להוציא את הנוער מהגבעות? להפך. המדינה שולחת מורים אל המאחזים הבלתי-חוקיים

חמישה בתי ספר חדשים מוקמים ביו"ש בהשקעה של עשרות מיליונים, אבל יש קאץ': לחלקם התלמידים לא יגיעו, והמורים יישלחו אל המאחזים שלהם. האם זה הפתרון שירגיע את נוער הגבעות? ואיך זה קשור למבוגרים שגרים במאחזים? פרק בשני בפרויקט "שומרים" על שטח ההפקר ביהודה ושומרון, גרסת 2026

שוקי שדה, "שומרים"|

כבר לפני יותר מעשור הפכה תופעת נוער הגבעות מ"עשבים שוטים" לבעיה ביטחונית המאיימת להבעיר את יהודה ושומרון. על רקע זה מינה ב-2016 שר החינוך דאז, נפתלי בנט, ועדה בין-משרדית לבחינת תופעת התנהגות חריגה על רקע לאומני בקרב בני נוער בשטחים. בראשה עמד אלוף פיקוד מרכז לשעבר, אבי מזרחי, וב-2019 היא הגישה את המלצותיה. המרכזית שבהן הייתה לאפשר לגורמי טיפול בתחום החינוך והרווחה להמליץ על צווי הרחקה לנוער מהגבעות.

ההיגיון מאחוריה היה שהחלטה של עובדת סוציאלית, כדמות מקצועית, תתקבל אחרת בקרב חבריו של הנער שהורחק, לעומת צו הרחקה מינהלי של אלוף הפיקוד. בנוסף המליצה הוועדה להקים גוף ביצועי של המדינה שיעמוד בקשר עם כלל גורמי השטח והמשרדים השונים, ויעקוב באופן פרטני, ברמת השם ותעודת זהות, אחרי ההצלחה בטיפול בנער. כמו כן המליצה הוועדה לתת למערכת החינוך סמכות לטפל בנערי גבעות מעבר לגיל 18 ולהקים חוות ייעודיות לטיפול בהם בכל יהודה ושומרון (עד אז פעלה אחת כזו, של "הרועה העברי", עליה יפורט בהמשך).

הדוח התייחס גם לחשש מניצול קטינים בחוות והתייחס לדלות של חיי הנערים לצד מוסר העבודה והנכונות "למסור את הנפש" - נושא שנסקר בכתבה הקודמת של פרויקט שומרים על נוער הגבעות.

לדברי מזרחי, בנט תמך בזמנו בהמלצות, אבל הקואליציה התפרקה, החלה תקופת בחירות והדוח נגנז. מאז, תופעת נוער הגבעות משליטה. לפי נתונים שפרסמה התנועה לחופש המידע, מ-2019, השנה בה כאמור הגישה ועדת מזרחי את המלצותיה לשר החינוך, נרשמה עלייה של 560% באירועים של פשיעה לאומנית בשטחים. לפי הערכת המשטרה, כ-300 בני נוער בגבעות ובמאחזים מעורבים באירועי הפרת סדר ואלימות.

בתקופת הממשלה הנוכחית הוקמו קרוב ל-200 מאחזים חדשים החולשים על כמיליון דונם, ובמקביל גורשו יותר מ-100 קהילות פלסטיניות מאדמותיהן. לפחות חלק מהמאחזים החדשים הם כר פורה להימצאותם של נערים בסיכון שנפלטים ממסגרות חינוך, רובם, לפי נתונים רשמיים, מהחינוך הממלכתי-דתי ומקצתם מהחינוך החרדי.

כעת נוקטת המדינה גישה חדשה, כזאת שבמידה רבה מנרמלת את המצב: במקום הרחקה של בני נוער מהשטח, הגעה של צוותי הוראה רשמיים אל הגבעות עצמן. הנה הפרטים: החלטת ממשלה 4087, שהתקבלה במאי האחרון מנסה להביא "להקטנת תופעות שליליות בקרב בני נוער באזור יהודה ושומרון", כך לשונה. לצורך כך הוקצו 120 מיליון שקל במגוון תוכניות לשלוש השנים הקרובות. פועל יוצא מכך הוא מהלך שעליו הכריזה מערכת החינוך, של פתיחת חמישה בתי ספר חדשים ביו"ש, אחד מהם מוסד לחינוך מקצועי של משרד העבודה והשאר בתי ספר של משרד החינוך.

הראשון ביניהם נחנך בבית אל בתחילת אוגוסט, אולם בישיבה של ועדת החינוך של הכנסת שהתכנסה בשלהי יוני החולף התברר שלא כל בתי הספר יהיו במבנים פיזיים. המטרה היא לפתוח "סמלי מוסד" (כלומר, רישום חוקי של בית ספר באחריות משרד החינוך) שאליהם יירשמו תלמידים הנמצאים בגבעות. התלמידים לא יגיעו לבתי ספר, אלא מורים יישלחו אליהם.

הנושא התברר כשאחת המשתתפות בישיבה שאלה אם תקצבו את המועצות האזוריות בשטחים לטובת הסעות לאותם בתי הספר. "נראה לי שלא הבינו את המודל", התייחסה לכך מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינוך, כרמית הרוש. "אנחנו מדברים על תלמידים שלא רוצים להגיע לבתי הספר. לכן הסעות לא תוקצבו. הפלטפורמה מוציאה מורים לחוות, זו המהות שלה, היא לא באה לייצר בתי ספר".

כשנשאלה כיצד יתוקצבו הסעות מורים לחוות, היא ענתה שעל הפרטים האלו ידונו בהמשך - "אנחנו עוד לא בזה". חיים מויאל, ראש אגף נוער בסיכון במשרד החינוך, דווקא אמר באותה ישיבה שבתי הספר החדשים יפעלו כבתי ספר צומחים, ומספר התלמידים ינוע בין 100 ל-150 בכל אחד מהם.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לפניית "שומרים "בנושא כי "המשרד, בשיתוף הרשויות, נערך לפתיחת ארבעת מוסדות החינוך עבור נוער החוות. נסיעות צוותי החינוך יטופלו בהתאם לנוהלי המשרד, כפי שנעשה בכלל מערכת החינוך. ככלל, המשרד מעניק מענה חינוכי מותאם לבני נוער שאינם נמצאים במסגרת חינוכית סדירה, בהתאם לצורכיהם וכפי שנעשה בכל רחבי הארץ".

יצוין כי עם פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר המוסדות טרם נפתחו, אולם גורמים במשרד החינוך מסרו כי ההיערכות לכך נמשכת.

אין זו הפעם הראשונה שהמדינה מבקשת לשלוח גורמים מטעמה למאחזים בלתי חוקיים, ולא על מנת לפנות אותם. המיזם הממשלתי הראשון בנוגע לנוער הגבעות היה כבר ב-2013. עמותת "הרועה העברי" החלה אז לפעול בחווה, מאחז לא חוקי ליד מישור אדומים, מה שלא מנע ממשרד החינוך את ההתקשרות איתה (רק בנובמבר 2021 המקום הוסדר חוקית).

מאז, בשטחי הגדה ישנן עוד כמה חוות לא חוקיות שמפעילות עמותות העובדות עם נוער בסיכון, ומקבלות כספים מקק"ל וממועצות אזוריות בשטחים, כפי שתואר בתחקיר שומרים (קק"ל החליטה לפני כמה חודשים על הפסקת מימון חוות אלו). "הרועה העברי", יצוין, קיבלה עד 2023 ממשרד החינוך מדי שנה שני מיליון שקל - ובשנה זו הסכום הוכפל, כי החלו להגיע אליה נערות. כך על פי על פי נתוני משרד האוצר.

תוכנית אחרת לטובת נוער בסיכון ביו"ש היא "כנפי רוח", שהחלה לפעול במשרד החינוך ב-2017. מדובר ב"תוכנית התפתחות והעצמה אישית אשר באה לטפל בנשירה סמויה וגלויה של בני נוער ממסגרות חמ"ד (חינוך ממלכתי-דתי) לחוות ולגבעות. זאת מתוך הנחה שאם נטפל בנשירה סמויה, בתחושת הניתוק והניכור נוכל למנוע אחוז ניכר מהתנהגויות הסיכון, הנדידה בין המוסדות והנשירה לחוות ולגבעות". בהחלטת הממשלה ממאי האחרון הוחלט להרחיב את התוכנית גם לגילאי חטיבות הביניים ולתקצב אותה בארבעה מיליון שקל לשנה.

תוכנית נוספת היא "מתחברים" של משרד הרווחה, שהחלה לפעול ביו"ש ב-2019. זוהי הרחבה של תוכנית שמשרד הרווחה החל להפעיל ב-2010, שבה מנסים מדריכים ועובדים סוציאליים לאתר נוער בסיכון במוקדים הפיזיים שבהם נמצא נוער כזה, כמו חופי כנרת ואילת, מרכזי ערים גדולות וכו'.

איילת רצון, מחזיקת תחום נוער גבעות במשרד הרווחה (כך הגדירה את עצמה), אמרה בישיבת ועדת החינוך מיוני ש"מתחברים" פועלת ביו"ש בחמישה מוקדם שבהם פועלים בין 15 ל-20 מדריכים. "הם מדריכי איתור, מסתובבים, יוצרים קשר ראשוני עם בני נוער, יצירת קשר, יצירת אמון, מזהים מי הם ומה הצרכים שלהם, קודם כל מסייעים ונותנים להם מענים החל מביגוד ושמיכות", ציינה.

רצון הוסיפה שהמדינה גם מתקצבת באופן ייעודי את המועצות האזוריות לטובת עובדים סוציאליים שיהיו בקשר עם הגבעות והחוות. בהחלטת הממשלה ממאי הוחלט על הרחבת מספר העובדים בתוכנית "מתחברים" והיא תתוקצב ב-13.5 מיליון שקל בשלוש השנים הקרובות. באותו דיון הוסיפה אדווה מושקביץ מהרשות לביטחון קהילתי, שגם הרשות פועלת בחוות, עם כ-15 מדריכים. בין היתר, הם מעניקים הכשרות מקצועיות בתחומים כגון רתכות. "הם עושים את זה בין כה וכה בחוות, אז לפחות שתהיה להם תעודה. אנחנו גם עושים הדרכות להורים בחוות ובגבעות", אמרה בדיון.

אם בוחנים את התוכניות הממשלתיות השונות, הרי שניתן לזהות מגמה שבה המדינה נמצאת בחוות באמצעות מדריכים ועובדים סוציאלים מטעמה - ומשנת הלימודים הקרובה גם באמצעות מורים.

האם תוכניות ההתערבות השונות נושאות פרי? נוכח האלימות שמקצינה והולכת, לא נראה כך. לכן נשאלת השאלה - בעיקר בהקשר של שליחת מורים לחוות - מי הם כיום המבוגרים בחוות שאמורים להכין את הילדים והנוער למורים שיגיעו אליהם? במילים אחרות, אם כבר המדינה בוחרת להגיע לחוות ולגבעות, האם לא כדאי שהיא תדאג גם לאחריות מצד המבוגרים ששם?

הסוגייה הזו הועלתה בישיבת ועדת החינוך של הכנסת ביוני על ידי יחיעם פורת מכפר עציון, פעיל של התארגנות בשם "כן להתיישבות, לא לאלימות", המתנגדת לפשיעה לאומנית על ידי יהודים בשטחים. הוא טען שצריכה להיות דרישה מהמבוגרים בחוות לחתום על הצהרה מול המדינה שלפיה הם אחראים על בני הנוער שמגיעים אליהם לחוות.

בשיחה עם שומרים הוא מנמק: "זה כנראה מורכב מבחינה בירוקרטית ונאמר לי שהמדינה לא יכולה לקחת אחריות על זה. אבל, אני מקווה שיהיה לחץ ציבורי לחתום על איזושהי סוג של אמנה או הצהרה כזו מטעם מנהלי החוות. יש מתח בין מנהלי החוות שיודעים להגיד 'התיישבות בלי אלימות', ויש את הצד של אנשים שתומכים באלימות, וסבורים שהכול כשר למען כיבוש הארץ וגירוש האנשים.

"המבוגרים בחוות - הרבה מהם נמצאים בין לבין. ניסיתי לנהל שיח עם חלק מאנשי החוות, ולא כולם שמחים עם כל 'תג מחיר' שמתבצע. יש כאלה שחושבים שזה מזיק, גם אם לא אכפת להם מהפן המוסרי. לדעתי ההצהרה חשובה כדי לעשות את הבידול בין מהמקומות שכן חתמו על הצהרה כזו וכאלו שלא".

יו"ר הוועדה צבי סוכות (הציונות הדתית), נער גבעות בעברו, דחה בישיבה את הצעת פורת: "מדינת ישראל כמדינה לא מעודדת אנשים ללכת לחוות. אין החלטה רשמית של מדינת ישראל לעודד נוער ללכת בחוות. כאן עוסקים במה שקורה כשהם כבר בחוות. חוקית, אי-אפשר לעשות את זה (חתימה על התחייבות, ש"ש).

"זה אירוע מאוד רגיש. לדוגמה, היה את הסיפור קורע לב של בנימין אחימאיר (בן ה-14 שרעה צאן בסמוך לחווה ונרצח על ידי פלסטינים, ש"ש). אתה אומר לעצמך, אין גוף חוקי במדינת ישראל שלוקח אחריות על דבר כזה? הפער הזה הוא אמיתי. בתוך הפער הזה צריך שיהיו בעלי חוות, מבוגרים, שיהיו אחראים. אבל, זה אירוע חברתי, לא מקום שהמדינה יכולה להתערב בו".

מי שלא קונה את מה שהוא תופס כמשחק כפול של סוכות ושל חבריו לקואליציה הנוכחית הוא ד"ר עידן ירון, אנתרופולוג חברתי המתמחה בימין קיצוני בישראל ובמשך כעשור היה בחוגי נוער גבעות. לתפיסתו, "מאחזי החוות הם חלק ממאמץ ההתיישבות הכולל. הירתמות נערי הגבעות למאבק משרתת את ממשלת הימין. אין כל עניין ב'שיקומם', אלא בהעלמת עין מתפקידם בהגשמת החזון הכולל".

על המשחק הכפול של המדינה, שלדברי סוכות לא מעודדת אנשים ללכת לחוות מעידים גם דברים שאמרה ראש אגף אוכלוסיות קצה במשרד הרווחה, רעות לוגסי, בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בדצמבר האחרון. לדבריה, למערכת חסרים תקציבים כדי לטפל בנוער בקצה ביו"ש, בגלל הקמת מאחזים חדשים: "בשנה-שנה וחצי האחרונות אנחנו רואים שיש גידול במספר החוות ואין לנו מספיק תקציב להמשיך ולהגדיל את המענה הזה בשביל להצליח ולהגיע לכל בני הנוער שאנחנו רוצים".

אלוף הפיקוד לשעבר מזרחי, שישב על המדוכה במשך שלוש שנים, אמנם אינו מעורב בסוגיות אלו כיום, אך כמתבונן מהצד יש לו דעה על מה שקורה. לדבריו, "יש תוכנית מסודרת של הממשלה הנוכחית להעיף את האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, והם משתמשים בנוער הזה כדי לעשות את זה. כתבתי בדוח על התנאים והניצול של הנוער הזה. הניצול הזה נמשך".