מפנינה רוזנבלום ועד בנט וגלאון: להיות בצד הלא-נכון של אחוז החסימה

בבחירות לכנסת הראשונה הספיקו כ-3,670 קולות כדי להכניס נציג לכנסת. בבחירות 2022, לעומת זאת, מרצ קיבלה יותר מ-150 אלף קולות, אך נותרה מחוץ לכנסת לאחר שלא עברה את אחוז החסימה. לאורך השנים השתנה הרף שוב ושוב ומפלגות נותרו בחוץ גם כשהיו קרובות מאוד לכניסה לכנסת. מפרופ' ישעיהו לייבוביץ, דרך פנינה רוזנבלום ועלה ירוק, ועד זהבה גלאון – מסע היסטורי בעקבות אחוז החסימה והמפלגות שלא הצליחו לעבור אותו.

הכנסת הראשונה: 4,399 קולות ואתה בפנים

בינואר 1949, אז נערכו הבחירות לכנסת הראשונה, עמד אחוז החסימה על כ-0.82% בלבד. כלומר – מפלגה שזכתה ב-1 מתוך 120 קולות קיבלה נציג בכנסת. התאחדות התימנים בישראל, שקיבלו 4,399 קולות באותן בחירות, מחזיקה בתואר של המפלגה שקיבלה את מספר הקולות הנמוך ביותר ובכל זאת נכנסה לכנסת.

עם זאת, כבר בכנסת הראשונה היו לא מעט מפלגות שנותרו בחוץ, מכיוון שקיבלו פחות מ-0.82% מהקולות. מדובר בין היתר ברשימת חרדים (יח), תנועת ז'בוטינסקי – ברית הצה"ר (ג), הפועלת והאישה הדתייה (פד), הרשימה המאוחדת של פועלים דתיים בראשות פרופ' ישעיהו ליבוביץ (ש) וגם הרשימה למען ירושלים (ט).

1951 עד 1988: "המועמד הבודד" שקיבל שני מנדטים

בכנסת השנייה עלה אחוז החסימה ועמד על 1% מהקולות. שלוש מפלגות, שקיבלו כ-8,000 קולות כל אחת, הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולהכניס נציג אחד לכנסת. מדובר ברשימת הקידמה והעבודה, התאחדות התימנים בישראל ורשימת החקלאות והפיתוח.

בבחירות ב-1973, שנערכו לאחר מלחמת יום כיפור, היו חמש מפלגות קרובות לאחוז החסימה. הפנתרים השחורים, רשימת הליגה של מאיר כהנא, העולם הזה – כח חדש של אורי אבנרי, תנועה לשוויון חברתי של אבנר חי שאקי ושיתוף ואחווה של דיאב עובייד. המפלגות זכו לבין 0.9% ל-0.7% מקולות הבוחרים והן לא היו כל רחוקות מלהיכנס לכנסת, אך בכל זאת נותרו בחוץ.

ב-1977 אירע דבר שלא חזר על עצמו בפוליטיקה הישראלית. פלאטו שרון, שסיסמתו הייתה "האיש הבודד לכנסת", זכה בשני מנדטים, אך כיוון שהיה המועמד היחיד ברשימה, את המנדט השני קיבלה בסופו של דבר מפלגת הליכוד של מנחם בגין.

ב-1981 פועלי אגודת ישראל היו קרובים לעבור, אך הם קיבלו רק 0.9% מהקולות. בבחירות האלה פלאטו שרון התמודד שוב, אך הפעם לא עבר את אחוז החסימה. ב-1984 היו אלה לובה אליאב לכנסת וארגון הנכים הכי קרובים להיכנס לכנסת – אך הם הגיעו לצד הלא נכון של אחוז החסימה. ב-1988 היו אלו הגמלאים ומימד שהיו הכי קרובים לאחוז החסימה.

1992 עד 2003: הפספוס של פנינה

מאז 1951 ועד 1992 נשאר אחוז החסימה ללא שינוי - על אחוז בלבד - אך לקראת הבחירות לכנסת ה-13 הוא הועלה ל-1.5%. כלומר, כבר אין אפשרות למפלגה עם מנדט אחד. בשל אחוז החסימה באותן בחירות נשארה התחיה בראשות פרופ' יובל נאמן מחוץ לכנסת, דבר שהביא בין היתר לאובדן שלטון הליכוד. התחיה קיבלה 1.2% מהקלות, מעט יותר מהרשימה המתקדמת לשלום שזכתה ב-0.9% מקולות הבוחרים.

ב-1999 שלוש מפלגות היו קרובות מאוד לאחוז החסימה. פנינה רוזנבלום קיבלה 1.3% מהקולות, כח לגמליאים קיבלו 1.1% ועלה ירוק 1%. לרוזנבלום, שזכתה בקולותיהם של כ-45 אלף מצביעים, היו חסרים פחות מ-5,000 קולות בלבד כדי להיכנס לכנסת עם הנציג שבמקום השני ברשימה.

ב-2003 שוב שתי מפלגות מצאו את עצמן קרובות מאוד לאחוז החסימה. עלה ירוק קיבלה 1.2% מהקולות וחרות של מיכאל קליינר קיבלה 1.15%.

2006 עד 2015: כשמופז עבר בקושי

שלוש שנים לאחר מכן, ו-14 שנים מאז השינוי האחרון, ב-2006 שוב נרשמה עלייה באחוז החסימה והוא הועמד על 2%. הירוקים בראשות פאר ויסנר קיבלו 1.52% מהקולות, נתון שבבחירות שלוש שנים קודם לכן היה מכניס להם שני נציגים לכנסת. עלה ירוק התחזקה מעט ל-1.3%, אך שוב מצאה את עצמה מחוץ לכנסת. גם החזית יהודית לאומית בראשות ברוך מרזל לא עברה את אחוז החסימה, לאחר שקיבלה כ-0.8%.

שלוש שנים עברו, אחוז החסימה נותר ללא שינוי, ומי שהיה הכי קרוב לעבור אותו הוא התנועה הירוקה-מיד שקיבלה כ-0.8% מהקולות ורשימת הגמלאים, שצנחה מ-7 מנדטים ל-0. עלה ירוק נשארה שוב בחוץ עם כ-0.4%, ממש כמו הירוקים.

ב-2013 נשארה סיעת עוצמה לישראל בראשות אריה אלדד ומיכאל בן-ארי מחוץ לכנסת, למרות שזכו ב-66,775 קולות. לסיעה, שקיבלה 1.76% מקולות הבוחרים, היו חסרים כ-9,000 קולות כדי להיכנס לכנסת. באותן בחירות גם עם שלם בראשות הרב חיים אמסלם ועלה ירוק-הרשימה הליברלית קיבלו 1.2% ונשארו בחוץ

מצד שני, קדימה בראשות שאול מופז עברה בקושי את אחוז החסימה, כשיקבלה 2.08% מקולות הבוחרים. נתון שלא היה מספיק לה היום.

2015 ועד היום: הגרוש ללירה של בנט

ב-2015 הועלה אחוז החסימה באופן דרמטי יחסית, ל-3.25% מהקולות. כלומר למפלגה שנכנסת לכנסת יהיו מינימום 4 נציגים. מי שהיה קרוב מאוד לעבור הוא אלי ישי, שעמד בראש יחד – העם איתנו, וזכה בכמעט 3%. עלה ירוק שוב נשארה בחוץ עם כ-1.1%.

באפריל 2019 הגיע תורו של נפתלי בנט והימין החדש להישאר בצד הלא-נכון של אחוז החסימה. המפלגה קיבלה 138,598 קולות (3.22%) ונשארה מחוץ לכנסת. למעשה בנט היה רחוק בכ-1,000 קולות בלבד מכניסה לכנסת. מי שעוד לא עברו את אחוז החסימה בבחירות עלו הן זהות של משה פייגלין, שקיבלה 2.74% וגם גשר בראשות אורלי לוי אבקסיס שזכתה ב-1.73% מקולות הבוחרים.

חמישה חודשים לאחר מכן שוב הלכנו לבחירות ומי שהיה הכי קרוב אחוז החסימה הוא איתמר בן גביר עם עוצמה יהודית. המפלגה שלו קיבלה 1.88% מהקולות, הרבה פחות ממה שחוזים לו הסקרים היום. הבחירות הבאות לא איחרו לבוא ובתחילת 2020 קיבל בן גביר 0.42% מהקולות ושוב לא תפס מקום בכנסת.

מערכת בחירות התקיימה גם ב-2021 ואז פרופ' ירון זליכה, שקיבל כ-0.8%, היה הכי קרוב לאחוז החסימה.

הבחירות האחרונות - ומי על הקשקש הפעם

ב-2022 מרצ בראשות זהבה גלאון זכתה ב-3.16% מהקולות – ולא עברה את אחוז החסימה. למרצ היו חסרים כ-4,000 קולות כדי להיכנס לכנסת - וריצה משותפת עם העבודה הייתה מביאה את שתי המפלגות ל-9 מנדטים (בפועל העבודה קיבלה 4 בלבד).

בל"ד גם כן הייתה קרובה – 2.91% - וגם היא נשארה מחוץ לכנסת. הבית היהודי בראשות איילת שקד הייתה רחוק מלהיכנס לכנסת, לאחר שקיבלה כ-1.2% מהקולות.

בבחירות האחרונות לא פחות מ-8 מנדטים "נשרפו" וקולות של מאות אלפי בוחרים נזרקו לפח. רבים יגידו שב-2022 הנתון הזה הוא שהכריע את הבחירות והעניק לראש הממשלה בנימין נתניהו את השלטון לארבע שנים.

אם בבחירות לכנסת ה-25 כדי לצלוח את אחוז החסימה היה צורך ב-154,855 קולות. בבחירות הנוכחיות מספר המצביעים גדל ב-5.4% - וייתכן מאוד כי אחוז ההצבעה יהיה גבוה יותר מאשר ב-2022 (70.63%). לכן ההערכה היא שרף הכניסה לכנסת יהיה בסביבות 173 אלף קולות - ואולי אף יותר מכך.

כעת העיניים נשואות לשלוש מפלגות - הציבור החרדי של מוטי לייטנר, עמך ישראל של עופר וינטר והמילואימניקים-הכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה. השתיים האחרונות מתנדנדות בכל הסקרים מעל ומתחת לאחוז - והתוצאה שלהן עשויה להכריע גם הפעם את הבחירות כולן.