"כשנשים רואות אישה עומדת בראש מערכת, זה מחזק את האמונה שהן יכולות ושהכל אפשרי"

שש מאמנות מול ארבעה מאמנים: לראשונה, רוב נשי על הקווים בליגת העל לנשים. בראיון משותף שירה העליון (מכבי אשדוד), דניאלה ראובן (מכבי חיפה), נעמי קולודני (מכבי ר"ג), לוביצ'ה דרליאצ'ה (הפועל לב ירושלים), קטיה אברמזון (מכבי כרמיאל) וטל דוויק (בני יהודה) חלוקות בשאלה אם הן צריכות להוכיח יותר מגברים כדי לקבל הזדמנות שווה, גאות בדרך שעשו ומקוות שילדות ירצו להיות כמוהן. ובעיקר, הן מחכות ליום שבו מינוי מאמנת כבר לא יהיה סיפור
רענן וייס|
יש תמונות שלוקח לכדורסל הישראלי שנים להגיע אליהן. לפעמים הן נולדות על הפרקט, עם סל בשנייה האחרונה או גביע שמונף על־ידי הקפטנית. לפעמים הן מתחילות דווקא כמה מטרים משם, על הספסל, במקום שבו מתקבלות ההחלטות. בעונה הקרובה, התמונה הזו תיראה קצת אחרת.
שש נשים יעמדו על הקווים בליגת העל לנשים. שש מאמנות שיצעקו, יכוונו וידרשו. ארבעה מאמנים בלבד ידריכו את יתר הקבוצות. כן, לראשונה בתולדות כדורסל הנשים הישראלי, המאמנות הן הרוב בליגה הבכירה. חתיכת ציון דרך.
אלא שהנתון ההיסטורי הזה מעניין דווקא משום ששש הנשים שנמצאות במרכזו - שירה העליון (מכבי אשדוד), דניאלה ראובן (מכבי חיפה), נעמי קולודני (מכבי ר"ג), לוביצ'ה דרליאצ'ה (הפועל לב ירושלים), קטיה אברמזון (מכבי כרמיאל) וטל דוויק (בני־יהודה) - לא רוצות להפוך אותו לסיפור על נשים. הן רוצות שהוא יהיה סיפור על כדורסל.
"אני מרגישה שאנחנו בתקופה משמעותית בכדורסל הנשים, ושמחה להיות חלק ממנה. זה לא צריך להיות רק סיפור על נשים או מגדר. מאמנת צריכה לקבל הזדמנות בזכות היכולת המקצועית, הדרך ומבנה האישיות שלה", אומרת העליון.
עבור קולודני, עצם הגדרת המצב כ"היסטורי" מפספסת את התמונה הגדולה: "זה לא שינוי היסטורי. זה תהליך ארוך, תהליך טבעי, והגיע הזמן להתייחס לזה ככה. רק חשוב שמכאן לא נלך אחורה".

גם ראובן מסתכלת על המספרים בפרספקטיבה רחבה יותר: "מבחינה טכנית מדובר בהיסטוריה, אבל מעולם לא ראיתי במגדר משהו שצריך להתייחס אליו על הקווים. המאמן או המאמנת הטובים ביותר צריכים לעמוד על הקווים. מגדר לא צריך להיות שיקול בבחירה".
דרליאצ'ה, המאמנת הסרבית של לב ירושלים, אומרת את הדברים ברוח דומה: "אני לא באמת מסתכלת על זה ככה. מבחינתי, מדובר בעבודה קשה ובהוכחת הזכות שלך להזדמנות. אם את עושה את העבודה שלך היטב, מגיע לך להיות שם. לנשים תמיד היה הידע, הניסיון והתשוקה לאמן ברמה הגבוהה ביותר. אני מקווה שאנחנו פשוט מגיעות לנקודה שבה יותר דלתות נפתחות ומאמנים נשפטים לפי העבודה שלהם, ולא לפי השאלה אם הם גברים או נשים".
העליון: "כל מי שנכנס לתפקיד משמעותי צריך להוכיח את עצמו, ואני לא רוצה להסתכל על הקריירה שלי רק דרך המשקפיים של 'הייתי אישה ולכן הייתי צריכה להוכיח יותר'. יחד עם זאת, אני כן חושבת שהיו לאורך הדרך רגעים שבהם הייתי צריכה לעבוד קשה מאוד כדי שיסתכלו קודם על המאמנת שאני ועל היכולת המקצועית שלי, ולא על העובדה שאני אישה. הדרך הארוכה שעשיתי היא התשובה הכי טובה שאני יכולה לתת. לא רציתי שייתנו לי תפקיד כי אני אישה. רציתי שייתנו לי תפקיד כי אני מאמנת ראויה".
אברמזון: "זה שילוב של שני הדברים. מצד אחד, אנחנו נמצאות בתקופה משמעותית בכדורסל הנשים בישראל, שבה יותר ויותר מאמנות מקבלות הזדמנות להוביל קבוצות ברמות הגבוהות, וזה מעיד על שינוי שמתרחש בענף. מצד שני, בעיניי המטרה האמיתית היא להגיע למצב שבו זה כבר לא יהיה יוצא דופן לראות אישה על הקווים. מאמן או מאמנת צריכים לקבל הזדמנות בזכות הידע המקצועי, הניסיון, היכולות והדרך שהם מביאים איתם - ולא בגלל המגדר".
אחת ההשפעות המשמעותיות של הרוב הנשי על הקווים עשויה להיות דווקא על הדור הבא: הילדות שיראו את השינוי. העליון יודעת היטב עד כמה למודל כזה יש כוח. "ההשפעה בעיניי היא קודם כל במודל לחיקוי. כשנשים רואות אישה עומדת בראש מערכת, מובילה, מקבלת החלטות ונושאת באחריות, זה מחזק את האמונה שהן יכולות ושהכל אפשרי. אם שחקנית או מאמנת צעירה תראה היום יותר נשים בתפקידי מפתח, זה יכול לתת לה את האמונה שהדרך הזו פתוחה גם בפניה. מבחינתי, זו אחת המשמעויות הגדולות של התפקיד שלי - לא רק לאמן, אלא גם להיות דוגמה אישית לכך שאישה יכולה להוביל מערכת שלמה".
דוויק, מאמנת העולה החדשה בני־יהודה, רואה בכך מסר ישיר למי שנמצאות בתחילת הדרך: "אני מאמינה שזה יעודד מאמנות צעירות לשאוף לעבוד קשה ולהגיע לליגת העל".
את הדרך הזו היא מכירה היטב: "התחלתי מבית ספר לכדורסל בבני־יהודה ועברתי את כל המסלול, מקט־סל ועד הבוגרות". מבחינתה, זה המסר שצריך לעבור הלאה: "יותר חשוב שיהיו מאמנות בענף, שידעו שאפשר לחלום ובגדול".
אברמזון: "לנוכחות של יותר נשים על הקווים יש משמעות גדולה מאוד לדור הבא. בסופו של דבר, כשילדה או שחקנית צעירה רואה עוד ועוד נשים בעמדות של הובלה, קבלת החלטות ואחריות מקצועית, זה הופך את האפשרות הזאת למשהו טבעי ונגיש יותר עבורה. מודל לחיקוי. פתאום היא לא רק חולמת להיות שחקנית, אלא יכולה לראות את עצמה בעתיד גם כמאמנת, מנהלת מקצועית או דמות מובילה בענף. ככל שנראה יותר נשים מצליחות בתפקידים האלה, כך יגדל מספר הנערות שיאמינו שיש להן מקום אמיתי בעולם האימון. זה מה שיוצר שינוי עמוק: לא רק יותר נשים על הקווים היום, אלא יותר נשים שישאפו הכי גבוה".
דרליאצ'ה: "יכולה להיות לכך השפעה חיובית מאוד, אבל האחריות שלנו גדולה יותר מעצם היותנו נראות. אנחנו צריכות לעבוד קשה, להמשיך ללמוד ולהוות דוגמה טובה. הדור הבא צריך לראות שלהוביל קבוצה פירושו מחויבות, משמעת ואחריות - בלי קשר למגדר".
אבל האם נשים עדיין צריכות להוכיח יותר? זו אולי השאלה המורכבת ביותר בראיון. מצד אחד, כמעט כולן מבקשות להימנע מהסתכלות על הקריירה שלהן דרך פריזמה מגדרית. מצד שני, חלקן מודות שהדרך לא תמיד הייתה שוויונית.
"האמת שכן, והתקופה הזאת עדיין נמשכת. בכל מקום, בעיקר בספורט, נשים עדיין צריכות להוכיח את עצמן יותר מגברים. יש שיפור מסוים, ויש קצת יותר אנשים שפתוחים לזה, וטוב שכך. שרק ירבו", אומרת קולודני.
העליון: "כל מי שנכנס לתפקיד משמעותי צריך להוכיח את עצמו, ואני לא רוצה להסתכל על הקריירה שלי רק דרך המשקפיים של 'הייתי אישה ולכן הייתי צריכה להוכיח יותר'. יחד עם זאת, אני כן חושבת שהיו לאורך הדרך רגעים שבהם הייתי צריכה לעבוד קשה מאוד כדי שיסתכלו קודם על המאמנת שאני ועל היכולת המקצועית שלי, ולא על העובדה שאני אישה. הדרך הארוכה שעשיתי היא התשובה הכי טובה שאני יכולה לתת. לא רציתי שייתנו לי תפקיד כי אני אישה. רציתי שייתנו לי תפקיד כי אני מאמנת ראויה".
אברמזון: "אני פחות נתקלתי בסיטואציה שבה הרגשתי שאני צריכה להוכיח את עצמי יותר רק בגלל שאני אישה. אני משתדלת להתמקד במה שנמצא בשליטה שלי - להגיע מוכנה, להיות מקצועית, להמשיך ללמוד, להתפתח ולעבוד קשה. הדרך הכי נכונה להוכיח שאת ראויה לתפקיד היא דרך עבודה קשה".
ראובן: "יש תקופות שבהן חשבתי שאני פשוט ראויה, לאו דווקא במקום מאמן כזה או אחר. אני מאמנת כבר הרבה שנים, וכבר תקופה ארוכה יש לי את כל הכלים להיות מאמנת בליגת העל".
דרליאצ'ה: "מעולם לא ציפיתי שייתנו לי משהו. עבדתי עבור כל הזדמנות שקיבלתי. אני לא זוכרת מצב מסוים שבו הרגשתי שאני צריכה להוכיח את עצמי יותר בגלל שאני אישה. התוצאות, המקצועיות והקשר שאת בונה עם השחקניות, הצוות והקהילה מדברים בעד עצמם".
דוויק: "גם אצלי לא היה שום שלב בקריירה שהרגשתי כך".
אם יש נקודה שבה שש המאמנות כמעט מדברות בקול אחד, זו השאלה מה ייחשב הצלחה: רוב נשי על הקווים או מצב שבו מינוי מאמנת הוא עניין שגרתי. "המטרה היא שמאמנת תהיה אופציה טבעית לחלוטין בכל פעם שמחפשים את האדם המתאים לתפקיד", אומרת העליון, שמדריכה גם את נבחרת הנשים.
ראובן מסכימה: "רוב הוא סתם סיטואציה ספציפית שנוצרה כרגע. יותר חשוב שמינוי מאמנת יהיה דבר טבעי לחלוטין".
קולודני: "ברור שאני רוצה שזה יהיה דבר טבעי. שכל אדם יישפט לפי המקצועיות שלו, ולא לפי המגדר".
דרליאצ'ה לוקחת את זה צעד נוסף: "אף אחד מהשניים הוא לא העיקר. האדם המתאים ביותר לתפקיד צריך לקבל את התפקיד. אם אישה מתמנה כי היא המתאימה לתפקיד, אף אחד לא צריך לראות בזה משהו יוצא דופן. ואם גבר מתמנה מאותה סיבה, גם זה צריך להיות טבעי לחלוטין. אז תדעי שהמצב באמת השתנה".
ועכשיו לדבר האמיתי: מי הפייבוריטית לזכות באליפות? ראובן: "אליצור רמלה ומכבי אשדוד הן הפייבוריטיות. הן מורכבות מסגל רחב ואיכותי. עם זאת, אני רוצה להאמין שכל קבוצות הצמרת ייתנו להן פייט".
קולודני הולכת על שלוש: "רמלה, אשדוד וחולון".
דוויק: "יש הרבה קבוצות טובות ומאמנים מצוינים, ותהיה ליגה תחרותית מאוד. אין לי פייבוריטית ברורה".
דרליאצ'ה: "מוקדם מדי לשים את הכל על שם אחד או שניים. הליגה הפכה לתחרותית מאוד, ואני מצפה שמשחקים רבים יוכרעו על פרטים קטנים".
העליון: "העונה יש כמה קבוצות עם שאיפות ועם יכולות להגיע רחוק. אני מעדיפה להתרכז בקבוצה שלי, אשדוד, ובמה שאנחנו צריכות לעשות כדי להיות שם בסוף העונה, ולא במה שאחרות צריכות או לא צריכות לעשות. הליגה העונה יכולה להיות מאוד תחרותית. יש הרבה שחקניות טובות, קבוצות שהתחזקו, וגם שיטה חדשה שמכניסה עניין נוסף לאורך העונה".
אברמזון: "יש העונה כמה קבוצות עם סגלים חזקים ושאיפות לגיטימיות לתארים, ולכן בשלב הזה קשה לי להצביע על פייבוריטית אחת ברורה. בליגה שלנו הרבה מאוד יכול להשתנות תוך כדי העונה - פציעות, החיבור שנוצר בתוך הקבוצה, יציבות לאורך זמן והיכולת להשתפר ולהתאים את עצמך. מי שתדע לבנות את עצמה נכון לאורך העונה, להתמודד עם תקופות פחות טובות ולהגיע מוכנה לרגעי ההכרעה, תהיה בעמדה טובה להיאבק על האליפות".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.