סערת ביטול שטר 200 השקלים: "החלטה שעלולה להכביד על הציבור"
אחרי הצעת מנהל רשות המסים לבטל את השטר, ובכלל שימוש במזומן, כדי למנוע "הון שחור" - ובעקבות כך להכניס עשרות מיליארדים לקופת המדינה שעשויים למנוע העלאות מיסים מתוכננות, בדקנו מה המומחים חושבים, והדעות חלוקות
תגיות
דרישתו של מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ מבנק ישראל להוציא מהמחזור את שאר 200 השקלים כדי לסייע במאבק בהון השחור גורמת לסערה במשק. כזכור, אתמול (שני) התבטא בנושא באופן תקיף אהרונוביץ, כשאף ציין כי צריך לבטל לגמרי את השימוש במזומן, והדבר יביא להכנסות משמעותיות של 30-20 מיליארד שקל לקופת המדינה, ויוביל לביטול העלאות מיסים מתוכננות.
ההערכות בשוק הן, שעצם העלאת ההצעה, כמו בפעם הקודמת שהיא עלתה על השולחן בשנת 2024, תגרום לעבריינים, שמחזיקים בעשרות אלפי שטרות של 200 שקל, לנסות ולהיפטר מהם בהדרגה מחשש שהצעד יבוצע לפתע, ללא הודעה מוקדמת.
אבל האם הצעה כזאת היא נכונה מבחינה כלכלית? ביקשנו מכלכלנים ומומחים בשוק המטבע להביע את דעתם בנושא, כשברקע ההודעה החד משמעית של בנק ישראל שיצאה אחרי ההצהרה של אברמוביץ, כי הוא מתנגד לביטול השטר.
"היוזמה לביטול שטר 200 השקלים אינה מהלך נקודתי, אלא חלק ממגמה עולמית מתרחבת לצמצום השימוש במזומן ולהגברת המאבק בהון השחור", אומר רן סיני, הכלכלן הראשי של אולטרה פיננסים. "עסקאות במזומן מקשות על יכולת הפיקוח של רשויות המס, ובמקרים שבהם הכסף מחליף ידיים ללא דיווח, המדינה מאבדת הכנסות משמעותיות ממסים. המשמעות פשוטה: פחות הכנסות לקופת המדינה ופחות משאבים לשירותים הציבוריים שכולנו צורכים.
"על פי הערכות, הכלכלה השחורה בישראל מהווה כ-18% מהפעילות הכלכלית במשק, נתון שממחיש את היקף הבעיה. לפי הערכות שיוחסו לראש רשות המיסים, צמצום השימוש במזומן עשוי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב20-30 מיליארדי שקלים מדי שנה. בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם הוצאות ביטחוניות כבדות, עלויות שיקום וטיפול בפצועי המלחמה, מדובר במשאבים בעלי חשיבות לאומית מהמעלה הראשונה.
"עם זאת, חשוב לזכור שביטול שטר 200 השקלים לבדו לא ימגר את ההון השחור. הצלחת המהלך תלויה באכיפה אפקטיבית, בהרחבת השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים ובהבטחת נגישות לאוכלוסיות שעדיין מסתמכות על מזומן".
מי שמתנגד להצעה הוא אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים, שעוסק בשוק המטבע: "ביטול שטר 200 השקלים לא בהכרח יצמצם את ההון השחור, אך עלול להכביד על הציבור. על רקע הדיונים בתקציב המדינה והצורך בהגדלת הכנסות המדינה, שבה ועולה ההצעה לביטול שטר 200 השקלים כחלק מהמאבק בהון השחור. אין ספק שמדובר במטרה חשובה, אך קיים ספק אם ביטול השטר הוא הדרך הנכונה להשגתה.
"המעבר לאמצעי תשלום דיגיטליים הוא מגמה עולמית מתרחבת, אך אין משמעות הדבר שיש להאיץ באופן מלאכותי את צמצום השימוש במזומן. ביטול השטר עלול להכביד דווקא על אוכלוסיות מבוגרות ואוכלוסיות המסתמכות על מזומן, להגדיל את הצורך בהדפסת שטרות בערכים נמוכים יותר ואף לעודד מעבר של מעלימי מס למטבעות זרים או לאמצעי תשלום דיגיטליים שאינם מפוקחים.
"חשוב לזכור שהון שחור אינו נעלם רק משום שמבטלים שטר מסוים. ללא אכיפה אפקטיבית וטיפול במקורות ההון השחור, ספק אם המהלך יניב את התועלת המצופה. לכן, במקום להכביד על הציבור הרחב, נכון להתמקד בהעמקת האכיפה, בשיפור מנגנוני הדיווח ובהרחבת בסיס המס בדרכים ממוקדות ויעילות יותר".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.