סטאלון: "בגיל 80, אשתי שומרת עליי בחיים. היא יותר קשוחה ממני, יכולה לכסח אותי"

בחודש יולי האחרון חגג סילבסטר סטאלון יום הולדת 80. קצת קשה להאמין שהשרירן המסוקס ואייקון האקשן, שמזוהה עם שתיים מהדמויות היותר מפורסמות של הקולנוע - רוקי ורמבו - הגיע לגבורות. "איך חגגתי? ביליתי את יום ההולדת בבכי", אומר סטאלון ופורץ בצחוק, במהלך ריאיון מקוון חוצה אוקיינוס. "סתם, אני צוחק. האמת שזה הלם להגיע לגיל כזה. אתה תוהה, לאן נעלמו כל השנים האלה? למרבה המזל יש לי סרטים שיזכירו לי ש'כן, לשם זה הלך'. עשיתי הרי המון סרטים. הם מזכירים לי את כל מה שעברתי לאורך השנים".

בכלל, סטאלון נמצא עכשיו בתקופה של חגיגות. החודש, ימלאו 50 שנה לבכורה של "רוקי", הסרט שהוליד חמישה המשכונים ועוד שלושה סרטי "קריד". סטאלון, שכתב את התסריט של דרמת האגרוף והופיע בתפקיד הראשי, הפך בזכות "רוקי" לכוכב חובק גלובוס. הסרט זכה בשלושה אוסקרים – הסרט הטוב ביותר, הבימוי והעריכה, וסטאלון היה מועמד לשניים: שחקן ראשי ותסריט.

"אני מת על רוקי", אומר סטאלון. "בהתחלה חששתי ש'וואי, הולכים לחשוב עליי בתור רוקי לנצח', אבל אז הבנתי שזה לאו דווקא דבר רע. רוקי הוא דמות שמדהים להיות מזוהה איתה. אני מסתכל מסביב ורואה ילדים בני שבע-שמונה כבר צופים ב'רוקי'. עדיין הזוי בעניין לחשוב שאדם בן 80 יכול למצוא מכנה משותף עם ילד בן שמונה. יש משהו בסרט הזה שנוגע עמוק בלב, גם אצל אנשים צעירים".

לכבוד אירועי היובל, מגיע לבתי הקולנוע סרט עלילתי שביים פיטר פארלי, "אני רוקי" (I Play Rocky), על התקופה שבה סטאלון כתב את התסריט של "רוקי". הוא היה אז שחקן קשה יום שעבד בין היתר בסרטי פורנו רך והתקשה להתפרנס, אבל התעקש מול ראשי האולפנים שהוא חייב להופיע בתפקיד הראשי, אף שאיש לא הכיר אותו. מדובר היה במאבק נחוש, שבסופו כידוע סטאלון ניצח. לכפפות האגרוף של סטאלון ורוקי נכנס כישרון מבטיח וממריא בשם אנתוני איפולטו, וקרוב לוודאי ש"אני רוקי" הולך לככב בזירת עונת הפרסים הנוכחית ויעצים את המיתוס.

מה חשת כשראית את "אני רוקי"? "הסרט הזה הוא פשוט סנסציה. מה שמעניין כאן, זה ש'אני רוקי' יוצא בתקופה בה האווירה באמריקה היא בדיוק כמו שהייתה לפני 50 שנה. הסיבה להצלחה האדירה של סרטי 'רוקי' ב-1976 – זה שהוא יצא בתקופה בה חיפשנו דרך להשתחרר, חיפשנו בידור. גם עכשיו אנחנו מחפשים שביב תקווה ופונים לבידור, למשהו שייתן לך תחושה טובה כשאתה יוצא מהאולם. המחזוריות של הדברים מדהימה".

בספטמבר האחרון פרסם סטאלון אוטוביוגרפיה: The Steps: A Memoir – שם שקורץ למדרגות המפורסמות של מוזיאון פילדלפיה לאמנות שעליהן מטפס רוקי בסצנה המיתולוגית, הפכו בזכותו לסמל של חוסן ונחישות, והעניקו השראה למיליונים לרדוף אחר חלומותיהם.

מייקל סילבסטר גרדנציו סטאלון, הידוע בכינויו סליי, נולד בניו-יורק לספר ממוצא איטלקי ולאם אסטרולוגית ורקדנית, שהתגרשו כשהיה בן תשע. בספר הזיכרונות הוא משחזר את מהלך חייו, החל מהלידה הקשה (בשל סיבוכים בלידה, הרופאים השתמשו במלקחיים שפגעו בעצב בפניו וגרמו לשיתוק חלקי), דרך ילדות נטולת חום שבה הוריו התייחסו אליו כאל נטל. את אביו הוא מתאר כנרקיסיסט אלים ובעל פתיל קצר - סטאלון מספר שבילדותם, הוא ואחיו למדו לזהות מתי האב עומד לתקוף אותם לפי סימנים קטנים בשולחן האוכל, כמו הדרך שבה סובב את המזלג או מצץ את שיניו. "היית פשוט לומד להתכופף קצת כדי להתחמק", שיחזר.

גם בבית הספר, שם חש שהסביבה לא מבינה אותו, סטאלון נאלץ להיאבק. או כמו שהוא מיטיב לבטא באוטוביוגרפיה: "החיים הם קרב מהרגע שבו אתה לוקח את הנשימה הראשונה שלך. זה מאבק. בכל רמה".

בריאיון שהעניק ל"ניו יורק טיימס" לכבוד יציאת האוטוביוגרפיה, התוודה סטאלון שמאמציו להיראות שרירי הפכו לאובססיה, והביאו להפרעות אכילה ולשימוש בסטרואידים. "בצילומי 'רוקי 3' הגעתי למצב שבו הפכתי לבולימי", סיפר.

בגיל 80 אין לו שום כוונות לפרוש – נכון, הוא מתמודד עם בעיות בריאות בעקבות הפציעות הרבות שספג במהלך הקריירה שלו ("נפצעתי קשה מאוד פעמים רבות. עברתי שמונה ניתוחי גב, שלושה איחויי צוואר. כמעט שותקתי. פשוט דחפתי את עצמי רחוק מדי"), אבל הוא מסרב לצאת מהזירה לתלות את הכפפות – הוא לא מפסיק לעבוד, ובקנה סרטים אחדים וסדרה.

מה סוד החיוניות שלך? איך אתה שומר על כושר? "הפנים שאתה רואה הם לא שלי, זו מסכה", הוא אומר וצוחק. "אני אגיד לך מה, אין דבר ששומר עליך צעיר כמו אישה מלאה בהתלהבות. האישה שלי שומרת עליי בריא. היא הסיבה שאני עוד חי. היא שומרת עליי בחיים, תאמין לי".

והאישה שעליה סטאלון מדבר היא ג'ניפר פלאבין, רעייתו השלישית ואם שלוש בנותיו. פלאבין הייתה דוגמנית שפגש ב-1988, אחרי שנישואיו לרעייתו השנייה - הדוגמנית-שחקנית המוחצנת הפרובוקטיבית בריז'יט נילסן, הסתיימו. סטאלון ופלאבין נישאו ב-1997 ובשנה הקרובה יחגגו 30 שנה. בשנים 2024-2023 כיכבה המשפחה בסדרת הריאליטי "משפחת סטאלון" (שתי עונות), שעסקה במערכת היחסים הארוכה בין סטאלון ורעייתו, נסיונו של האב למצוא תחומי עניין אחרים, היחסים עם הבנות וחיפוש אחר השורשים האיטלקיים.

מה סוד חיי הנישואים הממושכים שלכם? "מה הסוד לנישואין טובים? הסוד שלי הוא…", אומר סטאלון ואז פונה לרעייתו שיושבת בסמוך אליו, מחוץ לפריים, בחלל המרווח בו הוא יושב, וממנו הוא מנהל את שיחתנו. "מה את אומרת, מאמי? האם הסוד זה הומור? אנחנו צוחקים המון, ואנחנו גם מאפשרים אחד לשנייה להיות אנשים בזכות עצמנו. ג'ניפר היא אשת עסקים ממולחת עם חיים משלה, וגם לי יש חיים משלי - אבל בכל לילה אנחנו יושבים יחד, רואים טלוויזיה ונהנים להקשיב לסיפורי האחד של השנייה. זהו, בעצם. וגם, אשתי קשוחה בהרבה ממני. היא יכולה לכסח אותי".

מישהו יכול להיות יותר קשוח מסילבסטר סטאלון? סטאלון המשועשע פורץ בצחוק. "כן, כן. סתם, אני צוחק".

עכשיו אפשר ליהנות מהביצועים של סטאלון בעונה הרביעית של "טולסה קינג", סדרה מפס הייצור של טיילור שרידן, שזמינה כעת ב-HOT (הפרקים זמינים לצפייה ב-HOT VOD ו-NEXT T V). סטאלון גם משמש המפיק בפועל שלה.

שרידן בעל מגע הזהב הוא תסריטאי, מפיק, במאי ושחקן החתום על הצלחת הענק של "ילוסטון" וסדרות הפריקוול שלה, וכן על "המדיסון", דרמה בכיכוב מישל פייפר וקורט ראסל.

כולם רואים בי טיפוס רציני, אבל בחיי הפרטיים אני נשען על הומור. אני מגלם גנגסטר עם חוש הומור, זה עוזר להימנע מטייפקאסט. אני גם מכיר קצת גנגסטרים אמיתיים: הם תמיד בפוזה, משחקים אותה אלפא. לי הגישה המאצ'ואיסטית הזו לא קסמה. אם אתה אדם אלים, אתה תמיד חייב להיות כזה? אתה לא יכול ליהנות קצת מהחיים?

"טולסה קינג" שנוצרה על ידי שרידן עם טרנס ווינטר עבור פארמונט פלוס, עלתה לשידור בנובמבר 2022. זוהי סדרת הטלוויזיה הראשונה שבה סטאלון מככב, והיא מנצלת משאב עצום אחד: החן הטבעי שלו בתפקיד.

העלילה: דוויט מנפרדי, מאפיונר ניו יורקי, משתחרר לאחר 25 שנה בכלא (כמובן מבלי להפליל את חבריו), ונשלח לחפש את החברים שלו בטולסה, אוקלהומה. הקטע הקומי הגדול הוא שמנפרדי גם מוצא חברים חדשים באחד החורים הנידחים על מפת ארצות הברית ואפילו עושה חיל בעסקים. עסקי העולם התחתון כמובן (תחת מעטה של מהוגנות), כי גם בטולסה יש. "טולסה קינג" היא וואן-מן שואו. אין את הסדרה הזאת בלי סטאלון. בעיקר יש בה רצף של בדיחות סביב התמה של דג מחוץ למים ושחקנים שכל תפקידם להרים להנחתה. סטאלון בכל תמונה. וכוח המשיכה שלו עדיין עובד.

איך אתה מסביר את ההצלחה של "טולסה קינג"? "זו סדרה מקסימה ושונה. ראינו המון סרטי כנופיות עם גנגסטר, שתמיד מנסה להצטייר כאיזו דמות מאיימת, ואילו אצלנו מדובר בברנש דווקא נעים. הפעמים היחידות שבהן דוויט מנפרדי הוא 'רע' זה במפגש עם חברי כנופיות אחרים, כשהוא מרגיש מאוים. מעבר לזה הוא מצחיק, מנסה לשבות את הלב, והאנשים מסביב לא מפחדים ממנו - זה גם למה הקהל אוהב אותו.

"כולם רואים בי טיפוס רציני, אבל בחיי הפרטיים אני נשען המון על הומור, כדי לפצות על הלחץ ועל כל מה שהחיים מפילים עליך. גנגסטר עם חוש הומור זה משהו שונה, זה עוזר להימנע מטייפקאסט. לא נתתי לגנגסטרים הקולנועיים מהעבר להשפיע עליי, מהסיבה הפשוטה שלאף אחד מהם אין חוש הומור. אני גם מכיר קצת גנגסטרים אמיתיים: הם תמיד בפוזה, משחקים אותה אלפא, מנסים להפחיד. לי הגישה המאצ'ואיסטית הזו לא קסמה. רציתי שדווייט ינסה לרכוש חברים, שילך לבר. כדי לגרום לקהל להזדהות היית חייב למצוא חמלה. אם אתה אדם אלים, אתה חייב להיות כזה תמיד? אתה לא יכול ליהנות קצת מהחיים?".

מה מייחד את טיילור שרידן? ולמה הוא כל כך מצליח? "טיילור עלה על משהו שמדבר לליבם של מיליונים ממרכז ארה"ב, מהם התעלמו לאורך שנים רבות - אנשי המערבונים, הקאובויים, החקלאים. טיילור הצליח להתחבר לעולם ולמנטליות שלהם - וזו לדעתי הסיבה שהוא כל כך מצליח. בנוסף, הוא גם כותב סיפורים טובים, שתופסים אותך".

שרידן וסטאלון עמלים כעת על העונה החמישית - וכאן נשגר אזהרת ספוילר. "היא מתרחשת בניו-יורק - שבה אני נמצא עכשיו. דווייט נאלץ לעזוב את טולסה וחוזר למקום ממנו הוגלה. טולסה הייתה שקטה. עכשיו אנחנו מגיעים לניו-יורק הקולנית. זו תהיה עונה מאוד מעניינת, גדולה וחזקה".

ב"טולסה קינג" משחקת סקרלט רוז סטאלון, בת הזקונים. בסדרה היא לא מופיעה בתפקיד בתו של דוויט – היא מגלמת את ספנסר, מלצרית בבית הקפה שבו דוויט נוהג ללגום קפה. בהמשך הוא מציע לה לעבוד בחוות הסוסים שלו. "סקרלט רוז היא הכי טובה שיש", מתפאר האב הגאה. "היא מסבה לי גאווה גדולה. אני לא מאמין שעברו כבר ארבע שנים מאז שהתחלנו לצלם – בזמן הזה סקרלט הפכה לאישה יפהפייה ומוכשרת".

לסטאלון נולדו גם שני בנים מנישואיו לרעייתו הראשונה סשה זק: סרג'יו שאובחן על הספקטרום האוטיסטי, וסייג' בנו הבכור, ששיחק ב"רוקי 5", היה גם במאי ותסריטאי, ומת ב-2012 בגיל 36 מהתקף לב שנגרם ממחלת עורקים כליליים חמורה.

בעונה הרביעית של "טולסה קינג" דוויט חווה אובדן (שלא נפרט מטעמי ספוילרים), והוא משתדל לשמור על פאסון ולהפגין עסקים כרגיל. "אתה מחזיק את האובדן בפנים כמו פצצת זמן. אם לא תשחרר את זה היא תתפוצץ", אומר לו דמות בסדרה, ודוויט משיב: "מה הטעם לדבר על משהו שהוא הדבר הכי נורא שקורה לך בחיים. לשחרר את האובדן לא יחזיר את מי שעזב אותנו. זאת הישרדות".

שאבת מחוויות האובדן האישיות שלך בחיים? "כן, שאבתי מהאובדנים שלי. כל מה שנותר לך לעשות בסצנות כאלה הוא לשאוב מחוויות מהסוג הזה. העונה הרביעית מתחילה בטרגדיה, והאמת שרציתי לעבוד על עלילה כזו, כי לפעמים זה בדיוק סוג ההפתעות שהחיים צופנים – ואז או שאתה מרוסק ומדוכא, או שאתה מנסה לקום על הרגליים בשביל המשפחה. קו העלילה הזה היה בחירה טובה והקהל היה בהלם, אבל עכשיו הם כבר הסתגלו".

סטאלון מזוהה עם המפלגה הרפובליקנית, והביע לא אחת תמיכה בנשיא דונלד טראמפ. בנאום שנשא בכינוס המפלגה הרפובליקנית ביולי 2024 הוא השווה את טראמפ לדמויות היסטוריות אמריקניות. בינואר 2025 אף השתתף באירוע השבעתו של טראמפ לכהונה השנייה. באותו חודש טראמפ הודיע שהוא ממנה את סטאלון, יחד עם מל גיבסון וג'ון וייט, לשליחים בהוליווד. אבל מתברר שסטאלון לא התלהב מהמינוי ובספטמבר האחרון הוא אמר ל"סאנדי טיימס" שהוא הסתייג, "משום שהוליווד לדעתי דומה לממלכות פיאודליות. לכל אחד יש את הממלכה הקטנה שלו ולכן אתה לא יכול להיכנס ולהגיד לשישה אולפנים איך לנהל את העניינים. אמרתי לטראמפ תודה ולהתראות, כי זה תפקיד בלתי אפשרי".

בחודש שעבר הפתיע סטאלון ובריאיון ל"אל פאיס" הספרדי יצא נגד המלחמה באיראן וחשף את השינוי בעמדות הפוליטיות שלו. "שיניתי הרבה דברים בגישה שלי לפוליטיקה", הוא הכריז באותו ריאיון, אבל עדיין לא הצהיר על ניתוק מטראמפ. "טראמפ מדבר אל אנשים רבים, אבל הדברים משתנים. מלחמה היא דבר נורא, אני שונא אותה! היחידים שמתעשרים הם אנשי התעשייה הצבאית, על חשבון הדם והעצמות של אותם אנשים מסכנים שלא מרוויחים כולם. אני שונא את הרעיון שאנחנו נמצאים באיראן. מלחמה מוצדקת רק אם תוקפים אותך. למה אנחנו הולכים לשם?".

קצת מפתיע לשמוע את הדברים מאדם שעשה קריירה מדמויות שמפליאות להשתמש בנשק.

בכל מקרה, יחסיו של סטאלון עם ישראל תמיד היו חמים. ב-2014, במהלך "צוק איתן", הוא חתם על עצומה שתמכה בישראל וגינתה את החמאס, ואמר: "אסור להמטיר רקטות על ערים ישראליות". באותה שנה השתתף באירוע גיוס כספים למען צה"ל. סטאלון גם עובד במהלך השנים עם מפיקים ישראלים, כולל סרטי "בלתי נשכחים", שהופקו על-ידי אבי לרנר.

סטאלון ביים את הסרט הראשון בסדרה וגילם את ברני רוס, יוצא הכוחות המיוחדים, שמרכז סביבו צוות לעניין למשימות חשובות. לצד סטאלון שיחקו בין היתר ברוס ויליס, ארנולד שוורצנגר ומיקי רורק. ההצלחה גררה שלושה המשכונים. "אני עובד עם המון ישראלים, מדווח סטאלון. "עבדתי עם מנחם גולן ועשיתי המון סרטים עם אבי לרנר. אני כל הזמן עובד עם ישראלים. הם עזרו לי מאוד".

בספטמבר 1987 סטאלון הגיע לישראל לצילומי "רמבו 3" בים המלח, סדום, אילת וכן ביפו ובירושלים – נופי ומדבריות ישראל שימשו תחליף לאפגניסטן, ובין היתר שיחקו לצידו שחקנים ישראלים, בהם ששון גבאי, מתי סרי, אלון אבוטבול ז"ל ויוסף שילוח ז"ל.

מה הזיכרון הכי משמעותי שלך מצילומי "רמבו 3" בישראל? "לצלם את 'רמבו 3' בישראל היה מדהים: האווירה, גודל המדבר. אני חושב שזה אחד הסרטים הכי טובים שנעשו. לצערי יוצרי הסרט עירבו בו פוליטיקה, עם רוסיה והכול. מבחינתי זה היה סרט האקשן האחרון שנעשה עם אפקטים אמיתיים, בלי CGI. יש לי זיכרונות נהדרים מהתקופה ההיא, אפילו שזה היה סרט מאוד קשה לצילום. לצלם במדבר באוגוסט זה לא כיף גדול. קצת חם".

ולסיום, רגע לפני שניפרד - כמה זה קשה להיות אייקון כל כך גדול? סטאלון, שהיה מקסים, כן ופתוח לאורך הריאיון, שוב משועשע מהשאלה ומשלח חיוך. "זו פריווילגיה עצומה להיות אייקון. באמת. אתה חייב לוותר על משהו עבור המעמד הזה - על חלק מהפרטיות שלך - אבל היתרונות ברובם הגדול מתעלים על החסרונות".