המסמך שפרסם נתניהו עמוס בשקרים וסילופים. ואנחנו חושפים אותם אחד-אחד

נור א-דין בּּרכּּה היה סגן מפקד גדוד מזרח חאן-יונס בגדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. הוא פיקד בעבר על יחידה ששיגרה קסאמים לעבר יישובי העוטף, ובמבצע עופרת יצוקה השתתף בלחימה עצמה נגד צה"ל. מחבל בדרג הביניים. בנובמבר 2018 הוא נהרג. ברכה הפך לגיבור גדול בעזה, אבל לעוד שם של מחבל מת בישראל.

שבע שנים מאוחר יותר, המחבל ברכה קיבל קידום מפתיע: הוא הפך לראיה במסע המירוק של בנימין נתניהו מכל אחריות ממחדל 7 באוקטובר. בפברואר השנה פירסם רה"מ מסמך ארוך ומפורט בן 55 עמודים, תחת הכותרת “מענה ראש הממשלה לשאלות מבקר המדינה” - והפיץ אותו לכל דורש, כולל באתר הלשכה. זו גרסת רה”מ לכל האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר, כולל בוקר הטבח עצמו. הנרטיב שעולה ממנו ברור: הוא לא ידע. הוא הוטעה. הוא רצה לפעול בכוח, אבל סורס. מודיעין קריטי הוסתר ממנו. בכירי מערכת הביטחון פעלו נגד הצעותיו. כו-לם אשמים, מלבדו.

מבחינת נציגיו בתקשורת, הטקסט הזה הפך לכמעט קדוש. מה שנכתב זה מה שקרה, וזהו. והרי רה"מ מציג במסמך הזה אינספור הוכחות, וציטוטים מתוך פרוטוקולים וראיות מתוך דוחות פנימיים וסודיים ומה לא. האירוע סגור, אפשר להתקדם, אין מה לראות כאן יותר.

גם המחבל נור א-דין ברכה מככב שם. בעמוד 14 של גרסת רה"מ מפורטים סיכולים ממוקדים שבוצעו בהנחייתו ובאישורו של נתניהו. המטרה היא להראות כמה הוא היה אקטיבי ויוזם בשנים שלפני המחדל, תשובה לכל אלו שטוענים לרפיסות והסתמכות על הכסף הקטארי בשביל שקט. אז הנה, היו סיכולים, ובהם גם "חיסול בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, נור ברכה, בנובמבר 2018".

יש רק בעיה אחת עם התיאור הזה: העובדות. הכוח שנכנס לחאן-יונס ב-11 בנובמבר 2018 לא נשלח לחסל את ברכה. הוא יצא למבצע חשאי ("פירות טרופיים") שנחשף והסתבך, והפך לפעולת חילוץ הרואית. במהלך המבצע נהרג קצין ישראלי, לוחם מערך המבצעים המיוחדים סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל, וקצין נוסף נפצע. המחבל ברכה פשוט נהרג בחילופי היריות עם הכוח הישראלי שנחשף. אירוע מקרי, לא חיסול מתוכנן. למחרת אף הבהיר דובר צה"ל כי "מטרת הפעולה לא הייתה חיסול או חטיפה". נתניהו היה יכול לקבל אחריות על אישור המבצע שהוא נתן, על תכליתו ותוצאותיו, כפי שעשו ראשי ממשלה קודמים בסיטואציה כזו. אבל הוא לא עשה כך, ושמונה שנים מאוחר יותר הוא בחר לציין בגרסה שלו את אחד ההרוגים בהסתבכות כאילו היה יעד המבצע. מסתבר שגם מכישלון אפשר לחלץ קרדיט, אם משכתבים את המשימה.

× × ×

אם הסיפור הקטן-אך-סימבולי של "הסיכול הממוקד" של נור ברכה היה אירוע בודד במסמך נתניהו, ניחא. אבל תחקיר "7 ימים" חושף השבוע כי הגרסה שרה"מ פירסם רצופה כולה עיוותים, סילופים, מניפולציות ולעיתים פשוט שקרים.

טענת נתניהו: גם המוסד חשב שחמאס מורתע. עובדה: רה"מ מצטט מתוך הערכת המוסד מ-21 בספטמבר 2023 שלפיה חמאס נזהר, "כדי להימנע מלהיגרר לעימות צבאי עם ישראל". המציאות: נתניהו השמיט את המשך המשפט של המוסד. "הגם ש[חמאס] אינה נרתעת ממנו [מעימות צבאי] אם תידרש לכך", נקבע שם

בשבועות האחרונים לקחנו את גרסת נתניהו לאירועי 7 באוקטובר, ופירקנו את הטענות העולות בה. פתחנו את המסמכים המקוריים שמהם הוא ציטט, נברנו בדוחות מודיעיניים מאותה תקופה, הצלבנו עדויות, בדקנו עובדות. ומכל זה, עולה גם מסקנה. בתחילת המסמך מכריז נתניהו כי "ראש הממשלה סבור שזכות הציבור לדעת את האמת על אירועי ה-7 באוקטובר ומה שקדם לו". זה דווקא משפט נכון: אזרחי ישראל חייבים לדעת מה קרה שם. אבל כפי שנראה, אפשר לומר על הגרסה של נתניהו הרבה מילים. לא בטוח ש"אמת" היא אחת מהן.

מי נתן את ההוראה לשקט ולהסדרה?

גרסת נתניהו: בתחילת גרסתו, מודיע רה"מ כי "המונחים 'הכלה' ו'שקט' מעולם לא נכללו בדירקטיבת ראש הממשלה". כך נתניהו, מאדריכלי ההסדרה עם חמאס - המדיניות של כסף קטארי תמורת שקט יחסי - מנסה להציג את ההסדרה כצעד של מערכת הביטחון שנכפה עליו.

גרסת המציאות: האם מעולם רה"מ לא נתן דירקטיבה כזו? הנה דברי נתניהו בקבינט ב-7 ביולי 2014: "קבענו שתי מטרות, האחת היא שיבוש המנהרות לאפשרות של תקיפה מיידית... הדבר השני כיעד רצוי זה חזרה לרגיעה". למחרת הורה הקבינט בנוסח שהכתיב נתניהו לפגוע בתשתיות חמאס והג'יהאד האיסלאמי וביכולותיהם הצבאיות, "כל זאת על מנת להשיב את השקט". האמצעי היה הפעלת כוח. התכלית המדינית כללה, במילים מפורשות, "שקט" ו"רגיעה".

נקפוץ כמה שנים קדימה. ב-7 באפריל 2019 העביר ראש המל"ל לראשי גופי הביטחון את דירקטיבות רה”מ: "לעשות כל מאמץ לשמר את עזה כזירה משנית" ו"להימנע ככל הניתן מהסלמה". בין יעדי המדיניות נכתב במפורש: "שקט ביטחוני לאורך זמן: דחיית עימות, מניעת טרור ופיגועים". "שקט". שוב המילה שנתניהו מכחיש נמצאת בהנחיות שנמסרו בשמו.

ההוראות המשיכו להגיע. ב-14 במאי 2020 חזר המל"ל על היעד "שקט ביטחוני לאורך זמן", ועל "שימור חמאס ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת". עוד אמירה שנתניהו הקפיד להכחיש: שהוא היה מעוניין בחמאס כשולט, מוחלש ומורתע. או במילים אחרות: שקט. ב-2 ביולי 2023 הופיעה בראש עיקרי הדירקטיבה המדינית לעזה ההנחיה "מאמץ לשימור רגיעה לאורך זמן (זירה משנית)". לצידה נכללו גם מניעת התעצמות ושיפור המוכנות ללחימה, אמירות כלליות שאין בהן לוח זמנים, וכפי שיתברר - גם לא כוונה למימוש. זאת בדיוק הנקודה: המדיניות של נתניהו הייתה בראש ובראשונה חתירה לשקט ושימור שלטון חמאס. העובדה שהוא הוסיף עליה מדי פעם גם משהו על מוכנות, אינה הוכחה לכלום, בטח לא הוכחה שהחתירה לשקט לא הייתה קיימת.

וזה ממשיך. במהלך ביקור בשב"כ בינואר 23', הפתיע נתניהו את הנוכחים במשפט: "בעזה תפעלו בדרכים לא אגרסיביות". דוגמה אחת מני כמה שניתנו לאורך כל שנת 23', ובעיקר לפני חגי תשרי.

החתירה הזו לשקט המשיכה גם בסמוך ל-7 באוקטובר. ב-10 בספטמבר 23' התריע ראש השב"כ רונן בר בקבינט על "מצב ביטחוני חריג", ואילו נתניהו סיכם כי היעד הוא "תקופת חגים שקטה ככל הניתן".

אגב, נתניהו עצמו משתמש במושג "הסדרה" אפילו שישה ימים לפני הטבח. בסיכום הערכת מצב ביטחונית, שהתקיימה ב-1.10.23, נתניהו משוכנע שהסכם נורמליזציה עם סעודיה עומד על הפרק, ושצריך לעשות הכל "בכדי לא לפספס את ההזדמנות ההיסטורית שלפנינו". זה כולל "קידום ההסדרה האזרחית עם חמאס, תוך עמידה על הדרישות הישראליות".

אבל הראיה המוחצת ביותר לכך שהשקט וההכלה לא היו גחמה של הצבא אלא מדיניות של נתניהו, מגיעה דווקא מטעמו של רה"מ. באפריל 24', כחצי שנה אחרי הטבח, העביר משרד רה”מ למבקר המדינה מסמך רשמי שכותרתו "תפיסת הביטחון בראי ה-7 באוקטובר – בחינה ראשונית". אנשי המל"ל ומשרד רה"מ מודים שם במפורש כי הנחיות הדרג המדיני בשנים שקדמו למתקפה כללו הוראות של נתניהו לדחיית עימותים וכאמור, שימור חמאס "ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת". חשוב מכך: ההוראות הללו חילחלו, כך נכתב שם, "לתוך התפיסה המבצעית של צה"ל בכל הנוגע להימנעות מהכרעת חמאס ועודדו חיפוש של 'תחליפי הכרעה'". הצבא לא המציא, אם כך, את ההימנעות מהכרעה. הוא פשוט יישם את מה שהנחית עליו הדרג המדיני.

שורה תחתונה: נתניהו טוען בגרסתו שהוא לא נתן מעולם דירקטיבה לשמור על השקט, אבל הוא נתן, לא פעם ולא פעמיים, וגם דיבר על הסדרה עם חמאס, כולל ימים אחדים לפני המתקפה. מה קרה עם זה? אנשי משרדו מודים בעצמם כי ההנחיות הללו חילחלו למערכת הביטחון והובילו את צה"ל להימנע מהכרעת חמאס.

טענת נתניהו: "ראש הממשלה מעולם לא קיבל ולא עודכן על מסמך 'חומת יריחו'". המציאות: בנובמבר 22' נערך בפיקוד דרום יום עיון, שהמצגת שהוצגה בו הועברה לנתניהו. המצגת כוללת תרחיש תקיפה של חמאס שמכונה בפירוש "מימוש 'חומת יריחו"

מי חשב שחמאס מורתע?

גרסת נתניהו: "האמירה ש'חמאס מורתע' לא הייתה 'דירקטיבה', אלא ההערכה המודיעינית האחודה בה צידדו כלל גופי המודיעין בישראל", כותב רה"מ בגרסתו. כלומר - לא הוא קבע שחמאס מורתע, אלא מערכת הביטחון. מולם הוא מציג את עצמו כמי שזיהה שחיקה בהרתעה ודווקא דרש פעולה.

נתניהו מצטט במסמך שחיבר דיון שנערך ב-2 במאי 2023, ובו אומר נציג אמ"ן שהנהגת חמאס ברצועה היא "המקום שהכי מורתע". על כך עונה נתניהו: "אדרבה. אז אם כך, אדרבה. אני לא אומר לכם אחרת".

גרסת המציאות: אל מול הציטוט שנתניהו מביא, ממש באותם שבועות הוא אומר גם את ההפך הגמור. ב-15 במאי, אחרי שחמאס נמנע מהשתתפות בלחימה במבצע מגן וחץ והותיר את הזירה לג'יהאד האיסלאמי לבדו, הכריז נתניהו בביקור באשקלון כי "שינינו את משוואת ההרתעה. אין לי ספק בזה בכלל". בריאיון לערוץ 14 הסביר שחמאס לא השתתף בסבבי הלחימה בעקבות המכה שספג בשומר החומות וכי הוא מורתע. בהצהרה לתקשורת ב-21 במאי, הבהיר נתניהו כי היעד המרכזי של המבצע היה "להנחית מכה קשה על ארגוני הטרור, לפגוע ביכולותיהם ולהשיב את השקט תוך ביסוס ההרתעה". באותו יום, בפתח ישיבת סיעת הליכוד, אמר נתניהו על חמאס: "מאז שומר החומות חמאס לא ירה אף רקטה לשטחנו. הם מורתעים".

נתניהו לא אומר כי "המודיעין" או "מערכת הביטחון" הם שקובעים כי חמאס מורתע, אלא קובע את זה בעצמו. כלומר - כשהשקט נמשך, ההרתעה הייתה הישג שלו; כשההרתעה התמוטטה, ועימה גם השקט, היא הפכה להערכה של אחרים. הם יצרו את הקונספציה ש"חמאס מורתע", הוא רק האמין להם.

זה, כאמור, רחוק מלהיות מדויק. לפי רישום פגישה עם ראש השב”כ בר במאי 2023, אחרי שבר הזהיר אותו כי המצב מדרדר ו”יש להיערך למבצע ברצועת עזה” שהוא בלתי נמנע, נתניהו מרגיע כי "יש כרגע מאזן הרתעה חזק מול חמאס". כלומר, נתניהו לא רק שומע הערכה - אלא ממש קובע את ההיפך. הרתעה, זה מה שצריך להיות. יהיו שיאמרו שזה ממש נשמע כמו דירקטיבה, זו שנתניהו מכחיש שנתן.

זמן קצר אחר כך, נתניהו עצמו מגדיר את הדברים לעצמו בכתב ידו: ב-13 ביוני 2023 רה"מ מופיע לפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וסוקר את המצב, לרבות מול חמאס בעזה. הוא רושם לעצמו את עיקרי הדברים, ומשאיר את הנייר. מישהו שהיה שם, דלה אותו מפח האשפה. תחת הכותרת "הדירקטיבה" בכתב ידו, אותה דירקטיבה שהוא מכחיש כיום, קובע נתניהו במילים שאינן משתמעות לשתי פנים: "עזה - יציבות מתוך עוצמה". הוא לא שאל את גורמי המקצוע אם קיימת יציבות; הוא פקד עליה. נתניהו מציין בנייר שכתב את המילה "הרתעה" עם קו תחתון ומדגיש כי מאז מבצע שומר חומות במאי 2021 (אז הוא היה ראש הממשלה) חמאס "לא ירו רקטה אחת" ואין "הפגנות לגדר". ואם זוהי לא הוראה לבניית הרתעה, אז מה כן?

שורה תחתונה: נתניהו מנסה להציג את תזת "חמאס מורתע" כהערכה עיוורת של גופי המודיעין שרק נכפתה עליו, אף שבפועל התגאה בה כהישג אישי ופקד עליה בכתב ידו.

חומת יריחו? לא הגיעה אליי

גרסת נתניהו: במסמך שפירסם רה”מ הוא טוען כי מעולם לא ידע על תוכנית התקיפה של חמאס: "ראש הממשלה מעולם לא קיבל ולא עודכן על מסמך 'חומת יריחו'. לא הוצגה לו העובדה שקיימת תוכנית כזו בחמאס, ולא הועבר לו עדכון על אימונים המדמים תוכנית כזו. ההפך - הוצג לו כי לחמאס אין יכולת לממש רעיון כזה".

גרסת המציאות: תוכנית התקיפה של חמאס הגיעה לישראל כבר ב-2018 בכמה גרסאות. הגרסה האחרונה שהגיעה לישראל זכתה לכינוי “חומת יריחו”, אבל בגלל שזו אותה תוכנית, בחלק מתחקירי המלחמה כבר קוראים כך לכל הגרסאות. תחקיר שפירסמו הח"מ חשף כי נתניהו קיבל, יותר מפעם אחת, את הפרטים של תוכנית חמאס, והדבר ממוסמך בכתובים. זו כנראה הסיבה כי גם בגרסתו, מודה נתניהו שנושא הפשיטה הועלה בפניו, אבל "גופי המודיעין התייחסו באופן קבוע לאיום הפשיטה מצד חמאס כרכיב שולי במתאר ההתקפה". כמה שולי? נתניהו כותב כי המודיעין קבע שמדובר ב"סד"כ מצומצם של עד שתי פלוגות". זה הכל.

אבל גם הגרסה הזו לא מחזיקה מים, ונסתרת במה שרה”מ עצמו כותב כמה עמודים מאוחר יותר. במסמך שפירסם, נתניהו מצטט מתוך סקירת אמ"ן מיוני 2019: "מוּּכֶּרת תוכנית מטכ"לית שמטרתה להכריע את אוגדת עזה באמצעות התקפה מסונכרנת של שישה גדודים, אך להבנתנו היא אינה מוטמעת והפעלה כוללת שלה אינה סבירה לפי שעה". קראו שוב: להכריע אוגדה. התקפה מסונכרנת. שישה גדודים, ולא שתי פלוגות. המגבלה שעליה מדברת ההערכה נוגעת ליכולת המימוש באותו זמן; היא אינה הופכת את התוכנית עצמה למה שנתניהו מכנה "רכיב שולי". נתניהו הופך הערכת-חסר של המודיעין - טעות חמורה שתעלה בדמים - לטענה שלא סיפרו לו על האיום.

שורשי התוכנית מתועדים עוד קודם. כפי שחשפנו בפברואר השנה, באפריל 2018 נשלח ללשכת רה”מ מסמך בן 23 עמודים של חטיבת המחקר, "סוגיה לבחינה", שכלל ציטוטים נרחבים מתוכנית ההתקפה של חמאס. פשוט אז עדיין לא קראו לזה "חומת יריחו". נתניהו מנסה לנצל את הסמנטיקה, וכותב שהוא לא קיבל את "חומת יריחו" באותה עת. אבל רה”מ גם סותר את עצמו כשהוא מכחיש לא רק את השם "חומת יריחו" אלא שבכלל קיבל איזושהו עדכון על תוכנית התקפה רחבה של חמאס.

המסמך של חטיבת המחקר, כך נודע לנו, נתפס כחשוב ביותר בעיני המזכיר הצבאי דאז אליעזר טולדנו וצוותו, ולכן הוכנס לתיבת סוף השבוע של נתניהו, התיבה שמכילה את כל החומרים הרגישים שחיוני שנתניהו יקרא, והוא אף מאשר בחתימתו את קריאתם. נתניהו מודה בגרסתו שהוא קיבל את אותה "סוגיה לבחינה" אבל הוא מצטט מתמצית המנהלים של מסמך חטיבת המחקר רק כמה משפטים, וגם אותם – באופן חלקי ומסולף, שכרגיל, משרטט תמונה הפוכה. ב"סוגיה לבחינה" נכתב כי קיימת "תוכנית למהלך התקפי יזום בסד"כ נרחב (שישה גדודי עתודה; כ-3,000 לוחמים) לתקיפה ולהשתלטות על בסיסים בגזרת אוגדת עזה, לצד פגיעה ביעדים אזרחיים בעוטף ובעומק ישראל". איך יתקפו? המסמך מפרט: מעל הקרקע, באמצעות פריצת הגדר בידי כוחות הנדסה. המחברים מדגישים: "היקף התוכנית ומורכבותה חריגים בהשוואה לעיסוק המוכר בזרוע בתוכניות התקפיות". זו אינה השערה מעורפלת שמישהו זרק בחדר.

מה מכל זה בחר רה”מ לצטט בגרסתו? את ההערכה כי "הפעלה כוללת שלה (של התוכנית - ר"ב, י"ר) אינה סבירה לפי שעה", כלומר לא עכשיו. זה באפריל 2018. השאלה היא מתי זה כן "עכשיו".

אגב, מאוחר יותר באותה שנה העביר שב"כ עוד עותק של התוכנית למל"ל. קשה להאמין כי ראש המל"ל מאיר בן שבת מעל בחובתו והדיר את נתניהו ממנה.

עם זאת, גם הטענה של נתניהו שלא קיבל מסמך תחת הכותרת "חומת יריחו" - כלומר את הגרסה האחרונה שהגיעה לידי המודיעין - איננה אמת. ב-22 בנובמבר 22' נערך בפיקוד דרום יום עיון מיוחד, תחת הכותרת "דיוקנה של המערכה הבאה בעזה". בגרסה שפירסם רה"מ, מודה נתניהו כי התוצרים של יום העיון הזה הופצו אליו. הכוונה היא בעיקר למצגת שהוכנה ליום העיון. במצגת מפורטים שורה של תרחישים, חלקם מעוררי דאגה. בין השאר כוללת המצגת מפה, שלצידה פירוט: "כיום, ישנן 8 מנהרות בכשירות גבוהה לביצוע פשיטה או מתווה תופת בשטחנו | מנהרה אחת אסטרטגית חוצה לעומק שטחנו | 14 מתחמים מוכרים לירי נ"ט, במסגרתם 6 עמדות מופללות".

שקף אחר במצגת קובע כי "ברמה האופרטיבית הפשיטה צפויה להתממש כחלק ממכת הפתיחה למערכה (פשיטה בהפתעה) במסגרת מבוזרת של פלוגת נוח'בה בכל גדוד מרחבי. התבססות על מערך מנהרות הִתקרבות ורגל מסיימת עילית". שקפים נוספים מפרטים עוד יותר את רמת האיום, עד לדרגה הגבוהה ביותר: "מימוש 'חומת יריחו", כך נכתב שם במפורש. כן, התוכנית שנתניהו טוען שמעולם לא שמע עליה, מופיעה בשם הקוד שלה במסמך שהוא קיבל. פירוט תוכנית "חומת יריחו" אף מופיע בהרחבה במסמך המודיעין של פיקוד הדרום שהיה מצורף למצגת.

מכל אלו בוחר נתניהו לצטט בגרסתו ציטוטים שמגמדים את יכולות הפשיטה, כמו שהצפי הוא ל"פשיטה של חוליה-מחלקה (35-10 פושטים)" וטוען, גם זה בשקר, שהיה רק עמוד אחד שהוקדש לפשיטה. הרעיון? אם כולם חשבו שזה לא ריאלי או שמדובר בפשיטה בהיקף קטן, מה אתם רוצים מרה”מ?

שורה תחתונה: נתניהו לא אומר אמת כשהוא טוען שלא נחשף ל"חומת יריחו", ופרטי התוכנית, בגרסאות שונות, הוצגו לפניו, כולל הגרסה שמכל הגרסאות שישראל השיגה הייתה הקרובה ביותר למה שהתממש בשבת השחורה.

טענת נתניהו: כדי להוכיח שהורה על סיכולים, מפרט רה"מ בגרסתו רשימה, ובתוכה מככב גם המחבל נור ברכה, שנהרג ב–2018. המציאות: נור ברכה בכלל נהרג בחילופי ירי במסגרת הפעולה שהסתבכה ב–2018 בחאן–יונס, לא בסיכול, ולא בהוראת נתניהו

מה שב"כ העריך לגבי הפשיטה?

גרסת נתניהו: לאורך גרסתו, מנסה רה"מ להראות שוב ושוב עד כמה המידע שהוצג בפניו המעיט ביכולות של חמאס לביצוע תקיפה. למעשה, פרק שלם במסמך שכתב מוקדש לכך. בין השאר, מצטט רה"מ מדוח מודיעין של שב"כ מ-19 בפברואר 23', שבו נכתב: "ככלל, אנחנו לא מאתרים שינוי משמעותי ברמת המוכנות (הבינונית)" לפשיטה (לעומת 2021).

גרסת המציאות: לכאורה, הנה, שב"כ בעצמו טוען שאין שינוי ברמת המוכנות. אלא שנתניהו הביא רק את החלק שנוח לו במשפט, וקוטע אותו היכן שמפסיק להיות נוח. בהמשך שם נאמר: "...למרות שחמאס עדיין תופסת את רכיב הפשיטה כחיוני למימוש תפיסת המערכה שלה". כלומר, שב"כ מסתייג ומדגיש שמבחינת חמאס, פשיטה היא דרך הפעולה החיונית. החלק הזה, כאמור, לא מופיע בגרסת נתניהו.

מחוץ למסמך של רה"מ נשארה גם ההערכה שמאז שומר החומות - המבצע שנתניהו התהדר כי פגע בארגון "שנים רבות קדימה" - חמאס חזר לכושר הלחימה שלו מלפני המבצע, ויכול "לנהל מול ישראל לחימה עצימה".

אבל זה עוד מילא. נתניהו השאיר מחוץ לגרסה שלו את הדבר החשוב מכל בדוח הזה של שב"כ: "מאמצי בניין הכוח של חמאס בשנת 2022 עומדים בסימן קפיצת מדרגה של הזרוע הצבאית בתחום הדיוק ההתקפי, בדגש על הפלטפורמות הבלתי מאוישות בתווך האווירי והימי… כפועל יוצא מכך, נכון להיום, לצד מאמץ האש, הזרוע מסוגלת להוציא לפועל מהלכים התקפיים 'מדויקים' נגד יעדים אסטרטגיים בישראל, באופן נקודתי ולטווח מוגבל". אין ספק, לא מדובר בתחזית ל-7 באוקטובר, אבל גם לא בהרגעה, כפי שנתניהו מנסה לטעון.

והדוח ממשיך: "חמאס המשיכה בשנה החולפת למקד את מאמצי ההתעצמות שלה במגוון התחומים המוכרים: הגדלת הארסנל (להערכתנו, ב-1,500-1,000 רקטות); שדרוג הנפח והטווח של כלל הפלטפורמות; צמצום חופש הפעולה הישראלי ושיפור השרידות. בהקשר זה, בלט שדרוג מערכי התת"ק, בעקבות השיפורים שהזרוע הכניסה בתפיסת המיגון (בדגש על מאפייני הפריסה של דלתות הֶדֶף), באופן שיש בו כדי לחזק את תחושת הביטחון שלה בשימוש בתשתיות האלה".

היו שם עוד קטעים חשובים: על הידוק הקשר עם הציר השיעי, התפתחויות טכנולוגיות בתחום הדיוק ועוד. גם לכל אלו נתניהו לא מצא מקום בגרסתו.

שורה תחתונה: שב"כ כשל בהערכת-חסר את יכולותיו וכוונותיו של חמאס, בכך אין ספק. אבל הוא כן העריך כי חמאס מתעצם וכי יכולותיו שבו לאלו שהיו לפני שומר החומות. אלא שכל אלו, כמובן, לא נוחים לרה"מ, ולכן הוא העלים אותם מגרסתו. המשפטים שהושמטו אינם מזכים את שב"כ, אבל גריעתם בוודאי מיטיבה עם נתניהו.

מה העריך עמית סער?

גרסת נתניהו: רה"מ, כאמור, מביא לחיזוק גרסתו ציטוטים של גורמי ביטחון, שכביכול הקטינו או פיספסו את כוונות חמאס. במסמך שכתב, הוא מצטט את הערכת המודיעין השנתית של אמ"ן בזירה הפלסטינית, שהופצה ב-3 באוקטובר 23', בסך הכל ארבעה ימים לפני הטבח. ההערכה נכתבה על ידי ראש חטיבת המחקר דאז, עמית סער ז"ל, שמאז הלך לעולמו לאחר מאבק בסרטן. "חמאס ברצועה ממשיכה להתעצם - אך בשיפוע מתון", נכתב בקטע שנתניהו מצטט, וסער גם נותן הערכת-חסר לתוואי התת-קרקעי וליכולות ירי הרקטות והפצמ"רים. בהמשך נתניהו ממשיך ומצטט: "הפלסטינים לא יהיו הכוח המניע מאחורי מערכה רב-זירתית…" רה"מ קובע כי "במסמך אין אזכור לפשיטה, אין אזכור לתוכנית (התקיפה - ר"ב, י"ר) ואין אזכור לכוונת יוזמה".

גרסת המציאות: ושוב, נתניהו לוקח רק את הציטוט שמשרת את מטרותיו ו"מעלים" את השאר. במקור, אחרי הערכת ההתעצמות המתונה, כתב סער על התעצמות הנשק המדויק שבידי חמאס, והמליץ: "לשמר מדיניות של אפס מדויקים (חימוש מדויק – ר"ב, י"ר) ברצועת עזה, גם במחיר של יום קרב". כלומר, סער, שבציטוט של נתניהו מוצג כמרדים הלאומי, בכלל המליץ כאן להפעיל כוח גם במחיר הסלמה.

גם המשפט על הפלסטינים ש"לא יהיו הכוח המניע מאחורי מערכה רב-זירתית" נחתך באמצע, בדיוק בנקודה שנוחה לנתניהו. במלואו המשפט ממשיך: "אך יכולים לייצר את התנאים ש'יסבכו' את המצב ויקרבו אותה". מיד אחרי הוסיף סער שהסבירות להפעלת כוח מלבנון בתוך מערכה פלסטינית עלתה ושזו תהיה "חלק מהניסיון לייצר חיבור של איראן וחיזבאללה למערכה", שרשרת של אירועים שאירעה בסופו של דבר.

נתניהו גם בחר שלא להביא סעיף שלם על התקרבות חמאס לציר ההתנגדות, התרחקותו מהציר הסוני והפיכת איראן למרכזית יותר במימונו. כל זה משנה את תמונת האויב שהוצגה בזמן אמת, אבל עבור נתניהו, זה פחות שימושי.

שורה תחתונה: אין כל ספק כי סער נכשל בהערכת כוונות חמאס, והאזהרות הללו אינן תחזית של הטבח. אבל הוא כן ראה וחזה את ההקשר האזורי והצירי. נתניהו, מצידו, לקח רק ציטוטים שנוחים לו, שמשרתים את נרטיב ה"כולם אמרו שזה כלום" - והשמיט את כל שאר האזהרות, שבכל זאת היו שם.

האם אמ"ן ושב"כ הזהירו ממלחמה?

גרסת נתניהו: רה”מ קובע כי "בכלל המסמכים" של חטיבת המחקר נקבע שחמאס מורתע. במסמך שחיבר עמית סער והופץ כאמור ב-23 ביולי 2023 נתניהו קובע כי "לא מופיע כלל תרחיש של הסלמה מרצועת עזה". המסר ברור: אם ראש חטיבת המחקר כשל, כיצד יכול רה”מ לדעת על כך?

גרסת המציאות: סער דווקא הזהיר מפני הסלמה, לא פעם ולא פעמיים. במסמך מ-19 במרץ 2023 - שהגיע לנתניהו - כתב סער שאיראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לייצר "סופה מושלמת": משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות. באותו מסמך הובא מסר סודי מסביבתו של סינוואר מ-24 בפברואר: "יש פתילי פיצוץ (מערערים) מרובים, והקיצוניים בממשלתכם מובילים אתכם לקראת הצתתם והצתת האזור כולו, ואתם לבדכם תישאו באחריות לתוצאות". נתניהו בחר שלא לכלול בגרסתו את האזהרה הזו.

סער גם שלח לנתניהו חמישה מסמכי אזהרה בחריפות הולכת וגוברת. בנספחים של אזהרות סער פורטו בין השאר התבטאויות של בכירי חמאס. הוערך כי חלק מאויבי ישראל מאמינים שמצבה הפנימי ימנע ממנה יוזמות צבאיות משמעותיות, "ואפילו מהלך משמעותי מול חמאס ברצועה". בנוסף לאלה הועברה לנתניהו שורת אזהרות והתרעות של השב"כ בכלל ושל רונן בר בפרט, שלראשונה בתולדות השב"כ מוסר לנתניהו ביולי התרעה למלחמה. כבר ב-7 במרץ כתב השב"כ לרה”מ: "חמאס מעודדים מהשסע בישראל, מההיסטריה שהפיגועים מייצרים ומתגובת המתיישבים בחווארה. אנחנו מזהים מוכנות להידרדרות… אין מודיעין על מערכה רב-זירתית, אך קיימים אזורי הידרדרות וטריגרים שעלולים להוביל למערכה כזו מול החמאס". המשפטים האלה הגיעו גם לשר הביטחון יואב גלנט, והיו חלק מהמסמכים המודיעיניים הכמוסים, ביחד עם אלה של סער, שהביאו אותו לנאום שנשא - והוביל לפיטוריו.

בהערכת המצב של השב"כ שהועברה לנתניהו ב-21 באוגוסט 23' נאמר כי "ישראל נכנסת למרחב מסוכן בואכה חגי תשרי, היריבים רואים את השסע והגרעון ההרתעתי גדל". אחר כך, עוד באותו יום ובאופן חריג, נשלח מכתב מלשכת ראש השירות לנתניהו, שבו נכתב: "ישראל תחת מתקפת טרור (מאוכוונת מרצועת עזה, איראן, לבנון) אשר תדרוש מהלכים מעצבים התקפיים... בהיעדר שינוי, לאור מהלכים פנימיים בישראל, מרחב המתיחות יימשך לכל הפחות עד ינואר 24' בואכה רמדאן 24'". בהמשך ישנה המלצה שגם היא מעולם לא נדונה: "קידום מוכנות לסיכול ברצועת עזה ובחוץ וקידום יעדים מרכזיים במסגרת מוכנות למערכה".

כשבועיים מאוחר יותר, אחרי שנתניהו שוב לא אישר סיכול בכיר, התריע שב"כ: "נדרש מהלך משנה מציאות, אחרת המציאות תלך ותחמיר - לא ניתן להסתפק רק במהלכים הגנתיים… מהלך סיכולי… עלינו להעלות את הלחץ בהדרגה ולגרום לחמאס, בדגש על הנהגת החמאס ברצועה, להפנים שישראל נחושה לגבות ממנו מחיר".

כחודש לפני הטבח אמר בר בקבינט כי "מדינת ישראל מצויה במצב ביטחוני חמור השונה מהיכרותנו עד כה הנובע מסיכוי לא מבוטל להתלכדות הזירות". למרות זאת הנחיית נתניהו בסיכום הישיבה - "הרגעה!" שלושה ימים לפני הטבח ממליץ השב"כ: "יש לשמר רמת מוכנות גבוהה למערכה מתוך חירום בזירה". את כל אלו נתניהו אינו כולל בגרסתו.

שורה תחתונה: בעוד רה"מ קובע למעשה כי לא קיבל התרעות על אפשרות להסלמה מול חמאס, התרעות אלו אכן נמסרו לו, כולל מסר שהגיע בעקיפין בערוץ חשאי מסינוואר עצמו. מכולן הוא התעלם, אף אחת מהן לא מופיעה בגרסה שהוא כתב.

מה העריך המוסד?

גרסת נתניהו: כדי להראות שגם המוסד חשב שחמאס מורתע, מצטט רה"מ גם מתוך הערכה של המוסד מ-21 בספטמבר 2023. הציטוט שבחר נתניהו להביא הוא שחמאס נזהר, "כדי להימנע מלהיגרר לעימות צבאי עם ישראל". הנה, גם המוסד חושב שחמאס רוצה להימנע מעימות.

גרסת המציאות: גם הפעם, למשפט שציטט נתניהו יש המשך: "הגם ש[חמאס] אינה נרתעת ממנו (מעימות צבאי - ר"ב, י"ר) אם תידרש לכך". כלומר, המוסד אכן חשב שחמאס לא רוצה עימות צבאי, אבל גם קבע שהוא אינו חושש או נרתע ממנו. החלק הראשון נכנס לגרסת נתניהו. השני הועלם ממנה.

באותו מסמך יש חלקים חשובים נוספים, שנתניהו בחר להתעלם מהם. המוסד, למשל, קובע כי בעיני חמאס, ישראל מצויה במשבר עמוק (אלו ימי המאבק סביב ההפיכה המשטרית) וישראל - כך לתפיסת חמאס - היא זו שחוששת מעימות צבאי.

חלק נוסף בהערכת המוסד שלא נכנס לגרסת נתניהו קבע כי חמאס מעוּדד מהצלחת ההפגנות לאורך הגדר, שהביאו להשבת חלק מהמענקים שקטאר עצרה. חמאס "פיתח תיאבון", כך מעריך המוסד, "לנצל את המומנטום כדי לחלץ תמורות אזרחיות-כלכליות נוספות שיחזקו את מעמדה". נתניהו, שהיה זה שהחליט לפעול למען החזרת המענק לחמאס לסכום השיא שלו, מעדיף כמובן שהצעד הזה לא יוזכר בגרסתו. המוסד מזהיר שכך חמאס למד שהכלי לקבלת יותר תקציבים הוא הגברת ההפגנות. זו ממש לא הערכת והמלצת הרגעה.

תחקיר פנימי של המוסד מפריך גם את הטענה הגורפת שבמשך כל 23' הייתה הערכה אחידה שחמאס מורתע: המוסד הציג מאז שומר החומות ועד אמצע 2023 הערכה ש"חמאס אינו מורתע מהסלמה".

שורה תחתונה: לא זו בלבד שהמוסד לא העריך שחמאס מורתע, אלא ההפך - הוא אפילו העריך שחמאס אינו נרתע מעימות צבאי, למרות שאיננו רוצה בכך.

מי דחף לחיסול בכירי חמאס?

גרסת נתניהו: רה"מ מציג עצמו כמי שדחף לסיכולים ממוקדים, מול מערכת הביטחון שעיכבה אותם והעדיפה אמצעים אזרחיים (כמו אישורים לפועלים, למשל). נתניהו, למשל, כותב בגרסתו על פגישת עבודה שקיים עם ראש השב"כ בר ב-31 ביולי 23', ובה הורה "להיערך מיידית לסיכול בכיר בחמאס בעזה". מה, לפי נתניהו, ענה בר? כי הוא "סיכם עם הרמטכ"ל ושר הביטחון (גלנט) להסתפק כעת במסר לסינוואר המאיים בקיצוץ הפועלים". לפי גרסת רה"מ, הוא "בתגובה שב וחרץ כי 'צריך לחסל שם מישהו' גם במחיר הסלמה". כלומר, רה"מ היה הסוס הדוהר, שרצה לסכל, מערכת הביטחון היא שבלמה אותו.

גרסת המציאות: ושוב, רה"מ מציג רק את מה שמשרת את הנרטיב שלו. באותו דיון ביולי 23', אומר בר לנתניהו: ״אנחנו מכינים את זה (כלומר, סיכול - ר"ב, י"ר), אבל אתה צריך להיות ערוך לסבב לחימה. בשביל זה צריך להיערך לסבב לחימה". עכשיו מתבררת התמונה המלאה: בר לא פסל כאן חיסול; הוא הציג את הצורך להיערך לתוצאותיו. עיון בפרוטוקול הפגישה המלא מעלה כי בר אמר כי "יש עלייה נרחבת בהכוונות פח"ע מעזה. יש להעביר מסר לסינוואר שבקרוב נתחיל לשחוק את היקפי הפועלים. אולי צריך להרוג שם מישהו". נתניהו השיב על כך כי: "להרוג מישהו המשמעות היא סבב" - וסירב לאשר את הפעולה.

המצב דומה גם בדיונים נוספים, הנה חלקם: ב-6 באפריל 23' ממליצים ראש השב"כ והרמטכ"ל לצאת למסע חיסולים של בכירים בעזה. ב-9 במאי, בישיבת הקבינט, נתניהו קובע כי "אין לנו עניין להיכנס למערכה מול חמאס" ומורה להיערך לסיכול בכירים רק אם חמאס יצטרף למערכה. הוא אף נוזף בשר ישראל כ"ץ שאיים בחיסול סינוואר כי "יש לשמר שקט תקשורתי!" מחשש להידרדרות נוספת. ב-12 במאי בר אומר לנתניהו כי הוא ממליץ על “מכת פתיחה+סבב סיכולים. חמאס – זה האתגר הבא לפתחנו. לא יהיה מנוס ממערכה בעזה”. אבל נתניהו שוב קובע שחמאס מורתע. ב-1 באוקטובר ממליצים ראש השב"כ והרמטכ"ל לפגוע ב"מטה הגדה" היושב בעזה ובר קורא להפעלת מבצע לחיסול בכירים. אבל נתניהו מורה להם "ניהוג עדין מאוד, שימור יציבות ביטחונית".

שורה תחתונה: למרות שהועלו בפניו הצעות חוזרות ונשנות לבצע סיכולים, נתניהו מעדיף עדיין את השקט, בתקווה כי הרגיעה הזו תאפשר את המגעים עם סעודיה. זה היה סדר העדיפויות: קודם סעודיה, אחר כך כל השאר.

מי ידע מה בליל 7 באוקטובר?

גרסת נתניהו: את הפרק על יום 7 באוקטובר 2023, נתניהו פותח בשעה 6:29, אז התקיימה "שיחת ווטסאפ בה עידכן המזכיר הצבאי את ראש הממשלה על פתיחת המתקפה". שם הכל מתחיל. המסר ברור: לפני כן - הוא ואנשיו לא קיבלו כל מידע על כל מה שהתרחש לאורך כל הלילה.

גרסת המציאות: נאמר מיד - בליל הטבח התרחש כשל מודיעיני ומבצעי עצום. סימנים חריגים לא תורגמו להתרעה המתאימה, וכוחות לא נערכו מול האסון שבדרך. אבל דיווחים ועדכונים על הסימנים המטרידים שעלו כן הועברו ללשכה. החל מסביבות 2:00 קיבל קצין המודיעין של רה”מ – אלוף משנה שתפקידו לנתב חומר מסווג מן המערכת לנתניהו ובחזרה – דיווחים על סימנים מדאיגים וגם הערכות מרגיעות. סמוך ל-3:50 התקשר התורן מחמ"ל חטיבת המחקר כדי לוודא שקצין המודיעין ער וראה את החומר. במקביל הגיע המידע לחמ"ל המל"ל. בחמ"ל יש תורן לילה בדיוק בשביל מקרים דחופים, נניח כאלה. גם הוא במשרד רה”מ וכפוף לו.

כל זה לא מוכיח, כמובן, שרה”מ אכן עודכן, אבל החומרים כן דווחו בצינורות המקובלים. נדגיש: אין לכל הבכירים דרך להתקשר לנתניהו ישירות. הכל עובר דרך המזכירות הצבאית. למה המידע נעצר אצל הקמ"ן במזכירות הצבאית, ומתי? אלו שאלות שנתניהו לא עוסק בהן בגרסתו. אבל הפרטים הללו מוכיחים באופן חד-משמעי שעלילת הדם הנבזית שהפיצו בתחילה גורמים במכונת הרעל ואחר כך נתניהו עצמו, כאילו מערכת הביטחון רצתה להסתיר את המידע מרה"מ - היא שקר מוחלט.

חסידי נתניהו טוענים כי ראשי המודיעין היו צריכים להתקשר ישירות לנתניהו, וכי כך קרה "אינספור פעמים". אבל גם זו לא אמת. אחרי פרשת קו 300 נקבע הנוהג: כל שיחה ביטחונית עם רה”מ עוברת דרך המזכיר הצבאי ומתקיימת בידיעתו ובנוכחותו. מידע מודיעיני עובר דרך הקמ"ן. זה הנוהל.

בנוסף לאלה, בשעה 3:03 העלה שב"כ את מדרג ההתרעה במערכת ייעודית להתרעות לדרגה ראשונה מתוך שלוש והפיץ את המידע הבא: "ממידע שברשותנו [קיימת] אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס. עד כה, אין ברשותנו מידע אודות מהות הפעילות, עם זאת לציין כי מדובר במצרפיות חריגה ובהינתן סמ"חים (סימנים מחשידים – ר"ב, י"ר) נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס".

המידע הזה הופץ לצה"ל, למשטרה ולמל"ל. המידע לא נקב במועד ובהיקף המתקפה שהתממשה, ועצם הפצתו למל"ל אינה מוכיחה שנתניהו עודכן. אבל כל הגופים האלו הם בסופו של דבר באחריות רה”מ.

ראש מדינה שמבקש לדעת מדוע לא קיבל מידע בזמן, מזמן היה מורה על חקירה מקיפה בנושא. בגלל שנתניהו אסר עריכת תחקירים רחבים, בין-שירותיים, הנושא עדיין לא הובהר.

שורה תחתונה: לפחות חלק מהמידע החלקי והמעורפל על אותו לילה כן הגיע למזכירות הצבאית ולמל"ל, והיה אמור להגיע לרה"מ. נתניהו טוען שהמידע לא הגיע, אבל שני הגופים הללו - המזכירות הצבאית והמל"ל - כפופים אליו. אם אכן הייתה כאן תקלה - הוא מוזמן להורות על בדיקתה. יכול להיות שיתגלו שם דברים מאוד מעניינים.