פרדוקס מדד ספטמבר: המחירים יירדו אבל האינפלציה תעלה

מדד המחירים לצרכן שיפורסם מחר צפוי להיות שלילי, אך מדד נמוך יותר בשנה שעברה יגרום לכך שהאינפלציה השנתית תעלה ל-1.8% לעומת 1.5% כיום. בשל כך, לא צפויה הורדת ריבית נוספת, רביעית ברציפות, בשבוע הבא

תגיות

מחר בערב (חמישי, 18:30) תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לספטמבר, כאשר ‏בשוק ההון מצפים לנתון שלילי. על פי תחזיות של כלכלני הבנקים ובתי השקעות מובילים, ובהם הכלכלנים ‏הראשיים של מיטב ולידר שוקי הון, המדד צפוי לרדת בשיעור של 0.2%–0.3%. למרות זאת, ההערכה היא כי בנק ישראל לא יפחית את הריבית שוב בהחלטתו הקרובה ביום רביעי הבא.

הגורמים המרכזיים לירידה החזויה במדד ספטמבר הם תיקון עונתי מסוים במחירי הטיסות והחופשות ‏בחו"ל ובארץ לאחר שיא עונת הקיץ, לצד השפעתה הממתנת של הפחתת מס הבלו על הדלק. אלמלא ‏הופחת המס בחצי שקל, הירידה הצפויה במדד ספטמבר הייתה נמחקת. כך או כך, ולמרות הירידה במדד, קצב האינפלציה השנתי דווקא צפוי לעלות.‏

הסיבה המרכזית לפרדוקס הכלכלי הזה נעוצה בנתוני השנה שעברה: במדד ספטמבר 2025 נרשמה ירידה ‏חדה במיוחד של 0.6%. מכיוון שהאינפלציה השנתית מחושבת על פני 12 חודשים רצופים, יציאתו של ‏המדד השלילי הזה מהשקלול והחלפתו במדד הנוכחי, שצפוי להיות שלילי בשיעור מתון בהרבה של כ-‏‏0.3%, יביאו לכך שהאינפלציה השנתית דווקא תעלה לסביבות 1.8%, לעומת 1.5% כיום. בכך יתקרב קצב ‏עליית המחירים בישראל לרמה של 2%, מרכז יעד האינפלציה שקבעה הממשלה, העומד על 1%–3%.‏

במבט קדימה, המשך השנה צפוי לאתגר עוד יותר את יציבות המחירים בשל נתוני סוף 2025. באוקטובר ‏אשתקד עלה המדד ב-0.5%, בנובמבר הוא ירד ב-0.5%, ובדצמבר נותר ללא שינוי. בשוק ההון מעריכים כי ‏המדדים שיתפרסמו עד סוף השנה הנוכחית יהיו גבוהים יותר, מה שעלול להביא את שיעור האינפלציה ‏השנתי בסוף 2026 לסביבות 2%, ואולי אף למעלה מזה.‏

העלייה המחודשת בקצב האינפלציה מעמידה בספק רב את המשך המדיניות המוניטרית המרחיבה. ביום ‏רביעי בשבוע הבא, 21 באוקטובר, תפרסם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל את החלטת הריבית הבאה ‏שלה. לאחר שבנק ישראל ביצע שלוש הפחתות ריבית רצופות, וארבע מתחילת השנה, עד לרמה הנוכחית של 3.25%, הקונצנזוס בשוק הוא כי הריבית לא תופחת בשבוע הבא ל-3%.

הסיבות לעצירת ההפחתות ברורות: בנק ישראל מחויב לשמור על יציבות מחירים, והיפוך המגמה ‏באינפלציה לעבר רף ה-2% והעלייה החזויה בהמשך השנה מחייבים את הבנק המרכזי לנקוט משנה ‏זהירות.‏

אם לא די בכך, חוסר הוודאות הגיאופוליטי והחברתי, לצד הצורך למנוע פיחות חריף של השקל, ייאלצו את חברי ‏הוועדה המוניטרית להמתין ולראות אם עליית המחירים תרוסן לפני שיחזרו לספק הקלות מוניטריות ‏למשק. סיבה נוספת היא התחזיות שלפיהן הריביות בארה"ב ובאירופה יעלו עד סוף השנה. לפיכך, הפחתת ‏ריבית בישראל נראית כעת רחוקה למדי, ועל פי ההערכות היא לא תתרחש לפני הרבעון הראשון של 2027, ‏לאחר הקמת הממשלה הבאה.‏