפרצת שיווקית עוצמתית וחזקה".