איזנקוט הנחה לבחון: ממשלה בהימנעות רע"מ ויהדות התורה

מדובר בתרחיש מרחיק לכת ויש אופציות נוספות. הוא ידרוש פשרות מצד החרדים, אך ליברמן מציב מוקשים. לא מדובר במו״מ עם המשותפת, שכבר הצהירה כי לא תתנגד בהצבעה על הקמת ממשלה. ייתכן שגם מדובר במנוף לחץ למו"מ עם נתניהו על אחדות. מפלגת ישר: זה לאו דווקא מתאר את המציאות

יו"ר ישר! גדי איזנקוט אישר לבדוק אפשרות להקמת ממשלה בהימנעות יהדות התורה ורע"מ, למעט יואב סגלוביץ' שיתמוך בממשלה באופן פעיל. כך נודע היום (ראשון) ל-ynet. בגוש איזנקוט לא רוצים לקיים מו״מ עם הרשימה המשותפת, אך בבסיס המהלך ההנחה היא כי זו לא תתנגד למהלך, כפי שכבר הצהיר ח"כ אחמד טיבי, שאמר כי במפלגה הערבית רוצים להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.

לפי המספרים ותוצאות הבחירות, גוש איזנקוט עומד כעת על 48 מנדטים, גוש נתניהו על 53 - כל עוד יהדות התורה נכללת בו - והמפלגות הערביות על 19. אם המהלך המורכב הזה יצא לפועל, בתוספת יואב סגלוביץ מרע"מ ובגריעת יהדות התורה מגוש נתניהו, לגוש איזנקוט יהיו 49 מנדטים מול 46 של ראש הממשלה הנוכחי, כך שניתן יהיה להקים ממשלת מיעוט בראשות איזנקוט.

ואולם, יש לציין כי האפשרות הזו שעולה כעת לשולחן עשויה לשמש גם כמנוף לחץ למו"מ מול נתניהו על ממשלת אחדות. עם זאת, נראה כי ממשלה כזו זוכה לפי שעה להתנגדות בקרב רבים בגוש איזנקוט, ולא בטוח כלל שהיא תקום. 

כך או כך, כדי לאפשר מהלך של שילוב ידיים בין יהדות התורה לאיזנקוט, ובכלל זה מהלך עם רע"מ, צריך לפרק שורת מוקשים בגוש, ביניהם ההתנגדות הגלויה והתקיפה שעליה הצהיר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שכבר הבהיר כי אינו מוכן להקים ממשלה שנשענת על המפלגות הערביות והחרדיות. "לא במישרין ולא בעקיפין", כלשונו.

במסגרת הניסיון, אצל איזנקוט רוצים לבחון אם יהדות התורה תסכים לאפשר רשת ביטחון מבחוץ עד להעברת חוק פטור מגיוס, ואז להיכנס לממשלה בשלב השני. מדובר בהסכמה שנתונה בספק, שכן מדובר בנושא הכי בוער להסדרה בקרב המפלגה החרדית, ואילו קשה להאמין שאיזנקוט יהיה מוכן לאפשר להם חוק השתמטות מקל. 

לצד זאת, בגוש איזנקוט יצטרכו להגיע להסכמות גם עם דרישות רע"מ, שכן יו"ר המפלגה מנסור עבאס רוצה להיות חלק מהקואליציה, גם במקרה שרק סגלוביץ' יהיה בממשלה עצמה.

כך או אחרת, נראה שלפי שעה עוד אין הסכמה בגוש השינוי על מועמד מתואם להחלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, מהלך שהם צפויים לקדם עם השבעת הכנסת בעוד כשבוע וחצי. איזנקוט מתעקש לקבל את התפקיד לאנשי סיעתו, בעוד שליברמן רוצה את התפקיד לח"כ עודד פורר ממפלגתו. 

ממפלגת ישר! נמסר בתגובה לדיווח: "אנו פועלים במחויבות אדירה לממש את רצון הבוחר בהחלפת ממשלת המחדל. בשלב זה, לא נתייחס לנעשה בחדרים סגורים. הפרסומים השונים אינם על דעתנו ולאו דווקא מתארים את המציאות כפי שהיא".

נשיא המדינה יצחק הרצוג צפוי להתחיל בסבב התייעצויות ביום רביעי ולקבל מראשי הסיעות השונות את המלצתם על המועמד להרכבת הממשלה, ולפי ההערכות התהליך צפוי להימשך גם ביום חמישי ואולי לגלוש לשישי. על פי החוק, לנשיא יש שבעה ימים לקיום ההתייעצויות, לקבלת החלטה ולהטלת המנדט - כלומר עד 11 בנובמבר. ייתכן שהוא יעשה זאת עוד לפני שימלאו שבעה הימים.

הנשיא נוהג להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהוא בעל הסיכוי הטוב יותר לעשות זאת, ובדרך כלל מדובר במי שיש לו הכי הרבה ממליצים.

על פי החישוב הנוכחי, מדובר בגדי איזנקוט. גם אם אין לו 67 המלצות - במקרה שישראל ביתנו תחליט בסופו של דבר לא להמליץ עליו - הוא צפוי לזכות ב-60 המלצות. לנתניהו צפויות 46 המלצות, ובין הכיסאות צפויה להישאר יהדות התורה.

למי שיקבל את המנדט ראשון יש 28 ימים להציג ממשלה. הנשיא רשאי להאריך את התקופה ב-14 ימים נוספים. אם המועמד נכשל, הנשיא יכול לבחור באחת משתי אפשרויות: הראשונה, להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר, כנראה מועמד הגוש הנגדי, ל-28 ימים - ללא אפשרות הארכה.

האפשרות השנייה היא להודיע שהוא לא רואה אפשרות להרכיב ממשלה. ואז נפתחת תקופה של 21 ימים - שבהם יכולים 61 חברי כנסת לפנות לנשיא בכתב, ולבקש שיטיל את התפקיד על אחד מהם. אותו חבר כנסת יקבל 14 ימים להרכיב ממשלה. אם באף אחד מהתהליכים האלה לא תושבע ממשלה, הכנסת תתפזר אוטומטית - וישראל שוב תלך לבחירות.