InquirerKidapawan mayor bars LGU Christmas parties outside provinceDaily MaverickPARLEY UNDER THE PINES: Finally, the science is settled on Lower Tokai fynbos — what the experts sayThe Jerusalem PostNearly 60 years after MLK's canceled Israel trip, Black Christian leaders follow his visionPunchJAMB to refund UTME fees for candidates with disabilitiesInquirer EntertainmentJeremy G faces heat over Grammy nomination claim following BINI recognitionSky TG24Iran: media, 'diversi militari Usa feriti in attacco droni Teheran a una base in Bahrein'Wirtualna Polska"Niczym po konklawe". Lewandowski opublikował wpisZDF heuteAktuelle Pressemitteilungen des ZDFVilaWebAlerta Solidària presenta un recurs contra l’empresonament del vaguista detingut a CastellóColliderThis Is the MVP of the Lord of the Rings TrilogyABC NewsMullin faces congressional hearing in the wake of historic nationwide ground stopBBC News BrasilReunião de Trump, Putin e Xi pode dividir o mundo em três? Por que cúpula preocupa a Europa
The Daily Newsstand · Free, Always
Wednesday, November 18, 2026

מפת מחירי הדירות בישראל: הערים בהן זינקו ואיפה צנחו?

Translate

מחירי הדירות הממוצעים ברבעון השלישי של 2026 מציגים תמונה מפוצלת: ב-8 מתוך 18 הערים הגדולות נרשמו עליות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד שב-10 ערים נרשמו ירידות. במקביל, מספר העסקאות שנכללו בנתוני הלמ"ס צנח בכרבע. האם מדובר בשינוי אמיתי במחירים או בהשפעת תמהיל הדירות שנמכרו? 

הילה ציאון

שוק הדיור הישראלי ממשיך להציג תמונה מורכבת, כאשר הפערים בין הערים הגדולות מתרחבים: בזמן שבתל אביב נרשמה עלייה דו-ספרתית במחיר הממוצע של דירה, בערים אחרות במרכז הארץ, ובהן הרצליה, בת ים וירושלים, נרשמו ירידות משמעותיות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לרבעון השלישי של 2026 ממחישים את התקופה המורכבת, שבה היקף העסקאות מצטמצם והרכב הדירות הנמכרות עשוי להשפיע על הממוצע.

על פי הנתונים, המחיר הממוצע של דירה בישראל עמד ברבעון השלישי על כ-2.287 מיליון שקל, לעומת כ-2.320 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – ירידה של כ-1.5%. במקביל, מספר העסקאות שנכללו בחישוב ירד מ-16,240 ל-12,156 בלבד, ירידה של כ-25.1%.

אלא שהממוצע הארצי מסתיר פערים בין הערים. מתוך 18 הערים הגדולות שנבדקו, ב-8 נרשמה עלייה במחיר הממוצע של הדירות שנמכרו, וב-10 נרשמה ירידה. חשוב להדגיש כי מדובר במחירים ממוצעים של עסקאות, ולא במדד מחירי הדירות, הבוחן את השינויים במחירים תוך התחשבות במאפייני הדירות. לפיכך, שינוי במחיר הממוצע לא מעיד בהכרח על התייקרות או הוזלה בשיעור זהה של דירה מסוימת.

תל אביב ממשיכה להוביל את טבלת הערים היקרות בישראל, ובמקביל רשמה את העלייה החדה ביותר במחיר הממוצע. ברבעון השלישי של השנה עמד המחיר הממוצע בעיר על כ-4.606 מיליון שקל, לעומת כ-4.108 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של 12.1%, המשקפת פער של כמעט חצי מיליון שקל לדירה.

במקום השני בשיעור העלייה נמצאת נתניה, שבה טיפס המחיר הממוצע בכ-8%, מכ-2.637 מיליון שקל לכ-2.848 מיליון שקל. אחריה חולון, עם עלייה של 7.3%, מכ-2.240 מיליון שקל לכ-2.404 מיליון שקל.

בחדרה נרשמה עלייה של 6.2%, מכ-2.046 מיליון שקל לכ-2.172 מיליון שקל, ובבאר שבע עלה המחיר הממוצע ב-5.3%, מכ-1.212 מיליון שקל לכ-1.276 מיליון שקל. למרות העלייה, באר שבע נותרה העיר הזולה ביותר מבין 18 הערים שנבדקו.

עליות מתונות יותר נרשמו בחיפה, שבה עלה המחיר הממוצע ב-3.3% לכ-1.810 מיליון שקל; בכפר סבא, עם עלייה של 2.2% לכ-2.977 מיליון שקל; וברמת גן, שבה עלה המחיר ב-1.1% לכ-3.050 מיליון שקל.

מנגד, בת ים מובילה את טבלת הירידות. המחיר הממוצע בעיר ירד ב-8.5%, מכ-2.439 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2025 לכ-2.231 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה – פער של כ-208 אלף שקל.

אחריה נמצאת הרצליה, שבה ירד המחיר הממוצע ב-7.2%, מכ-3.874 מיליון שקל לכ-3.594 מיליון שקל. מדובר בירידה של כ-280 אלף שקל במחיר הממוצע, אף שהרצליה נותרה העיר השנייה היקרה ביותר בדירוג, אחרי תל אביב.

בירושלים ירד המחיר הממוצע ב-5.2%, מכ-3.198 מיליון שקל לכ-3.033 מיליון שקל. ברחובות נרשמה ירידה של 4%, מכ-2.526 מיליון שקל לכ-2.425 מיליון שקל, ובפתח תקווה ירד המחיר ב-3.8%, מכ-2.621 מיליון שקל לכ-2.521 מיליון שקל.

בראשון לציון ירד המחיר הממוצע ב-2.4%, לכ-2.576 מיליון שקל, ובאשדוד נרשמה ירידה של 1.2%, לכ-2.132 מיליון שקל. בבני ברק ירד המחיר ב-1.1%, לכ-2.372 מיליון שקל, ואילו באשקלון ובבית שמש נרשמו ירידות קלות בלבד, של 0.5% ו-0.4% בהתאמה. המחיר הממוצע באשקלון עמד על כ-1.720 מיליון שקל, ובבית שמש על כ-2.417 מיליון שקל.

למרות העלייה החדה במחיר הממוצע בתל אביב, בענף הנדל"ן מזהירים מפני פרשנות שלפיה מחירי הדירות בעיר זינקו בשיעור דומה. הסיבה היא שהנתונים מושפעים גם מתמהיל העסקאות: מכירה של מספר גדול יותר של דירות יוקרה, למשל, עשויה להעלות את המחיר הממוצע גם ללא התייקרות של דירות דומות.

ניר שמול, מנכ"ל ובעלים של קבוצת שניר לשיווק נדל"ן, מסביר: "הלמ"ס בוחן את מספר העסקאות וממוצע המחירים שלהן בכל רבעון ובכל אזור, כלומר ממוצע גבוה יותר אינו בהכרח סימן לשוק חזק יותר. עלייה של 12.1% במחיר הממוצע בתל אביב לא אומרת שאותה דירה התייקרה בשיעור הזה. כשהרכב הדירות שנמכרות משתנה וחלקן של הדירות היקרות גדל, גם הממוצע יכול לעלות. לכן צריך להיזהר מהכרזה על התאוששות על סמך הנתון הזה בלבד או על ירידה מחירים בעיר אחרת".

לדבריו, "כמו כן הדיווח על העסקאות לרשות המיסים לא משקלל את עלות הטבות המימון ליזם ואת ההטבה במחיר שהן מבטאות לרוכש. בפועל יש סיכוי שמי שמגיע היום לרכוש את אותה דירה שבה התעניין לפני חצי שנה יגלה הטבות מימוניות שמשקפות מחיר נמוך יותר".

שמול מוסיף כי "סיבה נוספת לעלייה במחיר הממוצע בעיר כמו תל אביב הוא ריכוז של פרויקטים חדשים בשדה דב שבהם נחתמות עסקאות יקרות יותר. מספיק שבפרויקט אחד יצאו עם מבצע אטרקטיבי והטבות מימון שיניב מספר גדול של עסקאות כדי להשפיע על הממוצע, או תקופה שבוצעו בעיר מספר עסקאות יוקרה. לכן המבחן האמיתי לרוכש הוא באיזה מחיר ובאילו תנאים הוא יכול לסגור היום עסקה על דירה דומה".

ניר שמול, מנכ"ל חברת שנירניר שמול, מנכ"ל חברת שנירצילום: טל שחר

לצד הירידה במחיר הממוצע הארצי ובהיקף העסקאות, בענף מעריכים כי השוק עובר תהליך עמוק יותר מהאטה זמנית במכירות. אחד הגורמים המרכזיים הוא השינוי במקורות היצע הדירות החדשות, ובראשם התרחבות ההתחדשות העירונית, שמעניקה ליזמים תפקיד משמעותי יותר בקביעת היקף הבנייה העתידי.

מאור דואק, מנכ"ל מניף שירותים פיננסיים, מעריך כי השינוי עשוי להוביל בטווח הארוך לשוק מאוזן יותר, אף שבטווח הקצר עדיין קשה להעריך מתי תתחיל התאוששות במכירות. "התמונה בענף הנדל"ן מורכבת, וההתפתחויות הנוכחיות משקפות שינוי מבני ואסטרטגי משמעותי, ולא רק תנודה זמנית בשוק. במשך שנים המדינה הייתה הגורם המרכזי שקבע את קצב היצע הדירות החדשות, בעיקר באמצעות הליכי תכנון ושיווק קרקעות. כיום המציאות משתנה, והיזמים הופכים לשחקנים משמעותיים בקביעת היצע הדירות, בעיקר באמצעות קידום פרויקטים של התחדשות עירונית", הוא אומר.

לדבריו. "במסגרת פרויקטים אלה אושרו כבר למעלה מחצי מיליון יחידות דיור. אמנם לא כולן בהכרח ישימות מבחינה הנדסית או תכנונית, אך מדובר בפוטנציאל של מאות אלפי דירות חדשות שעשויות להיכנס לשוק בשנים הקרובות, לצד פרויקטים נוספים שהיזמים ממשיכים לקדם. לכן, לצד החולשה הנוכחית בשוק והתנאים הכלכליים שהובילו להתקררותו, אנו עדים לתהליך הסתגלות למציאות מבנית חדשה".

מאור דואקמאור דואקצילום: יח"צ

דואק מעריך כי "בעשור הקרוב היצע הדירות יוכל להתאים את עצמו בצורה טובה יותר לרמות הביקוש. אם השוק יזדקק ל-80 אלף דירות בשנה, ניתן יהיה להגדיל את קצב הבנייה בהתאם, ואם הביקוש יירד ל-20 אלף דירות, גם היקף הבנייה יוכל להצטמצם. המשמעות היא שוק משוכלל ויציב יותר, שבו בעיית ההיצע עשויה להצטמצם באופן משמעותי".

במקביל, הוא אומר, "התנאים הכלכליים עבור רוכשי הדירות השתפרו. כוח הקנייה שלהם התחזק, מחירי הדירות ירדו וההון העצמי הממוצע גדל. לכאורה, מדובר בתנאים שאמורים לתמוך בהתאוששות המכירות, אך לשינויים כאלה לוקח זמן לחלחל לשוק. גם לציפיות ולפסיכולוגיה של הרוכשים והמוכרים יש השפעה משמעותית, ולכן קשה להעריך אם ההתאוששות תורגש כבר בחודש הקרוב, ברבעון הבא או בעוד חצי שנה".

עם זאת, הוא מדגיש כי הביקוש הבסיסי לדיור נותר משמעותי, כפי שניתן לראות בשוק השכירות, המתאפיין במחסור בדירות פנויות ובעליית מחירים. "בסופו של דבר, שוק הנדל"ן נמצא בעיצומו של שינוי מבני משמעותי, והוא עדיין בתהליך הסתגלות למציאות החדשה. אין פירוש הדבר שמחירי הדירות יפסיקו לעלות או לרדת, אלא שהשוק צפוי להפוך למאוזן ויציב יותר לאורך זמן. להערכתי, לאחר תקופת ההתאמות הנוכחית, נתחיל לראות בקרוב האצה בפעילות בשוק הנדל"ן", הוא מסכם.

View the original on ynet כלכלה →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.