"הצרפתים מייצרים אמברגו על מדינת ישראל כדי לקדם את התעשייה שלהם"
בועז לוי, יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, מספר על ההתעניינות העולמית במערכות ישראליות של הגנה מפני טילים, על יחסים טובים במדינות הסכמי אברהם ומקווה שסוף סוף תתקדם ההנפקה שהתעכבה. ראיון מיוחד במסגרת ועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות"
ועידת "האנשים של המדינה" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
"אנחנו נמצאים כבר 3 שנים במערכה מאוד מורכבת. מערכה שבה פעם ראשונה בעולם יש ביטוי בתחום הטילאות. לפני זה, כל המדינות שפעלו, דאגו להביא מערכות טילים להגנה מפני טילים בליסטיים שיודעים להתמודד בכמויות קטנות, אחד, שניים. אף אחד לא חשב אז על מטחים מהסוג ששוגרו למדינת ישראל. אז אנחנו נמצאים היום במצב מאוד שונה. זה נכון שאנחנו אחרי מערכה שבה השתמשנו בהרבה מאוד טילים שהוכנו בארסנל שלנו, אבל אנחנו בתעשייה אווירית עובדים ומכינים עוד ועובדים סביב קווי הייצור, מסביב לשעון כדי שיהיה למדינת ישראל את החוסן הנדרש", כך אומר בועז לוי, יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, בראיון בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות".
איך מתמודדים עם המחסור במיירטים? "צריך להבין שמדינת ישראל היא אולי המדינה היחידה בעולם שיש לה שכבות של הגנה ואשר מנסה לייצר אופטימיזציה בין המתקפה על מדינת ישראל של טילים בליסטיים לבין המענה. ויש לנו את חץ 3 ואת חץ 2 ועובדים היום על חץ 4 שאוטוטו יכנס כבר לפעולה, אבל יירוט של טיל בליסטי בחלל הוא לא דבר של מה בכך. ולכן המושג מיירט זול מקבל פה איזושהי תפנית אחרת. בסוף אנחנו צריכים לדעת להשמיד את טיל המטרה הזה בגובה רב מאוד מחוץ לאטמוספירה בצורה מאוד מאוד מדויקת. פגיעה של כדור בכדור זה אומר שהמערכת הזאת מתוחכמת ועולה כסף".
האנשים של המדינה 2026 בועז לוי, יו"ר התעשייה האווירית
(צילום: ירון ברנר, טל אזולאי, אורי דוידוביץ)
כשאנחנו מסתכלים על החלטות שמתקבלות במהלך המערכה הצבאית, הרבה מהן מושפעות ממלאי המיירטים. כלומר, לפעמים עוצרים מערכה או מנהלים משא ומתן מדיני כי אנחנו רוצים לשמור על המלאים. אתה יכול להגיד שבמערכה הבאה נהיה פחות תלויים במלאים? "יש לנו מערכת רב שכבתית עם מגוון של מיירטים. חיל האוויר יודע לעשות את האופטימיזציה הנדרשת ולקבוע, אבל תמיד נמצאים באיזשהו משחק שלאויב יש יותר טילים מאשר לנו, אז אנחנו צריכים לדעת לתעדף והתיעדוף הזה הוא חלק מהמשחק. ידענו להתמודד יפה במערכות הקודמות. אחוזי היירוט של מערכת החץ במלחמות הקודמות היה מעל 90%. חיל האוויר עשה את העבודה הנכונה ואני מעריך שעם מלאי הטילים שאנחנו בונים לו גם בתעשייה האווירית, גם ברפאל וביחד כל המענה של מדינת ישראל, זה יאפשר לחיל האוויר להתמודד בצורה כזאת גם במערכות הבאות שיהיו".
בחלק מהייצור אתם משתמשים ברכיבים זרים? עד כמה המצב המדיני של ישראל משפיע על אמברגו של חלק מהמדינות? יש מערכת יחסים מעורערת קצת עם צרפת לדוגמא וחלק מהרכיבים מגיעים משם. "אני אחלק את התשובה שלי לשניים. כן, אנחנו מושפעים, זה לא סוד. במהלך השנים האחרונות ידענו אמברגו. היו מדינות שעצרו לנו רכיבים. אבל במדינת ישראל נמצאים מיטב המוחות ואין דבר שאנחנו לא יודעים לעשות בישראל. מצאנו תחליפים לכל דבר שעצרו לנו וזו תשובה ברורה מאוד לאמברגו".
השאלה עד כמה חלק מהאמברגו המדיני הוא לחץ על ישראל או שזה קשור לענייני קידום התעשיות הביטחוניות בצרפת, ולעניינים מקומיים כלכליים? "אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, הצרפתים הגזימו, הצרפתים מייצרים אמברגו על מדינת ישראל כדי לקדם את התעשייה שלהם ולאו דווקא ממניעים אחרים. הדבר הזה לא חדש לנו, הוא מוכר לנו. אני יכול להגיד פה שאנחנו כמעט ולא תלויים בצרפת בכל דבר שקשור למערכות הייצור של מדינת ישראל".
עד כמה במדינות אירופה יש התעניינות במערכות הגנה אוויריות כתוצאה מהמתיחות בין המדינות השונות? "ההתעניינות במערכות הגנה אווירית היא כלל עולמית. בכל מקום שאנחנו נמצאים, אנחנו מקבלים שאלות על מערכת החץ. ברור לחלוטין שזו המערכת הטובה ביותר בעולם. היא הביאה לביצועים מרשימים ביותר. וכל מי שרוצה להגן על אזרחיו מפני טילים בליסטיים ויודע שבמערכות הבאות טילים בליסטיים יהיו יותר דומיננטיים, מתעניין במערכת. אני חושב שהדוגמא הטובה ביותר היא גרמניה. ממש שבוע לפני ה-7.10 נחתם החוזה בגרמניה. ואנחנו עמדנו במהלך המלחמה זאת וסיפקנו לגרמנים את המערכת בזמן שהתחייבנו. זה מראה לכולם שגם תוך כדי מלחמה בישראל, אנחנו עומדים ביעדים שלנו. גרמניה מקבלת עכשיו את המענה הכי טוב מול טילים בליסטיים והיא לא מדינה שנמצאת לבד, עם כל העוטף שלה. ולכן יש פה פוטנציאל ענק באירופה עצמה, אבל כמו שאמרתי מקודם, ההתעניינות היא כלל עולמית".
כשאתה רואה אמש את התקיפה הזו בנמל התעופה בסעודיה, אתה מסתכל על זה ואומר הנה יכול להיות שזה פוטנציאל? אולי הרחבת הסכמי אברהם תגיע דווקא משיתוף פעולה ביטחוני? "הסכמי אברהם באים לידי ביטוי ויש לנו מערכות יחסים נפלאים עם החברות בהסכמי אברהם. חלקן מערכות יחסים צבאיות שבהן אנחנו מוכרים להם ציוד. רק שבוע שעבר היה תערוכה בינלאומית במרוקו, ואני חושב שהביתנים הישראלים היו דוגמא ומופת לשיתופי פעולה בין מדינות. וכנ"ל יש לנו גם באמירויות וגם במקומות אחרים אנחנו צריכים לשאוף שההסכמים האלה יורחבו ושיתוף הפעולה באזור שלנו יהיה גדול יותר כי זה מצב שבו כולם מרוויחים. ושכשכולם מרוויחים מזה שיש מכ"מים, מזה שיש לווינים, מזה שיש גילוי בתנאים מסוימים בתוך האטמוספירה ומחוץ לאטמוספירה כולם מקבלים מענה טוב יותר וכולם נהנים מפתרון טכנולוגי".
שמעתי את זה מספר פעמים אבל אולי הפעם זה יקרה - ההנפקה של תעשייה אווירית. זו החלטה שהתקבלה בעבר, אבל עכשיו אולי יוצאת לדרך. איפה זה תקוע? "אני חושב שאנחנו צועדים בדרך שמובילה את התעשייה האווירית להנפקה. התעשייה האווירית חייבת להיות מונפקת, גם לטובת החברה אבל בעיקר לטובת המדינה. בתקופה הזאת שאנחנו נמצאים במצב שבו יש קושי בלהשיג תקציבים, הנפקת התעשייה האווירית היא בשורה, בשורה לכולם. הנפקה זה אמצעי להשקיע כספים במחקר, בפיתוח, בהבאת מערכות אל שדה הקרב העתידי ובעיקר גם רכש חברות, פיתוח עסקי ועוד וזה יקל מאוד על תקציב המדינה".
משרד הביטחון עדיין חייב לכם כ-5 מיליארד שקלים? "כמעט 6.5 מיליארד שקל".
איפה צוואר הבקבוק כרגע? "צוואר הבקבוק כרגע עומד על הסכם שצריך להיות בין רשות החברות הממשלתיות, רשות ניירות ערך, משרד הביטחון, התעשייה האווירית, משרד האוצר. הוא מתחיל בכך שצריך להיות תכולה של מה אנחנו נותנים לציבור או מה אנחנו מאפשרים לציבור להשקיע. לכן יש תעודת חסיון שבו ברור לכולם שחלק מהדברים לא יהיו גלויים לציבור ולכן צריך להיות גילוי מפצה לציבור. אני חושב שאנחנו נמצאים בנקודת הזמן הזאת, במצב שבו הסכמנו על הנוסח של החסיון הזה ובאמת כמו שהזכרת, זה נמצא בידיים של היועצת המשפטית לממשלה ואני מקווה שהיא תביא את זה לאישור שופט בקרוב מאוד".
שמענו גם את שר הביטחון מתבטא הרבה על החשיבות של תעשיות החלל בישראל ואני בטוחה שאתם נמצאים שם בחזית, מהם האיומים שצריך להתמודד איתם? "החלל תפס משקל מאוד משמעותי במלחמה האחרונה שאנחנו חווינו. הוא בהחלט הופך להיות מפתח למלחמות העתיד. כיוון שמהחלל אפשר לעשות פעילויות תצפית מאוד מורכבות, אבל אפשר להכניס גם אלמנטי תקשורת וגם אלמנטים של הגנה. ואני חושב שהנקודה שנגעת בה והנקודה הראשונה שבאמת מקבלי ההחלטות במדינת ישראל יכלו להבין בצורה מאוד ברורה מה קורה בעזה ב-7.10 הייתה תמונה שהגיעה מהחלל. שם ראינו באמת את מלוא היריעה ולשם צריך לשאוף".
לדבריו, "אתה לוקח מהחלל ועושה תמונה אחת רחבה שיודעים להגדיל אותה ברזולוציה מאוד טובה ולקבל נתונים. אבל זה רק המפתח כי בהמשך המלחמה, בשיתוף פעולה בינינו לבין צה"ל, בינינו לבין משרד הביטחון הצלחנו להביא מידע מחלל לאדם שבקוקפיט או לאדם שבטנק, מידע רלוונטי לו, לתת לו את הנ.צ שהוא צריך כדי לתקוף וגם אח"כ להגיד לו פגעת/לא פגעת ואם לא פגעת אז תתקן. הדברים האלה כמו שאמרתי מקודם זה הבסיס למלחמות העתיד".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.