הדגים הכריעו: איסלנד הצביעה במשאל עם נגד הצטרפות לאיחוד האירופי
מכה לאיחוד, שקיווה לצרף לשורותיו מדינה עשירה לראשונה מאז 1995 ולעצור את הסחף האירו-סקפטי ביבשת: תושבי האי הארקטי הצביעו ברוב קטן של 52.8% נגד חידוש השיחות על הצטרפות שהופסקו ב-2013, וסגרו את הדלת לחברות באיחוד בקרוב. הובילה את ההתנגדות: תעשיית הדיג, שאחרי "מלחמות הבקלה" של שנות ה-70 עם בריטניה לא מוכנה שסירות אירופיות אחרות ידוגו במים האיסלנדיים
ynet והסוכנויות|
אזרחי איסלנד הצביעו בסוף השבוע ברוב קולות נגד הצטרפות של ארצם לאיחוד האירופי – כך עולה מתוצאות משאל העם שהתפרסמו היום (א'), ומהוות אכזבה לבריסל, שקיוותה לניצחון של מחנה ה"כן" בצל האירו-סקפטיות הגוברת במדינות אחרות ביבשת. במשאל העם החליטו האיסלנדים ברוב קטן כי שמירה על עצמאות מלאה של מדינת האי ועל חופש פעולה מוחלט במימי הדיג שלה היא דבר חשוב מכדי לסכנו.
איסלנד, מדינת אי ארקטית המונה כ-400 אלף תושבים, פתחה בשיחות על הצטרפות לאיחוד האירופי כבר ב-2009, לאחר המשבר הכלכלי הגדול שחוותה, אבל בשנת 2013 עם עלייתה לשלטון של ממשלת ימין אירו-סקפטית השיחות ההן הושעו. במשאל העם שנערך בסוף השבוע נשאלו האיסלנדים על-ידי ממשלת המרכז-שמאל המכהנת אם לחדש את השיחות הללו. אם מחנה ה"כן" היה מנצח, אין פירוש הדבר שאיסלנד הייתה מצטרפת בוודאות לאיחוד, משום שקודם לכן היה עליה לגבש הסכם על תנאי ההצטרפות, ואז להביאו למשאל עם נוסף. הניצחון של מחנה ה"לא" לעומת זאת סוגר את הדלת בפני כל הצטרפות שכזו בטווח הזמן הנראה לעין, ובוודאי עד שתקום ממשלה חדשה, נכון לעכשיו ב-2028.
ספירת הקולות במהלך הלילה השאירה את המדינה במתח רב, שכן מחנה ה"כן" פתח ביתרון מוקדם בטרם התהפכה המגמה לטובת המתנגדים. עם עלות השחר רק כמה מאות קולות הפרידו בין שני המחנות, לפני שהפער גדל ככל שנוספו קולות מאזורים במדינה שבהם ההתנגדות הייתה חזקה יותר. הבוקר כבר דיווח תאגיד השידור הציבורי האיסלנדי כי מתוצאות סופיות עולה ש-52.8% מהמשתתפים במשאל אתמול הצביעו נגד הצעת הממשלה לפתוח במשא ומתן עם האיחוד האירופי, ו-47.2% תמכו בה. 82.5% מבעלי זכות הבחירה השתתפו בהצבעה.
ממשלת איסלנד הציגה את ההצטרפות לאיחוד האירופי כצעד שיגן על המדינה מפני מלחמות סחר ויריבויות באזור הארקטי, ותיארה את משאל העם כרגע של "עכשיו או לעולם לא". ראש הממשלה קריסטרון פרוסטדוטיר אמרה כי הצבעת "לא" תסיים את הדיון בנושא כל עוד קואליציית המרכז-שמאל שלה תהיה בשלטון.
במוסדות האיחוד בבריסל הביעו גורמים בכירים תקווה שהצבעה של איסלנד בעד שיחות הצטרפות תוכל להפיג את הספקנות כלפי הרחבת האיחוד האירופי ולחזק את הגוש מבחינה אסטרטגית בתקופה שבה סוגיית הביטחון באזור הארקטי היא סוגיה בוערת. ההצבעה התקיימה בצל איומיו החוזרים ונשנים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להשתלט על גרינלנד הסמוכה, איומים שהניעו חלק מהמצביעים לתמוך ברעיון הסולידריות האירופית. אף על פי שאיסלנד כבר חברה בנאט"ו, תומכי ההצעה טענו כי אם תאושר ההצטרפות לאיחוד האירופי תזכה איסלנד להגנה רבה יותר מצד שכנותיה במקרה שטראמפ ישמיע איומים דומים כלפי האי הוולקני.
כך או כך, הוויכוחים בתוך איסלנד באשר להצטרפות התמקדו בגובה הריבית, בזכויות הדיג וביוקר המחיה, ולא בנושאי ביטחון. איסלנד מתמודדת עם אינפלציה גבוהה וריביות שהפכו את המשכנתאות ליקרות, ותומכי הצבעת ה"כן" טענו כי חברות באיחוד האירופי, ואולי אף אימוץ מטבע האירו, עשויים להביא להקלה. הריבית בבנק המרכזי של איסלנד עומדת על 8%, בהשוואה ל-2.25% בבנק המרכזי האירופי. "זה לא יפתור את הפגמים המבניים של איסלנד, אבל זה יכול להפוך לזרז לכלכלה בריאה יותר", אמר הכלכלן הראשי וילהיאלמור הילמרסון מאיגוד "ויסקה", אחד מאיגודי העובדים הגדולים באיסלנד.
מנהיגת האופוזיציה גודרון הפשטיינסדוטיר, שהובילה את קמפיין ה"לא", טענה מנגד כי הנימוק הכלכלי מוגזם. "אלה לא בעיות שבריסל תפתור עבורנו. אלה בעיות שפוליטיקאים איסלנדים חייבים לפתור", הדגישה. גורם מוביל בקמפיין ה"לא" היה תעשיית הדיג רבת-ההשפעה של איסלנד, שחששה כי מדיניות הדיג המשותפת של האיחוד האירופי תאפשר לספינות דיג ספרדיות, הולנדיות ואחרות לחדור למים הכלכליים שלה ולצמצם את אוכלוסיית הדגים. לפי סקרים, 90% מעובדי תעשיית הדיג מתנגדים להצטרפות לאיחוד האירופי.
צאצאי הויקינגים שהתיישבו באיסלנד מתפרנסים מהים במשך מאות שנים, והשלל השופע של דגי בקלה ודיונונים הוא לא רק עמוד תווך כלכלי חשוב של איסלנד, אלא גם חלק מרכזי מהזהות הלאומית שלה. איסלנד זכתה בעצמאותה מדנמרק ב-1944 ויש לה היסטוריה גאה של סירוב לאפשר למדינות אירופיות גדולות ועשירות יותר לנצל אותה. דוגמה לכך היא "מלחמות הבקלה" שניהלה מול בריטניה בשנות ה-70, ושבהן התעקשה למנוע מסירות דיג בריטיות לפעול במימיה ואף חיבלה בהן. בשיא העימות גם איימה לפרוש מנאט"ו.
לפי כללי האיחוד האירופי, מכסות הדיג מבוססות בין היתר על דפוסי דיג היסטוריים. מסיבה זו גורמים רשמיים מסוימים באיסלנד אמרו כי גם במקרה של הצטרפות לאיחוד המדינה תשמור על השליטה במימיה, שהרי שום מדינה באיחוד האירופי לא דגה שם במשך עשרות שנים. מנהיגת האופוזיציה הפשטיינסדוטיר לא השתכנעה: "אני יודעת שהאיחוד האירופי יגיע עם הבטחות מסוימות לגמישות, במיוחד בהתחלה, אבל אנחנו יודעים שזה לא יהיה לתמיד", אמרה.
המתנגדים להצטרפות לאיחוד האירופי ציינו לא רק את סוגיית הדיג, אלא גם את העובדה שאיסלנד ממילא כבר נהנית מהשתלבות חלקית בהסכמים אירופיים, כגון היותה חלק מהאזור הכלכלי האירופי (EEA) ומאזור הנסיעה החופשית שנגן, מבלי לוותר על ריבונותה כפי שיקרה באופן בלתי-נמנע במקרה של חברות מלאה. הם טענו גם שקולה של איסלנד ייבלע בפרלמנט האירופי הענק ושמוטב לה לחתום בעצמה על הסכמי סחר, כמו ההסכם שלה עם סין.
לאיחוד האירופי עצמו תוצאת משאל העם היא אכזבה מרה. עבור האיחוד, שלא קיבל לשורותיו שום מדינה עשירה מאז 1995, אלא רק מדינות עניות יחסית, כמו בולגריה ורומניה, הצטרפות של איסלנד הייתה נתפסת כסימן להצלחה של מדיניות ההרחבה של הגוש האירופי, תוך חיזוק הנוכחות שלו באזור הארקטי, ההופך למוקד גובר של תחרות כלכלית וביטחונית.
הצבעת "כן" באיסלנד גם הייתה עשויה לתרום להצתת דיון מחודש על הצטרפות בנורבגיה, שכנתה העשירה בנפט, שנותרה אף היא לאורך השנים עקבית בסירובה להצטרף לאיחוד. בשבועות האחרונים נשמעו בכירים באיחוד האירופי כמי שמוכנים לפשרות כדי לצרף את איסלנד, בכלל זה הכרה ב"תנאים הייחודיים" של הדיג האיסלנדי.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.