הנוכחות הקרקעית בעלי טאהר הכרחית

פיצוץ מערך המנהרות ברכס עלי טאהר הוא הישג מבצעי משמעותי מאוד, והלקח ברור: רק נוכחות ממושכת בשטח עד לפירוק מערכי חיזבאללה תטפל באיום על תושבי הצפון
אשר בן לולו|עודכן:
פיצוץ מערך המנהרות ברכס עלי טאהר היה הישג מבצעי משמעותי מאוד. הוא התאפשר בזכות ההחלטה שלא לסגת מדרום לבנון: בלי נוכחות ממושכת בשטח ספק אם השמדת תוואים באורך מצטבר של כחמישה קילומטרים, במבצע הנדסי מורכב של 1,100 טון חומר נפץ, הייתה מתאפשרת. המנהרות בעלי טאהר הן רק חלק ממערכת רחבה בהרבה: במשך עשרות שנים נבנו בדרום לבנון אלפי אתרים ותשתיות תת-קרקעיים, שהפכו את המרחב למבצר שקשה לנטרל מן האוויר.
השמדת התוואי מעלה שלוש תובנות מרכזיות: ישנם מערכים שאפשר לחשוף ולפרק רק באמצעות נוכחות ממושכת בשטח; אין כיום גורם אחר שיכול לעשות זאת במקומנו; ופירוק חיזבאללה מחייב מערכה ממושכת, שיטתית ועקבית.
כישלונו של חיזבאללה לסייע למחבליו הנצורים הוסיף להישג ממד תודעתי חשוב וחשף את חולשתו הנוכחית של הארגון גם בזירה הפנים-לבנונית. בשנים שבהן הכרתי מקרוב את המרחב כמפקד בפיקוד הצפון, רכס עלי טאהר היה הרבה יותר מרכס שולט שעליו ניצב הבופור. הוא היה מפתח להבנת המערכת שבנה חיזבאללה בדרום לבנון. חשיבותו נובעת ממיקומו החולש על קו הגבול, והיה רכיב משמעותי במערך הפיקוד והשליטה של חיזבאללה על תוכנית כיבוש הגליל. החזקתו משפיעה גם על מרחב הליטני, מאיימת על המרחב העורפי של חיזבאללה בנבטיה ומאפשרת להרחיב את הפעולה צפונה.
המערך בעלי טאהר אינו חריג. הוא חלק מתפיסה רחבה שבנה חיזבאללה כדי לצמצם את יתרונותיו של צה"ל. אין דרך קצרה לפרק מערכים כאלה. נדרשים מודיעין מדויק, לוחמי חי"ר והנדסה, חקירה יסודית של השטח ובעיקר זמן. גם עליונות אווירית ומודיעינית אינה יכולה לספק את ההישגים שמביאה נוכחות קרקעית.
הפסקת האש הכניסה את ישראל למציאות מורכבת. למרות הפגיעה הקשה בחיזבאללה, נסיגה ללא פירוק תשתיותיו ומניעת שיקומן עלולה להחזיר אותנו בתוך שנים ספורות לחזית מול ארגון קטלני יותר. גם את ההקשר האיראני אי-אפשר לנתק מההחלטה. בפיצוץ מערך המנהרות בעלי טאהר, שנבנה על פי פרסומים במימון ובהכוונה איראנית, נלקחה בחשבון האפשרות להתלקחות נוספת מול איראן. דווקא משום כך, ההחלטה לפרק את האיום נכונה. אסור שהחשש מאיראן ימנע את הסרת האיום מעל תושבי הצפון.
פירוק חיזבאללה מנשקו הוא יעד אסטרטגי של מדינת ישראל. לשם כך נדרש לפרק את המערכת שמאפשרת לו להילחם: המפקדות, מחסני הנשק והתשתיות לתנועה ולהסתרת כוחות. השמדת המערך בעלי טאהר היא צעד במאמץ הזה, שהצלחתו תיבחן גם ביכולת למנוע מחיזבאללה לבנות מחדש את מה שנהרס.
חיזבאללה, וכמוהו חמאס, בנו את תפיסתם על ההנחה שישראל מסוגלת לנהל מערכה עוצמתית, אך לא ארוכה. מבחינתם, הישרדות עד ליציאת כוחות צה"ל היא הישג. ברכס עלי טאהר, שהיה מהמערכים המבוצרים בלבנון, נשברה המשוואה. המנהרות שנועדו להגן על מחבלי חיזבאללה הפכו למלכודת מוות עבורם.
נוכחות ממושכת בשטח כרוכה בסיכונים ובשחיקה כבדה של מערך הסדיר והמילואים. פירוק שיטתי של התשתיות, לצד איסור חזרת התושבים לכפרים, עשוי להפחית את הסיכון ואת היקף הכוחות הנדרש לאורך זמן. הלקח מעלי טאהר ברור: אין לאפשר שיבה לכפרים במרחב שנכבש כל עוד לא פורקו התשתיות, וכל עוד צבא לבנון אינו אוכף בפועל את פירוק הנשק בדרום לבנון.
במערכה הנוכחית צה"ל פועל אחרת מכפי שחיזבאללה ציפה. לאחר המהלומות הקשות שהנחית עליו צה"ל, ועל אף המורכבות והמחיר, צה"ל ממשיך להחזיק בשטח בלבנון, מנטרל למעשה את איום החדירה ומפרק בנחישות את התשתיות שחיזבאללה חפר עמוק בקרקע במשך שנים. הפעם ישראל אינה ממהרת לסגת ואינה חוזרת על טעויות העבר. זו הזדמנות שאסור להחמיץ, כדי לחולל שינוי עמוק ולאורך זמן בהגנה על תושבי הצפון.
אשר בן לולו הוא תא"ל (במיל'), לשעבר רמ”ט פיקוד צפון, וכיום מנכ"ל חברת "אשבל" לניהול פרויקטים אסטרטגיים
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.