"ניסוי בבן אדם": 149 אנשים שיקרו לו במשך ארבעה חודשים, הכול בשביל תוכנית ריאליטי

דנמרק נחשבת למדינה בעלת חברה ליברלית בצורתה המוקצנת ביותר. זה מתבטא בחילוניות המוחלטת, בפרוגרסיביות המגדרית, בקולנוע המשובח שלה, ובחוסר הריסון המיני. הטלוויזיה הדנית אינה חורגת בעניין, ומעלה פעם אחר פעם שאלות אתיות בסדרות שגורמות לרבים לזוז באי נוחות.

כך קרה עם סדרת ריאליטי של רשת הטלוויזיה הציבורית TV2, ששודרה בסוף אוקטובר ונמחקה מאז מאתר הערוץ. היא גרמה לזעם אדיר, ולדיון אתי שהגיע עד להתערבות של ראשת הממשלה מטה פרדריקסן. עלילתה שאובה באופן ברור מסרט המד"ב המשפיע "המופע של טרומן" מ-1998, שנחשב בעיני רבים ל"נביא הריאליטי". בסרט, כזכור, ג'ים קארי מגלם "אדם רגיל" שמצולם ללא ידיעתו מאז ינקותו לצד שחקנים וניצבים, כולל אשתו. חייו מתועדים באינספור מצלמות המצלמות אותו 24 שעות ביממה, והוא כלוא באולפן ענק.

בגרסה הדנית, מדובר בתוכנית בשם "כולם אוהבים את ראסמוס", שבה 149 חברים, מכרים, קולגות וסלבריטאים עשו יד אחת עם ההפקה ושיכנעו את הקומיקאי ראסמוס וולברידג' שיסייעו לו להגשים את חלומו לעשות סרט, בעוד מצלמות נסתרות מתעדות אותו מכל עבר. בפרק האחרון מבין ששת הפרקים - בתום ארבעה חודשים של צילומים בלא ידיעתו והסכמתו - מתברר לוולברידג' שכולם שיקרו לו ותיעדו אותו, שזו הייתה רק מתיחה, ושהוא בדרך להפוך לכוכב עבור הציבור הדני, או לבדיחה שלא מרצונו. ובעיקר: החלום שהוא חשב שהוא כה קרוב אליו, גם בעזרת חבריו הטובים ביותר, התרסק לקרקע המציאות.

פרק הסיום גרר אחריו ויכוחים אדירים בחברה הדנית, וכן גינויים רבים. "סאדיזם בשידור חי, הפרק האולטימטיבי והמרושע של תוכניות המציאות", קרא לזה מבקר טלוויזיה אחד, "ניסוי ריאליטי בבן אנוש".

התחנה הספיקה להתנצל בפני וולברידג' והודיעה על תחקיר פנימי, אבל בציבור הדני דורשים חקירה עצמאית וחיצונית, שתכלול מסקנות אישיות ועונשים. "מדובר בבריונות מהסוג הגרוע ביותר", כתב העורך הראשי של העיתון "פוליטיקן". "זדון" ו"התעללות פיזית", היו מילים שכלי תקשורת אחרים בחרו כדי לתאר את הסדרה. "הערוץ התנהג בצורה גסה ומאוד לא אתית", אמרה שרת התרבות זניה סטמפה, ואילו ראשת הממשלה טענה כי "אני מקווה שהמקרה הזה יוביל למודעות גדולה יותר אצל כולם לגבי מה צריך לפרסם ובאיזו אחריות מוסרית".

וולברידג' נמנע בתחילה מלהגיב, ובסוף השבוע הוא העלה פוסט באינסטגרם שבו כתב: "אני רואה ושומע מה שנאמר ונכתב עליי, אבל אני לא נמצא כעת בפוזיציה להשתתף בדיון הזה. לגבי הערוץ, אם אתם מתכננים פורמטים דומים בעתיד, אני מפציר בכם שלא תעשו כן".

תיאור הסדרה כ"ריאליטי" הוא עוד עדין: יוצרי הסדרה השתמשו במרטין יוהנס לרסן, השותף היצירתי של וולברידג', כדי למתוח את האחרון. הם הטמינו מצלמות נסתרות בכל מקום: בתוך מראות, מוסוות בספלי קפה או בדיסק-און-קי, או אפילו תפורות לבגדיו, כדי להקליט את האינטראקציות שלו עם שחקנים שחשב שעובדים איתו על קומדיית האימה שכתב.

"אני חושב שצריך אומץ כדי להוציא לפועל קונספט כזה", הצטדק החבר-שותף לארסן. "לבחון את הגבולות ולדחוף אותם וליצור משהו חדש שלא ראינו". לארסן התנצל בהמשך וטען שהתוכנית הייתה אמורה לתת כבוד לוולברידג' ולא ללעוג לו. מאז התפוצצות השערורייה, חלק מהאנשים שהיו מעורבים בהפקה ובני משפחותיהם קיבלו הודעות מעליבות וגידופים וחלקם אף קיבלו איומים ישירים.

עוד טיעון שסיפק הערוץ במטרה לרכך את הכעס הציבורי: לוולברידג' נאמרה האמת לפני שהתוכנית שודרה, ולפי הערוץ, הוא יכול היה להוריד את השאלטר עליה. אך לדעת רבים בחברה ובתקשורת הדנית, האופציה לא הייתה באמת קיימת. העובדה שמשפיענים וסלבריטאים השתתפו בסדרה ובמתיחה, גרמה לכך שוולברידג' נמנע מלחסום אותה, בגלל שחשש שיהיו לכך השלכות על המשך הקריירה שלו.

כעת, בתוך הזעם הגדול על רשת הטלוויזיה הציבורית וחברת ההפקה, מתברר כי המפיקים שיחזרו תגובות של וולברידג' צוחק בפרקים הראשונים ושתלו אותם בפרק האחרון, לכאורה כדי להראות שהוא מרוצה מהמתיחה. ואם זה לא הספיק, וולברידג' הצהיר כי בגלל ההפקה והפנטזיה שיצרה אצלו שהוא קרוב להגשים את חלומו ולביים סרט, הוא לקח פסק זמן ארוך מהמחויבויות המשפחתיות שלו ומטיפול בבנו שרק נולד. "זה די מטורף לחשוב על כל מה שקרה סביבי", אמר וולברידג'. "זרקתי את עצמי במאה אחוז לפרויקט של הסרט כי זה היה החלום הגדול שלי והייתי לגמרי שקוע בזה. כקומיקאי, אני גם יכול להבין למה זה יכול להצחיק אנשים".

זה לא הסקנדל הראשון בטלוויזיה הדנית: קחו למשל את המיני-סדרה התיעודית "הברבור השחור" שהוקרנה לפני כשנתיים באותו ערוץ והפכה ללהיט עצום. הסדרה התרכזה סביב משפטנית ויועצת עסקית ששימשה כ"חפרפרת" שצילמה בסתר במשרדה בקופנהגן עסקאות מפוקפקות עם לקוחותיה, בהם אנשי ארגוני פשע, ובכך סייעה להפיל אנשים שחלקם אולי לא היו מבצעים עבירה אם לא היו נפגשים איתה. מה גם שבמהלך הפקת הסדרה התברר כי הגיבורה ממשיכה במקביל בפעילות פלילית משל עצמה. בינואר 2025 נגזרו עליה 18 חודשי מאסר. הסדרה העלתה אז שאלות קשות על חופש העיתונות והיצירה.

וזה לא הכול: רשתות אחרות העלו סדרות שבהן רואיינו סלבריטאים על ערש דווי, והראיונות שודרו מיד לאחר מותם, או למשל סדרת אנימציה לילדים על גבר בעל איבר מין עצום ממדים.